אם שוכחים לרגע את התמונות המביכות של המשטרה בזמן משבר הקורונה - בין השאר המרדף אחר רוכב האופניים בספורטק, המרדף עם מסוקים, ספינות ואופנועים אחרי גולשים בים או הברוטליות של השוטרים במאה שערים - המשטרה צריכה להיות מוחנפת. סקר שנערך במכון לקרימינולוגיה שבפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית גילה שכ־60% מהנשאלים הביעו אמון במשטרה במהלך אכיפת התקנות לשעת חירום בזמן משבר הקורונה. מנגד, כ־40% הסכימו עם המשפט "לעיתים קרובות (בשגרה) שוטרים אינם נוהגים ביושר", המתייחס לתקופה שלפני המגיפה.
מטרת הסקר, שנערך על ידי החוקרות ד"ר גלי פרי וד"ר טל יונתן־זמיר, היתה לשקף את הציפיות והתפיסות של האזרחים בישראל ביחס לתפקיד המשטרה בהתמודדות עם משבר הקורונה לעומת השגרה. הנתונים למחקר נאספו באמצעות שאלון עמדות אינטרנטי שבוצע בידי חברת "פאנל פרויקט המדגם", בקרב מדגם של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, וכלל כ־2,200 משתתפים - מדגם המייצג את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל מבחינת התפלגות מין, גיל ומצב משפחתי.
הסקר נערך בימים שלפני חג הפסח וערב העוצר המוחלט על יישובי ישראל שנאכף בידי המשטרה. אותה נקודת זמן לביצוע הסקר נבחרה במיוחד כדי לשקף את עמדות האוכלוסייה ביחס לתפקיד המשטרה באכיפת התקנות לשעת חירום, שהגיעה לשיאה סביב חג הפסח.
"מתמודדים בהצלחה"
הממצאים הראשוניים שהתקבלו ממחקר זה מתמקדים באוכלוסיית הרוב בישראל - אזרחי ישראל היהודים שאינם חרדים. אחד הממצאים המעניינים בסקר קשור לכך ש־40% מהנשאלים היו סבורים כי לעיתים קרובות בשגרה שוטרים אינם נוהגים ביושר - נתון מטריד שאינו מחמיא למשטרת ישראל, בלשון המעטה. עם זאת, אחוז המשיבים שהביעו אי־אמון ביושרת השוטרים בזמן קורונה צנח דרמטית ל־16%. במקביל, כ־60% הסכימו עם המשפט "אני סומך על שוטרים שיתנהגו ביושר גם כשהם אוכפים תקנות לשעת חירום".
ממצא נוסף נגע להתייחסות של הנבדקים לביצועי המשטרה בזמן שגרה ובזמן חירום. רק כ־47% הסכימו עם המשפט "המשטרה מתמודדת ביעילות עם משימותיה באזור מגוריי", ורק כשליש הסכימו עם המשפט "משטרת ישראל מראה הצלחות רבות בהתמודדות עם הפשיעה בשנים האחרונות".
לעומת זאת, בעת הנוכחית נראה שחל שינוי ביחס כלפי עבודת המשטרה, בעיקר בכל הנוגע לפעולותיה בהקשר למגיפה. כ־62% הסכימו עם המשפט "משטרת ישראל מתמודדת בהצלחה עם המשימות הניצבות בפניה בתקופת משבר הקורונה".
פחות דיווחים
ממצא אחר נגע לנכונות הציבור לשתף פעולה עם המשטרה בשגרה ובזמן חירום. נראה כי ניכרת פחות נכונות לדיווח על הפרת תקנות של משבר הקורונה (יותר מ־60%) לעומת דיווח על ביצוע פעולה חשודה או פלילית במקום המגורים (יותר מ־80%). על פי החוקרות, "ייתכן כי הפרת תקנות במסגרת משבר הקורונה נתפסת פחות כ'עבירה', או שטרם התבסס הרגל להתקשר למשטרה במקרים אלו. כך או כך, עדיין מדובר ברוב המוחלט שמצהירים כי הסיכוי שידווחו הוא גדול, ודומה לאחוז המשיבים שסבורים כי אין לנהוג בסלחנות במפירי התקנות של משבר הקורונה".
לסיכום, ציינו שתי החוקרות כי "בדומה למצבי חירום ומשברים מקומיים אחרים, משבר הקורונה דווקא חיזק את מעמד המשטרה בקרב הציבור. רוב המשיבים סבורים כי המשטרה צריכה כעת לעסוק בעיקר בתפקידיה במסגרת משבר הקורונה, ורובם גם סומכים על השוטרים שיעשו זאת ביושרה ותופסים את התמודדות המשטרה עם משימות אלו כהצלחה". האם השיפור במעמד המשטרה יימשך גם כעת, בעת החזרה לשגרה והיציאה ממצב חירום? החוקרות מציינות כי לאור השינויים התכופים תחת משבר הקורונה, יידרשו גלי סקר נוספים כדי לעקוב אחר שינויים אפשריים בעמדות הציבור הישראלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו