אם אתם חלילה נזקקים לרפואה דחופה, לפחות בכל הנוגע לזמן ההמתנה עדיף להגיע לחדר המיון בבית החולים סורוקה בבאר שבע. מנתוני משרד הבריאות עולה כי מחצית מהמבקרים במיון של בית החולים הבאר־שבעי משתחררים בתוך פחות מ־2.7 שעות, וזאת אף שהמחלקה לרפואה הדחופה בו היא הגדולה והעמוסה בארץ.
הנתונים מקבלים משנה תוקף כעת, לנוכח הגדלת העומסים בגלל חולי הקורונה והחשודים שנדבקו בנגיף. החשש הוא שהעומסים יחריפו.
מבין בתי החולים הקטנים והבינוניים שבהם זמן ההמתנה נמוך נמצאים יוספטל ומעייני הישועה (מחצית מהממתינים משתחררים בתוך 2.1 שעות), זיו בצפת (2.2), לניאדו בנתניה ופוריה בטבריה (2.4), קפלן ברחובות (2.5), השרון בפתח תקווה (2.6) והעמק בעפולה (2.8 שעות). זמן ההמתנה החציוני בחדרי המיון בישראל עומד על 3 שעות.
כמעט 4 שעות המתנה
ההמתנה הארוכה ביותר נרשמה בבתי החולים בילינסון בפתח תקווה ובני ציון בחיפה (3.9 שעות), הדסה עין כרם שערי צדק בירושלים ואסותא אשדוד (3.8), וולפסון בחולון (3.7), שיבא בתל השומר, רמב"ם וכרמל בחיפה, ושניידר בפתח תקווה (3.6), אסף הרופא בצריפין (3.4) ואיכילוב בתל אביב (3.3).
כמעט רבע מהמטופלים (23%) שהו במיון יותר מ־5 שעות ו־6% אף שהו 9 שעות ויותר. בשערי צדק ובהדסה עין כרם 36% מהמבקרים שהו יותר מ־5 שעות במחלקה לרפואה דחופה, 35% מהמבקרים בבני ציון ובבילינסון, 34% ברמב"ם, בכרמל ובוולפסון, 33% באסותא אשדוד, ו־32% בשניידר. מנגד, עשירית מהמטופלים שהו רק שעה במיון.
ד"ר דן שוורצפוקס, סגן מנהל בית החולים סורוקה ומנהל המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים, אמר: "הוכחנו בסורוקה שניתן לקצר את זמני ההמתנה מבלי לפגוע באיכות הטיפול. אנחנו מצליחים לקצר את משך השהייה במחלקה לרפואה דחופה מבלי לאשפז יותר ומבלי שיש לנו שיעור גבוה של ביקורים חוזרים בתוך 48 שעות מהשחרור. עשינו זאת על ידי תהליכי עבודה ואיוש של רופא ממיין שנמצא בכניסה למיון עם אחות ממיינת. הרופאים קובעים מהרגע הראשון הרבה דברים כמו אילו בדיקות הדמיה ובדיקות דם נדרשות".
.jpg)
לפי הדו"ח המעודכן ל־2018, ממוצע השהייה בחדרי המיון עמד על 3.86 שעות - עלייה לעומת 2016, אז עמד הממוצע על 3.77 שעות. ב־2018 היו 1,331 מיטות בחדרי המיון בבתי החולים הכלליים. ב־2017 נוספו 155 מיטות, מהן 66 באסותא אשדוד, 84 באיכילוב ו־4 ביוספטל. לפי הדו"ח, שיעור המיטות בחדרי המיון היה במגמת ירידה עד לשנת 2017, אך בשנה זו עלה מ־0.136 ל־0.121 ונשאר יציב ב־2018. ב־2018 היו 2.6 מיליון ביקורים בחדרי המיון.
מחסור בכוח אדם
לדברי ד"ר שוורצפוקס, בגל הראשון של הקורונה חוו חדרי המיון ירידה של 15%-10% בפניות. הוא קרא למי שלא חש בטוב לא לחשוש להגיע.
"כל מערכת הרפואה הדחופה עובדת קשה מאוד ונמצאת בחזית. קשה מאוד להבדיל בין חולה קורונה ללא חולה קורונה. כל אדם עם חום, חולשה, שיעול או כאב בחזה או בבטן הוא בפוטנציאל חולה קורונה. היינו הראשונים לפתוח מיון נשימתי, שבו אנחנו מאשפזים את החשודים וזה חסך לנו הרבה מאוד צרות. הרופא הממיין גם בתקופת הקורונה זה דבר מנצח, אבל אין 100 אחוז. קורה שאנשים שנחשדו כחולי קורונה מתאשפזים אך לא עם קורונה בסופו של דבר, אך זה מתרחש מעט מאוד", אבחן ד"ר שוורצפוקס.
מנהלי המחלקות לרפואה דחופה פנו לשר הבריאות אדלשטיין, והתריעו כי הם סובלים ממחסור בכוח אדם. המנהלים מציינים כי הם קיבלו תוספת של 20 רופאים מתוך 200 שהוקצו למערכת הבריאות בתקופת הקורונה, אך מתקשים לעמוד באתגר של פתיחת "מיון קורונה" נוסף בכל אחד מבתי החולים, העומס על המחלקות ויציאת צוותים לבידוד בעקבות חשיפה במשך הטיפול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו