תקופת הקורונה מאתגרת ללא ספק את הכלכלה הישראלית, ואי וודאות רבה ניצבת בפנינו בימים אלו עם היציאה מהסגר. אחת הדילמות הקשות בראייה קדימה תהיה הגדרת התקציב הביטחוני אל מול צורכי מערכת הביטחון, ובדגש על תכניתו של הרמטכ"ל כוכבי – "תנופה".
מזה שנים, זרוע היבשה בצה"ל, ובמרכזה מאמץ התמרון הקרקעי לא היו במרכז תהליכי קבלת ההחלטות בראיית התעצמות. רב אלוף אביב כוכבי הוביל עם כניסתו לתפקיד הרמטכ"ל סדנה מטכל"ית שתכליתה עיצוב תפיסת הניצחון במלחמה. בקרב רבים ברור שהכרעה במלחמה עתידית, ובקבועי זמן קצרים יותר מבמבצעים האחרונים, דורשת יכולת יבשתית חדה, מהירה וקטלנית, הרבה מעבר לשהייתה עד כה.
סביר להניח כי ההתמודדות עם נגיף הקורונה תפגע בתקציבים, כל שכן תקציב הביטחון, נשאלת השאלה – האם היבשה תספוג את המחיר?
אתגרי צה"ל לא השתנו בגלל נגיף הקורונה – איראן ממשיכה להצטייד, לשלוח זרועותיה, לנסות לפתח תשתיות בסוריה, כמו גם מאמנת ומעצימה את חיזבאללה. בסוריה אמנם מלחמת האזרחים כמעט תמה, אך כפי שאנו שומעים חדשות לבקרים, מדובר גם כן בזירה מבעבעת. מול חמאס יש סימן שאלה גדול - האם פנינו להסדרה ואם לא, ובזירה הפלשתינית תתכן הסלמה או מהיום שאחרי אבו מאזן, או מתגובה אפשרית לתכנית המאה וסיפוח אפשרי של שטחי C לרבות בקעת הירדן.
צה"ל יידרש אם כן לתת מענה לכלל האתגרים האלו - עם תוכנית רב שנתית "תנופה" בבלימה, אוייבנו לא יניחו חרבם בגלל מצוקת תקציב בישראל. הדילמה שמונחת כעת לפתחו של הרמטכ"ל היא היכן לקצץ, או במדוייק יותר – היכן לעצור התעצמות.
לצד כל האתגרים ההיקפיים שתוארו, תכנן הרמטכ"ל בתוכנית הרב שנתית ליישם שינויים ארגוניים ולטפל בכוח האדם שחלק ממנו מצוי במשבר, למשל הפער בדרגות הסרן והמוטיבציה ההולכת ופוחתת. האתגרים משמעותיים, בטח בעידן בו יש סימן שאלה למושג "צבא העם". צה"ל בהחלט מצוי בעין הסערה גם בהקשר החברתי. הדילמה שעומדת לפיתחו של כוכבי מורכבת מאוד. אולם ההגיון של קבלת ההחלטות חייב להיצמד לאסטרטגייה של צה"ל, ליסודות התפיסה של הארגון, והיא נעוצה בארבע מילים: הרתעה, התרעה, הכרעה, ובשנים האחרונות נוספה ההגנה.
היכולת ההרתעתית של צה"ל מוכוונת לכך שיש למנוע מלחמה. ההרתעה כיום מכוונת לכל הזירות – מול איראן במעגל השלישי נדרשת יכולת ונכונות לפגוע באתרי הגרעין ובתשתיות האסטרטגיות, לרבות יכולת הכרעה של חיזבאללה המהווה מנוף אסטרטגי. מול חמאס נדרשת עוצמה יבשתית בצד הגנה של כיפות ברזל, ומול הזירה ביהודה ושמורות נדרשות חטיבות מרחביות משוכללות.
ההתרעה נוגעת ביכולת המודיעינית – והיא תלויה מאוד ביכולות האיסוף בכל תווך אפשרי – חלל, אוויר, איסוף סיגינטי, וסייבר. זוהי זרוע שהולכת ומתפתחת ומהווה יכולת אסטרטגית לצה"ל ולא רק, אלא לשאר גופי הביטחון.
כוכבי יידרש לתת עדיפות הפעם ליכולת ההכרעה היבשתית – מתוך הבנה שמערך המודיעין חזק מאוד, וליבשה יש אלמנט מרתיע שנשחק בשנים האחרונות. נושא זה טומן בחובו התעצמות בכלי לחימה, התעצמות באימונים, וחיזוק מערך המילואים, וגם בתוך האלמנטים האלה תידרש חשיבה פרטנית.
ומה קורה עם מערך במילואים?
הרכיב שהוזנח בשנים האחרונות יותר ויותר הוא ההיבט של אימוני המילואים. מדובר בגוף המהווה עתודה לצרכי צה"ל בכל זירה, ותנאי בלעדי להכרעה. צבא המילואים הוא תעודת הביטוח של מדינת ישראל לכל תרחיש. הזנחתו לאורך שנים תדרוש תקציבי עתק כדי לחזור לכשירות. את הלקח הזה למדנו יותר מכל אחרי מלחמת לבנון השנייה.
בהינתן שצה"ל יידרש להכריע בעתיד הנראה לעין מערכה בצפון ו/או הדרום, צבא המילואים חייב להיות בכישרות ובמוכנות, בטח לאור ביקורתו של האלוף יצחק בריק, שלרבים כבר ברור שהיא רלוונטית. אי ההשקעה בצבא היבשה משמעותה פגיעה ביכולת ההכרעה של צה"ל, והשקעות עצומות שתידרשנה בעתיד. מכאן שהיבשה חייבת להיות בסדר העדיפות העליון בראיית המטה הכללי.
עוד בנושא:
צה"ל חנך את חטיבת שיטות הלחימה והחדשנות
מרגש: בנו של גרשטיין חזר לגבול לבנון
הנושא הזה הוא לא רק תנאי הכרחי לשם הכרעה במלחמה, אלא בכדי לשמר את היחידות האלו, שכל שנה שעוברת ואין בהן השקעה הן הולכות ומתנוונות, החיילים בהם מאבדים את תחושת הנחיצות והחיוניות, והלכידות בהן עשויה להתפורר.
חזרת צבא המילואים לאימונים תחזק את ההרתעה היבשתית ואת יכולת ההכרעה שלו, תשיב למילואמניקים את החיוניות ותחזק את לכידות השורות. מערך הזה הוא נדבך משמעותי בביטחונה הלאומי של ישראל גם ביחסי צבא וחברה, ובכלל.
כוכבי יצטרך להכריע בסוגיות לא פשוטות
לרמטכ"ל צפויות החלטות לא פשוטות, אולם במרכזן יכולת ההכרעה היבשתית ובדגש על עוצבות המילואים. ההחלטה הזו תשקף יותר מכל האם צה"ל מדבר על הכרעה וניצחון, או שבאמת יש בכוונתו לפעול לשם הכרעה וניצחון.
ועוד דבר שחשוב לזכור – מה שמנצח מלחמות הוא לא הטכנולוגיה, ולא הפלטפורמות. מה שמנצח מלחמות הם אנשים. היות והדיון כאן התמקד ביבשה, ברור שהכוונה היא לאנשים המשרתים בצבא היבשה, שמתאפיין בשחיקה בביטחון השוטף יותר מכל מערך אחר. גם בנושא הזה יידרש תיעדוף. האנשים הם לאין ערוך חשובים יותר מפטנטים טכנולוגיים כאלה ואחרים.
בהקשר הזה, ולאור ציון 20 שנים מאז הנסיגה מלבנון, ראוי לזכור משפט שנאמר על ידי מפקד פלוגת הצנחנים, רס"ן נדב מילוא ז"ל, שנפל ברצועת הביטחון: "שים את המצויינים לפנים, וכל השאר יסתדר". עם המשפט הזה כוכבי מזדהה אולי יותר מכולם.
הכותב הינו מפקד חטיבת שריון בצה"ל לשעבר, כיום חוקר יחסי צבא וחברה, מחבר הספר "האדם שבטנק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו