חסר תקדים: קנס עצום לאביו של סרבן גט

בית המשפט העליון פסק באופן תקדימי בפרשה שמכונה "הגביר המעגן" כי על אב שמסייע לבנו לסרב גט לשלם 5,000 שקלים עבור כל יום עיגון, וחייבו אותו בקנס מצטבר של 920 אלף שקל. מדובר בסיפור עגינות, שנידון בשנים האחרונות בבית הדין הרבני ובבית המשפט העליון בירושלים, כשעד כה לא נמצא לו פתרון על אף סנקציות קשות שהוטלו על האב.

הפרשה החלה לפני כ-15 שנה. בני הזוג התגוררו בארצות הברית, כשבמהלך ביקור בישראל, לקתה האישה באירוע מוחי קשה והפכה לנכה ומוגבלת. דווקא אז, בעודה מוטלת על מיטת חוליה, נטש אותה הבעל ושב לארה"ב כשהוא מותיר אותה במצבה הקשה לגדל לבדה את שני ילדיהם ומסרב מאז לשחררה בגט מנישואיהם.

לפני שש שנים, לאחר שהאישה הגישה תביעת גירושין, פסק בית הדין הרבני בתל אביב כי הבעל חייב לספק גט לרעייתו, אולם הבעל סירב לקיים את פסק הדין. לטענת האישה, אבי הבעל שהינו 'גביר' ואיל הון מאחת החסידויות בארה"ב – הוא זה שעומד מאחורי עיגונה. טענה זו נבדקה והוכחה בבית הדין כנכונה, בעקבות עדים שנחקרו בבית הדין וראיות שהובאו, בין השאר על ידי אגף העגונות בהנהלת בתי הדין הרבניים, בראשות הרב אליהו מימון, שפעלו בארץ ובארצות הברית כדי לטפל בתיק.

לפני כארבע שנים, כאשר הגיעו הורי הבעל המעגן לביקור בישראל, הם זומנו לעדות בפני בית הדין הרבני בתל אביב ובמסגרת זו עוכבה יציאתם מהארץ. לאחר שבית הדין הרבני בתל אביב שוכנע כי אביו של סרבן הגט מסייע ותומך בבנו בעיגון האישה, החליט בית הדין לראשונה ובאופן תקדימי להטיל על האב סנקציות בגין בזיון בית המשפט אף שאינו בעל דין ישיר בהליך. בית הדין מצא כי הסנקציה המתאימה היא מאסר של שלושים יום. אבי המעגן ערער על כך באמצעות עורכי דינו לבית הדין הרבני הגדול – שדחה את הערעור. בעקבות כך עתר האב לבג"ץ – ועתירתו נדחתה. פרקליטיו של האב של הסרבן סיפקו ריאיות נוספות אולם טענותיהם נדחו.

בית הדין הרבני קבע כי הסנקציה ההולמת, המידתית והאפקטיבית על האב המעגן היא הטלת קנס יומי בסך 5,000 שקלים ליום במקום המאסר שהוטל עליו, וכן עיקול על נכס בירושלים שבבעלותו. בתגובה ערער האב לבית הדין הרבני הגדול ולבית המשפט העליון. את עמדת בתי הדין הרבניים בבית המשפט העליון ייצג עו"ד ד"ר רפי רכס מהייעוץ המשפטי של בתי הדין ואת האישה ייצגו עו"ד פרופ' אביעד הכהן ועו"ד אסנת שרון.

בית המשפט העליון פרסם אתמול פסק דין שעליו חתומים יצחק עמית, דוד מינץ ויעל וילנר, שבו דחו את טענות האב המעגן. "אין עילה להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו, כמו כן בקביעה כי התגבשה באופן מובהק התשתית העובדתית המצדיקה הטלת סנקציה על המבקש". השופטים ציינו גם כי הקנס שהוטל על האב המעגן בסך 5,000 שקלים עבור כל יום עגינות, הגיע לעת עתה לסכום המצטבר של 920 אלף שקלים עד מועד הגשה הבקשה.

השופט דוד מינץ כתב בפסק הדין: "אף כי תופעת סרבנות הגט אינה חדשה, נדמה שפרשה זו מגלה שיאים חדשים של פגיעה כואבת בחייה של אישה אשר לא שפר עליה גורלה. בידי המבקש נתון המפתח – ואם לא המפתח אזי לפחות הפתח להביא לסיומה של הפרשה, אלא שהוא ממאן לעשות זאת פעם אחר פעם בחרי אף ובעזות מצח". השופט יצחק עמית ציין בדבריו כי על הדיינים הופעלו לחצים קשים "בדרכים ובאופנים ששופטים במערכת האזרחית אינם מורגלים בהם". בין היתר נבדק האם יש מקום לקיום של חקירה פלילית ואף הוגשה תלונה במשטרה. עוד ציינו כי עורך דינו של האב המעגן מנע קידום פתרון לסרבנות הגט. "הדבר מצביע בראש ובראשונה על כוונתם של המבקש ובאי כוחו, לפעול להנצחת עיגונה של המשיבה, תוך חיסול מידי של כל ניסיון מתעורר לסיום פרשת העגינות".

מטעם האב ובאי כוחו, נמסר:

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו