ראש הממשלה נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ, קיימו אמש דיון עומק נוסף על סוגיית הריבונות. בפגישה השתתפו גם שר החוץ גבי אשכנזי, ויו"ר הכנסת יריב לוין.
שגריר ארה"ב, דיוויד פרידמן, שנכח במפגשים הקודמים שקיימו הבכירים הישראלים, לא הצטרף הפעם לדיון. גישת ארה"ב כעת היא שמנהיגי ישראל צריכים להגיע להסכמה ביניהם ומרגע שתהיה כזו - ארה"ב תגבה אותה.
בתוך כך, ביקורת בימין ובשמאל למתווה הריבונות "ריבונות בפעימות", שנחשף אתמול ב"ישראל היום". מועצת יש"ע קראה לנתניהו "לא להיכנע ללחץ ולאיומים של השמאל והערבים, אלא לעשות מהלך היסטורי ולהחיל עכשיו ריבונות מלאה על כל יישובי יהודה, שומרון ובקעת הירדן כפי שהתחייבת לאזרחי ישראל בבחירות, בלי הקפאה ופעימות ובלי מדינה פלשתינית שתפגע בשלמות ארצנו, ותסכן את עתיד ההתיישבות ואת ביטחונם של אזרחי ישראל".
עוד בנושא:
מלך ירדן מזהיר: "סיפוח שטחים מצד ישראל יוביל למסלול התנגשות איתנו"
ארה"ב תפסיק את הסיוע לירדן עד להסגרת המחבלת מהפיגוע ב"סבארו"?
עבדאללה: "סיפוח מסכן את יציבות האזור"
מנגד, יו"ר מרצ לשעבר, זהבה גלאון, אמרה על ההצעה: "קוראים לזה אפרטהייד בשיטת הסלאמי". ח"כ בצלאל סמוטריץ' אמר בראיון לגלי ישראל כי "זה סוג של בלון ניסוי שנתניהו מפריח. התחלנו בינואר מהחלת ריבונות וגמרנו בעסקת חבילה שתביא להקמת מדינה פלשתינית. יש כאן תרגיל הונאה של הציבור בישראל".
כזכור, על פי המתווה ששוקל נתניהו, החלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון תחולק לשני שלבים. בשלב הראשון, ישראל תחיל את החוק ביישובים הפנימיים ביהודה ושומרון, בהיקף של כעשרה אחוזים מהשטח. לאחר מכן, ראש הממשלה יקרא פעם נוספת לאבו מאזן לשבת לשולחן המשא ומתן. אם יו"ר הרשות הפלשתינית ייענה להצעה, תהליך החלת הריבונות ייעצר. מאידך, אם הפלשתינים יתמידו בסירוב לדבר עם ישראל, יבוצע השלב השני של החלת החוק הישראלי על 20 האחוזים הנוספים.
"היחס הביטחוני יישמר"
אחת הסיבות שבגינן הגה נתניהו את מתווה הפעימות, היא השאיפה למתן את התגובה הירדנית בכך שבשלב הראשון לא תוחל ריבונות בבקעה. ואכן, בממלכה ההאשמית הקפידו אתמול להנמיך פרופיל בכל הנוגע למחלוקות הפנים־ישראליות בעניין מתכונתה של החלת הריבונות.
בכיר ברבת עמון אמר ל"ישראל היום": "מלחמות היהודים אינן העניין שלנו, גם אם זה נוגע לתוכנית הסיפוח ואופן היישום שלה. ודאי שהאינטרס הפלשתיני חשוב לנו, אבל יותר אקוטי עבורנו האינטרס הלאומי והביטחוני של ירדן. הזיקה הרעיונית והאידיאולוגית בין הגדה המערבית לירדן אינה ניתנת להפרדה, אולם כל תוואי שישמור את הפלשתינים בגדה המערבית ולא יביא לחיבור גיאוגרפי בין המדינה הפלשתינית העצמאית לממלכה ההאשמית - יהיה מקובל עלינו".
לדברי הבכיר הירדני, האפשרות כי תוכנית החלת הריבונות הישראלית תבוצע בכמה פעימות, תוך דחייה של החלת ריבונות בבקעה לשלבים מאוחרים יותר, עשויה להתקבל בסיפוק על ידי הירדנים - היות שמהלך כזה יביא להפחתת הלחץ הפנים־ירדני על המלך עבדאללה השני.
"עמדתנו בעניין בקעת הירדן ידועה: אנו סבורים שהבקעה אמורה להיות חלק מהמדינה הפלשתינית העתידית", אמר הבכיר, "עם זאת, לא נסכים לנוכחות של כוח צבאי בינלאומי בגבול המערבי של ירדן ובוודאי לא לכוח צבאי פלשתיני שיהיה ממונה על ביטחון הגבול המערבי של הממלכה. זו גם הסיבה שהתנגדנו בעבר ליוזמה המדינית של מזכיר המדינה ג'ון קרי בתקופת ממשל אובאמה, שביקש למסור את מרבית השטח בבקעת הירדן לפלשתינים, והציע אמצעים טכנולוגיים שונים ומשונים כמו לשמירה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל וירדן.
"גם ישראל התנגדה בתוקף ליוזמה הזו. מבחינת האינטרס הביטחוני הירדני - אנחנו מעדיפים כוח צבאי צה"לי ממערב לממלכה בבקעת הירדן על פני כל אפשרות אחרת. בניגוד ליחסים המדיניים הרעועים עם ישראל - היחסים הביטחוניים מצוינים. אין לנו שום אינטרס או כוונה לפגוע ביחסים הביטחוניים עם ישראל למען הפלשתינים".
אכזבה ברמאללה
נוסף על כך ציין הבכיר הירדני כי ברמאללה שוררת אכזבה רבה מעמדתן הבלתי רשמית של מדינות ערב בעניין הריבונות. "איש אינו שואל מדוע הליגה הערבית אינה מתכנסת, על אף זעקות השבר של הפלשתינים נוכח כוונת ישראל להוציא לפועל את תוכנית הסיפוח", הסביר הבכיר הירדני, "הפלשתינים גם יודעים שלמדינות ערב יש את הבעיות הפנימיות שלהן.
"לכל מדינה יש את העניינים הפנימיים שלה, אני לא רואה משום מנהיג ערבי שישבור את הכלים מול ממשל טראמפ עבור הפלשתינים. העמדה הערבית המסורתית בעניין הסוגיה הפלשתינית ברורה וידועה - אולם לצד העמדה הזו, שחזונה הוא היפרדות לשתי מדינות, לכל מדינה ערבית יש מארג אינטרסים מדיני לאומי וביטחוני משלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו