בג"ץ פסק: על אדלשטיין לכנס את המליאה עד יום רביעי כדי להצביע על החלפתו

 קרב בין רשויות: בית המשפט העליון קבע אמש (שני) פה אחד כי ההצבעה על זהות יו"ר הכנסת הבא תיערך עד יום רביעי הקרוב, וזאת בתשובה לעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, ולאור סירובו של יו"ר הכנסת הנוכחי, ח"כ יולי אדלשטיין, לקיים הצבעה שכזו חרף בקשתם של 61 חברי הכנסת מגוש השמאל-ישראל ביתנו-ערבים.

נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, שעמדה בראש הרכב בן חמישה שופטים שדן בעתירה, מסרה בהחלטה כי "הפגם בהתנהלות זו טמון בראש ובראשונה בחשש כי מדובר בסיכול רצונו של הבוחר. לפיכך, התערבות במאמץ זה של רוב חברי הכנסת יש בה משום פגיעה בהכרעת הבוחר. עמדת יו"ר הכנסת, לפיה בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת תלויה במהלכים להקמת הממשלה - יש בה משום היפוך היוצרות. הכנסת היא הריבון. כנסת היא אינה 'להקת המעודדות של הממשלה'". 

עוד כתבה חיות כי בהתנהלותו של אדלשטיין "הוא מעמיד בלב סירובו שיקול פוליטי הנוגע להקמת ממשלה. שיקול פוליטי כזה אין לו מקום במתחם שיקול הדעת המסור לו בשאלה אם לכלול או שלא לכלול הצעות לסדר יום בדיוני מליאת הכנסת, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבחירה שליו"ר הכנסת עצמו.

"הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה במליאת הכנסת על בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת, חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי. הוא פוגע במובהק במעמדה של הכנסת כשרות עצמאית וכן בתהליך המעבר השלטוני וככל שנוקפים הימים מאז השבעת הכנסת ה-23, מקבלים הדברים משנה תוקף. על כן, אין מנוס מן המסקנה כי בנסיבות שנוצרו מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה על מנת למנוע פגיעה בשיטת המשטר הפרלמנטרית שלנו". 

עוד בנושא:

• בליכוד מזהירים: "הדחת אדלשטיין תביא בהכרח לבחירות רביעיות"

• בג"ץ הציב אולטימטום לאדלשטיין; שר המשפטים אוחנה קרא לו להשיב "לא"

• היועמ"ש לבג"ץ: אין מניעה לקיים דיונים בכנסת – למרות הנחיות משרד הבריאות

המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר, הסביר כי "הכנסת עלולה להיות משותקת, למעשה, ולא תוכל להפעיל כהלכה אפילו את סמכויות הפיקוח (על הממשלה; י"א). אין לקבל מצב דברים זה, שכן דווקא בעת שמכהנת 'ממשלת מעבר' שסובלת מ'גירעון דמוקרטי' תפקידי הפיקוח של הכנסת אמורים להתעצם. בית הנבחרים של המדינה אמור במקרה שכזה לפקח באופן הדוק על 'ממשלת המעבר' ולהתנהל על פי רצונם של רוב חבריו".

השופט מלצר הוסיף :"ההתערבות כאן היא הכרחית. אין לי אלא לסיים בתקווה שהלקחים יילמדו, ובעתיד לא נצטרך להידרש עוד לעתירות מסוג זה". 

השופט יצחק עמית ציין כי "ממשלה לחוד וכנסת לחוד, האחת נוגעת ברעותה, אך עדיין שתי רשויות נפרדות המה. הממשלה היא שיונקת את חיותה מהכנסת, ולא להיפך. על אחת כמה וכמה, ממשלה שטרם באה לעולם אינה יכולה לשלוט על הכנסת להורות לה 'לדומם מנועים' עד אשר תיכון, אם בכלל. המצב הנוכחי שבו הרוב נחסם מלהפעיל את כוחו הפרלמנטרי אינו תקין. התערבותו של בית משפט זה נדרשת על מנת לאפשר לרוב הפרלמנטרי לממשל את זכותו לבחור את היו"ר".

החלטת בג"ץ באה לאחר סירובו של אדלשטיין לקבוע מועד הצבעה בעצמו. בתשובה לעתירה שהגישה התנועה כתב אדלשטיין כי אל לבג"ץ להתערב בנושא, וציין כי החוק מאפשר לדחות הצבעה בנושא עד להשבעת ממשלה.

במכתבו נסמך אדלשטיין בעמדת היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, שטען כי אין מקום לבית המשפט העליון להתערב בנושא, וכי יש חשיבות בכך שיו"ר הכנסת ייבחר במקביל למינוי ממשלה חדשה כדי שיוכל לעבוד במקביל לה, וזאת בניגוד לעמדתם של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ושל שופטי בית המשפט העליון כי יש לאפשר לכנסת להצביע על הנושא כבר בימים הקרובים.

במכתבו כתב אדלשטיין כי "התערבותו של היועץ המשפטי לממשלה בהליך פנים פרלמנטרי של הכנסת אינה במקומה", ופירט כי בכוונתו להעמיד את שאלת ההצבעה על המשך תפקודו בתפקיד לפי המצב הפוליטי. "בכוונתי להעמיד את נושא בחירת יושב ראש הכנסת על סדר יומה של הכנסת 'בהקדם האפשרי', ככל שהנסיבות יצדיקו זאת, למן הימים הקרובים ועד ו"לא יאוחר מהמועד שבו תכונס הכנסת לצורך כינון הממשלה", כתב והוסיף: בשל הנסיבות המיוחדות אני מתקשה בשלב זה לנקוב בתאריך מדויק אך בכוונתי להעלות את הנושא על סדר יומה של הכנסת עם התבהרות המצב הפוליטי. כולי תקווה שהדבר יקרה בזמן הקצר ביותר".

"אני סבור שבמקרה דנן, דחייה סבירה בנסיבות הקיימות במועד בחירת יו"ר הכנסת הקבוע, ובמיוחד בשים לב לנימוקים שעומדים מאחוריה ופורטו לעיל, אינה מתקרבת אפילו ל'פגיעה  ממשית במרקם החיים הדמוקרטיים', אלא להפך, נותנת ביטוי הולם לרצון להגיע להסכמה רחבה ככל שניתן בין חברי הבית, שמשקפים את רצון העם", המשיך בדבריו וטען כי " דחיית מועד בחירת היושב-ראש לא תפגע ביסודות הדמוקרטיה הישראלית, אלא להיפך".  

בכחול לבן גייסו רוב - בליכוד מאיימים: המהלך יוביל לבחירות

כזכור, לאחר הבחירות, ולאור התיקו הפוליטי המתמשך, בכחול לבן החליטו לנסות להעלות להצבעה את זהות יו"ר הכנסת ה-23, במטרה להחליף את אדלשטיין ולקדם מועמד שיאפשר להם לקדם חוקים כגון איסור נאשמים להקים ממשלה, מהלך שאדלשטיין וראש הממשלה בנימין נתניהו מנסים למנוע, וטוענים כי מדובר בחוקים פרסונליים שנועדו לפגוע ברצון הבוחר. בליכוד אף איימו כי אם אדלשטיין יוחלף אופציית ממשלת האחדות תוסר מהשולחן – מהלך שמשמעותו הכמעט ודאית היא בחירות רביעיות. 

בעקבות הרוב המסתמן בכנסת להחלפת אדלשטיין וסירובו של היו"ר לקיים הצבעה בנושא, פנו בכחול לבן לבית המשפט העליון בבקשה להכריח הצבעה – זאת למרות שהחוק לא מחייב זאת. בתשובתו של אדלשטיין הוא אף פירט מקרים רבים בהם היה פער זמן ניכר בין השבעת הכנסת לבחירת יו"ר קבוע.

בכחול לבן תקפו את תשובתו של אדלשטיין וטענו כי מהלכיו יפגעו בדמוקרטיה ואף במורשתו. "יולי, אל תתבצר, אפשר לכנסת לבחור יושב ראש כנסת אחרת תיזכר לדיראון עולם כמי שהיה שותף למשימת נתניהו להרס הדמוקרטיה", כתבו במפלגה.

השתתפה בהכנת הכתבה: דניאל רוט-אבנרי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו