הסרטונים מדברים בעד עצמם. הדרכים המאובקות, זירת הלחימה השוממת, הלוחמים העייפים, נזקי פגזי ארטילריה וזמזום תמידי של מל"טים. אלו פני המלחמה בעידן החדש, זו שפרצה השבוע בחבל נגורנו קרבאך, שנשקפים מתוך אינספור קטעי הווידאו שמופצים ללא כל סינון וסדר ברשתות החברתיות. טנק מושמד מטיל מונחה, ירי צלפים, בית מגורים חרב שנפגע בהפגזה - הפרטים הטכניים של הלחימה מעולם לא היו כה גלויים - וביחס כמעט ישיר, מעולם לא היו הסיבות האמיתיות ללחימה כה מורכבות, עמומות ומבלבלות.
המלחמה החדשה בנגורנו קרבאך נפתחה ביום ראשון במבצע צבאי חסר תקדים בהיקפו של צבא אזרבייג'ן, על עמדות של בדלנים ארמנים לאורך גבולו המזרחי והצפוני של השטח הנשלט על ידי הארמנים, שטח שמוכר באופן בינלאומי כשטחה של אזרבייג'ן.
הלחימה מאופיינת בשימוש נרחב בארטילריה, טילים נגד טנקים ומל"טים מתאבדים, והתוצאות הרסניות בהתאם. אם הפרטים לא מורכבים מספיק, טורקיה מיהרה להצטרף לצידה של אזרבייג'ן ואף להבטיח תמיכה צבאית אם באקו תבקש כזו. רוסיה צידדה בצד הארמני וקראה להפסקת אש מיידית. לצד אלה חשוב לזכור כי ארמניה זוכה לתמיכה שבשתיקה מאיראן, ואזרבייג'ן היא אחד הלקוחות הגדולים בעולם לאמצעי לחימה מתקדמים מתוצרת ישראל, ואחת המדינות המוסלמיות הידידותיות ביותר בעולם למדינה היהודית.
בעוד מקורות לא רשמיים מדווחים על מאות הרוגים בשני הצדדים, בהם עשרות אזרחים ונזק הולך וגדל לרכוש, הסיבות לפרוץ העימות הנרחב הזה נראות למתבונן מהצד עלומות לחלוטין. מי שמתנדב לעשות סדר הוא ד״ר אבינעם עידן, מומחה לרוסיה ולקווקז, קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. עידן, שמכיר היטב את האזור עוד מיימי ברית המועצות, מצביע על כך ששורש העימות בנגורנו קרבך מקורו בהתפרקות ברית המועצות. "עם התפרקות ברית המועצות הוחלט כי הגבולות המנהליים שלה יהיו הגבולות המדיניים של המדינות החדשות שצמחו בהן. עם זאת, הארמנים לא קיבלו את עקרון זה של עיצוב הגבולות, והקימו באזור נגורנו קרבך, שהיה בתקופת בריה"מ חלק משטח אזרבייג'אן, ישות אוטונומית ושהיא בפועל חלק מארמניה".
ד"ר עידן מסביר כי במלחמה שפרצה על רקע זה בשנת 1991 עלה בידי הארמנים, שנתמכו על ידי הצבא הרוסי, לכבוש בנוסף לחבל המריבה גם כעשרים אחוז משטח אזרבייג'אן הגובלים בנגורנו קרבך ושלא היתה עליהם מחלוקת. תוך שהאוכלוסייה האזרית בחבל נאלצת לעזוב אותו. " אלו הם שורשי העימות שאנחנו רואים עכשיו", מסביר עידן. "הסיבה להתחדשות הלחימה בנקודת זמן זו, טוען עידן היא המשך לאירוע (בחודש יולי. יוזמה צבאית ארמנית שהפתיעה את הצבא האזרי באזור המרוחק מאזור חבל הקרבך ובאזור שאינו קשור לשטחי הסכסוך. דבר שהיה בו איום על אינטרס אסטרטגי של אזרבייג'ן שכן חילופי האש התרחשו קרוב לקו צינורות היצוא הנפט והגז, דם החיים של אזרבייג'ן".
ואכן, האזרים עצמם רואים בפעולה שהתרחשה ביולי סמוך לעיר טובוז עילה למתקפת מנע רחבה יותר שהם מנהלים כעת בנגורנו קרבאך. על פי פריד שפייב, יו"ר המכון לחקר יחסי החוץ בבאקו, המתקפה היתה רק חלק ממאמץ ארמני להתנער משיחות שלום קודמות. "לפני כשנתיים, כשעלתה לשלטון ממשלה חדשה בירוואן, הם התנערו מהסכמי מדריד, שהתוו צעדים לפתרון הסכסוך המתמשך. הפעולה בטובוז באה כחלק ממגמה זו, ובבאקו החליטו שאי אפשר לקבלה בשתיקה", אומר שפייב.
יד הסולטן והקשר הישראלי
סיבה נוספת להחלטה האזרית לצאת למבצע צבאי רחב היקף ובעל פוטנציאל הרסני היא התמיכה הבלתי מסויגת של טורקיה, שיושבת על גבול הקווקז ורואה באזרבייג'ן חלק מ"משפחת העמים הטורקיים". הנשיא ארדואן וממשלתו סיפקו השבוע שורה של התבטאויות ולפיהן טורקיה תסייע צבאית לבאקו, אם זו תבקש. טורקיה התייצבה בעבר לצד אזרבייג'ן אך מעולם לא בצורה כל כך מופגנת. שמועות שנפוצו עוד בטרם פרוץ הלחימה טוענות כי ארדואן החל לשלוח לוחמים סורים, יוצאי ארגוני ג'יהאד שונים הלוחמים לצד טורקיה בצפון סוריה, לסייע לצבא האזרי בנגורנו קרבאך.
ד״ר אבינעם עידן. "יוזמה צבאית ארמנית הפתיעה את הצבא האזרי באזור מרוחק שאינו קשור לסכסוך" // צילום: מהארכיון הפרטי
"אלו טענות שאין בהן שום היגיון", מוחה שפייב, "למה שנעשה כזה דבר? לא חסר לנו כוח אדם, מבחינת אוכלוסייה אנחנו פי חמישה מהארמנים. הצבא שלנו גדול משמעותית וגם ניסיון קרבי לא חסר לו. בארמניה מנסים בכוח לקשור את טורקיה למבצע צבאי שהוא שלנו בלבד", אומר המומחה האזרי.
אך למרות זאת, העדויות בשטח לציוד צבאי שמגיע מטורקיה ממשיכות להצטבר. לצד הקריאות האוהדות מצד בכירי משטר ארדואן, קשה שלא לדמיין כיצד שולחת טורקיה את ידה לעוד חזית חדשה, אחרי שהתערבה בגלוי בסוריה ובלוב. הדומיננטיות החדשה הזו של אנקרה ביחסים עם אזרבייג'ן העלו בחוגים מסוימים כי הקשר המתהדק עלול להוות סכנה של ממש ליחסים הקרובים בין באקו לירושלים.
אלא שלדברי ד"ר עידן, "היחסים בין ישראל ואזרבייגן נשענים לא רק על אינטרסים אלא גם על בסיס של מטען תרבותי, והיסטורי עמוק ", מסביר ד"ר עידן. "מורשת היחסים של דו קיום הרמוני בין האזרים לקהילה היהודית והעובדה שבאזרבייג'ן רואים בישראל מודל לחיקוי, כמדינה מודרנית המתקיימת בסביבה עוינת, ושהגיעה להישגים מרשימים, תורמים ליחסים ההדוקים בין שתי המדינות. למרות המיקום הגאוגרפי של אזרבייג'ן של מדינת חיץ בין רוסיה לאיראן, מאז הקמתה כמדינה עצמאית, מדיניות החוץ שלה היא בעלת אוריינטציה מאוזנת הכוללת יחסים טובים גם עם מדינות האיחוד האירופאי וארה"ב ", מסביר המומחה.
אך מאחורי ההיסטוריה המורכבת והמשחק הבינלאומי שמתנהל בין המעצמות, אזרחים חפים מפשע הם שנפגעים, משני הצדדים. ארטיום צ'רנמוריאן, עיתונאי ויושב ראש איגוד הארמנים הישראלים בפתח תקווה - "נאירי" - מבכה על המחיר שמשלמים אזרחי נגורנו קרבאך. "אנשים שם מופצצים, אזרחים רבים נהרגו. לאזרים יש טנקים וארטילריה כבדה מאוד. הבירה סטפנקרט מופגזת כבר כמה ימים".
צ'רנמוריאן מדגיש את החשש הארמני כי הפקרה לידי אזרבייג'ן וטורקיה תחזיר את בני עמו לימים אפלים בתולדותיהם: "אני מודאג ומפחד שהצבא הארמני ושכירי החרב הטורקים ייכנסו לכפרים של הארמנים, ומה שיקרה שם יהיה שואה ארמנית שנייה. אני צאצא של ניצולי שני הפשעים החמורים בהיסטוריה של המאה ה־20, ואני חושש שאם הארמנים לא יילחמו על זכויותיהם, זה יתרחש בשנית".
המחיר האנושי
אך הפגיעה באזרחים והחשש ממעשי טבח איננו מוגבל לצד הארמני. ההיסטוריה המדממת של מלחמת נגורנו קרבאך השאירה משקע של חשש גם בצד האזרי. "במלחמה הנוכחית נהרגו 14 אזרחים אזרים ונפצעו 40", מספרת לילה עבדולייבה, דוברת משרד החוץ האזרי.
"הירי הארמני לעבר כפרי הגבול שלנו למעשה כמעט לא פסק בשנים האחרונות, והנזק לרכוש והאימה של התושבים הם מציאות רבת שנים", מסבירה הדוברת. עבדולייבה מציינת את מעשי הטבח שאפיינו את מלחמת נגורנו קרבאך ואת גל הפליטים האדיר ששטף את המדינה בעקבות התבוסה. "כעת הלחימה תימשך עד שנוכל להבטיח שכל זה לא יחזור", היא אומרת.
בעוד הפגזים עפים משני צידי הגבול, כל שנותר לאזרחים בחבל הסכסוך בדרום הקווקז הוא התקווה שהרחק משם - בטרקלינים המפוארים במוסקבה, וושינגטון ואנקרה - אותם מנהיגים שעודדו את התפרצות הלחימה יפעילו לחץ דומה לסיומה. אך בעוד מניין הקורבנות ממשיך לטפס בחדות, נראה כי מדובר כרגע בתקווה קלושה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו