יוסי בידץ
מנכ"ל מטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית)
אלוף (מיל'), לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מפקד המכללות הצבאיות ומפקד המכללה לביטחון לאומי
יוסי בידץ, כמנכ"ל מטח, הארגון המוביל בישראל בפתרונות למידה בעולם הדיגיטלי, אני מניח שלא קל להיות בתפקידך בימים האחרונים, בטח כמי שהגיע מהצללים. שירתת בסיירת מטכ"ל, בהמשך מונית ל"מעריך הלאומי" - רח"ט מחקר באמ"ן - וסיימת בדרגת אלוף כמפקד המכללות הצבאיות ומפקד המכללה לביטחון לאומי.
"לא קל. הגעתי אחרי 35 שנות שירות בצבא, הייתי רח"ט מחקר בזמן מלחמת לבנון השנייה, תקיפת הכור בסוריה, עופרת יצוקה, המערכה מול איראן, המרמרה, האביב הערבי. לא היה משעמם. אני רוצה להגיד לך שהתקופה הנוכחית מזכירה לי תקופות סוערות מהעבר".
תסביר.
"במובן הזה שלנגד עינינו מתחולל שינוי אדיר, דרמטי, שיזכה לפרק בספרי ההיסטוריה. ואתה מבין שאתה חלק מהעניין הזה. הקורונה זו לא מלחמה בשולי עזה אלא תופעה עולמית, ואנחנו חלק ממנה. יש כאן מהלך מדינתי עצום - ובמובן הזה התקופה הזאת בפירוש מזכירה לי תקופות עבר, ויש בה משהו אפי, אפילו יותר מתקופות קודמות. ההבדל הוא שעכשיו אני שחקן בתחום החינוך".
יש לומר שחקן גלוי. וזרועו הארוכה של צה"ל כבר לא מאחוריך.
"הצבא זו מערכת שנבנית מלכתחילה לעבור משגרה לחירום במהירות, זו המומחיות שלה. במערכות האזרחיות בישראל זה שונה מאוד, ובתוך כך מערכת החינוך. גם מטח כארגון - העבודה בחירום היא לא לחם חוקו המרכזי. אני כן שמח שבימים הראשונים הצלחנו להתעשת מהר, ולהתאים את עצמנו למציאות החדשה".
לא בלי תקלות, יש לציין. האתר שלכם קרס?
"הוא לא קרס באף נקודה, אבל בשלושת הימים הראשונים היו בו עומסים. כך שלצד יותר מ־1.5 מיליון כניסות היו גם כאלה שלא הצליחו להיכנס. זה ציער אותנו מאוד, רק צריך להבין שזו קפיצה של שני סדרי גודל מלימודי השגרה".
היתה הכנה מתאימה מצידכם?
"אני יכול לדווח לך בגאווה שאנשי הטכנולוגיה שלנו, יחד עם המומחים הכי טובים בארץ, שקדו עליו כבר בימים הראשונים, ובכל החודש האחרון לא חווינו אף אכזבה של מישהו שלא הצליח להיכנס או ללמוד באתר הזה, וזה הישג עצום. היתה מצידנו השקעה כספית לא מבוטלת בתקופה הזו, וכרגע זה האתר הבולט והמבוסס ביותר שמאפשר מגוון גדול מאוד של למידה. אני שמח להגיד שאחרי פסח חזרנו שוב למספרים הגדולים, סביב מיליון כניסות מדי יום, ועוד הזרוע נטויה".
זה מספר כניסות מכובד, אבל מה עם כל הילדים שלא מגיעים לשיעורים, פעמים רבות כי הם לא מצליחים להפעיל את המערכת ולהיכנס אליה?
"מטח הוא חלוץ הלמידה באמצעות טכנולוגיה בארץ, ארגון ללא כוונת רווח, והייעוד שלו זה קידום מערכת החינוך באמצעות שילוב של תוכן, פדגוגיה וטכנולוגיה. כחלק מהחזון שלנו, אנחנו מפעילים לאורך כל השבוע מערך תמיכה ושירות שלם, שנותן תמיכה לכל מי שמתקשה להיכנס למערכות.
"רוב הנכנסים הם סדרתיים". ילד לומד באתר אופק // צילום: דימה פיסטרוב, מטח
"זה נועד לכל ילד, הורה ומורה. כעת, מן הסתם, יש יותר פניות, אבל לא הכל זה תקלות - לפעמים ילד שוכח סיסמה. ואתה יודע מה? אני אומר בגאווה, בחודש האחרון, ואנחנו עוקבים אחרי זה - אין תקלות בכניסה למערכות שלנו. אין תקלות. אני כמובן מפריד בין מישהו שלא הצליח לעשות פעולה ומסבירים לו איך לעשות אותה, או מישהו ששכח סיסמה".
המערכת לא תעשה בעיות.
"נכון. ולראיה, רוב הנכנסים אלינו הם נכנסים סדרתיים, יש מספרים ויש מעקב על זה, כמה נכנס מכל מגזר, כמה הורים וכמה ילדים. רואים תופעה יפה - שלקראת סופי שבוע הורים נכנסים ומכינים משימות עבור התלמידים לקראת השבוע הבא".
לשלב וירטואלי ופיזי
איך אתה מרגיש כשאתה שומע את כל התגובות?
"כשאני שומע את הקולות אני מקשיב להם בקשב רב. אנחנו מנסים להתאים את הכלים שלנו, וגם מכשירים מורים ללמידה מרחוק. כמובן שבקרב אוכלוסיית המורים יש שונות - אתה רואה מורים שבפעם הראשונה בחייהם נתקלים בזום, ואנחנו מסייעים להם. יש גם מתקדמים יותר. אנחנו עושים השתלמויות להורים ולמנהלי בתי ספר, אלה קהלים חשובים מאוד.
"בתקופת הפסח היתה לי הזדמנות טובה לשקוע הרבה בתגובות ובחומרי הגות. בראש ובראשונה אני רואה פה פרץ של יצירה, שינוי וטרנספורמציה חיוביים מאוד בעיניי. אני אומר לך את זה כי ההנחה היא שמדינת ישראל צריכה להיערך ללמידה מהבית גם בשנתיים הקרובות, לא רק כרגע, לא רק בחודשיים הקרובים.
"בתים לא מותאמים טבעית ללמידה". לימוד דיגיטלי // צילום: ליאור קיש, מטח
"אני מאמין במפגשים פיזיים, בלמידה משולבת בין המרחב הפיזי והווירטואלי. אבל מי שחושב - וזה להורים שמתנגדים ללמידה מרחוק - שבעוד חודשיים תיגמר הקורונה - חי באשליה. זו טעות. אם לא תבוא הקורונה תבוא הבת דודה שלה, או שיבואו טילים ודברים אחרים. צריך להתרגל למציאות שבה לא לומדים רק בבית הספר אלא גם מחוצה לו. האיום ימשיך להיות נוכח אצלנו".
אמרו שהלמידה מרחוק היא "בדיחה עצובה שלא נבחנה לעומק", שהנטל הוא על ההורים, ובכלל - רק לשליש ממשקי הבית יש יותר ממחשב אחד.
"ראשית, אלה טענות רציניות ואנחנו קשובים להן. אבל הדרך שבה אני בוחר לחשוב על כך היא לא שלמידה מרחוק טובה או לא טובה, השאלה היא מה עושים איתה. כרגע יש עובדה שעם כל הכמיהה והערגה שלנו אי אפשר להיכנס לבתי הספר. אז יש כל מיני אפשרויות - להגיד שנגמרו הלימודים, או להושיב ילדים עשר שעות ביממה מול המחשב - אני מחפש את דרך האמצע.
"יש בעיה שלא מתפקידי להתמודד איתה, וזה שאין אינטרנט או מחשב לכל ילד. ולמרות זאת, אני מתמודד עימה חלקית: מטח הוא המוציא לאור הגדול ביותר של ספרי לימוד, וגם בימים אלה יש ערך לספרי הלימוד. מורים יכולים לתת משימות גם באמצעות ספרי לימוד, ולמטח יש כאן תרומה גדולה.
"המדינה נקלעה פה למקרה קיצוני. השקעתם של המדינה ומשרד החינוך בלמידה מרחוק ובלמידה דיגיטלית היתה בסיסית, לא עצומה. אלה לא היו סדרי העדיפויות. אני חושב שסדרי העדיפויות האלה ישתנו לאורך הזמן, וכשנגיע לתחילת שנת הלימודים הבאה, כל מערכת החינוך הישראלית, על כל מרכיביה, תגיע מוכנה יותר".
צריך לומר בהגינות שאתם גם לא אחראים לַכֹּל.
"אסור לעשות גזירה שווה בין מטח, משרד החינוך, הסתדרות המורים ובתי הספר. אנחנו ישויות שונות לחלוטין. מטח היא מגזר שלישי שאמורה לספק את הטכנולוגיה. בהמון בחינות הגענו הרבה יותר מוכנים מכל גוף אחר לסיטואציה הזו. ועדיין, אנחנו תופסים את עצמנו כחלק ממערכת שלמה, ולא שווה שאנחנו מתקדמים אם אין מכשירי קצה לתלמידים וללומדים. אני סבור שזו צריכה להיות השקעה מדינתית".
כרח"ט מחקר, הכרת הערכה שצופה איום כמו הקורונה?
"אני לא מכיר שום הערכה רצינית שעסקה בתופעה כמו הקורונה והתייחסה אליה כייחוס. אבל לישראל בוודאות כן היתה אפשרות שהחיים משתבשים לתקופה ארוכה, בעיקר בגלל מתקפות טילים למיניהן.
תלמידים במרחב מוגן // צילום ארכיון
"במובן הזה אני חושב שלהפוך את ישראל ליותר דיגיטלית יש הרבה יותר ערך מעבר לעניין החינוך. אנחנו בעידן דיגיטלי, ולמידה דיגיטלית נועדה לא רק כדי להתכונן למשבר הבא, אלא כדי להביא ערך עצום לצורת הלמידה העתידית של הדורות הבאים במדינת ישראל. לא סתם הקימו בזמנו את הרשות לישראל דיגיטלית, פעם זה היה במשרד ראש הממשלה, היום זה נמצא במשרד לשוויון חברתי ועבר לקרן זווית. ואני חושב שזה לא מספק. זה צריך לתפוס מקום הרבה יותר מרכזי".
ארבעה ערוצי למידה
כשהחזון יתממש וישראל תהפוך לדיגיטלית - יהיה אפשר בכלל ללמד 35 תלמידים באופן מקוון?
"התשובה שלי זהה לשאלה האם ניתן ללמד 35 ילדים בכיתה רגילה. אגב, אני חושב שזה לא רציני להעביר שיעור שלם של שעה ל־35 תלמידים בזום. אבל מי אמר שזו הלמידה? מטח מעמידים ארבעה ערוצי למידה מרכזיים: מערך שידורים משודר; מורה מול כיתתו - כלומר פיתוח מקצועי של מורים בלמידה מרחוק; ערוץ הלמידה הסינכרונית שבו אנחנו מפעילים שפע של תוכניות, אחת מהן לדוגמה היא תיכון וירטואלי - דמיין ילדים בעיירת פיתוח, ילדים בישיבה חרדית ובדואים בנגב יושבים בכיתה וירטואלית עם מורה מתל אביב, שמכין אותם לבגרות 5 יחידות במתמטיקה;
"תוכנית נוספת היא החונכות הווירטואלית, שבה סטודנטים מעבירים מעין שיעורים פרטיים בקבוצות קטנות. לאורך השנים למדו בה כ־50 אלף תלמידים מהפריפריה, לרבות ערבים, חרדים ובכלל. ערוץ נוסף הוא אתר הלמידה שלנו המוביל בישראל - 'הילקוט הדיגיטלי'. מתחילת הקורונה היו לנו כמעט 18 מיליון כניסות, והוא הפופולרי ביותר.
"המורה יכול להפנות תלמידים גם לספרים ויש משימות שהוא יכול לבצע לבד או בקבוצות קטנות ולאחר מכן לשאול שאלות. משרד החינוך השיג רישיון ליצור בזום לא רק מפגשים ממושכים, אלא גם להפנות לחדרי לימוד וירטואליים לקבוצות קטנות".
אז הזום הוא לא חזות הכל.
"אף אחד לא אמר שאתה צריך לשבת עכשיו 45 דקות מול הזום. צריך לפתח מיומנות מתאימה עבור המורים לתנאים החדשים. אנחנו עוסקים בין השאר בפרויקט שנקרא 'מורים מעבירים את זה הלאה'. מצלמים מורה בסביבתו הטבעית, ומראים בסרטון קצר איזו פרקטיקה הוא עושה ומפיצים את זה בין שאר המורים, שיכולים ללמוד מכך. יש לזה ביקוש עצום. אני בעד למידה מעורבת, וזו אמנות שלמה.
לימודים בימי קורונה, הולנד // צילום: אי.פי.אי
"אז ההורים מתוסכלים, אני יכול להבין. גם לי יש ילדים בבית, ורוב הבתים בישראל לא מותאמים בצורה טבעית ללמידה. ועכשיו באים ואומרים - תתאימו את עצמכם למערכת נוקשה. נדמה לי שהפתרון לכך נעוץ בגמישות הרבה יותר גדולה שתינתן למנהלי בתי הספר ולמורים, ולא רק בקורונה. צריכים להיות אוטונומיה ואמון יותר גדולים בהם. אני רואה את זה במערכות חינוך מתקדמות בעולם, גם במערב וגם במזרח, וזה מביא לשימוש מיטבי בטכנולוגיה.
"אגב, מדינות כמו סינגפור, הולנד ויפן, שאצלן הלמידה 'מרחוק' מתוך בית הספר תפסה עוד קודם מקום מרכזי, התאימו את עצמן טוב יותר ללמידה מרחוק מהבית, ולא היתה דרמה גדולה מדי. אצלנו, להערכתי, רבע מזמן הלמידה בעת שגרה צריך להיעשות באמצעים טכנולוגיים. לאו דווקא בלמידה מרחוק".
בדרך למשבר הקורונה השני
איך מבצעים דיפרנציאציה בין צרכים של ילד בן 3 לילד בן 18?
"הסיפור של דיפרנציאציה ופרסונליזציה אצלנו זה אבן יסוד. אנחנו מיומנים לעבוד בכל הכיתות, ויודעים להתאים תכנים לתלמידים השונים. למשל, אנחנו מוציאים ארבע גרסאות של ספרי מתמטיקה לילדים: לממלכתי וממלכתי דתי, לערבים, לחרדים בנים ולחרדים בנות. אנחנו דוגמה ומופת בעניין הזה, גם דיגיטלית, כמובן. מה שמנחה אותנו ומה שאנחנו מאמינים בו זה צמצום פערים ומתן מענה לכלל האוכלוסיות באשר הן".
מה לגבי הענקת ערכים ומענה רגשי וחברתי בלימוד מרחוק?
"בז'רגון המקצועי זה נקרא SEL, למידה רגשית-חברתית. יש לנו יחידה מיוחדת שעוסקת בכך. עשינו הדרכות מיוחדות למורים, חלקן עם מכון אדלר, וגם להורים נתנו הנחיות שבמרכזן חשיבות ההפוגות, התחשבות בצורכי הילד, התמודדות עם הכפשות ואלימות ברשת, העלבות; אצלנו זה תופס מקום מרכזי מאוד. החולשה היא שהמורה לא יכול לשים יד על כתף התלמיד, לא יכול לראות בדיוק את מצב רוחו, אבל יש דרכים להתמודד גם עם זה".
כראש חטיבת מחקר באמ"ן היית המעריך הלאומי, כאמור. מה ההערכות שלך נוכח המשבר החינוכי שפוקד את ישראל?
"אף פעם לא השתמשתי בתואר הזה של 'המעריך הלאומי'. גם אז, לא עסקתי בחיזוי עתיד, אלא במתן תנאים שיאפשרו למקבלי החלטות לחשוב על העתיד ולהתכונן אליו. במובן זה אני לא מומחה לקורונה, אבל אני מבין שתופעות מהסוג הזה לא עומדות להיעלם מחיינו בתקופה הקרובה. לכן, מדינת ישראל ומערכת החינוך צריכות להתכונן לכך. אני מציע שזו תהיה ההערכה לקראת תכנון שנת הלימודים הבאה. מתוך כך, צריך להבין שלמידה מרחוק היא לא אפיזודה חולפת.
"הדבר המרכזי שעולה פה כרגע הוא הצורך העז ביכולת אופרטיבית שתממש הנחיות כוללות של ראש הממשלה, ותביא לידי שילוב של כלל משרדי הממשלה הביצועיים וכלל הכוחות הרלוונטיים. זה דבר שלא קיים ולדעתי - לכך צריך להתארגן".
מה הדבר הראשון שהיית אומר לגוף כזה?
"תלמד את משבר הקורונה הראשון ותיערך לשני".
