מאת: דוד גלפרין- יו''ר גיל גרופ
אם יש משהו שאפשר לומר שהקורונה עשתה לנו, זה גרמה לכולנו לצאת מאזור הנוחות שלנו ולגלות איך אנחנו מצליחים לנהל את החיים בצורה אחרת. יש שיגידו טובה יותר, יש שיגידו מאתגרת יותר – אבל אין ספק שכולנו עברנו שינוי בעקבות המשבר הבריאותי האחרון שהפך גם למשבר חברתי-כלכלי שעדיין לא רואים את האופק לסיומו.
הרבה אתגרים הציב, ועודנו מציב, בפנינו המשבר. הצורך לעבוד מהבית תוך כדי הסגר, הצורך לתקשר עם העולם החיצון ולהתעדכן בהנחיות החדשות, הצורך לשמור על קשר עם מכרים ובני משפחה שלא ניתן להיפגש עמם עקב בידוד או חולי ואף הצורך לרכוש מוצרים או שירותים שאין אפשרות לצאת החוצה ולהשיגם באופן פרונטלי. בעוד לרובנו כל אלו נשמעים כמו אתגרים מורכבים אך לגמרי ברי השגה – נסו לדמיין איך ניתן להתמודד עם האתגרים הללו ללא האינטרנט. ועכשיו, אחרי שהגעתם למסקנה שמדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית, בטח תבינו את הנתונים הבאים.
דוד גלפרין העוסק שנים רבות בפרסום ומדיה שיווקית, עוקב מקרוב אחר הנושא, הוא גילה לאחרונה שאחרי עשורים שלמים בהם החברה החרדית התייחסה לאינטרנט כאל רעה חולה ואף פרסמה בראשי חוצות ש"אינטרנט = סרטן", הנתונים מוכיחים כי משבר הקורונה הוביל להסתערות גדולה של החברה החרדית אל עבר האינטרנט. אם בעבר היה מדובר בטאבו מגזרי בו ניתן היה למצוא רק חרדים מהזרמים המודרניים, הרי שהקורונה הפכה את האינטרנט למצרך פופולרי גם בקרב הבתים היותר שמרנים
מחקר: כבר לא חרדים מהאינטרנט
מנתונים שפרסמה חברת "בזק" נמצא שתעבורת האינטרנט בחברה החרדית בתקופת הקורונה גדלה בכ-40% וכי משפחות רבות וגופים שונים מבקשים עדיין להתקין את המוצר הזה. בין אם מדובר לצורך שיעורי תורה באמצעות אפליקציית הזום, פעילויות עבור הילדים, שיחות וידאו עם בני משפחה ואף התעדכנות בצרכי חדשות – האינטרנט הפך אט אט לעניין לגיטימי. למעשה הצורך הקיומי-הישרדותי מוביל לאחד מתהליכי אימוץ האינטרנט המהירים ביותר שהתרחשו אי פעם בישראל, בכל שכבות האוכלוסייה
כל זה טוב ויפה, אולם יקומו הסקפטיים ויצקצקו בלשונם כי מדובר באהבה התלויה בדבר. כלומר – הנסיקה של המגזר החרדי אל עבר מחוזות המרשתת, הינם תלויים בזמן ונסיבות שכן, אלמלא הקורונה כנראה שלא היינו חוזים במגמה כזאת. בכל זאת, האינטרנט חי וקיים ביננו כבר כמה עשורים וכשם שעד כה הקפידו החרדים להתבדל, כך יעשו גם כאשר יחלוף זעם.
לטענה זו אפשר להתייחס בשני מישורים. הראשון הוא תחזיות הסוציולוגים שסוברים כי את ההשפעה של ההיחשפות לקיום האינטרנט וליתרונותיו במגזר החרדי, בלתי הפיכה. למעשה רבים סוברים כי גם אם משפחות חרדיות רבות יחליטו בתום עידן הקורונה להוציא את האינטרנט מהבית, הן עדיין לא יוכלו למחוק לחלוטין את החוויה שלהן מהאוריינטציה הדיגיטלית. גם סקרי עומק מצביעים כי החרדים ימשיכו לעשות שימוש בכלים הדיגיטליים גם לאחר סיום המשבר, כך שבסופו של דבר מדובר בשינוי עמוק ומשמעותי על אורח החיים של האוכלוסייה החרדית כפי שהכרנו עד היום, ואף טריגר להאצת שילובה בציבור הישראלי ובמשק הכללי
נתונים אודות דרגת סינון תכנים ברשת האינטרנט של הציבור החרדי בישראל // גיל גרופ
המישור השני בו ראוי להתייחס לטענת הסקפטיים, היא העובדה כי מדובר בטענה שמתעלמת מתהליך משמעותי ועמוק של עלייה גדולה בשימוש החרדים בפלטפורמת הדיגיטל, מתחת לרדאר של התקשורת החרדית הממוסדת. על פי סקר שנערך לפני שנה על ידי מכון "אסקריא", נמצא כי למעלה ממחצית החברה החרדית משתמשת באינטרנט. למי מבינכם שממהרים לקבוע כי מדובר בשוליים של החברה החרדית ובגורמים פחות הדוקים – הסקר מצא גם כי אחוז ניכר מתלמידי הישיבות גולשים ברשת. וזה עוד לפני שהנגיף נכנס אל חיינו.
אוהבים את המילה הכתובה – אבל גם את הסרטון המצולם
למעשה, למרות שעד לפני קצת יותר מעשר שנים האינטרנט היה האויב הכי גדול של הרבנים בחברה החרדית, הרי שבשנים האחרונות הוא הפך ליותר לגיטימי. עם הזמן הוקמו אתרי אינטרנט ייעודיים למגזר החרדי, היקף הגלישה עלה ואיתו גם אחוז המשתמשים החרדים ברשתות החברתיות כמו טוויטר, פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם. עובדה זו הפכה את החרדים לקהל יעד פוטנציאלי ותוסס במדיה הדיגיטלית ואף סייעה לשילוב שלהם בחברה הישראלית, בתרבות שלה ואף בשוק התעסוקה. בנוסף לאפליקציית הוואטסאפ שנחשבת לזירת פרסום חמה אשר משתמשים בקבוצות שלה ובפלטפורמת הסטטוס כשטח פרסום של ממש, כיום תוכלו למצוא גם אושיות חרדיות ברשת שמשמשות כמובילות דעת קהל עם כמות עוקבים שלא תבייש גם סלבס איי ליסט.
וכמספר העוקבים – כך מספר הרכישות אונליין. לא נדיר למצוא שסניפי הדואר בריכוזים חרדיים קורסים תחת עומס המשלוחים של חבילות שהוזמנו באמצעות האינטרנט. בין אם מדובר באתרים בינלאומיים כמו NEXT או ASOS, ובין אם מדובר במשלוחים מקומיים, אין ספק שהחרדים גילו את היתרונות של הרכישה דרך האינטרנט. למעשה, בתקופת הקורונה רק 5% מהציבור החרדי הצהירו שהם רוכשים לראשונה ברשת.
אולי זו הסיבה שגם העסקים החרדים ברשת, שבשנים האחרונות כבר גילו את נפלאות הרשת ופנו דרכה לציבור הכללי, בעיקר כשמדובר בגיוס כספים ותרומות לעמותות, כיום הבין שכדאי לו גם לכוון פנימה אל תוך המגזר. הענפים הפופולריים שמפרסמים היום לציבור החרדי משתייכים לנדל"ן, עמותות וגיוס תרומות ואף חנויות דיגיטליות של עסקים שונים.
אפיון נוסף להרגלי הגלישה של החרדים באינטרנט אפשר לראות גם בפורמט התכנים. אם דובר רבות על חיבת החרדים למילה הכתובה, הרי שהעידן הדיגיטלי מוכיח שלמגזר החרדי שמורה פינה בלב גם לוידאו המצולם. ואכן, רבים מהסרטונים המופצים במגזר, אורגניים או פרסומיים, הופכים להיות ויראליים וצוברים יוניקים בהיקפים של המגזר הכללי.
פילוח נתונים אודות סוג השימוש בשיחות וידאו בציבור החרדי בישראל // גיל גרופ
יודעים לזהות הזדמנויות
מי שהשכילו לזהות את המגמה עוד בתחילתה אלו משרדי הפרסום המגזריים, ובמיוחד אלו שפתחו מחלקות שלמות המתמחות בדיגיטל בכלל ובדיגיטל לאוכלוסייה החרדית בפרט.
חברת "גיל גרופ", בראשות דוד גלפרין, הינה הקבוצה העסקית הגדולה בישראל הפועלת בקרב המגזר החרדי בתחום השיווק, הפרסום ופתרונות מדיה מתקדמים. הקבוצה קיימת משנת 1999 וממש כמו המגזר החרדי הלכה והתפתחה לאורך השנים בהתאם לגלים בשטח. תחת הקבוצה תוכלו למצוא בין היתר חברות בת כמו "גיל פרסום" שמעניקה שירותי שיווק, מיתוג, אסטרטגיה ופרסום לעסקים, "גיל סטריט" הפעילה בתחום מודעות הרחוב, שילוט ודיוור ישיר, "גיל פרינט" להפקות דפוס ו-"גיל גיפט" למתנות ממותגות. אל כל אלו הצטרפה לאחרונה חברת "גיל דיגיטל", שמתמחה ביצירה ופיתוח קמפיינים בדיגיטל עבור חברות חרדיות או עבור מותגים הפונים אל הקהל החרדי.
"היום ברור לכולם שהמגזר החרדי הוא כוח קניה משמעותי, והחברות הגדלות במשק משקיעות במגזר תקציבים שרק הולכים וגדלים", מספר גלפרין, "החרדים של שנת 2020 לא דומים לדמות שאנחנו מעלים בראשנו כשאנחנו חושבים על החרדי הממוצע. הם משכילים יותר, עובדים יותר, צורכים יותר, טסים יותר ומבלים יותר. יחד עם זאת, זו שגיאה להתייחס אליהם כאל עוד לקוחות מהציבור הכללי. בשל היותו מגיע מחברה שמרנית יותר, הקהל החרדי שונה במאפיינים דיגיטליים רבים לעומת הציבור הישראלי וכדי להגיע אליו בצורה מדויקת יש צורך והיכרות מעמיקה עם המגזר, התרבות ממנה הוא נובע והנורמות החברתיות מהן הוא ניזון. זה בדיוק השירות שאנחנו יכולים להעניק כחברה שמגיעה מהמגזר ומכירה אותו לעומק – ממנהלי הקמפיין, ועד לאיש התוכן ולמעצב הגרפי, כך שהתוצאה אותנטית מתמיד".
דוד גלפרין - יו"ר גיל גרופ // גיל גרופ
ואכן, היום כבר כולם יודעים שהסוד של קמפיין דיגיטל מנצח הוא בין היתר בפילוח המסרים ובטירגוט הנכון, זה שיוביל אתכם בדיוק לאדם המתאים, בזמן המתאים ועם המילים הנכונות. עניין זה שלרוב מצריך מחקר יסודי ותובעני של קהל היעד והרגלי הגלישה והצריכה שלו – הופך במגזר החרדי לנושא מרכזי, לא רק בדיגיטל. כמגזר שגם בתקשורת הממוסדת והמודפסת – עומד מאחורי לא מעט עיתונים שונים המיועדים כל אחד לזרם אחר – האפיון בדיגיטל הופך למלאכה כמעט מובהקת עבור מי ששוחה היטב בזירת הקהילות השונות. אלא שבניגוד לפרסום בעיתונות המודפסת המצריך בקרה קפדנית על הנראות והמסרים – הפרסום בדיגיטל מאפשר לכם כבעלי עסקים להיכנס מהדלת האחורית כמעט לכל בית במגזר, בטח עכשיו לאחר תקופת הקורונה.
"אפשר לומר שמשבר הקורונה הביא עמו אתגרים רבים לחברה החרדית, אבל גם לא מעט הזדמנויות", מסכם גלפרין, "כעת כל מה שצריך לעשות זה לזהות את כל אלו בזמן ולהצליח למנף את ההצלחה שאנחנו נהנים לקצור את פירותיה כבר שנים, למהפכה של ממש".
<!-- //-->/> טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
