בג"ץ קבע היום (ראשון) כי החל מיום חמישי הקרוב, 30 באפריל, ככל שמבקשת המדינה להמשיך להסתייע באמצעים הטכנולוגיים המצויים בידי שב"כ לצורך מאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, יש לקבוע סמכות זו בחקיקה ראשית.
עם זאת, ככל שיותנע הליך חקיקה, ניתן יהיה להאריך את תוקפה של החלטת ההסמכה לפרק זמן קצר נוסף שלא יעלה על שבועות ספורים על מנת לאפשר את השלמתו של הליך זה.
למה זה חשוב לשטוף את ידינו בצורה נכונה? // צילום: משרד הבריאות
הרכב השופטים, שבראשו עמדה נשיאת העליון חיות ולקחו חלק השופטים נועם סולברג והמשנה לנשיאת העליון חנן מלצר, קיבל היום עתירות שהופנו נגד החלטת הממשלה להסמיך את שירות הביטחון הכללי, באישור ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים, להפעיל אמצעים טכנולוגיים למעקב אחר אזרחי המדינה ותושביה, כחלק מן המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. נקבע כאמור כי ככל שהמדינה תבקש להמשיך ולהסתייע בשב"כ לאחר ה-30.4.2020, יהיה עליה להתחיל בהליך של חקיקה ראשית, שאותו יש להשלים בתוך שבועות ספורים לכל היותר.
נשיאת בית המשפט העליון עמדה על כך שהתפרצות מגיפת הקורונה והתפשטותה הובילה לשינוי סדרי החיים בישראל וברחבי העולם וכי בנסיבות ייחודיות וחריגות אלה הייתה הממשלה מוסמכת מכוח סעיף 7(ב)(6) לחוק השב"כ, לקבל החלטה להפעיל את השב"כ. זאת על מנת להסתייע באמצעים הטכנולוגיים שברשותו לביצוע חקירות אפידמיולוגיות, המיועדות לאתר אנשים שבאו במגע קרוב עם חולים מאומתים וליידע אותם שעליהם להיכנס לבידוד ביתי.
עוד בנושא
לאחר זיגזג - אושר ביטול מגבלת הפעילות הספורטיבית החל מחמישי
מתי יתחיל הסגר והאם מותר לעלות לקברים? כל ההנחיות לימי הזיכרון והעצמאות
משרד הבריאות פרסם את נתוני התחלואה העדכניים ביישובים: עלייה בבית שמש ובנתיבות
"נמאס לי להיות החברה קדישא": דובר איכילוב עורר סערה
הסעיף הנ"ל בחוק השב"כ, כך נקבע, מאפשר לממשלה, באישור ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים, להסמיך את השב"כ לבצע פעילות בתחום שאינו מצוי בליבת העשייה הביטחונית במובן הצר, כשהדבר דרוש לשם שמירה וקידום "אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה" וכאשר נשקפת סכנה חמורה ומידית לאזרחי המדינה ותושביה או לסדרי המשטר שלה.
בזכות השימוש בשב"כ אותרו כ-5,000 חולי קורונה בישראל. כמו כן, במשרד הבריאות אף הודיעו באחד הדיונים בבית המשפט העליון כי הם שוקלים להרחיב את השימוש באותם אמצעים טכנולוגיים.
סוגיית חופש העיתונות והקורונה
בית המשפט הוסיף וקיבל עתירה של ארגון העיתונאים כנגד שימוש באמצעים הטכנולוגיים של השב"כ כלפי עיתונאים אשר אובחנו כחולים בנגיף הקורונה. דעת הרוב (הנשיאה והמשנה לנשיאה) עמדה על כך שלחופש העיתונות ולהגנה על מקורות עיתונאיים משנה חשיבות בימים של משבר לאומי.
לפיכך, נקבע מתווה, לו הסכים ארגון העיתונאים, ולפיו רשימת העיתונאים המחזיקים בתעודת עיתונאי תימסר למשרד הבריאות ועיתונאי שיאובחן כחולה בנגיף יתבקש על ידי משרד הבריאות להסכים להעברת פרטיו לשב"כ. ככל שתינתן הסכמה כאמור, יופעל המנגנון בדרך הרגילה. ככל שהעיתונאי יסרב, תינתן לו שהות בת 24 שעות לפנות לבית המשפט ולקבל צו אשר ימנע את העברת פרטיו לשב"כ.
בד בבד תיערך לו חקירה אפידמיולוגית פרטנית והוא יתבקש לחתום על הצהרה לפיה הוא מתחייב ליידע בעצמו את מקורותיו העיתונאיים, ככל שבא עמם במגע ב-14 הימים שקדמו לאבחונו. זאת, בשים לב לכך שממילא בימים אלה רוב השיחות עם מקורות נעשות בטלפון ואינן כרוכות במפגש פיזי, ועל כן המתווה שנקבע אינו צפוי לעורר קושי מיוחד. מתווה זה יחול ממועד מתן פסק הדין.
השופט סולברג, בדעת מיעוט, הסתייג ממתווה זה, משום שמשמעותו היא שלילת זכותם של מי שנחשפו לעיתונאי חולה לקבל הודעה בהקדם האפשרי על כך שהם נחשפו לסיכון. פגיעה זו בזכותם לבריאות, שלהם ושל קרוביהם, אינה מוצדקת. השופט סולברג ציין, כי הזכות לחיים גוברת על החשש הרחוק לפגיעה בחופש העיתונות. ניתן להסתפק במתווה שהוצע על ידי הממשלה ולפיו תיערך לעיתונאים שאובחנו כחולים בנגיף הקורונה חקירה אפידמיולוגית פרטנית בנוסף לבדיקה באמצעים הטכנולוגיים של השב"כ, אשר לתוצאותיה לא ייחשף איש.
עו"ד דן יקיר וגיל גן-מור שייצגו את העותרים, אמרו: "אנו מברכים על כך שבג"ץ צמצם מאד את סמכות הממשלה לעשות שימוש בשב"כ לעניינים שאינם קשורים לביטחון המדינה ובלם פגיעה נרחבת בזכות לפרטיות של כולנו ואת סכנת המדרון החלקלק של שימוש במעקבים אחרי אזרחים. אסור שבחסות משבר הקורונה תיעשה הרחבה מסוכנת של סמכויות השב"כ.
בנוסף, הובילה העתירה לכך שתקנות שעת חירום של המשטרה לאיכון מיקומם של מבודי בית בוטלו וחקיקה שהובילה הממשלה נמשכה על ידה לאחר שגם חברי הכנסת לא תמכו בה".
