אני מתוסכל, מרגיש פגוע - ורע לי מאוד מהמצב הביטחוני המעורער בשדרות בפרט ובאזור בכלל.
אנחנו חיים בחוסר ודאות מוחלט, וזה מתכון לחיים לא בריאים. והכי מתסכל שחמאס, ארגון טרור, קובע את הטון - ולא אנחנו. המצב הזה לא יכול ואסור שיימשך. הכי גרוע, מבחינתנו התושבים, שאנחנו לא יודעים מה יהיה מחר. ומחרתיים. מאז שחודש הטרור של הבלונים והרקטות, אנחנו עוברים ימים קשים.
תיעוד: יירוט רקטה מעל שדרות // צילום: רדיק אשורוב
ושוב פעם חוזרים על עצמם הקולות של כל אלו שמבטיחים הבטחות למגר את הטרור. אף אחד, החל מראש הממשלה בנימין נתניהו, יאיר לפיד, בני גנץ, וגם עמיר פרץ, תושב שדרות, לא עשה כמעט כלום מלבד הצהרות ריקות מתוכן. וחיינו הם גיהינום.
לחיות בשדרות זה הכי כיף בעולם והכי קשה, בגלל הטרור שבא אלינו מקן הנחשים ברצועת עזה. אנחנו מקדשים את החיים, והם מקדשים את המוות, וזאת התוצאה. יש לי ילד בן 6, הוא כבד שמיעה, והוא מטופל במרכז חוסן. הילד הזה עובר תקופות קשות בכל צבע אדום - בומים, יירוטים ונפילת רקטות. הילדים שלי מתקשים מאוד לישון בלילות. והכי גרוע שהם מפחדים להיכנס לממ"ד, כי כמה שזה מסמל ביטחון אישי - זה מסמל את כל הרע שבמצב הזה.
עוד בנושא:
גנץ בתום הערכת מצב: "חמאס יספוג פגיעה קשה מאוד"
חמאס: "לא חוששים ממערכה נוספת"
לילה מתוח בעוטף עזה: בית נפגע מירי לעבר שדרות; צה"ל תקף יעדים של חמאס
לחיות חיים של חוסר ודאות זה דבר נורא. הרקטה בליל חמישי נפלה על בית לא רחוק מהבית שלי, וזאת לא הפעם הראשונה. זה משפיע מאוד על כל התושבים. יצאתי ביום שישי בצהריים לקניות. הרחובות ריקים. שדרות היא עיר של שמחה, אנשים טובים ושמחים, וביום שישי הרחובות ריקים, זה אומר הכל על מצב הרוח שלהם.
אחת הבעיות שאנחנו מתריעים עליה לא מעט זמן, שלא שומעים את אזעקת צבע אדום. בעלי הבית שנפגע לא שמעו. גם אני לא שמעתי, כי הורידו את עוצמת השמע. דבר כזה יכול להיגמר באסון גדול. האם לא מספיק כל הסבל שהוא מנת חלקנו?
כל המצב הזה, מפריע מאוד לנהל חיי משפחה תקינים. אני, והרבה אחרים, חושבים שהגיע הזמן שהמנהיגים שלנו יקבלו אחריות על החיים ועל הביטחון שלנו.
בא בני גנץ, הבטיח הבטחות והציג רוח לוחמנית. אז הבטיח. מתברר שהוא פרווה לא פחות מאחרים. וחבל, פשוט אין על מי לסמוך.
הביא לדפוס: גדי גולן
