חשש שסקר הנוגדנים (הסקר הסרולוגי) שערך משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים, אינו מייצג את כלל האוכלוסייה ויש בו תת־ייצוג לאוכלוסייה צעירה, למחוז הצפון ולערבים.
כך התברר מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. המרכז בחן את תהליך העבודה על הסקר שמקיף 75 אלף בני אדם (0.8% מהאוכלוסייה).
הסקר מיועד לאמוד ברמה הלאומית את היקף האנשים שנחשפו לנגיף הקורונה ופיתחו אליו נוגדנים, וכן לעמוד על הבדלים בין אוכלוסיות שונות. בכך הוא אמור לסייע לניהול מושכל של ההתמודדות עם המגיפה.
צילום ארכיון: ערוץ הכנסת
בסקר משתתפים 191 יישובים, מהם 13 שבהם היה מוקד התפרצות של קורונה והיתר בפריסה ארצית. הוא אמור היה לצאת לדרך בראשית יוני אך החל בפועל ב־29 בחודש.
עד 9 באוגוסט השתתפו בסקר 48,644 איש שהם כשני שלישים מהיעד המספרי של כלל הנבדקים. מהדו"ח על הסקר עולה כי ייתכן שהוא לא ייצג את האוכלוסייה בצורה מדויקת.
החוקרים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לא הצליחו לקבל תשובות האם משרד הבריאות פעל לתקן את תת־הייצוג או לא, והאם הצליח בכך.
בסקר, שכולל נטילת בדיקת דם מאנשים שממילא מזומנים למרפאות קופות החולים לצורך בדיקת דם, יש 59% נשים, בעוד שתוכנן שתהיה חלוקה שווה בין המינים.
יתר על כן, בסקר יש תת־ייצוג גם לצעירים, בעוד לאוכלוסיית הקשישים יש ייצוג יתר. שיעור הנסקרים מיישובים יהודיים עולה על שיעורם באוכלוסייה, בעוד שיעור הנדגמים מיישובים לא יהודיים נמוך יותר מחלקם באוכלוסייה. מחוז חיפה מצוי בתת־ייצוג ולא ברור אם נבדק הרקע הסוציו־אקונומי של הנסקרים.
"אי אפשר להחליף מהימנות בנוחות"
פרופ' דני פפרמן, הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלמ"ס: "הסקר המוצע על ידי משרד הבריאות מכונה 'מדגם נוחות', ואין ספק שנוח מאוד לדגום בצורה זו מאחר שהנדגמים ממילא מגיעים למתן דגימות דם. אך עם כל הכבוד, אי אפשר להחליף מהימנות בנוחות".
ח"כ ד"ר יפעת שאשא־ביטון, יו"ר ועדת הקורונה בכנסת שהזמינה את הדו"ח, גיבתה כצפוי את הסקר חרף הליקויים: "למרות חילוקי הדעות בנוגע לאפקטיביות שלו, אם הוא ייעשה כראוי הוא יאפשר לנו לקבל תמונת מצב מלאה".
"הסקר נותן אינדיקציה לגבי שיעור האנשים שכנראה נחשפו לנגיף, נכון לאותה נקודת הזמן שבה הוא בוצע - אך כדי לקבל תמונת עומק ולזהות מגמות לאורך זמן יש לבצעו כל תקופת זמן שתיקבע בדומה לנעשה במדינות אחרות", סיכמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו