זה הסיפור האמיתי מאחורי הרייטינג של "טהרן"

מדובר באחת הסדרות המדוברות של התאגיד, אבל התנהלותו סביב סוגיית הרייטינג מראה חוסר שקיפות וצביעות • מה קרה אחרי ש"כאן" פרשו מוועדת המדרוג?

צילום: מתוך התוכנית // מזל שיש את "טהרן"

אמש (שני) שודר פרק הסיום של "טהרן", אחת הסדרות הטובות והמדוברות של התקופה האחרונה, שהעניין הרב סביבה מוצדק. מה שכן מוטל בספק זה התנהלות תאגיד השידור הציבורי סביב סוגיית הרייטינג של הסדרה ובכלל.

מאז הקמת התאגיד במאי 2017, רשם גוף השידור נתוני צפייה נמוכים מאוד, שאינם רחוקים מנתוני ״רשות השידור״ המנוחה. בסיכום 2019, ממוצע הפריים טיים של התאגיד עמד על 3.4% בלבד ופחות ממאה אלף צופים (92,000), לעומת רייטינג של 15.9% לקשת ורייטינג של 9.1% לרשת. 

• מוחרם באיראן בגלל "טהרן", מאוהב בישראל בזכות ניב סולטן

• "טהרן": הזרוע הארוכה של התאגיד

• "טהרן": המרענן הרשמי של הקיץ


בתאגיד לא היו מרוצים מנתוני הצפייה, בלשון המעטה, ובדצמבר 2019 החליטו לשבור את המראה ששיקפה את נתוני הרייטינג ולפרוש מהוועדה למדרוג. הטענה: המדידה אינה מותאמת לשינויים בהרגלי הצפייה ולגידול בצפייה בדיגיטל. 

במישור הציבורי הפרישה מהוועדה מהווה מהלך המנוגד לשקיפות הנדרשת מגוף ציבורי, אשר מנסה להסיר את הפוקוס מביצועיו הנמוכים והמאכזבים. מדידת הרייטינג החיצונית והבלתי תלויה המתקיימת על ידי הוועדה למדרוג חיונית לא רק לשוק הפרסום, אלא גם לאינדיקציית אפקטיביות, השפעה וצורך בשידור ציבורי הממומן מכספי משלם המסים - הכסף שלנו.

אחת הביקורות הבולטות שנשמעו היא כיצד יתכן שהמדינה משקיעה בתאגיד למעלה מ-750 מיליון שקלים, בתקופה שחלקינו נתונים לחסדי פעימות וקצבאות (תקציב 2020 עמד על 776.8 שקלים) מדי שנה מכספי הציבור, כשנתוני הרייטינג נותרים נמוכים ומדשדשים הרבה מאחור וכעת מוסתרים לחלוטין מעיני הציבור. גם אם ניתן לטעון שערוץ ציבורי לא צריך להימדד רק בנתוני רייטינג אלא גם באיכות התוכן, עולה השאלה מה הטעם לייצר תכנים שהצופה הישראלי לא צופה בהם? נראה כי הפרישה מוועדת המדרוג נועדה לחסל ביקורת זו, להשתיק את הדיון בנושא ולחסום את מדידת ביצועי התאגיד.

בסמוך לעליית ״טהרן" לפני כחודש, הוועדה למדרוג הנחתה את הערוצים המסחריים – קשת ורשת - לחדול מפרסום נתוני התאגיד. "אני מבקש לפעול לפי ההחלטה ולעצור באופן מיידי את פרסום נתוני התאגיד", כתב מנכ"ל הוועדה למדרוג רוני ארן לערוצים. "משום מה ההחלטה לא יושמה והנתונים המשיכו להתפרסם על ידכם. הגיע הזמן להפסיק עם זה. זו טעות שפוגעת בוועדה".

אז המספרים משקפים או לא? "טהרן" // צילום מסך מתוך הסדרה
אז המספרים משקפים או לא? "טהרן" // צילום מסך מתוך הסדרה
האם ההחלטה שירתה את התאגיד? תלוי את מי שואלים. יש מי שלא מייחס חשיבות למספרים השנויים במחלוקת שמתפרסמים - רק לפני כמה ימים פורסם בעיתון זה כי ועדת השרים תדון בחוק להפרטת התאגיד, על פי הטענה גוף השידור אינו מספק את הסחורה ביחס לכמעט 800 מיליון השקלים שמקבל בשנה. מצד שני, המרדף אחר המספרים ודאי תרם לעניין סביב הסדרה. התאגיד, שטען בעבר שהמספרים אינם משקפים את האמת, מתגאה מדי שבוע בחשבון הטוויטר שלו בנתונים מומצאים שנשענים על הקלישאה "על פי פרסומים זרים" ולכאורה גם "מנצחים" את התוכן של הערוצים המסחריים באותם ערבי שידור.

אבל הסיפור האמיתי הוא לא נתון מומצא כזה או אחר. הסיפור הוא חוסר שקיפות. וצביעות. הרי כשזה נוח לתאגיד הוא יודע ליהנות מנתוני הוועדה למדרוג.

האירוויזיון בשנה שעברה "שבר שיאים" ומשחקי המונדיאל "הובילו את טבלאות הצפייה" – נכתב בהודעות מרגשות מטעמם. אך האמת היא שברוב ימות השנה, נתוניו המדשדשים של התאגיד נעים בין 2 ל-4 אחוזים ואת זה אי אפשר להסתיר.

מזל שיש את "טהרן". כי לנתונים של שאר התכניות – "זמן אמת", "מהדורות החדשות", "המרדף" – לא נמצאו פרסומים זרים. מופתעים? אנחנו לא. טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר