ירי פצצת המרגמה מכיוון עזה לישראל אמש ממחיש יותר מכל מדוע ישראל נדרשת לשינוי אסטרטגי בדמות החלת הריבונות. גישת ה"פרוטקשן", קרי שקט תמורת שלום, פשטה את הרגל מזמן, וכעת נוצרה ההזדמנות לשנות את כללי המשחק.
אמש נורתה רקטה לכיוון עוטף עזה, שלמרבה המזל נחתה בשטח פתוח והפעילה רק אזעקה שקטה ביישומון. זה לא הפריע את מנוחתם של שאר תושבי המדינה, וגם לא את יושבי בתי הקפה שחוששים מקורונה. הפצמ"ר הזה שאיים לשבש את השגרה נורה בגלל ענייני הכסף הקטארי, כך לפי מערכת הביטחון. המצב אם כן ברור: לא שילמתם - חטפתם. המשוואה הזו היא פרי המהלכים הרופסים שקיימנו ב-30 השנים האחרונות במדיניות החיפוש אחרי ה"שקט", והסכמי שלום רווי פוטו-אופ'ס, אך ללא הגנה אמיתית על ביטחונה של ישראל, להיפך.
והנה נוצרה כעת סיטואציה היסטורית, שבה ארצות הברית של אמריקה תומכת בנו כפי שלא היה מעולם, חלק ממדינות ערב הבינו שישראל היא לא הבעיה במזרח התיכון, וה"צונאמי" המדיני עליו דיבר רה"מ לשעבר אהוד ברק נצפה בדמות מנהיגים רבים בעולם שחיזקו את קשריהם אתנו ותומכים בנו. המומנטום הזה מאפשר לנו סוף סוף לאחר שנים רבות לשנות את המשוואה. להפסיק לחפש הסכמי פרוטקשן שלא מביאים דבר ומכרסמים בדימוי ובהרתעה, ולקבוע כללי משחק אחרים. את זה אסור לנו לפספס.
צילום: newsenders
מהלך הריבונות שאמור להיות מיושם על חלק מהגדה המערבית ובקעת הירדן הוא הפרקטיקה של העניין. אימוץ גישה זו מהווה שינוי דרמטי באסטרטגיה כלפי הפלשתינים, לאמור: מעתה אנו קובעים את כללי המשחק – ומי שישלם מחיר על חוסר היענות הם לא אזרחי ישראל. המטבע הוא לא כספי, הוא קרקעי. מחיר הסרבנות המוחלטת להגיע להסדרה ברור - החלת ריבונות.
אל תטעו - לפלשתינים אין רצון וגם לא יכולת להגיע אתנו להסכם שלום. הם מפולגים יותר מתמיד, מה גם של"ריבון" שלהם, הרשות הפלשתינית, אין שום יכולת לפרק את חמאס מנשקה, ולאכוף ביטחון במקומות בהם צה"ל לא נמצא. המצב הזה מוכח ימים ולילות בעזה. למי שהספיק לשכוח: אנו גירשנו 10,000 מתיישבים מבתיהם תמורת שקט והעברנו את הריבונות לפלשתינים. התוצאה ברורה, והיא מהווה איום אסטרטגי שמרתק את צה"ל לזירה משנית 24/7.
כל אלו המאיימים על השלכות החלת הריבונות טוענים כי הדבר ירתק את צה"ל למרחב הבקעה ויו"ש. הם שוכחים לספר שהתפיסה ההפוכה, זו שהם צידדו בה, היא זו שמרתקת את צה"ל – וההמחשה כאמור סביב רצועת עזה.
לאחרונה גם מציגים נתונים כלכליים על השלכות הריבונות. על המיליארדים שהיא תעלה לנו. תגידו - כמה עלתה לנו ההתנתקות? כמה היא ממשיכה לעלות לנו?
אם כבר לקחתם את הדיון למרחב הכלכלי, בואו נדבר על עלות אלטרנטיבית – מונח המוכר לכל סטודנט כלכלה מתחיל. בקבלת החלטות הנך נדרש לאמץ חלופה אופטימלית, בה יש מקסימום רווח ומינימום נזק. גישת הנסיגות וה"היפרדות" הוכיחה כי מדובר במקסימום עלות ומקסימום נזק. אין אלטרנטיבה גרועה מזו. זו לא חכמת הבדיעבד, זו עובדה – ההתנתקות, לרבות האסטרטגיה סביבה הפכה אותנו ללקוחות החמאס בענייני פרוטקשן.
אמש נפגשה קבוצת הביטחוניסטים עם ראש הממשלה. המסר היה ברור: אנו מחזקים אותך במהלך החלת הריבונות. התפיסה האסטרטגית אינה נחלת "מפקדים למען בטחון ישראל". יש קצינים רבים החושבים אחרת. הריבונות היא חשובה לצורכי ההגנה על המדינה, בהקשר זיקה היסטורית לשטח בו העם שלנו התעצב, אך יותר מכל ההקשר כאן הוא מה שחשוב.
הגיעה העת לשנות את המשוואה ולקבוע כללי משחק אחרים. יש הזדמנות פז לעשות כך, ולא בטוח שהיא תחזור על עצמה.
הכותב הינו מפקד חטיבת שריון לשעבר, כיום חוקר יחסי צבא וחברה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו