חשיפה. אצל חלק מחולי הקורונה בעולם גרמה המחלה להרס קשה ובלתי הפיך של הריאות. בחלק מהמדינות, כולל סין, ארה"ב, קנדה ואוסטריה, בוצעו כבר כמה עשרות השתלות ריאה לחולי קורונה, כמוצא האחרון האפשרי להצלתם לאחר שהיו בסכנת חיים מיידית.
צילום: ערוץ הכנסת
על פי פרסומים של בתי חולים בעולם, חלק מההשתלות הצליחו להציל חלק מהחולים - אך עד עכשיו לא נעשתה אף השתלת ריאה אחת לחולה קורונה בישראל. יצוין כי לפי הערכות של רופאים בכירים, יש חולים שהיו יכולים לעבור את ההשתלה ולהגדיל את הסיכוי שלהם לשרוד את המחלה.
ואכן, בשבועות האחרונים החל מאבק יוצא דופן בכל הנוגע להשתלות הריאות לחולי הקורונה בישראל. במסגרת המאבק החל עימות חסר תקדים על יוקרת בתי החולים והרופאים, שטומן בחובו מחלוקת קשה על גישות רפואיות-אתיות סותרות. כמו כן, הועלו האשמות הדדיות חסרות תקדים בחומרתן, כולל טענות על פגיעה קשה בחולים ורדיפת פרסום, בין שניים מבתי החולים הגדולים והחזקים בישראל: בילינסון בפתח תקווה - בית החולים המרכזי של כללית, שבו נעשו בשנים האחרונות כל השתלות הריאות בישראל וגם מרבית כלל השתלות האיברים בארץ, מול בית החולים הממשלתי שיבא בתל השומר - הגדול ביותר בארץ, אשר בו נפתחה לפני כחצי שנה תוכנית חדשה להשתלת ריאות, אבל עד עכשיו לא התקיימה בו ולו השתלה אחת.
במסגרת העימות יוצא הדופן, אשר נחשף כאן לראשונה, דורשים הרופאים בבילינסון ממשרד הבריאות לאשר השתלות ריאה בחולי קורונה רק לפי הגבלות מסוימות, אשר בפועל ימנעו אישור השתלת ריאה בשיבא, ואולי אף בכלל בישראל.
לעומת זאת, בשיבא מאשימים כי רופאים בבילינסון מנסים לטרפד בכל דרך את השתלות הריאה לחולי הקורונה בשיבא, וכי הם עושים זאת גם על ידי ייעוץ ושכנוע של משפחות החולים שלא לבצע השתלות ריאה. בעקבות העימות כבר נערכה פגישת זום סוערת של חברי הוועדה להשתלות לב-ריאה במרכז הלאומי להשתלות, וישיבה נוספת נקבעה ל-25 באוקטובר, בעוד כשבוע וחצי.
שורת הגבלות מחמירות
כחלק מהמאבק דורשים הרופאים בבילינסון כי השתלות ריאה בחולי קורונה יבוצעו רק עם שורה ארוכה של הגבלות רפואיות מחמירות, ובהן: השתלה לא יותר מחודש מרגע התפתחות המחלה; יכולת של החולה לתת הסכמה מודעת להשתלה; וכן דרישה לבצע השתלה רק בבית חולים שבו יש ניסיון רב בהשתלת ריאות. עוד דורשים בבילינסון שהשתלות לחולי קורונה יבוצעו רק בבית חולים שבו יש ניסיון עם חולים שמחוברים למכשיר אקמו (מכשיר לב-ריאה מלאכותי). אלא שבשנים האחרונות בבילינסון עשו מעט השתלות כאלה, כך שלדברי רופאים בכירים, משמעות הדבר היא שייאסר למעשה לבצע ככלל השתלות ריאה לחולי קורונה בישראל.
לעומת זאת, בבית החולים שיבא דורשים הרופאים ממשרד הבריאות לאשר להם לאלתר לבצע לפחות ארבע השתלות ריאה בחולי קורונה, ואז בהתאם לתוצאות ההשתלות - לקבוע את התוכנית להשתלות נוספות בהמשך. הם מדגישים כי חלק מההגבלות שדורשים בבילינסון חורגות מההנחיות המקובלות להשתלה בחולי קורונה, כפי שפורסמו באוגוסט השנה על ידי הארגון הבינלאומי להשתלת לב וריאות, ובכל העולם מקובל להיצמד אליהן.
המאבק על השתלות הריאה התלקח לאחר שלפני כחודש וחצי התקבלה פניית להשתלת ריאה ממשפחתה של חולת קורונה במצב קשה, שמאושפזת בשיבא. אלא שלאחר הפנייה לשיבא, פנתה המשפחה להתייעצות גם עם פרופ' מרדכי קרמר, מנהל מערך הריאות בבילינסון. הוא המליץ להם לא לעבור את ההשתלה, ולכן הודיעו לשיבא שהם מבקשים שלא לבצע את ההשתלה. בינתיים, היא מאושפזת במצב קשה וריאותיה לא מתפקדות.
"ביטלתם סיכוייה לחיות"
בעקבות זאת החלה התכתבות פנימית חריגה ויוצאת דופן בחומרתה בין בכירי שני בתי החולים. תחילה כתב פרופ' אודי רענני, מנהל מרכז הלב, חזה וכלי דם בשיבא, לפרופ' קרמר: "רואה זאת בחומרה מאחר שבהמלצתך סגרתם לה את הגולל על הסיכוי היחיד שלה לחיות. מעולם לא קרה שאנחנו בשיבא המלצנו למשפחה בניגוד לעמדת בילינסון בנושא כזה, והיחידה להשתלות ריאה בשיבא, שהוקמה בברכת משרד הבריאות, היא עובדה מוגמרת. אתה, בתור מוביל התחום בישראל, צריך להשלים ולברך על כך".
בתגובה כתב פרופ' קרמר לפרופ' רענני: "ההמלצה למשפחת החולה לא לעבור את ההשתלה היתה על פי ההערכה שלי את סיכוייה להחלים. במצבנו, עם כל כך מעט תרומות ריאה והרבה ממתינים להשתלה, זה לא יהיה חכם לבצע השתלה, ואף סירבתי להעביר את החולה אלינו להשתלה כפי שהמשפחה ביקשה".
פרופ' קרמר מבילינסון הוסיף כי הכירורג הבכיר שעובד היום במערך השתלות הריאה בשיבא, והיה קודם מראשי מערך השתלות הריאה בבילינסון וממקימיו, "סירב כשעבד איתנו להשתיל חולים מעל גיל 50 שחוברו למכונת אקמו". לפיכך, תהה קרמר: "עכשיו הוא שינה את דעתו רק כדי לקבלת כותרת בעיתון?"
כתף קרה ופוליטיקה זולה
פרופ' רענני משיבא השיב בחריפות לקרמר וטען כי בבית החולים שיבא דווקא "הציעו שיתוף פעולה מלא איתכם בכל הרמות. במקום זאת קיבלנו כתף קרה ובשלב השני מקבלים פוליטיקה זולה". עוד טען רענני כי "יש לנו גם לא מעט עדויות של מטופלים שמקבלים רמזים שאינם משתמעים לשתי פנים, עד כדי איום מרומז, לגבי הנזק שייגרם להם אם יבחרו בשיבא כמרכז הרפואי שישתיל אותם. אני לא צריך להסביר לך מה המשמעות הקשה של התנהלות כזאת של איש צוות רפואי מול חולים במצוקה רפואית קיומית". על כך כתב פרופ' קרמר: "מדובר במכתב מלא סילופים".
מביה"ח בילינסון נמסר: "פתרון שלכאורה נראה פשוט - השתלת ריאות שתחליף את הריאות החולות - הוא בעייתי מאחר שחולים שחוברו למכשיר אקמו נחשבים מורכבים, וסיכויי ההצלחה בהשתלה אצלם נמוכים. בילינסון משמש מרכז ההשתלות הגדול בישראל, ולצד מספר ההשתלות הרב, הצטברו אצלנו עשרות שנות ניסיון המתבטאות גם בתוצאי איכות טובים ביחס למרכזי השתלות בעולם. פתיחת מרכזי השתלה נוספים ללא הגדלת מספר תרומות האיברים תקטין את מספר ההשתלות בכל מרכז ותפגע באיכות התוצאות. לכן תמוהה ההחלטה לפתוח דווקא בשנה זו עוד מרכז השתלות ריאות בארץ".
מביה"ח שיבא נמסר: "בשיבא פועלת תוכנית השתלות ריאה, אשר נותנת מענה לחולים עם מחלות ריאה קשות לאחר שמוצו כל קווי הטיפול המקובלים האחרים. הואיל ובשיבא קיים בשנים האחרונות הניסיון העשיר ביותר בישראל בטיפול בחולים מבוגרים המחוברים למכשיר אקמו, אך טבעי הוא שאנו בוחנים גם את האפשרות להשתלה אצל חולים כאלה במצב קשה, ובכלל זה גם מחלימי קורונה.
"למרות האתגר האדיר והסיכון הגבוה הכרוך במקרים הללו, אנו שואבים ביטחון מן העובדה כי בשיבא פועל צוות השתלות מוביל, הכולל בין היתר את ד"ר מילטון סאוטה, משתיל הריאות המנוסה ביותר בארץ, ולצידו המומחה להשתלות ריאה ד"ר לירן לוי, שעבר את ההתמחות הארוכה ביותר בתחום, במרכז השתלות הריאה הגדול בעולם בטורונטו. קיומה של יותר מתוכנית השתלות אחת בישראל פועל לטובת המטופל וישרת טוב יותר את אזרחי ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו