על רקע בהלת השפעת, והעומסים הכבדים במחלקות הפנימיות בבתי החולים, האיגוד הישראלי לרפואה פנימית פרסם היום (ראשון) לראשונה מדריך תחלואת חורף. תחלואת חורף היא שם כולל למגוון מחלות, ששכיחותן גבוהה במידה רבה בתקופת החורף משאר עונות השנה. מחלות אלו, ברובן וויראליות, עוברות מאדם לאדם ומדבקות. בכול פעם כשאדם חולה מתעטש, ואו משתעל הווירוס מתפזר בסביבתו הקרובה ועשוי להדביק את הסובבים אותו.
מנתונים עדכניים של משרד הבריאות עולה כי שיעור ההתחסנות נגד שפעת באוכלוסיה הגיע ל-20.2% גבוה יותר משיעור ההתחסנות בתקופה המקבילה בשנתיים הקודמות (שעמד על 18% ו-18.7%). עוד עולה כי ההתחסנות בקרב בני 65 ומעלה- 56.1% (מעט נמוך יותר מאשר בשנתיים האחרונות) ושיעור ההתחסנות בקרב ילדים ופעוטות עד גיל 6 -19%.
המחלות העיקריות שנמצאות תחת הכותרת המפוצצת הזו היא ההתקררות המוכרת לכולנו, שכוללת מגוון גדול של נגיפים, הגורמים להרגשה כללית רעה, שיעול ונזלת. גם דלקת הגרון, המלווה בחום (לעיתים גבוה), כאבי גרון ושיעול, נחשבת למחלת חורף והיא יכולה להיגרם הן על ידי חיידקים והן על ידי נגיפים, והשפעת – שכבר הובילה ל-11 מיתות השנה, מחלה וירלית המלווה בחום גבוה, כאבי שרירים, גרון וראש, נזלת, שיעול ועייפות.
מדוע דווקא בחורף?
נגיפי השפעת ו-וירוסים אחרים הגורמים לתחלואת חורף, קיימים בכול עונות השנה. הסיבה להתפשטותם דווקא בחורף היא הנטייה בתקופה זו של השנה להתכנס בחדרים סגורים ולא מאווררים, תוך עיטוש, או שיעול. בקיץ - האוורור והשהות בחוץ מפחיתים במידה רבה את הסיכוי להתפשטות הווירוסים. יתכן כי גם הקור עצמו מפחית מיכולת הגוף להתמודד מול זיהומים, עקב ירידה באספקת דם לאיברים שונים, כמו האף.
מי מועד יותר לסיבוכים?
מבוגרים מעל גיל 65, חולים במחלות כרוניות כגון אי ספיקת כליה, מחלת כבד כרונית, סוכרת ומחלות לב, נשים הרות, חולים עם מחלות ריאה כרוניות, חולים הסובלים מפגיעה במערכת החיסון, חולי סרטן, מושתלי אברים, חולים המטופלים בתכשירים המדכאים את מערכת החיסון, כמו סטרואידים וחולים עם השמנת יתר משמעותית.
תור לחיסון שפעת // צילום: משרד הבריאות
איך להימנע מהמחלה?
לווירוסים שאינם שפעת ושהדבקות בהם תוביל בדרך כלל למחלה קלה, אין חיסון יעיל. יש אפשרות להקטין את הסיכויים להדבקה (גם של שפעת וגם וירוסים אחרים) על ידי כללי היגיינה כמו רחיצת ידיים עם מים וסבון במיוחד לאחר עיטוש ושיעול, כיסוי האף והפה בזמן העיטוש והשיעול – עדיף לנייר טישו ואם לא, אז למרפק ולא לכף היד והישארות בבית אם לא מרגישים טוב.
האם מאוחר מדי להתחסן נגד השפעת?
החיסון מומלץ לכל אדם מגיל של שישה חודשים ומעלה. יש הוכחות רבות בספרות הרפואית שהחיסון מוריד את שיעור התחלואה בשפעת בכ-70 אחוזים בעונה ממוצעת, ומפחית גם את חומרת המחלה אצל מי שנדבק, ובמיוחד הופעת סיבוכים כמו דלקת ריאות חיידקית, אשפוזים ותמותה. .
החיסון מומלץ וחשוב במיוחד בכול אותן קבוצות סיכון שהוגדרו למעלה, וגם לכול העובדים במקצועות הבריאות השונים. יחד עם זאת, כאמור, כל אדם מעל גיל ששה חודשים מומלץ שיתחסן.
עוד בנושא:
• לא לוקחים סיכון: 1.6 מיליון ישראלים חוסנו נגד שפעת
• בניגוד לדעה הרווחת: שפעת אינה מחלה קלה
• בהלת השפעת: "מתחסנים בקצב לא נורמלי"
• שירי מימון חולה בשפעת החזירים
מתי כדאי להתחסן?
מומלץ להתחסן כול שנה בחודשים אוקטובר- נובמבר, לפני תחילת עונת השפעת, אולם רצוי ומומלץ להתחסן גם מאוחר יותר, אם זה לא בוצע בעונת הסתיו. יש צורך להתחסן כל שנה, מכיוון שמידי עוברים שנה הזנים האחראים לשפעת שינוי גנטי מסוים- והחיסון מותאם להמלצות איגוד הבריאות העולמי (לאור השינויים בזנים המתרחשים מעונה לעונה). כמו כן, רבים מהנוגדנים נגד שפעת מתחילים לדעוך באופן טבעי, החל מחצי שנה אחרי מתן החיסון, כך שרמתם אינה מספיקה בדרך כלל שנה לאחר מועד החיסון הקודם.
ממה מורכב החיסון לשפעת, והאם יש לו תופעות לוואי?
החיסון מורכב מנגיפים מומתים (בדרך כלל), ולפעמים מוחלשים- ואלו אינם גורמים לשפעת. מחלת חום ודרכי נשימה, המופיעה סמוך לחיסון, נגרמת בד"כ על ידי נגיף שאינו שפעת, ואשר כמעט אף פעם לא גורם למחלה המביאה לסיבוכים, שדורשים אשפוז.
תופעות הלוואי הן בעיקר מקומיות- אודם וכאב באזור החיסון, ונמשכות שעות או ימים בודדים בלבד.
חיסון שפעת // צילום: GettyImages
מה עושים אם חולים בשפעת?
במרבית המקרים, הטיפול הוא סימפטומטי בלבד ומומלץ לחולים לנוח, ליטול תרופות להורדת חום ומשככי כאבים, ואין צורך בטיפול אחר. בחולים עם מחלות רקע וגורמי סיכון, כמוזכרים למעלה, יש לשקול מתן טיפול בתרופה הנקראת טמיפלו (אוסלטמיביר).
כעיקרון, התרופה הוכחה כיעילה בקיצור משך הסימפטומים והקלה בהם - אם תחילת הטיפול הוא במהלך 48 השעות הראשונות להופעת סימני המחלה. מקובל לטפל גם בחולים שלקו בשפעת קשה, המחייבת אשפוז.
יש לציין כי טיפול זה אינו יעיל נגד נגיפי חורף אחרים . אין הוכחה כי טיפולים אלטרנטיביים הנפוצים כל כך בשוק מקלים על סימני המחלה, בוודאי לא גורמים לירידה בשיעורי הסיבוכים.
מה יכולים להיות סיבוכי המחלה?
במרבית המקרים, שפעת היא מחלה קלה, לא נעימה, אך חולפת תוך מספר ימים. עם זאת, בקבוצה קטנה של חולים המחלה עלולה להיות קשה, להביא לאשפוז, וישנה אף תמותה מהמחלה. מרבית המקרים הקשים מופיעים בקבוצות החולים שהוזכרו למעלה.
הסיבוך העיקרי והנפוץ יותר של שפעת הוא דלקת ריאות - לעיתים כתוצאה מנגיף השפעת עצמו, ולעיתים דלקת ריאות חיידקית משנית לשפעת. זהו הסיבוך העיקרי והשכיח המוביל לתחלואה קשה, אשפוז ואף תמותה. בנוסף לכך ישנו סיכוי להפרעה לבבית- הן סיכון יתר להתקפי לב בזמן המחלה, והן , נדיר יותר, מעורבות ישירה של שריר הלב וקרום הלב במחלה. גם מעורבות מוחית, פגיעה קשה בשרירים יכולים להתרחש כשהם סיבוכים קשים אבל נדירים מאוד.
מחלקה פנימית בתל השומר // צילום: גדעון מרקוביץ'
מתי לפנות לרופא?
ככלל, שפעת היא מחלה שיכולה להמשך שבוע, ואף יותר, עד חלוף הסימנים, ואין צורך לפנות באופן לרופא. אולם במצבים הבאים, בעיקר באנשים עם גורמי הסיכון המצוינים למעלה, יש לפנות לרופא: חום שלא יורד לאחר יותר משלושה ימים, החמרה בשיעול, במיוחד אם מופיע כיח מוגלתי וכאבים בחזה, הופעת קוצר נשימה, הופעת כאבי ראש או קושי להסתכל באור והקאות. מלבד מקרים קיצוניים, יש לפנות בראש ובראשונה לרופא המשפחה או למרכז רפואה מידית, שם ייקבע האם יש צורך להפנות למרכז לרפואה דחופה (חדרי המיון) ולאשפוז.
את מי מאשפזים?
החולים הזקוקים לאשפוז הם אלו שסובלים מסיבוכי המחלה. הסיבה השכיחה ביותר היא התפתחות דלקת ריאות. לא כול חולה עם דלקת ריאות זקוק לאשפוז. אולם, במקרים הבאים, בהם הוכח כי הסיכון לסיבוכים ותמותה גבוהים, יש לאשפז את החולים, במיוחד בקבוצות הסיכון: גיל מבוגר, ירידה בריווי החמצן בדם, התפתחות אי ספיקת כליות או קוצר נשימה קשה.
חולים נוספים שיתאשפזו, הם אלו המפתחים סימנים המעידים על נזק לבבי ונזק מוחי, כתוצאה מהשפעת. מקרים אלו נדירים למדי.
מה קורה באשפוז?
הרוב המכריע של האשפוזים הם עקב סיבוכים במערכת הנשימה, והטיפול כולל תמיכה נשימתית – בחמצן, ובמצבי קיצון, הנשמה. כמו כן, מקובל לטפל בטמיפלו (אם אכן הוכח כי הנגיף המחולל את המחלה הוא נגיף השפעת) וגם טיפול אנטיביוטי לדלקת ריאות חיידקית, כטיפול בסיבוך העיקרי של השפעת. לעיתים יש צורך בטיפולים נוספים לסיבוכים נדירים יותר- לבביים ומוחים.
המידע נאסף ע"י ד"ר אייל בראון, מנהל פנימית ח' במרכז רפואי רמב"ם
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו