עיכוב בתרגום המידע לערבית, היעדר משמעת, צפיפות אוכלוסין ומחסור בתשתיות רפואיות, הציבור הערבי בישראל מתמודד בימים אלה עם קשיים בכל הנוגע להתפשטות נגיף הקורונה. זאת, למרות מאמצים אדירים של מערכת הבריאות והשירותים הקהילתיים והמוניציפליים במגזר הערבי, בהפניית המידע לציבור הערבי בדבר החשיבות לפעול לפי הנחיות משרד הבריאות לבלימת המגפה.
ראש רשות מקומית גדולה במגזר הערבי אמר ל"ישראל היום" כי ״לצערי אנחנו נאלצים להתמודד עם חוסר משמעת בקרב חלקים גדולים של הציבור הערבי, שאינם מקפידים על הנחיות משרד הבריאות - בעיקר אלו האמורים לשהות בבידוד ומפירים אותו באופן חסר אחריות".
נתניהו הכריז על השבתת מרבית המשק הישראלי // צילום: קונטקט
אישי ציבור רבים במגזר הערבי מפנים את האצבע המאשימה אל עבר משרד הבריאות ומשרדי הממשלה השונים, שהנגישו את המידע המועבר לציבור הערבי בשפה הערבית באיחור רב ורק לאחר פניות רבות של ארגונים שונים וחברי כנסת ערבים. הגורמים דרשו כי המידע השוטף הרשמי בעניין מגיפת הקורונה שמעביר משרד הבריאות בפלטפורמות השונות יהיה גם בשפה הערבית ולא רק בשפה העברית.
"רק לפני כמה ימים החלו לצאת הודעות רשמיות גם בשפה הערבית ולכן נוצרו פערים משמעותיים ברמת המידע, שהגיע לציבור הערבי וכך נוצר מצב שביישובים ערבים רבים אנשים שהיו אמורים להיות בבידוד הפרו אותו בכוונה או בתום לב, הורים יצאו לעבודה ושלחו את הילדים לבית הספר גם כאשר היו אמורים לשהות בבידוד", מספרת ל"ישראל היום" בכירה במערך הבריאות הקהילתי במגזר הערבי.
עוד בנושא:
• מנהלת מחלקה באיכילוב נדבקה בקורונה; חולים שהיו עימה במגע ייכנסו לבידוד
• "מד"א לא הסכימו לקחת דגימה": ישראלי שני נדבק בקורונה ממקור שאינו ידוע
• החמרה במצבו של חולה קורונה באיכילוב - מטופל בתרופה ניסיונית
• לראשונה: תינוק נדבק בקורונה בישראל
לדברי הבכירה, החברה הערבית באופן מובנה חשופה ליתר תחלואה בכלל ולקורונה בפרט. "המבנה החמולתי של החברה הערבית, היישובים הערבים הצפופים והעובדה כי החברה הערבית באופיה היא חברה 'חמה, מחבקת ומנשקת', תורמים להפצת הנגיף ועלייה במקרי ההדבקה".
גורמים נוספים במגזר הערבי מדגישים עוד כי הסכנה להתפרצות המגפה במגזר הערבי אינה נובעת רק בשל חוסר משמעת ואחריות ציבורית או אישית, אלא יש להוסיף לכך שהציבור הערבי ממעט לעשות שימוש בשרותים רפואיים מקוונים ודיגיטליים, המחסור הקריטי בתשתיות רפואיות ביישובים הערבים כגון מרפאות, צוות רפואי והיעדר חדרי מיון קדמיים - מה שגורם לציבור רחב במגזר להגיע פיזית לחדרי המיון בבתי החולים ובכך להיחשף יותר למחלות.
עם זאת, יש מי שגם רואה את הצדדים החיוביים. לדברי ד"ר ראנייה דאוד מביה״ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, הפערים שנוצרו ברמת המידע שנמסר לציבור הערבי הצטמצמו משמעותית לאחר שלאחרונה החלו משרד הבריאות ומשרדי הממשלה השונים לפרסם מידע נקודתי הנוגע למגפת הקורונה גם בשפה הערבית, במקביל למידע הנמסר לציבור בעברית.
גורם משמעותי נוסף התורם להגברת המשמעת בחברה הערבית בכל הנוגע לשמירה על ההנחיות היא העובדה כי מערכת הבריאות הציבורית בישראל משופעת ברופאים ובאנשי צוות רפואי מהמגזר הערבי, בהם רופאים מומחים ואנשי מקצוע בכירים התורמים להגברת המודעות והחשיבות בדבר האחריות האישית והציבורית בהקפדה על הנחיות משרד הבריאות.
בישיבות המשיכו לקיים לימודים כרגיל
גם היום (שני), חרף המשך התפשטות נגיף הקורונה והנחיות משרד הבריאות, המשיכו החרדים לקיים לימודים כרגיל בישיבות ובתלמודי התורה. אתמול בערב, לאחר פגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודיעו גדולי הדור החרדים כי אינם מבטלים את הלימודים והסבירו זאת בכך ש"מימהים של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם. אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן, והם השמירה הגדולה ביותר שלא יבוא המשחית לחדרי ישראל".
יחד עם זאת, יש ישיבות שקיבלו החלטה לבטל את הלימודים. בין היתר, בישיבת פוניבז' נשלחו הבחורים לחדרי הפנימיות ללימוד בחברותות (לימוד בקבוצות קטנות) ולא בבית המדרש. ראש ישיבת גרודנא, הרב יצחק הקר, מסר היום את שיעורו היומי בביתו לקבוצה מצומצמת ותלמידי הישיבה האזינו לשיעור בחדריהם דרך מערכת טלפונית מיוחדת.
