בעוד 18 ימים יצא עם ישראל מביתו בפעם השלישית בתוך כשנה ויבחר ממשלה. אם זה לא מוזר מספיק, בימים האחרונים, לאור ההתפתחויות הפוליטיות, הולכת וגוברת התחושה שגם הבחירות הללו מיותרות והסאגה הסוריאליסטית והמתישה תוכרע בכלל במערכת בחירות רביעית, אם תהיה.
כינסנו מספר מומחים מהתחום ודנו איתם על הסיכויים והתרחישים לתקופה שאחרי מערכת הבחירות השלישית. נכון לעכשיו, רובם פוסלים על הסף את האפשרות לבחירות רביעיות, אך דברים דומים נאמרו גם לפני מערכת הבחירות השנייה והשלישית, כך שעל דבר אחד כולם מסכימים: הפוליטיקה בישראל קשה עד בלתי אפשרית לניתוח.
בחירות 2020:
עמי פיינשטיין לא עוצר באדום
המשותפת? מה פתאום
בעקבות השמאל האבוד
בג"ץ קבע: ח"כ יזבק תוכל להתמודד בבחירות
מומחה מס' 1 – אביב בושינסקי
"אני אכן הייתי בטוח שלא יהיה סיבוב שני", מספר איש העסקים והתקשורת אביב בושינסקי. "אכלתי את הכובע אז, אך אני עומד על דעתי שהפעם זה לא יקרה, ומקווה שלא אתבדה. יש לנחרצות שלי כמה סיבות. הראשונה היא שלפוליטיקאי בדרך כלל יש בעיית יסוד ללכת לממשלת אחדות שהיא פשרה. הקושי הוא שיגידו: 'הנה הוא לא עומד על הערכים שלו ולא אמין'. אבל הרצף של מערכות הבחירות גרם לציבור לרצות ממשלה ולכן יהיה קל הרבה יותר לפוליטיקאים להתפשר. הציבור לא יכעס עליהם והמחיר שהם ישלמו יהיה הרבה יותר קטן. אל הנקודה הזו יש כבר את כתב האישום נגד ראש הממשלה שיגמיש את נתניהו. הוא השלים עם העובדה שלא תהיה לו חסינות ולכן הוא יבוא יותר לקראת כחול לבן".
"גם לבני גנץ יהיה קל יותר עכשיו כי הוא יודע שראש הממשלה נחלש וזו לא תהיה ממשלת חסינות. אל שתי הנקודות האלו צריך לצרף את העובדה שגם בתוך המפלגות עצמן יש כבר רצון גדול מאד להימנע מסיבוב נוסף. יש גבול לכמה כחול לבן, מפלגה של ארבעה ראשים, יכולה לרוץ ביחד.
רה"מ בנימין נתניהו // צילום: קוקו
הליכוד אמנם עומד מאחורי ראש הממשלה אבל יש גבול לכמה אפשר לתמוך במצב של חוסר הכרעה. לכן גם בליכוד נראה דחיפה הרבה יותר גדולה לעבר קואליציה בלי ראש הממשלה. חברי הכנסת וההנהגה יגידו שמספיק ודי. ראש הממשלה אהוב אבל יש גבול. החידה היחידה שנשארה זה אביגדור ליברמן שכרגע משדר מסר הפכפך".
מעבר לכוחות הפוליטיים ומעבר לעייפות הציבורית מוסיף בושינסקי שיש עוד גורם משמעותי חזק מאד שייכנס לעניינים ויכפה על הפוליטיקאים ממשלת אחדות אם יהיה צורך – זהו המגזר העיסקי במשק.
"מדובר בכל הארגונים, העמותות ואנשי העסקים הגדולים שפועלים במשק שזקוקים לממשלה פעילה כדי להפעיל את החברה בישראל. הגורמים האלו תקועים כעת עם משק שלא מתפקד כי אין תקציב. יש מחנק אשראי, יש נזקים מצטברים מהמציאות הזו של חוסר ממשלה. לכן נראה אחרי הבחירות במצב של תיקו פוליטי, כניסה מאד משמעותית של אנשי עסקים אל הפלונטר הזה ויופעל לחץ עצום שלא היה עד כה, על הפוליטיקאים כדי שתהיה הכרעה. מדובר במגזר שעד כה ישב על הגדר וכעת יהיה פעיל הרבה יותר".
יו"ר כחול לבן בני גנץ // צילום: גדעון מרקוביץ
נקודה נוספת שעלתה לדיון היא שאלת הגמגום של מנהיג "כחול לבן" בני גנץ שמהווה את אחת הנקודות בו תוקף אותו הליכוד. "צריך להודות שאף אחד לא אוהב מנהיג מגמגם. גם אריק שרון גמגם והיה פחות רהוט מראש הממשלה ובכל זאת הוא ניצח את נתניהו בהתמודדות בליכוד כי אנשי שרון אמרו: 'מה אתם רוצים דוגמן או מנהיג?'. ככלל אנחנו יודעים גם מהתנ"ך שלעם ישראל היו מנהיגים גדולים שגמגמו. לכן לטעמי הגמגום של גנץ קצת מפריע אבל לא זה יקבע האם ינצח או לא".
מומחה מס' 2 – זאב ינאי
יועץ התקשורת והמומחה לניהול משברים סבור שהמפתח המרכזי בסבב השלישי של הבחירות תלוי בהעלאת אחוזי ההצבעה בקרב קהלים שהאחוז בהם נמוך, כמו הציבור הערבי, וכן ביכולת מיקסום כוח ההצבעה של כל מחנה בלי אובדן קולות.
"מחקרים בתורת השכנוע מראים חד משמעית שברגע שאדם קיבע את דעתו הפוליטית וברגע שההכרעה שלו הפכה לפומבית קרי הוא תלה שלט, אמר לחברים, הלך להצביע בקלפי, אז הוא לא ישנה את דעתו בשום מצב", אמר ינאי. "בישראל ראינו את ההוכחה למציאות הזו בכך שלא היה כמעט שינוי בדפוס המצביעים בין סיבוב א' לסבב ב'. לכן גם בסבב ג', סביר להניח שלא יהיה שינוי דפוסי הצבעה בקרב מי שהצביעו ונראה ממש את אותם מצביעים".
"התשובה היא להביא פשוט יותר מצביעים. כל מחנה צריך לעבוד קשה כדי להביא כמה שיותר תומכים בו בקלפי. למשל אם המגזר הערבי מצביע באחוזים נמוכים הרי שמחנה המרכז שמאל צריך לגרום למגזר הזה לצאת בהמוניו אל הקלפי. באותו אופן גם במחנה המרכז ימין צריך עבודה להעלות את שיעור המצביעים במרכזים שתומכים בו. כאן גם צריך לחשוב איך פותרים את העובדה שאיתמר בן גביר מבזבז כמאה אלף מבציעים. איך מכניסים את המצביעים האלו אל תוך הכוח שכן נספר כי אחרת המצביעים האלו יהיו חסרים לימין בסוף הבחירות".
יו"ר "ישראל ביתנו" , אביגדור ליברמן // צילום: אורן בן חקון
בסוף דבריו מציין ינאי כי להערכתו המפתח לשבירת התיקו הוא אביגדור ליברמן שיצטרך הפעם לקבל את הכרעת הציבור ולהכריע עם מי הוא הולך. "הדברים שאני אומר עכשיו הם השערה בלבד. לי נראה שאביגדור ליברמן מבין שאי אפשר יותר להמשיך לשחק בין הצדדים וצריך לקבל החלטה. כלומר סבב רביעי יגרום לציבור שתומך בו לכעוס נורא. עכשיו כאן הוא רואה שכחול לבן לא ילכו עם המשותפת ולכן אין לגנץ ממשלה לבדה. אז מה כן? או שתהיה ממשלת אחדות עם נתניהו או שליברמן יקים ממשלת ימין. אני לא חושב שיש לו אפשרות אחרות אבל זה הימור שלי".
מומחה מס' 3 – אריאל סנדר
היועץ האסטרטגי למטה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בישראל, יועץ אסטרטגי בקבוצת גלעד, סבור בניגוד לשני קודמיו כי "מדינת ישראל רצה בצעדי ענק לקראת בחירות רביעיות בספטמבר 2020" את דבריו הוא מסביר כך: "למצער, לרוב המפלגות יש אינטרס במקרה של שוויון בבחירות למשוך לעוד מערכת בחירות. הליכוד, לראש הממשלה יש אינטרס מובהק במקרה של שוויון בין גושי למתוח לעוד מערכת בחירות כדי להשאיר את המערכת הפוליטית במתח מול המערכה המשפטית אותה הוא אמור לנהל החל מחודש אפריל השנה".
"גם לנפתלי בנט אין שום לחץ לצאת ממשרד הביטחון מיד אחרי הבחירות ועוד מערכת שכזו משאירה אותו בתפקידו לעוד חצי שנה בוודאות ועבור בנט הזמן הזה הוא נכס לאומי ומפלגתי. גם לכחול לבן במקרה של שוויון יהיה אינטרס מובהק להמשיך לנהל את מערכת הבחירות על בסיס משפטי של נתניהו שאולי יוריד סוף סוף את נתניהו מהשלטון. כבר אמרו בכחול לבן שהם הגיעו למרתון ולא למרוץ קצר טווח, ולפי מה שהמערכות האחרונות מראות, שהציבור יש לו נשימה ארוכה להמתין להכרעה עם כחול לבן".
פתקי בחירות // צילום: אורן בן חקון
"כמובן שלליברמן וישראל ביתנו, כמי שיושב על לשון המאזניים, אין שום בעיה שהמערכה תמשיך ותמשיך גם למערכת בחירות חמישית. לאור העובדה שלחרדים אין שום בעיה עם בחירות כל ארבעה חודשים בשל העובדה שנראה שהציבור החרדי לא משנה באופן הצבעתו ממערכת בחירות אחת לשנייה. כך גם הרשימה המשותפת ובוחריה ובאדיקות ההצבעה שלהם, מה גם שההתחייבות של איימן עודה שלא להצביע בעד קואליציה שליברמן יהיה בה, תוקעת את ההסתברות לקואליציה שמאל ביחד עם ליברמן. כך שנראה שלבד ממפלגת העבודה גשר מרץ שמבחינתם כל מערכת בחירות זה להיות או לחדול, מדינת ישראל דוהרת לבחירות ספטמבר 2020!".
מומחה מס' 4 – תמי שינקמן
תמי שינקמן יועצת תקשורת, אסטרטגיה, ומנהלת קמפיינים פוליטיים, שהובילה את הקמפיין הציבורי לשחרורו של גלעד שליט ושימשה יועצת התקשורת ודוברת של השר בנימין בן אליעזר בארבעה משרדי ממשלה, סבורה שהמצב כרגע מנומנם וכדי למנוע סיבוב רביעי על הפוליטיקאים לעורר את הציבור.
"נדמה כאילו כל המפלגות מנומנמות וישנות בעמידה", אמרה. "הבחירות עצמן אינן נמצאות בראש סדר היום התקשורתי, מבין האייטמים התקשורתיים אזכור הבחירות נמצא אי שם בסוף המהדורות ואינו יוצר התלהבות בקרב הציבור. היריבויות האישיות, ההצהרות וההבטחות 'המוגזמות' של ראשי המפלגות, יוצרות הרגשת מיאוס".
"בראש סדר היום נמצאים מגפת הקורונה, המשבר הכלכלי הצפוי בעולם כתוצאה מהמשבר בסין, משחק ה'טיק-טוק' המסוכן ברשת החברתית, סיפורי טלנובלה של דוגמנית שהסתבכה עם רשויות המס, וידועניות צעירות המתגייסות לצה"ל. נדמה שאפילו מטר הרקטות ובלוני הנפץ מעזה הפכו לדבר שבשגרה ועולם כמנהגו נוהג".
"בהכרח, המשימה העיקרית העומדת בפני הפוליטיקאים והמפלגות היא – 'מעורבות והנעת הציבור לקלפי ביום הבחירות'. הדרך היחידה של המפלגות לעשות זאת היא הקצנת המסר ללא הכרעה ברורה – יהיו בחירות רביעיות".
"נחזור למשימה העיקרית העומדת בפני הפוליטיקאים – כיצד להניע את הבוחרים לקלפי. אכן, בחירות רביעיות מעוררות תחושת קבס ודאגה אמיתית בקרב הציבור הישראלי, אך האם זה יספיק להניע את הבוחרים לקלפיות, או שאפילו הקהל הישראלי 'הרים ידיים? הפוליטיקאים יאלצו למצוא את הדרך לשכנע את הציבור, כי לא מדובר בהם עצמם אלא באינטרס של המדינה לחזור למסלולה. ובעיקר – לקוות כי ביום הבחירות, יהיה מזג אויר חורפי ולא אביבי, כך שהאזרח לא יעדיף לשבת בפארק ולא לגשת לקלפי".