אישורן אתמול של כמה תקנות לשעת חירום על ידי הממשלה, במסגרת המאבק נגד התפשטות הקורונה, הפנה זרקור לעברן. ממתי התקנות הללו קיימות? באילו מצבים מפעילים אותן?
חשוב להבין שהתקנות הללו מהוות למעשה חקיקת משנה, שאינה מצריכה את אישור הכנסת. לפי חוק יסוד: הממשלה, רשאית זו להתקינן במצב חירום כדי להגן על המדינה, על ביטחון הציבור ועל קיום האספקה והשירותים החיוניים. תוקפן של תקנות שעת חירום לא יעלה על שלושה חודשים.
עוד בנושא:
• בקרוב בישראל: ערכה שתשלש את כמות הבדיקות לנגיף הקורונה
• "בהלת הקורונה עוברת את הגבול"
• שגרת חירום: ישראל נאבקת בקורונה
• חשש במשרד הבריאות: לפחות 2,500 חולי קורונה לא אובחנו
היכולת להתקין תקנות שעת חירום התבססה לפני הקמת המדינה על תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, שנועדו לתת בידה של ממשלת המנדט כלי למלחמה במחתרות העבריות. לאחר קום המדינה הוקנתה לממשלת ישראל יכולת דומה, באמצעות פקודת סדרי השלטון והמשפט, ועם חקיקתו של חוק יסוד: הממשלה נקבעה בו הסמכות להתקין תקנות לשעת חירום. ההכרזה של מועצת העם על מצב חירום במדינת ישראל ניתנה זמן קצר לאחר הקמת המדינה.
במהלך השנים הפך השימוש בתקנות הללו לנדיר מאוד. נעשה בהן שימוש בעיקר לצורך כלכלי (למשל, במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית בין 1985 ל־1987). כמו כן, הן מופעלות לצורך הוצאת צווי ריתוק לעובדים שובתים בשירות הציבורי - והותקנו פעמיים ב־2010 וב־2017 כדי למנוע שביתה בוועדה לאנרגיה אטומית ובמתקניה.
השימוש העיקרי בתקנות אלה נועד לעיתות מלחמה, כאשר קיימים מצבים שמחייבת נקיטת צעדים שאינם קיימים בחקיקה "רגילה" של הכנסת וכאשר מצב החירום אינו מאפשר להמתין עד להשלמת תהליך החקיקה.
הוראת החוק בנושא מקנה לתקנות אופי בלתי דמוקרטי ביותר. עם זאת, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק קובעים במפורש כי אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנותם ולהפקיע זמנית את תוקפם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו