מגפת הקורונה: הצמרת האיראנית בסכנה

האם הפעם זה זה? האם התפשטות הקורונה באיראן תצליח לעשות מה שלא עשה יותר מעשור של מחאות? כמו תמיד, התשובה היא - אי אפשר לדעת. 

התגובה הראשונית לקורונה היתה זחוחה ויהירה, לאיראן לקח שלושה שבועות ו־55 טיסות יותר משאר העולם כדי להפסיק את הקשר עם סין. כולנו זוכרים את סגן שר הבריאות אירג' חרירצ'י מרגיע במסיבת עיתונאים ואומר שבהלת הקורונה אינה במקומה.

כאשר ביום למחרת הודיע חרירצ'י שלקה בקורונה, התגובות ברשתות - מלבד אלה שאיחלו לו מוות מהיר וכמה שאיחלו לו החלמה - העלו השערה שהוא בכלל לא חולה, אלא יחלים בתוך ימים בודדים תוך כדי שהוא מדגים שאין מה לחשוש מהקורונה.

הוא אמנם החלים כבר, אבל התיאוריה כנראה היתה שגויה, כי לפחות 12 בכירים כבר ניגפו במגיפה ו־43 נוספים חלו. במשטר שבו רוב הבכירים הם גברים מעשנים מעל גיל 60 (למעשה, יש רק שר אחד שנולד אחרי המהפכה), זה לא מפתיע. 

הרפובליקה האסלאמית התחילה להגיב למגיפה כמו שצריך מאוחר מדי, והמספרים הרשמיים מבהילים - אבל סרהנג שמועתי טוען שהמספרים האמיתיים גדולים יותר. חוסר האמון במספרים הרשמיים שמפרסם משרד הבריאות מובע גם מעל בימת בית הנבחרים. כלומר המג'לס הושבת, אבל נציגי מחוזות מדווחים בערוצים שלהם ברשתות החברתיות על מספרי חולים וניגפים שסכומם גדול בהרבה מהמספרים הרשמיים.

אנשי צוות רפואי, רופאים ואחיות מדווחים ברשתות החברתיות על מאות אנשים בכל בית חולים. לפי אתרי עיתונות, גם כאלה שהם שופרות של המשטר, בתי החולים כבר הגיעו למצב של קריסה. אתרי אופוזיציה מדברים על עשרות אלפי מתים, אך יש לזכור שגם הם מוטים. המספרים האמיתיים הם כנראה איפשהו באמצע. 

את מסיבות ראש השנה אין צורך לבטל. ראש השנה, שחל ב־20 במארס ונמשך 13 ימים של ביקורים הדדיים, כנראה לא יתקיים השנה, כי אנשים לא יוצאים מהבית. הסבב השני של הבחירות למג'לס, שהיה אמור להתקיים באפריל, יידחה כנראה לאוגוסט־ספטמבר, באספהאן התחילו לייצר מסיכות ועד ראש השנה, כך הבטיחו לנו, כבר יהיו ערכות בדיקה לקורונה מתוצרת איראן. 

בינתיים אנחנו עדים מצד אחד לערי רפאים, לעלייה חדה בצריכת חומרי הניקוי והחיטוי, ולכ־70 אנשים שאושפזו אחרי ששתו אלכוהול תעשייתי או רפואי כדי לחטא את גופם מבפנים, ומצד שני לצעירים נועזים שמלקקים שבכות באתרים קדושים כדי להמחיש את ביטחונם באסלאם שיציל אותם מהקורונה (מה שכנראה מציל אותם זה הגיל שלהם).

אז האם אנחנו קרובים מתמיד להחלפת השלטון? מצד אחד אנשים לא יוצאים עכשיו לרחובות אפילו לקנות חלב, מצד שני לכו תדעו כמה בכירים יישארו בחיים אחרי הקורונה, ועד כמה חוסר האמון במשטר חלחל גם אל בין התומכים המסורתיים שלו, אלה שכבר איבדו חלק גדול מהאמון שלהם אחרי פרשת המטוס האוקראיני.  בקיצור, אנחנו יום אחד קרוב יותר מאשר אתמול.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו