שולחן עורך ב"זום": כך חגגתם את ליל הסדר

ערב חג הפסח, שנת תש"ף. שולחנות החג ערוכים, המצות מונחות בצד השולחן, כולם לבושים בבגדי חג – ופותחים את אפליקציית ה"זום" והמסכים כדי לחגוג את ליל הסדר עם משפחותיהם. סיטואציה שכזו יכלה להישמע דמיונית ולקוחה מסרט עתידני עד לפני כחודש, אבל מגפת הקורונה, שהתפשטה ברחבי העולם, העמידה את העם היהודי בפני סיטואציה חדשה וייחודית שלא נתקל בה מעולם. איך נראה ליל הסדר שלכם? יצאנו לבדוק.

ליל סדר טרנס-אטלנטי: "לא ידעתי שיש לי משפחה כ"כ גדולה" 

בבית משפחת אביב שבקיבוץ סער בגליל המערבי ה"שולחן עורך" נפרס על פני לא פחות משלוש מדינות שונות: ישראל, ארה"ב ופנמה. בליל הסדר השתתפו 40 איש - המבוגרת בהם הייתה אנט, בת 75, המתגוררת בדיור מוגן, והצעיר ביותר – ינאי, תינוק כבן כשנה. "היה מאוד דינמי, כל הזמן אנשים יצא ונכנסו מהזום", מספרת ליאת אביב. "הילדים התרגשו בטירוף, התחילו לרקוד ולהתקרב למצלמה תוך כדי. היה מצחיק אבל גם היה קשה לשמור על ריכוז לאורך זמן".   

בליל הסדר הווירטואלי, בו השתתפו 14 משפחות שונות, לקחו חלק קרובי משפחה מקיבוץ סער, יחיעם, נהריה, פתח תקווה, אבן יהודה, מיאמי שבקליפורניה, אורלנדו שבפלורידה ופנמה שבמרכז אמריקה. מפאת ריבוי המשתתפים, האינטראקציה בין בני המשפחה חולקה לכמה שיחות, ולחלקים שונים של ההגדה, מהרמת הכוסיות ועד שאלת הקושיות של "מה נשתנה".  

עבור חלק מהמשתתפים, ה"זומסדר" היה הפעם הראשונה בה ראו את העולל ינאי, בנה של ענבר, שרק לא מזמן הצטרף למשפחה.    

"שרנו את 'והיא שעמדה' ושירים נוספים, קראנו את ההגדה, היה כיף ומרגש", מספרת ליאת. "ברור שהיינו מעדיפים לחגוג בצורה הרגילה והאותנטית, אבל פתאום גילינו את יתרונות ליל הסדר ב'זום'. יש לנו לא מעט בני משפחה שרחוקים פיזית, ופתאום יכולנו לחגוג איתם את החג. קרובת משפחה שגרה בארה"ב כתבה לי לאחר מכן: 'אני רוצה להגיד לך ממש תודה. הבנות שלי לא ידעו עד עכשיו שיש להן כזו משפחה גדולה. זו הפעם הראשונה שהבינו את זה'. כל כך התרגשתי".    

"יתרון נוסף הוא שהמעמד פחות "כובל", מוסיפה ליאת. "אדם יכול להיכנס ולצאת מבלי להרגיש לא נעים. האווירה יותר משוחררת ויש יותר גמישות". תאמצו את האפשרות לחגוג את ליל הסדר ב"זום" גם כשתעבור הקורונה? "יש מצב", היא מתוודה. "הרבה אמרו שישמחו להמשיך לחגוג יחד, למרות המרחק. אפשר לאמץ את זה גם לחגים בהמשך". 

מבצע סבתא 

גם בבית משפחת דקל ניצלו את ההזדמנות וחגגו בצורה טרנס-אטלנטית את ליל הסדר של שנת תש"ף. בשולחן החג לקחו חלק, באופן וירטואלי כמובן, 24 אנשים בסך הכול, שהתפרסו על פני 10 מוקדים המחולקים בין לונדון, קנדה, אבן יהודה, רמת החייל, ת"א, רמת גן ונתניה.   

המקרה של משפחת דקל הוא ייחודי משום שנכדיה של סבתא שרה, בת 91, המתגוררת בדיור מוגן, בנו עבורה לא פחות מאשר מנגנון השתלטות מיוחד על מכשיר הטאבלט שברשותה, על מנת לעזור לה להתחבר בקלות לשיחת הווידאו המשפחתית.    

"סבתא שרה, סוניה במקור, עלתה מגרמניה ב-1934, זמן קצר לאחר שהנאצים עלו לשלטון. כשהייתה צעירה השתתפה בהברחות נשק לירושלים במצור. לאחר שיצאה לפנסיה התנדבה בארגון לשיקום נפשי, אישה עם המון אנרגיות וחיוניות. לצערנו היא איבדה שתיים מבנותיה שחלו בסרטן, אמי הבכורה היא היחידה שנשארה", מספרת עדי, נכדתה המתגוררת בלונדון בשנים האחרונות.     

 

"פיתחנו אפליקציה המאפשרת השתלטות מרחוק על הטאבלט שלה כי היא לא מסתדרת עם הטכנולוגיה הזו, כך אני יכולה לדבר איתה   בסקייפ באופן קבוע. קראנו לזה 'פרויקט סוניה'. במיוחד עכשיו, עם ההסגר בדיור המוגן, זה ממש חשוב ומאפשר לה לא להיות מבודדת. אנחנו שומרים עליה בפעילות ובמצב רוח טוב, אני עושה לה פעמיים ביום שיעור ספורט על כיסא דרך הטאבלט, רואה איתה טלוויזיה ומדברת איתה על היום שלה ושלי", מוסיפה עדי. "עד שההסגר יגמר אני מאמינה שזה מאוד חשוב כדי לעצור התדרדרות פיזית ומנטלית שלה".   

רופאים בתורנות סביב השעון: "קשה בלי הילדים בחג" 

מי שמתוקף המצב לא התאפשר לו לחגוג את ליל הסדר אפילו עם משפחתם הגרעינית, אלו רופאים ואנשי הצוות הרפואי, שעבדו במתכונת מורחבת ביחס לערב חג רגיל בשל שעת החירום. ד"ר רעות מטר, מנהלת המעבדה לציטוגנטיקה במרכז הרפואי "רבין" שבפתח תקווה, גויסה בשבועות האחרונים למאבק בנגיף ועובדת במעבדה לאבחון גורמים למחלות, כדוגמת וירוס הקורונה, בבית חולים "השרון". בליל הסדר, בדומה למאות אנשי צוות רפואי נוספים, לא יכלה לחגוג עם משפחתה ונאלצה לעבוד שעות נוספות במסגרת המאמץ הלאומי להילחם בנגיף.    

"בתקופה האחרונה אנחנו עובדים ממש מסביב לשעון, את הילדים אני כמעט לא רואה, יוצאת לפני שמתעוררים וזה מאוד קשה", מספרת ד"ר מטר. "הכל מתהפך ולא תמיד אני יודעת איזה יום היום בכלל. אבל לצד הקושי הגדול, אני באמת חושבת שזו הדרך הנכונה לשמור על כולם."  

בעלה של רעות, רונן, ושני ילדיה - עומר (16) ויואב (13), קיימו את ליל הסדר בביתם שבתל אביב, ואילו רעות הצטרפה אליהם לזמן קצר באמצעות שיחת וידאו. "קשה להיות בלי הילדים בערב החג, ולכן ניסיתי למצוא כמה דקות בין לבין לשוחח איתם, להרגיש חלק ולספוג את האווירה", סיפרה ד"ר מטר.   

 ממחישים פירמידות דרך המסכים 

בבית משפחת הורן חגגו את החג במוקדים שהתפרסו על פני קיבוץ נערן שבבקעה, ת"א, גבעתיים וקריית ביאליק. משתתפי הסדר, שכלל שמונה אנשים, החליטו להיעזר במיזם "אסיף חג ישראלי", מיסודו של מכון "שיטים", שניסחו מדריך ל"עריכת ליל הסדר בזום", לקראת חג הפסח הווירטואלי הראשון בתולדות העם היהודי. במדריך, שנפרס על פני 45 עמודים, יש הנחיות ממוקדות כיצד לנהל את הסדר, כולל הדרכה ל"מוביל הסדר", שמתוקף הנסיבות עבר, במשפחות מסוימות, מ"זקן השבט" לבן משפחה אחר.   

"היה ממש אחלה, הסדר לקח לנו בערך 40 דקות והיה נעים ומקרב  למרות המרחק", מספרת מעיין ירדן מקיבוץ נערן. "ההגדה המונגשת סיפרה את סיפור יצירת מצרים כך שגם מיקה בת הארבע הבינה, בניגוד לכל סדר אחר שעשינו עד עכשיו, בו היה צריך בעיקר להסיח את דעתה כדי שלא תפריע. השיא היה כאשר הגענו לציור שבו התחבא האפיקומן ועשר המכות, וכולנו חיפשנו אותם יחד על המסך. בנוסף גם המחשנו צורות של פירמידות. היה מהנה ביותר", סיכמה.  

מעניין יהיה לראות בפסח בשנה הבאה האם התקדים שנוצר, מכורח הנסיבות, בנוגע ל"חגיגה וירטואלית" של ליל הסדר, ייתן אותותיו וישליך גם על חגיגות משפחתיות בעתיד. מה שבטוח הוא שעם ישראל הוכיח, שמגפה או לא מגפה, הוא יעשה הכול על מנת לשמור על אחדותו ועל האווירה המשפחתית בחג, גם אם צריך לגייס אמצעים טכנולוגיים כדי להתגבר על פערי המרחק ואיסור ההתקהלות.   

 

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו