מליאת הכנסת מקיימת בשעה זו דיון ממושך בהסתייגויות שהוגשו להצעת חוק-יסוד: הממשלה (ממשלת חילופים), לקראת ההצבעות על החוק בקריאה שנייה ושלישית הצפויות להתקיים מחר בשעה 16:00.
הדיון במליאה עשוי להימשך עשרות שעות, והוא יסתיים רק מחר בערב או ביום חמישי לפני הצהריים. הכנסת חייבת להשלים את החקיקה בהקדם, משום שאם עד יום חמישי בחצות לא יוגשו לנשיא המדינה 61 חתימות ח"כים התומכים בהקמת ממשלה חדשה על ידי בנימין נתניהו, תתפזר הכנסת ויתקיימו בחירות רביעיות.
אמש לאחר חצות אישרה הוועדה המיוחדת, בתום ימים ארוכים של דיונים מרתוניים ואינטנסיביים, את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. החוק מהווה למעשה תיקון "חוק יסוד: הממשלה" וחוק נוסף המכניס תיקונים בחוק מימון מפלגות. "חוק הרוטציה" עוסק במבנה ממשלת הרוטציה, הגדרתה כממשלה פריטטית, שבה מספר השרים וסגני השרים שווה לשני הגושים שירכיבו את הקואליציה, וכן השבעת ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי מיד עם הקמת הממשלה, מועדי החילופין ואופני ההתנהלות השוטפת של ממשלה זו.
יוזם ההצעה ויו"ר הוועדה המיוחדת שהכינה את החוק, ח"כ איתן גינזבורג אמר בפתח הדיון: "לא הולכים לשנות את שיטת המשטר בישראל. שיטת המשטר של מדינת ישראל הייתה ועודנה השיטה הדמוקרטית, על-כך אין עוררין. היא יציבה, היא איתנה. גם אם הממשל בשיטה לא תמיד יציב, גם אם אנחנו מצויים לא אחת בסערות פוליטיות ובחוסר ודאות פוליטית, השיטה הבסיסית מוצקה. ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, ולמרות טענות של חברי כנסת כאלה ואחרים, זה לא עומד להשתנות, אלא להפך, הולכים לחזק את זה ולעגן את זה".

ח"כ יאיר לפיד הביע התנגדות ואמר: "כשאתה הולך לבחירות בשמם של עקרונות, או שאתה מפסיד או שאתה מנצח. אתה לא מחליף את העקרונות אם אתה מפסיד. אתה בטח לא מחליף אותם אם ניצחת. זו לא ממשלת חירום. אתמול בערב ראש הממשלה בקולו, במסיבת עיתונאים, הודיע שאנחנו כבר בדרך החוצה ממצב החירום. הרג את התירוץ להקמת הממשלה הזו. זו לא ממשלה, זו לשכת תעסוקה. חגיגה מושחתת של ג'ובים בחסות הקורונה".
בחוק כלולים ההסדרים המלאים להתנהלות קואליציית שני הגושים, מועד החילופים, קרי תאריך נקוב שבו יתבצעו החילופים בין ראש הממשלה המכהן וראש הממשלה החילופי, הגדרת ההשתייכות של השרים וסגני השרים לגוש מסוים. כמו כן, לאורך כל סעיפי הצעת החוק, מופיע עיקרון הפריטטיות, השוויוניות, שקובע כי הרכב מליאת הממשלה, ועדות השרים ואיוש התפקידים בקבינט, יהיה שוויוני בין השרים משני הגושים.
עוד בנושא:
• הנשיאה חיות בדיון בבג"ץ: "ממתי ביהמ"ש מתערב בהליך חקיקה בזמן שהוא קורה?"
• לעצור את תאונת הרכבת החוקתית
עוד קובעת הצעת החוק הסדרים למקרים שבהם ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי מפסיקים לכהן עקב נבצרות כלשהי (בריאותית, משפטית וכד') והאופן שבו הם יוחלפו על ידי המחנה שלהם - באמצעות הבעת אמון של עשרה חברי כנסת, כל אחד מסיעתו. כמו כן, ההסדרים קובעים גם מנגנונים למינויים מועמד חלופי (חבר כנסת) לכל אחד מהם במקרה שהוא הופך נבצר, טרם הכניסה לתפקיד ראש הממשלה בפועל.
על פי הצעת החוק, הסמכות של ראש הממשלה בפועל לפזר את הכנסת טעונה הסכמה מראש של ראש הממשלה החלופי. נוסף על מנגנוני החילופין, מועדיהם והאופן של הבעת אמון במקרי חילופין של אחד מהם, קובעת הצעת החוק מקרים שבהם אם ראש הממשלה המכהן בפועל מוביל להקדמת הבחירות לכנסת, הדבר ייראה הדבר כאילו התפטרה הממשלה כולה והולכים לבחירות. בתקופת המעבר, ראש הממשלה החלופי ישמש כראש ממשלת המעבר.

במקרה של הבעת אי אמון מצד הכנסת בממשלת החילופים ורצון להביע אמון בממשלה אחרת, אף אחד מבין השניים, ראש הממשלה המכהן וראש הממשלה החלופי בממשלת החילופים, לא יוכלו לעמוד בראש הממשלה האחרת.
מבחינת אורך הקדנציה, הצעת החוק, קוצבת זאת לשלוש שנים, כלומר שנה וחצי בראשות הממשלה לכל אחד מהצדדים. לבסוף קובעת הצעת חוק זו כי תחול "נוקשות" לגבי סעיפי החוק כולו לכל אורך ממשלת הרוטציה, באופן כזה שכל שינוי באחד מהם יחייב רוב של 70 חברי כנסת. זאת לאחר שבמהלך הדיונים על ההסתייגויות לחוק, התקבלה ההסתייגות של ח"כ אבי ניסנקורן, לפיה הרוב הדרוש הופחת מ-75 חברי כנסת, כפי שנקבע הצעת החוק המקורית ל-70 .
הצעת החוק הנוספת, זו הנוגעת למימון מפלגות, קובעת כי סיעת "דרך ארץ" של חברי הכנסת יועז הנדל וצביקה האוזר תוכל לקבל מימון שוטף עבור פעילותם המפלגתית עוד בטרם הקמת הממשלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו