ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ דוהרים לקראת בחירות על רקע אי ההסכמה ביניהם בנושא אישור תקציב המדינה, בעוד במערכת הפוליטית מחכים לראות מי יהיה זה שיתקפל ויעצור את הרכבת.
בסקר "ישראל היום", שנערך השבוע באמצעות מכון "מאגר מוחות" בהנהלת פרופ' יצחק כ"ץ, נמצא כי לו הבחירות היו מתקיימות היום, היה ראש הממשלה נתניהו מנצח ומסוגל להקים ממשלת ימין צרה בראשותו.
אמנם הליכוד רושמת ירידה לעומת סקרים קודמים וכן לעומת תוצאות האמת בבחירות האחרונות, אולם הפער בינה לבין שאר המפלגות נותר גדול. עם זאת, הרוב לממשלת הימין הצרה, על פי הסקר, דחוק ועומד על 62 מנדטים בלבד, כך שכלל לא בטוח שמבחינת נתניהו, הרפתקת בחירות נוספת תסתיים בהכרח כפי שהוא מייחל.
הסקר נערך בקרב 505 נשאלים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המרבית היא %4.4 לכאן או לכאן.
מרצ בפנים, גשר בחוץ
על פי הסקר, הליכוד מקבל 33 מנדטים, אחריו ובפער גדול יש עתיד־תל"ם בראשות יאיר לפיד עם 17 מנדטים. כחול לבן נותרת על מספר דו־ספרתי בסקר זה ומקבלת 12. יהדות התורה מקבלת בסקר 8 מנדטים, ש"ס 9. ימינה בראשות נפתלי בנט רושמת עלייה ל־12 מנדטים. מרצ עוברת עם 5 ואילו הרשימה המשותפת מקבלת 16. ישראל ביתנו זוכה ל־8 מנדטים.
מפלגות העבודה, דרך ארץ של יועז הנדל וצבי האוזר וגם גשר של אורלי לוי־אבקסיס מביטות על אחוז החסימה הרחק מלמטה.על פי הסקר, 7% ממצביעי הליכוד בעבר יצביעו הפעם לימינה. 34% ממצביעי כחול לבן עברו לתמוך ביש עתיד־תל"ם.
הסקר בדק מי המועמד הראוי ביותר לראשות הממשלה בעת הזאת. למרות המחאות וההפגנות, נתניהו מוביל בפער גדול. 33% מהנשאלים השיבו כי הוא הראוי ביותר. עם זאת, משבר ההנהגה של תקופת הקורונה ניכר בסקר כאשר מספר כמעט זהה של אנשים, 31%, השיבו כי אינם יודעים מי המנהיג המתאים או שהשיבו תשובות אחרות. במקום השני יאיר לפיד עם 13%, אחריו נפתלי בנט עם 12%, ולבסוף ראש הממשלה החליפי גנץ שמקבל 11%.
הסקר בדק גם על מה ולמה, לדעת האזרחים, מתקיימות ההפגנות מחוץ למעון ראש הממשלה בכיכר פריז בירושלים ובמקומות נוספים. רק 19% מהנשאלים סבורים כי ההפגנות קשורות למצוקות הקורונה. 26% מאמינים כי מדובר בהפגנות כתוצאה מהתנגדות לראש הממשלה. אולם מחצית מהציבור (49%) סבורים כי ההפגנות מונעות משתי הסיבות יחד.
בשבועות האחרונים נראה כי רמת האלימות בהפגנות הגיעה לממדים שלא הכרנו בהפגנות מחאה קודמות, כולל הכאת שוטר ותקיפת עיתונאי שנחשב ימני. לעומת זאת, המפגינים סבורים כי דווקא המשטרה מפעילה כוח רב מדי וכמוהם מפגינים ממחנה הימין, כמו אוהדי קבוצת כדורגל שהיכו מפגינים בתל אביב ביום שלישי האחרון.
מהסקר עולה כי הציבור לא מסכים עם אנשי המחאה כי המחאה אינה אלימה, אולם מסכים ברובו עם הקביעה כי המשטרה נוהגת יד קשה מדי. 52% מהנשאלים סבורים כי התנהלות ההפגנה היא אלימה ואלימה מאוד, לעומת %27 שסבורים כי המחאה מאוזנת ושקולה. רק 12% מאמינים כי המחאה שקטה או שקטה מאוד. מניתוח הנשאלים עולה כי ככל שהנשאלים מצביעים למפלגות ימין, כך הנטייה להגדיר את ההפגנות כאלימות.
לגבי התנהלות המשטרה, הציבור נוטה לקבל דווקא את גרסת המפגינים. 44% סבורים כי המשטרה אלימה מדי. 30% אומרים כי ההתנהלות המשטרתית במידה הנכונה, ואילו רק 12% מותחים ביקורת על כך שהמשטרה רכה מדי - ביקורת שעליה רמז גם השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה.
עוד בנושא:
אלף הפגינו מול בית רה"מ בי-ם; פעילי "לה פמיליה" נעצרו בחשד לתקיפת עיתונאים
המחאה בבלפור: השכנים שוחחו עם השר לביטחון פנים
גנץ: "שנאת חינם מפוררת העם, התוקפים חייבים להיענש"
מה לגבי זהות המפגינים? רוב הציבור סבור כי המפגינים מורכבים מכאלה שנפגעו ממשבר הקורונה וגם מפעילים פוליטיים המנצלים את המצב. כך השיבו 44% מהנשאלים. 25% סבורים כי המפגינים הם נפגעי המשבר, ואילו 21% חושבים כי מדובר בפעילים פוליטיים. ככל שהנשאלים מצביעים למפלגות ימין, כך גם מתחזקת ההערכה שמדובר בפעילים פוליטיים. מצביעי שמאל מעריכים בהיקפים גבוהים יותר כי מדובר בנפגעים כלכלית או גם וגם.
עוד בדק הסקר אם חסימת כבישים במסגרת ההפגנות היא לגיטימית. בניגוד לעמדת המפגינים, 49% מהציבור סבורים שלא. 23% טוענים שכן, ואילו 21% השיבו כי לגיטימיות חסימת הכבישים תלויה בנושא ובזהות המפגינים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו