"הרג ויהרוג המוני בני אדם", "דמינו על ידיו", "הזוי ומסוכן". את הדברים הקשים האלה לא כתבו בימים האחרונים ברשתות החברתיות על ארכי־מחבל או על טרוריסט שנתפס בדרכו לרצוח יהודים, את הדברים הקשים הללו כתבו יהודים על שר הבריאות (החרדי) של ישראל. אפשר להתווכח על תפקודו של ליצמן במשבר הזה. אנחנו יהודים, בבית כנסת יהיו 50 מתפללים ו־70 דעות. ככה זה.
צלם: שמואל בוכריס
זה לא פופולרי להגיד את זה בימים אלה, אבל ליצמן שר בריאות טוב. הוא הוסיף מיליוני שקלים לסל התרופות, דאג להוספת מכשור רפואי, בנה בתי חולים, הציג רפורמות לקשישים ותוכניות כמו טיפולי שיניים לילדים, וגם עכשיו כשאנחנו בעיצומה של מגיפה בקנה מידה עולמי, מגיפה שתיכנס לספרי ההיסטוריה, מגיפה שקוטלת את איטליה וספרד החזקות, מערכת הבריאות של ישראל הקטנה שולטת במצב. אם היו פה אלפי גופות, הייתם מאשימים את ליצמן? אז תנו מילה טובה כשזה הפוך.
עוד בנושא:
• מנכ"ל מכבי בוועדת הקורונה: "מעריך ש-38% מתושבי בני ברק חולים – כ-75 אלף איש"
• בני ברק מתכוננת לליל הסדר לבד: "ראינו מה קורה בברוקלין"
• אחרי ששר הבריאות ליצמן נדבק בקורונה - ראש הממשלה ייכנס לבידוד עד לערב פסח
• 33 קורבנות: שבעה חולים בנגיף הקורונה נפטרו היום בישראל
לא מסכימים? בסדר גמור, אבל את האמת ורק את האמת, עם יד הלב, הביקורת על ליצמן לא ארסית במיוחד רק בגלל היידיש, הזקן והספודיק? הביקורת על ליצמן מלמדת משהו על הלך הרוח הציבורי בכל מה שקשור למתרחש בבני ברק. ההרגשה היא שלא מדובר רק בדאגה כנה לתושבי העיר. בשיח הישראלי על בני ברק יש ארומה של דעות קדומות. אם היתה התפרצות בגבעתיים, אף אחד לא היה מכנה את התושבים בכינויים כמו "מזוהמים", "נגועים", ומוסיף קריאות כמו "לסגור אותם בגטו שלהם".
אתמול סיפר בחור חרדי בטוויטר: "הלכתי לסופר באזור לא דתי. עמדתי בתור כשכולם, כולל אני, שומרים על מרחק של שני מטר ואף יותר. גבר מבוגר שעמד לפניי עם אשתו הסתובב אלי והתלונן שאני קרוב אליו. אמרתי לו שאני רחוק יותר משני מטר - בדיוק כמו כולם. הוא ענה לי: 'כן, אבל אתה חרדי. אתם צריכים לשמור על מרחק גדול יותר'".
גם אם הביקורת מוצדקת, הארס מסוכן.
