מרכז המידע הלאומי למערכה בקורונה: "יש חשש שאנו בשלב של האצת המגפה"

העלייה במספר חולי הקורונה, לצד הגידול במספר החולים הקשים ופיזור התחלואה ב-57 יישובים ברחבי הארץ הם עדות ל"החמרה בתחלואה, באופן שמזכיר את תחילתו של הגל הראשון", כך מזהיר דו"ח של "מרכז הידע והמידע הלאומי למערכה בקורונה", גוף משותף לצה"ל ולמשרד הבריאות.

על פי נתוני הדו"ח, שפורסם תחת הכותרת "האם אנחנו בפתחו של גל שני?", לפי הנתונים בשבוע השני של יוני (13-7 ביוני) אובחנו 1,242 מקרים חדשים, כאשר לשם השוואה, בתחילת הגל הראשון (21-15 במרץ) אובחנו 862 מקרים בלבד ובשבוע האחרון של מאי - 343 מקרים בלבד.

חלק מהעלייה במאובחנים נובע מהעובדה שמספר הבדיקות הוכפל ולשינוי המדיניות בנושא.

שיעור הבדיקות החיוביות בשבוע החולף עמד על 1.3%, לעומת 7.3% בתחילת הגל הראשון, ומחברי הדו"ח מציינים כי "אחוז בדיקות חיוביות נמוך, מייצג אחיזה טובה יותר בתמונת המצב האמיתית של ההתפרצות".

עוד בנושא:

• סדצקי: "צר לי לבשר - מגפת הקורונה חוזרת"

• עלייה מדאיגה בתחלואה במגזר החרדי והערבי

• המרוץ הישראלי למכונות ההנשמה

• ישראל חתמה על הסכם עם חברת התרופות מודרנה לרכישת חיסונים נגד קורונה

עלייה נרשמה גם בכמות החולים הקשים החדשים, שמספרם עלה בשבוע החולף ב-21 בני אדם, פי חמישה יותר מאשר בשבוע האחרון של מאי, אז דווחו ארבעה בלבד, ולעומת 19 בתחילת הגל הראשון.

מספר החולים הקשים נחשב למדד "קשיח" שלא מושפע מהיקף הבדיקות, ולכן הוא מייצג נאמנה את היקף התחלואה באוכלוסייה. החוקרים מציינים כי מדובר ב"עלייה משמעותית. התפתחות זו עשויה להצביע על החמרה בתחלואה".

התפלגות גילאי החולים שונה בגל הנוכחי: החל מאירוע ההדבקה בגימנסיה העברית בירושלים בסוף מאי, ישנה מגמה של עליית שיעור הנדבקים עד גיל 19, וירידה בחלקם של בני 50 פלוס. אולם החולים הצעירים נוטים פחות לסיבוכים.

הגיל הצעיר של הנדבקים מסביר מדוע היקף החולים הקשים לפי שעה אינו גבוה, אך מצביע על מגמה מדאיגה אחרת. "העובדה שמספר החולים החדשים שמצבם קשה כעת, דומה בהיקפו לזה שנצפה בתחילת הגל הראשון, חרף הירידה בגיל הנדבקים עשויה להדאיג, שכן ייתכן ש'הצערת' גיל הנדבקים ממסכת למעשה היקף תחלואה גבוה אף מהמוערך", כתבו אנשי "מרכז הידע הלאומי" וממליצים לעקוב אחרי מספר הנדבקים בקבוצת גיל זו.

מגמה נוספת שמזוהה היא הגידול בנדבקים שלא סובלים מתסמינים, ככל הנראה בגלל הרחבת הבדיקות. בחודש מרץ רק 19% מהמאובחנים היו ללא סימפטומים, באפריל - 29%, ובמאי - 48% ,כמעט מחצית מהמאובחנים, היו ללא סימפטומים. נתון זה יכול להעיד כי האבחנה מתבצעת בשלבים מוקדמים יותר של המחלה, או באוכלוסיות שנוטות פחות לפתח תסמינים, כמו ילדים.

"קשה לקבוע חד משמעית האם אנו בפתחו של גל תחלואה שני, הדומה בהיקפו לזה הראשון", ציינו כותבי הדו"ח, "לצד ירידה בקצב הגידול היומי של החולים ושיעור נמוך של בדיקות חיוביות, שהם סימנים מעודדים, יש חשש שאנו עשויים להיות בשלב של 'האצת המגפה'".

החוקרים ממליצים להתקדם בדריכות מוגברת, בהגברת האכיפה ובביצוע בדיקות, לצד היכולת לחקירות וקטיעת שרשראות ההדבקה. "יש להמשיך ולעקוב אחר מגמת קצב הגידול היומי. במידה שקצב הגידול היומי יחזור להיות חיובי ומשמעותי למשך מספר ימים, אנו עלולים לחוות התפרצות שעלולה להתגבר בקצב הולך ועולה, שתחייב מענה מדינתי רחב".

ראש שירותי בריאות הציבור פרופ' סיגל סדצקי התריעה מוקדם יותר בדיון ועדת הקורונה בכנסת כי "אין ספק שאנחנו עולים בקצב ההכפלה שלנו. אנחנו רואים קורלציה, לצערנו, בין פתיחת המשק לבין מה שאנו רואים עכשיו. הטרמינולוגיה לא חשובה - אם זה גל או לא גל. התחלואה ספורדית, מפושטת וחלקה הגדול בקרב תלמידים, מה שלא היה בגל הראשון. צר לי לבשר, אך אנו רואים שהמחלה חוזרת. אנחנו בעלייה הדרגתית שנראית כמו תחילתו של גל. ישנה עלייה מפושטת בכל הארץ, בדגש על ילדים".

פיזור התחלואה, שכפי שאמרה סדצקי הוא ב-57 יישובים, עשוי להעיד על הדבקה משמעותית בקהילה. בדיון בכנסת צוין שמתקיימים דיונים בנושא הטלת הגבלות על שכונות בדרום תל אביב או יישובים בנגב שהם מוקדי תחלואה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו