אזהרה: הטקסט מכיל תיאורים קשים.
באוגוסט 2018 הסעירה את ארה"ב פרשת רצח מזעזע של משפחה שלמה. כריס ווטס חנק למוות את אישתו ההרה שאנן ואת שתי בנותיו הקטנות בלה (4) וסלסט (3) עם כריות שלקח מחדר השינה שלהן. את בנותיו קבר בחביות נפט ואת אשתו בקבר רדוד שחפר.
תחילה העמיד פנים שהוא הלום צער ואף טען כי משפחתו נחטפה (אחר כך שינה גרסה וטען כי אשתו היא שרצחה את הבנות), אך מאוחר יותר הודה ברצח המזוויע. כדי להינצל מעונש מוות, הסכים לעסקת טיעון שבמסגרתה הורשע בחמישה סעיפים של רצח מדרגה ראשונה ונידון לחמישה מאסרי עולם.
כעת, בסמוך למועד יציאת הסרט "רצח אמריקאי: המשפחה מהבית הסמוך״ המשודר בימים אלה בנטפליקס ומעורר מחדש את הדיון הציבורי בפרשה, נחשפת התכתבות בין ווטס לסופרת שרלין קיידל (שכתבה ספר על הפרשה שהתבסס על התכתובות והשיחות בין השניים לאחר שווטס נכלא) הכוללת מכתב המגולל באופן קשה ומעזעזע את האופן בו ביצע את הרצח.
"ב-13 באוגוסט בבוקר הלכתי לחדר של הבנות לפני שאני ושאנן התווכחנו. הלכתי קודם לחדר של בלה ואחרי זה לחדר של ססי וחנקתי אותן עם כריות מהמיטות שלהן. לכן שסיבת המוות נקבעה כחנק. אחרי שיצאתי מהחדר של ססי, חזרתי למיטה והויכוח עם שאנן התחיל", חשף, אך מתברר שהבנות היו חזקות יותר משהיה נדמה לו.
"אחרי ששאנן מתה, בלה וססי התעוררו", כתב והמשיך לתאר בקור רוח את הזוועה: "אני לא בטוח איך זה קרה, אבל הן התעוררו. העיניים של בלה היו חבולות ושתי הבנות נראו כאילו חוו טראומה". ווטס ממשיך ומפרט את הימים שקדמו למעשה הרצח הנורא: "ב-12 באוגוסט השכבתי את הבנות לישון. יצאתי מהחדר שלהן בידיעה שזו הפעם האחרונה שאני משכיב את התינוקות שלי לישון. ידעתי מה הולך לקרות ולא עשיתי דבר לעצור את זה".
על הרצח של אשתו כתב: "זה לא מוזר שעכשיו כשאני חושב על זה, מה שאני זוכר במיוחד זה את הפנים שלה מתכסים במריחות שחורות ממסקרה שלה? כל השבועות שבהם חשבתי להרוג אותה, ועכשיו אני ניצב מול זה. היא מתחילה לאבד את ההכרה. איכשהו ידעתי ללחוץ על העורק הראשי שלה עד שזרימת הדם שלה למוח נפסקה והיא איבדה את ההכרה".
ווטס ממשיך ומתאר באופן מזעזע כיצד בזמן שהוא רצח את אשתו, בנותיו, כשכזכור הצליחו בדרך נס לשרוד את הניסיון הראשון להרוג אותן, התרוצצו ברחבי הבית והביטו בו במבטים מבוהלים. "בלה התחילה לבכות ואז סלסט התחילה ליילל. זה היה סיוט", שחזר ווסט, והוסיף וכתב כי הוא זעם שהן נותרו בחיים. "השלכתי את שאנן על הקרקע. אחר כך הלכתי בחזרה למשאית, לקחתי את השמיכה שסלסט החזיקה ביד, שמתי אותה מעל לראש שלה וחנקתי אותה.
"לא האמנתי כמה זה היה קל פשוט להשליך אותה לחבית ולתת לה ליפול לשם. שמעתי את הרעש של הגופה שלה מכה בנפט בתחתית החבית. מתוך השלוש, בלה הייתה היחידה שניסתה להתנגד לי. אני עדיין שומע אותה זועקת 'אבא, לא'. היא ידעה מה אני עושה לה. היא אולי לא הבינה את המושג מוות, אבל היא ידעה שאני הורג אותה".
ווטס הוסיף והודה כי למרות שבהתחלה התעקש כי מעשיו נעשו בהתקף טירוף, מעשי הרצח למעשה תוכננו מראש (כולל ניסיון לגרום להפלת העובר על ידי הגנבת גלולות למשקה של שאנון) ובאופן מכוון, כדי שיוכל לחיות באין מפריע עם המאהבת שלו ניקול קסינג'ר, שהעידה נגדו ונמצאת כיום בתוכנית להגנת עדים.
מקורב לווטס מספר כי מאז שהחל לרצות את עונשו הוא נהפך לנוצרי אדוק המכנה את עצמו "משרתו של אלוהים". ווטס אף הודה במכתביו לקיידל וכתב כי אם אי פעם יזכה לשחרור, יקדיש את חייו לשיקום אחרים, והתעקש כי אין שום סיכוי שיהיה מסוכן או יחזור על מעשיו שוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו