36 שנים לאחר פטירתו, זכרו של הבבא סאלי ממשיך להכניס מיליונים לעסקנים ולבתי מכירות. בדיקה באתרי מכירות ובפורומים סגורים של אספנים מעלה שכל שנה מחליפים ידיים בין האספנים ומוקירי זכרו עשרות פריטים שהיו בשימושו של הרב מנתיבות בסך כולל של מאות אלפי דולרים בשנה לכל הפחות, כאשר על כל עסקה כזאת גובים בתי המכירות בין 17 ל-20 אחוז עמלה.
הבבא סאלי, רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל, היה רב ומקובל, בן למשפחת רבנים חשובה. הוא נולד במרוקו לרבי מסעוד, רבה של העיר תאפיללת, והיה נכדו של האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירא. הוא כיהן כרב ראשי במרוקו עד שבשנת 1950 עלה לירושלים; בהמשך שב למרוקו, אך חזר לישראל בשנת 1964 וקבע את מושבו בעיירה נתיבות.
בחייו היה הבבא סאלי אהוד ביותר על שכבות רבות באוכלוסייה: הוא נודע כ"פועל ישועות" ובעל מופתים וגדולים וטובים נהרו לביתו כדי לקבל עצה וברכה. גם לאחר פטירתו לא פסקה האהדה לבבא סאלי – וקברו הפך לאתר עלייה לרגל שאותו פוקדים כל שנה מאות אלפי אנשים.
לצד זאת, נוצר שוק אספנות ענף שבו נמכרים פריטים שהיו שייכים לבבא סאלי: החל מפריטי לבוש כמו גלימות וכיפה, עבור בפריטים יומיומיים יותר כמו שעונים וקופסאות טבק וכלה בתשמישי הקדושה שהיו ברשותו, ספרים שמהם למד או מסמכים שכתב. בעבר אפילו הוצעו למכירה ברשת אבנים שנטען כי נלקחו מחצר קברו של הרב בנתיבות.
מחירי הפריטים משתנה: גלימות שהיו בשימושו של הרב, למשל, הן פריט נחשק שמחירו גבוה: גלימה לבנה פשוטה נמכרה בעבר ב-12 אלף דולר, בעוד גלימה לבנה וחגיגית נמכרה ב-16 אלף דולר ואחת נוספת ב-18 אלף דולר; גלימה אפורה ארוכה עם כובע עולה 15 אלף דולר, בעוד על גלימה כחולה תתבקשו לשלם כ-17 אלף דולר. גלימות של הרב מוצעות למכירה בתדירות גבוהה יחסית, ורק השנה כבר הוצעה למכירה גלימה אפורה קצרה ב-8,000 דולר. גלימה שאותה הכין הבבא סאלי על מנת להתעטף בה ביום ביאת משיח, אינה מוצעת למכירה (עדיין); הגלימה המעוטרת ברקמה כסופה נמסרה לרב מרדכי אליהו זצ"ל מידי הבבא סאלי שביקש ממנו ללבוש אותה "כשיבוא משיח צדקנו". הכיפה של הבבא סאלי, לעומת זאת, היא פריט שמחירו נגיש יותר, והיא נמכרה ב-5,000 דולר באמצע שנת 2017; שעון כיס מזהב שהיה בשימושו של הרב נמכר בעבר ב-3,400 דולר. 
גם משכנו של הבבא סאלי בנתיבות הוא פריט רב ערך במיוחד: במהלך השנים אנשי עסקים שונים ניסו לרכוש את הדירה מידי בני המשפחה, כשההצעות הגבוהות ביותר הגיעו עד לסכום של 2.5 מיליון שקלים תמורת הדירה הצנועה, אך לא הצליחו.
מים מבורכים לעשירים בלבד
לחפצים ופריטים שונים שהיו ברשותו של הרב מנתיבות יש ביקוש גבוה בקרב ציבור האספנים והם מוכנים לשלם סכומי כסף גבוהים גם בעבור פריטים יומיומיים יותר: כך, למשל, קופסה מכסף לאחסון טבק הרחה שהייתה שייכת לרב נמכרה ב-2,000 דולר, וקופסת הטבק המקורית שהייתה בשימושו האישי של הרב עד ימיו האחרונים, ובה הטבק המקורי שממנו הריח הרב, נמכרה ב-4,000 דולר.
ספר התהלים שבו קרא והתפלל הבבא סאלי הוצע למכירה במחיר פתיחה של 10 אלף דולר ונמכר במחיר כפול של 20 אלף דולר; השופר שבו נהג לתקוע הוצע למכירה פעמיים, ובפעם השנייה נמכר ב-6,000 דולר, ושופר נוסף שהיה ברשותו הוצע למכירה במחיר פתיחה של 15 אלף דולר, אך לא נמכר. אנשים רכשו גם דפים בודדים שעליהם כתב ידו, חתימתו וחותמתו של הבבא סאלי או פיוט שהעתיק בכתב ידו במאות דולרים. גם מכתבים ותעודות בכתב ידו של הבבא סאלי נמכרים במאות דולרים כל אחד; כך, למשל, כתב יד של פיוטים שחיברו רבני משפחת אבוחצירא ובו דף אחד בלבד בכתב ידו של הבבא סאלי נמכר ב-650 דולר. וכמה שווה בקבוק עם מים מבורכים שניתן מידיו של הבבא סאלי? – 1,500 דולר. בקבוק כזה, היחיד שהוצע אי פעם למכירה, נקנה מידי משפחתו של משגיח רוחני בישיבה בפתח תקווה שקיבל אותו מידיו של הבבא סאלי והשתמש במים שבו לריפוי מחלות של בני משפחה ותלמידים.
העניין במשפחת אבוחצירא לא נעצר בבבא סאלי: מכתב שכתב אחיו של הבבא סאלי, הרב דוד אבוחצירא, נמכר ב-20 אלף דולר; תעודת נישואין בחתימת בנו של הבבא סאלי, הרב מאיר אבוחצירא, נמכרה ב-1,300 דולר. אגב, לא מעט אנשים קונים פריטים של משפחת אבוחצירא למטרות מסחר ולא לאספנות. כך, למשל, כלי לטבק הרחה (עם כפית) ובו מעט טבק שייתכן שנשאר משימושו של הבבא סאלי נמכר בתחילת השנה ב-4,400 דולר, חודש אחרי שנרכש מהבעלים המקוריים ב-1,000 דולר; בדומה, קופסת אתרוג של הבבא חאקי, אחיו של הבבא סאלי, נרכשה בתחילת השנה ב-950 דולר ונמכרה חודש לאחר מכן ב-1,600 דולר.
שטר של הרצל ב-1,800 דולר
מדי פעם צצים בשוק פריטים חדשים, שלא נמכרו קודם לכן. כך, למשל, מוצעים עכשיו למכירה סידור התפילה של הרב, כתוב בכתב יד משנת 1793 לפי נוסח האר"י עם הסברים קבליים, כוונות וייחודים, שני כרכי גמרא שהיו שייכים אף הם לבבא סאלי וניתנו למשמשו, וכן שני שטרות של 50 שקלים (ישנים) כל אחד. השטרות ממוסגרים עם צירוף של אישור וחתימה כי הם הגיע מידי ה"בבא סאלי" עצמו. בעבר שולם סך של 1,800 דולר עבור שטר דומה (של עשרה שקלים ישנים) עם תמונה של הרצל.
אז כמה כסף בדיוק מגלגלת תעשיית המכירות של הפריטים שקשורים לבבא סאלי ולבני משפחתו? – קשה לדעת, שכן פריטים רבים נמכרים בצורה פרטית מיד ליד ולא דרך בתי המכירות, אך משה נחמני, אספן של פריטים עתיקים המתמחה בתחום היודאיקה, מעריך שמדובר בלא-מעט כסף: "תעשיית האספנות היא אדירה וחובקת ארצות, כך שאי אפשר לדעת כמה היא מגלגלת, אבל אם הכוונה היא לתחום היודאיקה, הרי שבהתייחס לעסקאות שנעשות כאן בארץ, במיוחד אלו שנעשות באמצעות בתי מכירות, אין ספק שהשוק מגלגל מדי שנה עשרות מיליוני דולרים, ואולי מאות".
למה אנשים מוכנים לשלם כל כך הרבה כסף על פריטים של הבבא סאלי?
"יש שלוש סיבות לכך. זה התחיל בכך שייחסו קדושה לכתב ידו של צדיק, שמסוגל להעניק שמירה למי שמחזיק בו, ואף להבטיח לו הצלחה בעסקיו. לאחר מכן הורחב הרעיון, והתפתחה אמונה שהחפצים של הצדיק, ובמיוחד ספרי קודש בהם למד, יש בהם קדושה, משום שניצוצות מנשמתו של הצדיק דבקו בהם בעת שהיו בבעלותו. כהוכחה לכך מזכירים כמה מדרשי חז"ל לפיהם הקדושה של הצדיק אוחזת במלבושיו ובחפציו. בשנים האחרונות גדל השוק של רכישת חפצי צדיקים בידי אספנים בארץ ובעולם, בעיקר כאלה מהעולם החסידי. סביב זה התפתח גם מעגל נוסף של מסחר בפריטים אלו, כשהמוקד הוא אותם אספנים נלהבים. יש ביקוש גדול לספרים שנחשבים כ'סגולה' לצאצאים, ללידה קלה, להצלחה בפרנסה, ועוד. זה, כמובן, מושפע מהרוח הכללית של הרחוב החרדי, גם הליטאי, שנמשך יותר ויותר למיסטיקה ומופתים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו