בדרך לתחתית החבית

בספטמבר 2012 מחיר הדלק בתחנות בשירות עצמי עמד על 8.25 שקלים. באותו החודש חבית נפט מסוג ברנט נסחרה תמורת 125 דולר - כ־100 דולר יותר ממחירה כיום. כעת מחיר הדלק בתחנות בשירות עצמי עומד על 4.89 שקלים לליטר. שיא כל הזמנים של מחירי הנפט בעולם נרשם ביולי 2008, אחרי פרוץ המשבר הגדול, אז הגיע מחיר חבית נפט מסוג ברנט ל־147.25 דולר. באותו החודש מחיר ליטר דלק בתחנות בישראל עמד על 7.01 שקלים. השבוע מחיר חבית נפט ירד אל מתחת ל־20 דולר לחבית.

בארץ פחות מורגש הקשר בין מחירי הנפט בעולם למחירי הדלק בתחנות, מכיוון שהרכיב המכריע במחיר הדלק הוא מס ולא נפט, כך שכעת, כאשר מחיר ליטר דלק בתחנות עומד על 4.89 שקלים, כאמור, כ־3.8 שקלים ממנו מהווים מסי הבלו והמע"מ - כ־77%.

מכיוון שהרכיב הדומיננטי יותר, הבלו (3.074 שקלים), הוא רכיב קבוע, שיעורו מהמחיר לצרכן עולה ככל שרכיב עלות הנפט יורד. בארה"ב הנהגים מרגישים את הקשר ההדוק בין מחיר חבית נפט למחיר גלון (3.78 ליטר) דלק בתחנות.

בקליפורניה, בחוף המערבי - הצד של המחירים הגבוהים יותר של ארה"ב, מחיר הדלק צנח מ־4 דולר לגלון לפחות מ־2.9 דולר. במרכז ארה"ב יש תחנות המציעות גלון תמורת קצת יותר מדולר אחד - כשקל לליטר, והמחיר הממוצע בחוף המזרחי עומד על 2 דולר ופחות מזה לגלון - כ־1.8 שקלים לליטר.

נפט לפני זהב, תירס וכסף

משבר הקורונה הפיל את מחירי הנפט בעולם לשפל של 15 שנים, המשקפים במידה רבה את סיפורו של העולם כעת. באופן רגיל הצרכן אוהב מחירים נמוכים, אך הנה דוגמה מצוינת שמזכירה לנו למה מחיר נמוך מאוד לא באמת רצוי לנו - המחיר הזה כעת נובע מהעובדה שאנחנו נוסעים הרבה פחות, ולא מבחירה.

כשמחירי הנפט עולים הם מבטאים עלייה בצמיחה העולמית, שאותה אנחנו מעדיפים, כי היא מלווה בעלייה ברמת החיים בכלל, במיוחד לבעלי הכנסות מעבודה ומהשקעות, אך למעשה לכלל האוכלוסייה. 

השפעה רבתי. כהנוביץ' // צילום: עודד קרני

אלא שהשפעת מחירי הנפט על חיינו לא מתמצה בהשפעה על מחירי הדלק בתחנות. "העשור הראשון של המילניום התאפיין באינפלציה גבוהה יחסית לעשור השני שלו בעולם. את האינפלציה הזו הובילו מחירי הנפט בעולם", אומר אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של הפניקס אקסלנס. "מחירי הנפט משפיעים על התחבורה וההובלה - בכבישים, באוויר ובים, כמו גם על המפעלים היצרניים בעולם, על מחירי החשמל וההסקה".

נפט הוא הסחורה הכי נצרכת ונסחרת בעולם. ברשימת עשר הסחורות המבוקשות, הנפט הגולמי מסוג ברנט בראש. במקום השני ברשימה נמצאת הפלדה ובמקום השלישי נפט מסוג WTI - הסוג שמופק בעיקר בארה"ב (מבין כל סוגי הנפט בעולם שני סוגי הנפט הללו הם הסחירים ביותר בעולם). אגב, במקומות הבאים ברשימה מופיעים פולי הסויה, ברזל, תירס, זהב, נחושת, אלומיניום וכסף. רק שניים מתוך עשרה הם מזון. היתר נפט ומתכות. 

דאגה עוד בטרם הקורונה

ארה"ב הפכה בעשור האחרון ליצרנית הנפט הגדולה בעולם, שעד לפני המשבר הנוכחי הפיקה יותר מ־12 אלף חביות ביום. המפיקה השנייה בגודלה היא רוסיה, המפיקה פחות מ־11 אלף חביות ביום; אחריה סעודיה (פחות מ־10,000), עיראק (4,700), קנדה (4,400) וסין (3,800).

בסך הכל הופקו בעולם ערב המשבר כ־100 אלף חביות נפט ביום. אלא שארה"ב היא רק הרביעית בעולם ברשימת יצואניות הנפט, אחרי סעודיה, רוסיה ועיראק, מכיוון שהיא קודם כל מייצרת נפט, כמו את יתר התוצרת שלה, לשימוש עצמי.

סין היא היבואנית הגדולה בעולם של נפט, שאותו היא רוכשת בעיקר מאירופה, ממדינות המפרץ ומעט מארה"ב. בארה"ב עיקר השימוש בנפט - כ־60% - הוא לכלי רכב, בדומה למצב בישראל. באירופה כ־50% ממנו משמש לתחבורה יבשתית, כ־10% לתעופה וכ־8% לאוניות.

בעשורים האחרונים המגמה בעולם היא צמצום השימוש בנפט לייצור חשמל ולתעשייה, וכמובן שהכיוון הוא גם מעבר לכלי רכב חשמליים. בעולם יש עתודות נפט בהיקף של כ־1.8 טריליון חביות נפט, כשערב המשבר נצרכו בעולם כ־360 מיליון חביות בשנה, כך שמדובר, בשימושים של היום, בעתודות המוערכות כמספיקות ל־50-40 שנה. אך לפי המגמות המסתמנות בעולם נראה שהירידה בביקוש לנפט תאריך את חיי עתודות הנפט הרבה יותר. למעשה, כיום לא מסתמנים פתרונות חלופיים לנפט בעיקר בתעופה ובשיט ובשימושים שוליים נוספים לתעשייה. 

"מחירי הנפט בעולם החלו לרדת עוד לפני משבר הקורונה", מזכיר כהנוביץ', "עוד לפני שסין החלה בהשבתת הפעילות בינואר השנה, ניחתו על הנפט כמה מכות קשות שהורידו את מחיריו: הפקת פצלי השמן בארה"ב, הרכבים החשמליים, הסכסוכים הפנימיים של קרטל הנפט ורוסיה, השלטון בוונצואלה שהרחיק מארץ עתודות הנפט הגדולות בעולם את החברות הבינלאומיות, החרם על איראן והניסיונות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למתן את מחירי הדלק בעולם, על ידי הגברת התפוקה בארה"ב - אלו הם רק חלק מהאירועים הגדולים שדחקו את מחיר חבית הנפט אל מתחת ל־60 דולר. רק אז הגיח המשבר הנוכחי שנגס עוד 50% ממחיריו".

כשהמחירים החלו לצלול, השאלה המתבקשת היתה עד כמה נמוך המחירים יגיעו? משקיעים בחנו מחדש את עלויות ההפקדה, כדי ללמוד על רצפת המחירים. ובכן, חישוב עלויות ההפקה אינו פשוט: "יש רכיבים קבועים בעלות, אך מתברר שהרכיב הדומיננטי בעלות הפקת האנרגיה הוא... אנרגיה. כך שככל שמחירי האנרגיה יורדים גם עלויות ההפקה יורדות", מסביר כהנוביץ'.

ככל הנראה, העלויות כיום נעות בין 10 דולר לחבית ל־30 דולר ויותר. במילים אחרות, כבר כעת יש חברות בעולם שמפסידות כסף במחירי הנפט הנוכחיים. כהנוביץ' מזכיר את הפרסום המרעיש של בנק ההשקעות גולדמן זאקס, שהסביר שעלות ההפקה של הנפט לא בהכרח מלמדת על מחיר הרצפה שלו.

כלכלני הבנק הסבירו שמחיר הנפט יכול אף להגיע למחיר שלילי. החברות הללו לא יכולות להפסיק את ההפקה, וכשמתקני האחסון שלהן יהיו מלאים הן עשויות להציע כסף למי שיפנה מהן את שטחי האחסון. "מחירי הנפט משפיעים על סקטורים נוספים במשק, כמו על המגזר הפיננסי. חברות האנרגיה הן חברות שדורשות מימון גבוה ולכן כשהן נכנסות לבעיה - זו גם בעיה לעולם האשראי בכלל", אומר כהנוביץ'. 

בוונצואלה הגיעו לפת לחם

על פניו נראה שמחירי הנפט כיום, שהעולם לא ידע כמותם מאז 1999, הם רגעיים, מכיוון שהם קשורים בהשבתה היזומה של כלכלות בעולם. מי שסבור כך יכול לזהות הזדמנות השקעה נאה, שכן לכאורה סיום ההשבתה אמור להשיב את המחיר לרמה של ערב המשבר - כ־100% ויותר ממחירו כיום.

אלא שכהנוביץ' מטיל בכך ספק: "קרטל הנפט נסדק; בעולם הוסכם על קיצוץ מכסות חסר תקדים וגם הנשיא טראמפ הסכים לקיצוץ בארה"ב, כך שלא בטוח שהמחירים ישובו לאותה רמה מייד אחרי החזרה לשגרה. מחירי הנפט מושפעים מגורמים רבים מאוד". 

"מחירי הנפט בעולם קשורים במידה רבה לשיעורי הצמיחה, והשנה צפויים בעולם שיעורי צמיחה נמוכים", אומר שי טסלר, אנליסט שווקים גלובליים בענף ייעוץ ומחקר בבנק הפועלים. לדבריו, "סין היא היבואנית הגדולה בעולם, והמיתון שם החל עוד לפני המשבר הנוכחי".

גם טסלר מסביר שמחיר ההפקה של נפט משתנה ממדינה למדינה. "יש חברות שמייצרות במחיר של 25 דולר. יש חברות שכבר בחוסר רווחיות במחיר הזה. לכן יש ירידה גדולה בתפוקה. בתחילת השבוע הנשיא טראמפ הביע דאגה מכך שתעשיית הנפט לא תחזור לעצמה". טסלר מזכיר שבעבר, כשדיברו על קיצוץ במכסות ההפקה, דיברו על קיצוץ דרמטי של 1.8-1 מיליון חביות ביום, אבל כעת כבר הסכימו על קיצוץ של 10 מיליון חביות ביום. 

עוד הוא מסביר שהמחירים הנמוכים של הנפט כעת מורידים את האטרקטיביות של אנרגיות חלופיות, כמו פצלי השמן והגז הטבעי וודאי שעוד יותר את האנרגיות המתחדשות - שמש, רוח וכדומה. אך בינתיים פצלי השמן שעלות ההפקה שלהם עמדה בעבר על 70 דולר ויותר ירדה ל־35-30 דולר, כך שהחלופות הללו יקשו על מחירי הנפט לחזור למחירי שיא. 

לדברי טסלר, יש קשר בין מחירי הסחורות בעולם, המשמשות חומרי גלם לתעשיות. המשקיעים בנפט ובסחורות יכולים לעשות זאת באמצעות הבורסות לסחורות - בחוזים עתידיים (חוזי החלף) על מחירי הסחורות. אך למשקיעים בנפט יש דרכים נוספות לעשות זאת. 

"כך, למשל, ניתן להשקיע בחברות אנרגיה - מפיקות הנפט, מזקקות הנפט ומובילות הנפט. יש גם כאלה שעוסקות בשלושתן. אפשר להשקיע באג"ח שלהן או במניות שלהן. אבל צריך להבין בהן. כסקטור יש להן התאמה למחירי האנרגיה. במדד S&P הן נחשבות פגיעות ביותר. המניות הללו במדד ירדו מתחילת השנה ב־43% - קצת פחות ממחירי הנפט.

"מעניין לציין שגם כעת יש חברה אחת, קטנה יחסית, שעלתה ב־8% - COD, אך מרבית החברות במדד ירדו כמובן, חלקן ספגו ירידות של 30% וחלקן של 60%. נובל אנרג'י המוכרת לנו ממאגרי הגז הטבעי בארץ ירדה ב־70%". 

נוכח השינויים הרבים, נראה כי בעולם ממתינים בציפייה, כאשר חלק מהמדינות מתקשות להתמודד עם המצב הנוכחי. בוונצואלה, מעצמת הנפט, האזרחים הגיעו לפת לחם בשל ניהול מושחת של המשאב היקר הזה. גם באיראן העוני הגיע לשיאים חדשים בשל החרם עליה, שהביא אותה לירידה דרסטית בתפוקת הנפט. כעת מחירי הנפט הצונחים הם מכה קשה למדינות הנפט בכלל, ויש לכך השפעות מרחיקות לכת על רוסיה והכנסותיה המידלדלות, כמו גם על מדינות המפרץ.

סעודיה מודעת לסיכון הזה בעשור האחרון והיא פעלה לגיוון השקעותיה. גם המפיקה הגדולה בעולם, ארה"ב, תיפגע מהמשבר הזה כיצואנית נפט וכמי שחברות האנרגיה הגדולות בה ייפגעו, אך מבנה ההכנסות שלה מגוון מאוד, בשונה ממדינות הנפט האחרות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו