"גדלתי עם אבא עיוור, ומעולם לא התביישתי בו. בזכותו הרגשתי מיוחד"

עודד פז // בן 39, כוכב ערוץ הילדים, שחקן, מנחה ובדרן. נשוי לאושר סלים, שחקנית ודוגמנית, ואב ללני (3). מתגורר בהרצליה. החל את דרכו בסדרה "הכל נשבר במשפחה" ופרץ לאחר השירות הצבאי בתיאטרון צה"ל בסדרה "הפיג'מות". השתתף בסדרות "מנדלבאום בלש פרטי" ו"גאליס". הנחה את התוכניות "צרבת", "המקום האמיתי", "סתאאאם!", "ששטוס", "הבנים והבנות" ו"הפרעת קשב" ולקח חלק במופעי ילדים רבים. ב־2018 השתתף בסרט "גיבור בעננים". משתתף במופע חנוכה של רינת גבאי "המלך שלמה ומלכת שבא" ומנחה את "נינג'ה ישראל ילדים" לצד אליאנה תדהר (ערוץ הילדים בסלקום tv ובפרטנר tv)

מתי בפעם האחרונה עברת חוויה יוצאת דופן?

"לפני שלוש שנים וחצי, כשלני נולד. זו היתה חוויה קשה וארוכה אבל מאוד מיוחדת, ואני בן אדם עם זיכרון לא טוב, אבל אני זוכר את המלונית - זו היתה חופשה של חמישה כוכבים בבית מלון לשלושה ימים. לוקחים לך את הילד ומחזירים אותו, ואתה בהיי של להיות אבא, ויש פה חיים חדשים. 

"אני אבא טוב. אני אבא פעיל מאוד ומצחיק, אבל גם אבא ששם גבולות. אני עושה הכל - הייתי בחיסונים, בטיפת חלב, ואני הולך איתו לגינה ולבתי קפה. במקצוע שלנו יש תקופות שבהן אין זמן לילדים, כי אתה עובד בצורה קשוחה, ויש תקופות שבהן אתה יושב בבית ומחכה שיגיע פרויקט. עכשיו זה הכי קשה כי הוא הכי מתגעגע אלי, וגם אני אליו כי הוא חבר. עדיף אם היה איזון בין בית לבין עבודה, אבל איזון זה משעמם". 

מתי בפעם האחרונה השתטית?

"זה קורה בכל רגע נתון. עכשיו אני משתטה הרבה בחזרות ל'שלמה המלך ומלכת שבא', כי הדמות שלי היא של גפלול המכשף הרשע, שהוא מעין חצי ילד. הוא גם מרושע וגם מאוד מצחיק. בכלל אני אוהב לחבר בין דמויות ולמצוא את הילדותיות שלהן. גם עם לני אני מאוד משתטה. יש לנו המון שיחות שטות. אני שטותניק מוחלט".

מתי בפעם האחרונה דיברת עם אבא שלך? 

"היום בבוקר. אנחנו מדברים הרבה, לפחות פעמיים בשבוע, ואני מקפיד לראות את אבא שלי, מיכאל, ואת אמא שלי, אגי, פעם בשבוע. שניהם כבר בשנות ה־70 לחייהם, פנסיונרים, עובדים סוציאליים לשעבר.

"אבא שלי הוא אדם עם נכות, עיוורון, אבל הוא האיש הכי עצמאי שאני מכיר. אמנם הנכות הזו היא מגבלה בעיני אחרים, אבל הוא חי ככה כל חייו והוא ידע לשלב את זה בחיים שלו, אז הוא למד באוניברסיטה, סיים תואר בהצטיינות, עשה תואר שני בבר־אילן וניהל צוות של אנשים רואים. 

לכל הכתבות, הטורים והמדורים של שישבת

"זה היה מאוד שונה לגדול עם אבא כזה, הרגשתי שונה ומיוחד בזכותו, ולא התביישתי בו אף פעם. אני חושב שגדלתי לתוך עולם שבו אני דווקא רוצה להשוויץ בו, 'תראו, יש לי משהו מיוחד, משהו אחר'. אם היתה הזדמנות להביא את אבא לגן או לכיתה שיראה לילדים כתב ברייל או קורא צבעים, הייתי עושה את זה בכיף". 

מתי בפעם האחרונה לבשת מדים? 

"במופע הפרידה של אילן, קובי ושלי מהצבא. שירתתי בתיאטרון צה"ל (עם יובל סגל, אילן רוזנפלד וקובי פרג'; ש"ז) והעלינו את המופע 'מה קרה, מלחמה?' עשינו 250 הצגות בשנה, היו ימים של 3-2 הצגות בבסיסים. 

"היה לי מדהים בצבא. שם פגשתי את הפרטנרים שלי לעשור הראשון, והיו חוויות מדהימות וזכורות לטובה. היצירה הזו שלנו היתה בתולית, הקהל לא הכיר אותנו - וזה היה קהל לא קל, של חיילים קרביים, ואנחנו הצלחנו לרכך ולהצחיק אותם, וזה חישל אותנו ונתן לנו המון כלים לעבוד כשחקנים.

"ביני לבין קובי היה חיבור מיידי. 'ההוא עם האף', קראתי לו. ישנו באותו אוהל, מיטה ליד מיטה, ונהיינו חברים. המופע שלנו לא נוצר בתחילת השירות, אבל היה חיבור ועשינו במות פתוחות, וזה הוביל לכך שהמפקד שלנו נתן לנו לעשות מה שבא לנו. יואב צפיר ראה אותנו והביא את טמירה ירדני לאחד המופעים. זה היה המופע הכי גרוע שלנו אי פעם. החיילים לא צחקו. אבל טמירה אמרה לנו 'זה לא עבד כל כך טוב, אבל בואו למשרד שלי'. ושם התחלנו". 

מתי בפעם האחרונה ביקרת אצל רופא?

"השבוע. הייתי אצל ד"ר נטר, שהוא רופא הילדים שלי ושל לני. אני אצלו על בסיס קבוע, יש לי כרטיסייה. הוא רופא פרטי, כי אני לא מאמין ברפואה ציבורית. אני לא אוהב תורים, ואני סומך עליו. הוא רופא שלי מאז גיל 5, כבר כמעט 35 שנה. הוא הביא לארץ את משטח הגרון, הוא נוסע פעם בשנה להתנדב באפריקה והוא הרופא הראשון בארץ שהיה לו מחשב, והוא עדיין עם אותו מחשב. 

"אני היפוכונדר בדימוס. אני שומר על עצמי. לא אוהב כדורים ותרופות בכלל, אבל אני מבין בזה כי חוויתי הכל. היה לי חשש להכל - בראש שלי".

מתי בפעם האחרונה עשית ספורט?

"אתמול בצהריים והפעם הבאה תהיה מחר בבוקר. אני מכור, חד־משמעית. עד לפני שנתיים לא עשיתי כלום. היום אני מתאמן אצל קובי מלכה, שגם מאמן את בן־אל תבורי ושלום מיכאלשווילי.הוא בא אצלי לפני כולם, הוא האיש הכי חשוב בחיים שלי, וגם אמרתי לו את זה. התחלתי לעשות גם יוגה פעם בשבוע בים, עם מיה קרמר. זו יוגה לא קשוחה, ואני חייב את זה גם לנפש וגם לגוף. אני כולי בספורט. לא רק בגלל ההנחיה ב'נינג'ה'. אני מרגיש שזה מאוד נכון בשביל השמירה על הבריאות". 

מתי בפעם האחרונה השתתפת בריאליטי?

"ב'רוקדים עם כוכבים', בעונה הרביעית לפני שנים רבות. היתה חוויה מדהימה, שלימדה אותי שאם אני רוצה אני יכול, שאני יכול להתמיד ולהצליח ולהביא את עצמי למקומות חדשים. ההפקה היתה מופתעת ששרדתי, לא הייתי מהרקדנים הטובים שם, אבל ההתקדמות שלי לא היתה בגלל הריקודים אלא כי הקהל התחבר אלי. 

"היום לא אלך לריאליטי, אלא אם כן אני המנחה. ככה קרה גם עם 'נינג'ה VIP'. אמרתי להם, אמנם אני בכושר אבל אני לא מתכוון להגיע. ידעתי שהולך להיות גם 'נינג'ה ילדים', ואת זה רציתי להנחות". 

מתי בפעם האחרונה יצאת לבלות? 

"עכשיו אני בתקופה לחוצה, אבל פעם בשבוע או שבועיים אני יוצא עם חברים לבר קוקטיילים, למסעדה או למסיבה. אני חי, אני אוהב לרקוד, אני הולך למקומות שיש בהם אנשים צעירים שרוקדים, איפה שיש מוזיקה. לפעמים אני סתם נכנס לחתונות של זרים. אני ואושר, אשתי, יוצאים מדי פעם לסרט וגם טסים לחו"ל. לא מזמן היינו בקוס במלון 'הכל כלול', והיה מדהים. אכלנו כל כך הרבה, שזה היה הזוי". 

מתי בפעם האחרונה פחדת?

"כשהייתי ילד הייתי מאוד פחדן. פחדתי מחושך ומאנשים, פחדתי שעוקבים אחריי והיה לי פחד על הקיום שלי. עם השנים השתחררתי מזה, זה הכל נבע מחוסר ביטחון שקיים בכל שחקן. אבל היום אני שלם עם עצמי וכבר לא פוחד. אני סומך על עצמי שאצליח להמציא את עצמי בכל פעם מחדש ולעשות דברים שאני אוהב". 

מתי בפעם האחרונה ניגשת למבחן?

"כנראה זה היה לבגרות... אין לי תעודת בגרות, כי לא עשיתי בגרות בספורט, אבל קיבלתי 100 בתיאטרון, וזה מה שהעלה לי את הממוצע מכל הנכשלים שהיו לי. אני ולימודים לא התחברנו אף פעם, לא היה לי 'פאשן' לזה, רק לבמה ולמשחק, ושם השקעתי את רוב האנרגיות שלי. המסר הוא: תשקיע את האנרגיות בדברים שאתה אוהב לעשות. 

"חוץ מזה, כולי הפרעה אחת גדולה. אין הטבה שלא קיבלתי בעולם הפרעות הקשב - הארכת זמן, מלווה, להיות לבד בחדר - וכלום לא עזר". 

מתי בפעם האחרונה בכית?

"אני לא מפחד לבכות, וזה קורה הרבה בזמן האחרון כי יש לי ילד. כשאני רואה אובדן במשפחה, למשל, זה מחבר אותי לצד הרגיש שלי. הפעם האחרונה היתה לפני חודשיים. מצאתי את הספר 'כובע קסמים', דפדפתי בו ונזכרתי בשיר הזה של ריטה, שהיא זמרת מאוד מרגשת. פעם לא התרגשתי משירים, אבל ברגע הזה מצאתי את עצמי בוכה בגלל מוסר ההשכל של השיר 'המבוגרים לא יבינו כלל'. בכיתי מול לני והסברתי לו שאני בוכה כי אני מתרגש". 

מתי בפעם האחרונה הגשמת חלום?

"ההנחיה של 'נינג'ה ילדים' היא הגשמת חלום. זה משהו שאני מאוד מתחבר אליו. ה'נינג'ה' צולם עם כל הצוות של העונה של המבוגרים, וזכינו לעבוד עם הפקת פריים־טיים מושקעת, אז ללא ספק זו היתה הגשמת חלום.

"אבל יש לי עוד הרבה חלומות. חלום נוסף שהגשמתי היה בחודש מאי בשנה שעברה, כשהצטלמתי עם ג'יי קיי, 

סולן להקת 'ג'מירוקוואי'. הם הגיעו לארץ, ובשתיים בלילה קיבלתי סמס מאחד המפיקים שיש אפטר פארטי בכולי עלמא, וכאחרונת המעריצות חיכיתי להצטלם איתו. אחר כך העליתי את התמונה לסטורי עם הכיתוב 'חלום שמתגשם'. אבל תכלס, הצטלמו איתי שם יותר אנשים ממה שהצטלמו איתו".

מתי בפעם האחרונה נתקלת בשיימינג?

"השבוע, ברשתות חברתיות. אני עצמי הייתי ילד לא מקובל, הייתי ביישן עד שגיליתי את הבמה, ונורא קשה לי לראות את הסיפורים האלה. הנוער הזה גדל בדיוק כמו שאני גדלתי, רק שהיום החרא יותר צף. 

"יש ילדים בעלי ערכים, עם רצונות וחלומות. אני רואה את זה, למשל, ב'נינג'ה'. זה לא שהנוער מקולקל, 

אבל יש בריונות, בעיקר ברשת. מאחורי המקלדת אפשר לכתוב הכל, וזה מקומם אותי.

"גם אני קיבלתי הודעות בריונות ונאצה לחשבון הפרטי, ואני עונה לילדים בני 14 שמנבלים את הפה. אני מסביר להם שזה פסול. זה כואב לי, ואני מחבק את כל הילדים שחוטפים בעל כורחם מילדים שבעוד כמה שנים ירצו בחברתם. 

"אני גם יודע איפה הבריונים של פעם נמצאים היום, ואיפה אני. ילדים שהיו מציקים לי בבית הספר - אחד מהם היה מוריד לי את המכנסיים והשני היה סוטר לי באוזן - שניהם באו לראות אותי מופיע, וראיתי אותם עם הילדים שלהם על הכתפיים, עם הכרס, באים ומוחאים לי כפיים. הייתי הכי נחמד אליהם, אבל בתוך תוכי היתה שמחה לאיד". 

מתי בפעם האחרונה עשית אודישן? 

"אני לא עושה הרבה אודישנים, אני לא טוב בזה. לא עברתי שום אודישן מאז האודישן לתיאטרון צה"ל, לפני 20 שנה. האחרון־האחרון שעשיתי, ולא עברתי, היה האודישן לתפקיד רמי בסרט 'סיפור אחר' של אבי נשר. אבי תמיד דואג להזמין אותי ולהזכיר לי כמה הוא מעריך אותי ואוהב אותי, ואומר שהוא מאמין שבקומיקאים הגדולים מסתתר השחקן הדרמטי הטוב ביותר. לצערי, למרות שהרגשתי מצוין באודישן הזה והתקדמתי, זה לא הסתדר. את התפקיד קיבל מעיין בלום הגאון". 

מתי בפעם האחרונה בדקת את חשבון הבנק שלך?

"בכל יום, עם הקפה של הבוקר. יש לי אפליקציה שמזהה את הפנים שלי, אני רואה אותן הופכות חיוורות, אומרות לעצמן 'אוי ואבוי זה עו"ש', וסוגר. 

"אבל באמת, אני מאוד על זה כל הזמן. מינוס לא מדבר אלי. אני איש עם הרבה אחריות. אני חושב על העתיד, גם של הילד. אין לי בעיה להוציא כסף על משהו שאני אוהב, כי המוטו שלי בחיים הוא אונלי דה בסט. מצד שני אני מחושב ולא בזבזן. המקצוע שלנו בלתי אפשרי, אבל התמזל מזלי וקיבלתי כמה החלטות נבונות וזה מוכיח את עצמו. חסכתי בזמן, קניתי דירה בגיל צעיר ועשיתי השקעות טובות.

"אני עובד מגיל 14 - בגננות, בקיוסק, שם אפילו היה לי קהל. אני זוכר את אלי ומריאנו מגיעים לקיוסק הזה יום אחד, ואני כבר הייתי אחרי צבא ועשיתי עליהם דחקות, והם הסתכלו עלי במבט של 'מי זה הבנאדם הזה? רק באנו לקנות סודה". 

מתי בפעם הראשונה

מתי בפעם הראשונה עלית לבמה? 

"כשהייתי בן 10 זכיתי לשחק את דוקטור דוליטל בתיאטרון העירוני של הרצליה. זה היה מחזמר עם במאי רוסי רציני, והכל היה מצוין ועשינו חזרות ובאמת אהבו אותי נורא - הייתי ילד קטן וחמודי - אבל לשיר כנראה פחות ידעתי והביאו זמרת. כך מצאתי את עצמי עושה ליפ־סינק למישהי ששרה במקומי, וזו היתה הפעם הראשונה שלי על במה. ההצגה עצמה היתה מאוד יפה ומרגשת, והתאהבתי בבמה לחלוטין".

shirshirziv@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו