בתקופת משבר הקורונה ראינו כיצד מדינת ישראל מתמודדת בהצלחה עם המשבר במדדים רבים. החלטות משמעותיות ורבות תושייה ששמרו על בריאות הציבור, התקבלו בזריזות והציבו אותנו ברשימת המדינות הבטוחות ביותר מהמגפה בעולם.
צילום: point 2 point
עוד בנושא:
אויב מבית: סיר הלחץ של הקורונה
משפחת ווישניאק לאחר רצח מאיה בסופ"ש: "אם זה קרה לנו, זה יכול לקרות לכל אחד"
מאיה ווישניאק היא הנרצחת ברמת גן
אולם בתקופה הזו, אלימות במשפחה, בעיה שסובלות ממנה מאות אלפי משפחות בישראל, החריפה והגיעה לממדים המעידים כי מדובר במשבר שאיתו לא השכלנו להתמודד באותם הכלים היעילים. המספרים ברורים: שש נרצחות מאז פרוץ הקורונה, עשר מאז תחילת השנה ובנוסף לזה, פעוטה שנרצחה. המשטרה מדברת על עלייה של 30 אחוזים בפניות בנושא אלימות במשפחה. המקלטים בתפוסה מלאה. אין מספיק עובדים ועובדות סוציאליים להתמודד עם כמויות הפונות. המצב קשה מאד.
נסתכל אחורה: בשנת 2017, אושרה בוועדה הבין משרדית "תוכנית החירום הלאומית למאבק באלימות במשפחה" בסכום של 250 מיליון שקלים, לטובת תוכנית חומש למאבק באלימות נגד נשים בפריסה של 50 מיליון שקלים לשנה. התקציב היה אמור לשמש לפעולות שהיו אמורות להגביר את הביטחון של נשים.
לדוגמה, שיפור המענים לנפגעי ונפגעות אלימות במשפחה בסנכרון כלל הגורמים המטפלים - עובדים סוציאליים, משטרה, גורמי בריאות הנפש וגורמים משפטיים, בדגש על שיפור יכולת הערכת המסוכנות, נגישות לשירותים, כוח האדם והכשרה ייעודית עבור העובדות והעובדים המטפלים. שיפור והרחבה של מרכזים לטיפול בגברים אלימים והתאמת טיפול נגיש בטווח המיידי והארוך. הקמה, פיתוח והתאמה של התנאים והתקנים הניתנים במקלטים, כך שיתנו מענה הולם לכלל האוכלוסיות, תוך שימת דגש על נערים ונערות שנמצאות בסכנת חיים חמורה מצד משפחתם ולנשים הסובלות מהתמכרות, לרבות מקלטים לנערות בחברה הערבית. תוספת תקנים לעובדים ועובדות סוציאליים מהאוכלוסייה הערבית למחלקות הרווחה, וכמו כן הקצאת תקנים נוספים לעובדים סוציאליים בתחנות משטרה, ובפרט דוברי השפות: ערבית, רוסית, אמהרית ותיגרינית. יצירת מענים לצרכי אוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים בקהילות השונות, בפרט נשים בסיכון גבוה. שיקום כלכלי תעסוקתי של נפגעות אלימות תכניות חינוכיות ועוד.

התקציב הזה לבדו לא היה פותר את כל הבעיה, אבל אלו היו בסיס והתחלה טובים שוודאי היו משנים את המדדים. התקציב שאושר לא עבר במהלך 2017 וגם לא במהלך 2018. בדצמבר 2018, לאחר שתי רציחות של הנערות; יארא איוב וסילבנה צגאיי, הייתי חלק מההובלה של מחאת הנשים - מחאה כלל ארצית שכללה הפגנות בלמעלה מ-150 מוקדים ברחבי הארץ. בשיא המחאה חל יום שביתה שכלל עצרת מרכזית בכיכר רבין, בהשתתפות עשרות אלפי אנשים. מחאת הנשים שמה לה מטרה אחת ברורה: העברת 250 מיליון השקלים באופן מיידי. לאחר שעשרות אלפי נשים וגברים יצאו לרחובות במחאה היסטורית נגד אלימות כלפי נשים והוכיחו כי אי אפשר להשאיר את הנושא מחוץ לסדר היום, היה רגע של הצלחה.
הכותרות בעיתונים בישרו כי 50 מיליון השקלים הראשונים יועברו. ואכן, התקציב עבר במהלך 2019 והיה נדמה כי ניתן להתחיל ולטפל בבעיה שהוזנחה. אך התקציב לא יועד מהאוצר למשרדים והתהליך נסחב זמן רב ולא מוצה עד היום. למשל, לאחרונה התבשרנו כי 20 מיליון שקל, שיועדו לטיפול בגברים אלימים ולמסגרות לנשים מוכות, הועברו למשרד הרווחה רגע לפני סוף השנה האזרחית. בתחילת ינואר השנה, לפני שהספיקו להשתמש בו, הוכרז הכסף כעודף תקציבי ונלקח בחזרה על ידי משרד האוצר. בשנים האלו נשים הוסיפו להירצח בידי בני זוגם ומשפחותיהם בכל חלקי הארץ. נשים מכל הגילאים והמעמדות, נשים צעירות ומבוגרות, יהודיות וערביות, מזרחיות ואשכנזיות, דתיות וחילוניות, מהפריפריה ומהמרכז.

משהתחיל משבר הקורונה האלימות בבתים בטיפוס חד. לא מפתיע בהתחשב בזה שלא השתנה דבר במדיניות ואופן הטיפול בתופעה ושלא הושקעו תקציבים מתאימים. גל המחאות ברחובות ניצת מחדש ודומה כי ציבור גדול מבין משהו ברור לגבי הממשלה החדשה: הנושא לא הופיע אצל אף מפלגה בקואליציה בהסכם המשא ומתן הקואליציוני שלה, בין ריבוי השרים והשרות אין אף משרד שתפקידו הברור הוא להיאבק בתופעה שמסכנת 51 אחוזים מהאוכלוסייה. מספר חברות הכנסת בירידה, אין מספר מספק או מגוון של נשים בוועדת המל״ל ודומה שאין תשובה מספקת בכל הנוגע לאלימות נגד נשים ורצח נשים בישראל. באווירה הזו, קמה חברת הכנסת תמר זנדברג והציעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתבחן את תפקוד הממשלה ותבצע את התיקונים הדרושים.
היום (רביעי) אושרה בכנסת הקמת ועדת משנה בנושא רצח נשים שתוודא כי התקציבים יועברו והרפורמה תמומש. כמו בקורונה, גם באלימות במשפחה, מדינת ישראל יכולה ויש לה את הכלים לטפל בתופעה, אם הממשלה תקבל החלטה שהנושא חשוב לה ותעלה אותו בסדר העדיפויות. המטרה ברורה - אפס נרצחות בשנה.
הכותבת היא ממובילות מחאת הנשים וממקימות המטה הפמיניסטי לשעת חירום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו