בשנת 2013, כשהוא בן 55 ומאחוריו קריירה ארוכה ועשירה בהישגים בשירות הביטחון הכללי, קיבל דני וסלי את הבשורה שטלטלה את חייו – יש לך פרקינסון. שבע שנים מאוחר יותר רואה אור הסרט התיעודי "המהפכה של דני" (רביעי, 21:00, yes דוקו) שתיעד את מסע הגבורה הלא ייאמן של וסלי, כנגד כל הסיכויים.
"הייתי חלק מקבוצת ריצה של בוגרי מערכת הביטחון", מספר וסלי. "רצנו באופן קבוע ארבע פעמים בשבוע, ולמרות שהייתי בכושר מצוין התחלתי להרגיש בנסיגה גופנית ביחס לאחרים. אשתי התעקשה שאלך לבדיקה נוירולוגית, ושם קיבלנו את הבשורה".
רוב בני האדם היו ככל הנראה חווים בשלב הזה את חמשת השלבים של מודל האבל בסדר כזה או אחר, אבל לא אדם פרגמטי כדני וסלי. מיד עם היציאה מחדרו של הרופא הוא החל לחשוב על דרכים שבהן יוכל לעצור את המחלה. למזלו היה לו גם את חבריו לשירות, שהתייחסו לפרויקט כאל משימה ביטחונית, כל אחד בגזרתו שלו. "יותר מהכול, זה סיפור על חברים", אומר וסלי. "זה פשוט היה מדהים לראות איך כל החברים נרתמו מיד לעזרה ללא יוצא מן הכלל. אני בר-מזל".
ואז המזל בא שוב לעזרה. חברו של וסלי, ערן פיין, היה בנסיעה עסקית לסין, כשפתח בשיחה ידידותית עם הנוסע שישב בכיסא שלידו. רצה הגורל, ואותו נוסע היה פרופ' דני סגל, חוקר מחלות נוירולוגיות שבדיוק סיים, יחד עם הפרופסורים גזית ומצליח, מחקר חשוב על השפעתו של חומר בשם מניטול על אנשים שלוקים בפרקינסון.
פיין הבין מיד שלא יכול להיות שמדובר במקרה, וקישר בין וסלי לסגל. וסלי הגיע למפגש יחד עם שני חברים, אמיר שדה ורני כהן, ושם שמע מהפרופסור בדיוק את מה שקיווה לשמוע – שיש לו סיכוי. פרופ' סגל סיפר לו שהמניטול, חומר טבעי ששימש במקור כתחליף לסוכר, מפחית את תסמיני מחלת הפרקינסון בקרב חיות מעבדה. "זבובים שניתן להם החומר חזרו לעוף", אמר החוקר לווסלי ההמום, שלא הבין מדוע החומר לא נוסה עדיין על בני אדם.
ברגע שווסלי הבין שחברות הפארמה לא משקיעות במחקר רק כיוון שמדובר בחומר זול וזמין על המדף – כזה שאי אפשר לרשום עליו פטנט או רווח – הוא החליט לקחת את המושכות לידיו, ולמעשה פצח במיזם שאף אחד לא חשב עליו קודם לכן. "היוזמה של 'קליניק קראוד' נולדה למעשה מתוך תסכול", מספר וסלי. "אספנו את כל חולי הפרקינסון שיכולנו ואמרנו להם: 'בואו קחו אחריות על הגורל שלכם'. נתנו להם את כל המידע וביקשנו מהם להתנסות ולדווח. ככה נולד פורום נוטלי מניטול, שהפך לקבוצת תמיכה הרבה יותר יעילה מהנוירולוג שלך, שנפגש איתך בערך פעם בשנה. יש לנו קבוצה בוואטסאפ ובאינסטגרם, ואנשים מרגישים שם הכי בנוח בעולם לחשוף את החולשות שלהם, כי כולנו חברים וכולנו חווים סיטואציות דומות. אתה יכול לשלוח שאלה בשעה שתיים בלילה, ובשעה שתיים ודקה כבר תהיה לך תשובה.
• ביקורת: גמזו התחמק מהשאלות הקשות
"ככה גם הגענו לאנשים מ-54 מדינות, מארבע יבשות. אמנם על כל אחד החומר יכול להשפיע על כל חולה בצורה קצת אחרת, אבל התחלנו לקבל תוצאות חיוביות שיכולנו ללמוד מהן. גם ברפואה יש מקום לחוכמת ההמונים".
גם המפגש של דני וסלי ויוצר הסרטים ניסן כץ היה מקרי לחלוטין. הם נסעו לדרבי החיפאי יחד עם מכר משותף. וסלי אוהד מכבי, כץ אוהד הפועל, ואחרי ההקנטות הבלתי נמנעות סיפר לו דני את הסיפור שלו ושל המניטול, ואיך בגלל שיקולים כלכליים התרופה נמצאת במגירה ולא יכולה להגיע למיליוני חולים שזקוקים לה ברחבי העולם. כץ הבין שיש פה סיפור שחשוב לספר, וביחד עם המפיק ניר כפרי, ובעזרת יס דוקו שתמכו בסרט, יצא לתעד את דני במסע שלו.
"עשיתי כבר עשרה סרטים בעבר", מספר כץ ל"ישראל היום", "על נושאים שונים בחברה הישראלית, ומיד הבנתי שזה סרט שהוא באמת שונה, בעיקר כי הוא יכול להביא לשינוי אמיתי בחיים של מיליוני בני אדם. עבורי זה אולי הסרט החשוב בקריירה".
הסרט, "המהפכה של דני", שיוקרן הערב (רביעי, 21:00) בהקרנת בכורה בערוץ יס דוקו, יחשוף את המסע המטלטל שעבר דני, החל מהרגעים שבהם היה נראה שאף אחד לא מעוניין לתמוך במיזם החברתי-רפואי הייחודי שהקים, ועד לימים אלה, שבהם מתנהל בתקצוב ממשלתי מחקר מדעי מלא בהדסה עין כרם, שבוחן כיצד עוזר המניטול לחולי פרקינסון.
הסרט יוצא כמובן בתקופה מאוד מוזרה עבור חובבי התרבות בעולם. אין פסטיבלים, אין בתי קולנוע ואין השקות, אבל את כץ, במאי הסרט, זה לא מטריד במיוחד. "זה מקרה קלאסי של להפוך את הלימון ללימונדה, כמו שאומרים. כמו שדני חשב מחוץ לקופסה בכל מה שקשור למניטול, כך אנחנו עושים עם הסרט.
• ניר והגר מציגים: החיים אחרי "חתונמי"
"החלטנו להשתמש בפלטפורמות וטכנולוגיות חדישות כדי להפיץ את הסרט ברחבי העולם, ובעיקר מול קהל יעד ממוקד של חולי פרקינסון ובני משפחותיהם - ויש 40 מיליון כאלה בעולם. המטרה שלנו היא להגיע למיליונים דרך האינטרנט ודרך כלים טכנולוגיים של שיווק לקהל ממוקד, ולמעשה הבנו שגם אחרי הקורונה לא יהיה עוד טעם להשתמש בכלים המסורתיים של פסטיבלים וסינמטקים, אלא להגיע ישירות לקהל הגדול דרך הרשת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו