מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצא שורה של כשלים בטיפול בהטרדות מיניות בשירות המדינה, ובעיקר בשני משרדים משמעותיים להם יש ממשק עם אוכלוסיות רגישות – משרד החינוך ומשרד הבריאות.
המבקר מצביע על המצב האבסורדי בו עובדי מדינה – חלקם מורים או רופאים – שהטרידו מינית ושההליך נגדם לא היה פלילי, יכולים לעבוד במקום אחר ללא השגחה ובלי שהמידע על עברם ידוע למקום העבודה החדש, מה ששם בסיכון את האזרחים הבאים עמם במגע – תלמידים או חולים.
המבקר מצא שורה של נושאים טעוני שיפור בפרק המתייחס ליישום החוק למניעת הטרדה מינית. על פי סקר שנערך בשנת 2011, אחת מכל ארבע נשים הצהירה כי חוות ההטרדה מינית או מעשה מגונה בתחבורה הציבורית. בשנת 2018 סקר העלה כי 153,000 נפגעו מהטרדה מינית אך 95-98% מהם בחרו שלא להתלונן על כך למשטרה.
1,568 תלמידים התלוננו על הטרדה מינית
עוד עולה כי באותה השנה 4,814 פניות התקבלו במרכז הסיוע לנפגעי תקפיה מינית. ב-2017 1,568 תלמידים דיווחי בסקר על הטרדה מינית בידי עובדי הוראה. בין השנים 2015-2017 התקבלו 302 תלונות של הטרדה מינית של מטופלים בידי צוות רפואי. בשנת 2018 הוגשו לבתי משפט השלום ולבתי הדין לעבודה 146 תביעות על הטרדה מינית ובשנת 2019 הוגשו 129 כתבי אישום שכללו הטרדה מינית.
עוד בנושא:
דוח המבקר: התנהלות מדאיגה של המשטרה ושב"ס
הדוחות מציגים גירעון חשבונאי מצטבר של קרוב ל-2 טריליון שקלים
תאגיד "כאן": גיוס משפיל ולא מקצועי של מועמדים לעבודה
כאוס במשרד החוץ: התקציב קוצץ והפעילות הוקפאה
הדוח מצא כי הקושי לטיפול בהטרדה המינית נובע קודם כל מדיווח חסר לגורמי האכיפה ולאחר מכן בשל היעדר נתונים בדבר היקף התופעה. המבקר מצא כי ככל שמתרחקים ממעגל הגופים הממשלתיים והציבוריים למעגל הציבור הרחב מסוגלות הטיפול בהטרדות יורדת.
הדוח מתריע כי לא קיים אין גורם ממשלתי המרכז את העיסוק בטרדות מיניות שמתבצעות במגזר העבודה הפרטי והרחב הציבורי.
בשנים 2015-2018 הוגשו לנציב שירות המדינה 595 תלונות על הטרדות מיניות. מספר התלונות הנמוך ביחס למספר עובדי המדינה מלמד ככל הנראה על תת-דיווח. הממונות על מניעת הטרדות מיניות במשרדי הממשלה העלו קשיים בעבודתן: אין לממונות מעמד מוסדר בהליך משמעת פנימי המתנהל במשרד, נש"מ (נציבות שירות המדינה) לא תמיד מעדכנת אותם על סיום הבירור והן לא יכולות לתמוך במתלוננות או המתלוננים.
המבקר מציין לחיוב שבגופי הביטחון הגדולים – צה"ל, המשטרה ושב"ס, פעלו במגוון אמצעים לשינוי התרבות הארגונית ולמניעת הטרדות מיניות בקרב עובדים.
אין נהלים לטיפול בהטרדה
המבקר מצא בעיות מרכזיות בשני המשרדים להם ממשק משמעותי ויום יומי עם אזרחים: משרד הבריאות ומשרד החינוך, משום זהות הנפגעים – חולים וקטינים. בשני המשרדים מצא המבקר כי הנהלים העוסקים בהטרדות לא נותנים מענה מלא, והאמצעים לטיפול אינם מספקים. המבקר מצא כי המשרדים הללו לא אוספים או מעבירים מידע על עובדים שנמצא כי הטרידו מינית וכך המטרידים יכולים לשוב ולפגוע. כמו כן צוין כי משרד החינוך אינו משתמש בכלים שברשותו המאפשרים לו לפטר עובד הוראה בעקבות הטרדה מינית.
מבקר המדינה ממליץ על מספר צעדים לביצוע כדי לטפל במצב הקיים. ראשית ממליץ המבקר למשרד המשפטים לבחון אפשרות להרחבת תקנה 9 לתקנות למניעת הטרדה מינית, לפיה יש חובת דיווח שנתית למניעת הטרדות מיניות בהשכלה הגבוהה ובכוחות הביטחון, וליישמה גם במשרדי החינוך והבריאות. כמו כן על משרד הבריאות לערוך הסדרה כוללת של דרכי הטיפול בתלונות על הטרדות מיניות וכן לפעול למנוע מעבר של פוגעים בין מקומות עבודה.
לגבי משרד החינוך, כותב המבקר כי המצב הקיים שבו מורים אשר חזרו והטרידו תלמידים ותלמידות אך לא הורשעו בהליך פלילי יכולים להמשיך בעבודתם, דורש הסדרה מטעם משרד החינוך למניעת הישנות מקרים ולהגנה על התלמידים.
תגובות
ממשרד הבריאות נמסר כי "נערך כעת פיילוט בשיתוף אגוד מרכזי הסיוע ובמימון משרד הבריאות בבית חולים אסף הרופא, אשר מטרתו בדיקה בקבוצות מיקוד עם אנשי מקצוע שונים על הטרדה מינית במערכת. לאחרונה נוסף תקן ייעודי לריכוז הנושא בנציבות קבילות למקצועות רפואיים. ברגע שתכנס העובדת שנבחרה לתפקיד תבדק אפשרות של סקר מקיף".
משרד החינוך מסר בתגובה כי הם מתייחסים "בחומרה למקרים של הטרדות מיניות, וכאשר מתקבל מידע בעניין הוא מטופל באופן מידי. כל מקרה המגיע אל המשרד נשקל לגופו, נבחן ומותאמת לו תוכנית התערבות בהתאם לגיל הילדים ולחומרת המקרה. בתוך כך, נוקט המשרד בקשת רחבה של פעולות, בהן: שילוב של שיעורים קבועים במערכת בנושא מוגנות ומניעת פגיעה מינית, ציון של הנושא באמצעות שבוע מערכת החינוך למניעת פגיעה מינית, שבו כל בתי הספר עוסקים בנושא, הכשרות של פסיכולוגים, יועצים חינוכיים ומורים בנושא. וזאת כשההכשרה נועדה לסייע בטיפול ומניעה".