כדי לחזור לקסם הכי מטורף שחווה בחייו, נמרוד הראל חוזר לחופשה רומנטית בעשור הקודם עם מי שהיום היא אשתו ואם שלושת ילדיו. "זו אחת החוויות הכי מטלטלות שעברתי", הוא נזכר. "נכנסנו לחנות מזכרות בהודו, ודיברתי קצת עם המוכר. פתאום הוא אמר לי: 'אני מרגיש דברים על אנשים. אני יכול לספר לך, למשל, במה אתה עוסק'.
"אמרתי לו, קדימה. הוא אמר: 'תחשוב על מה שאתה עושה', ואז הישיר אלי מבט ואמר: 'magician'. הייתי בשוק. אמרתי לו: 'אני לא עוזב עד שתספר לי איך עשית את זה. ואם אני צריך להישאר פה שנה שלמה כדי שתלמד אותי את השיטה - אז אעשה את זה'.
"כי בתור מנטליסט, ידעתי שאין לו שום דרך לדעת. מניסיון אני יודע שאין כזה דבר 'כוחות'. לא נתתי לו שום מידע, ואני יודע איך לא לתת מידע - זאת המומחיות שלי. אני מכיר את הטכניקות. הוא דיבר איתי חמש מילים ואמר שאני קוסם, באמצע פאקינג הודו?
"הרגשתי פעם אחת את מה שהקהל שלי מרגיש. שאני עומד מול הדבר האמיתי. זאת היתה חוויה. עד שהוא התחיל לצחוק. דנה, אשתי לעתיד שעמדה מאחוריי, עשתה לו עם הידיים והשפתיים magic, וגילתה לו.
עוד על נמרוד הראל:
• נמרוד הראל חושף את הסודות שמאחורי הקסמים
• נמרוד הראל מסעיר את קהילת הקוסמים
"תמיד החשיפה של הדרך שבה עשו את הקסם תהרוס אותו. זאת תמיד תהיה אכזבה של 'איזה טריק פשוט, איך לא חשבתי על זה', אבל במבט לאחור, זה היה אחד הקסמים הכי טובים שעשו לי בחיים.
"כוחו של קסם קשור לבן אדם, לחוויה, לסיטואציה. לפני כמה שנים הסתובבנו כמה מנטליסטים במרינה בהרצליה, אחרי בילוי משותף בערב. שוטרים, שראו חבורה יושבת ב־23:30 ליד המכוניות בחניון, באו לבדוק מה קורה וזיהו אותנו. התפתחה שיחה, והתחלנו לעשות להם דברים.
"ואז שוטר אחד אמר לי: 'בחיאת, אני מעשן - תגמול אותי מעישון'. אני לא עושה את זה על הבמה, אבל זו היתה סיטואציה נכונה והוא רצה, אז אמרתי: 'בכיף. שים סיגריה בפה'. שכנעתי אותו שהסיגריה הולכת ונופלת מהפה והוא לא רוצה אותה יותר.
"כעבור חודשיים הבחור שלח לי מייל: 'שמע, כבר חודשיים אני לא מעשן, ובעקבות הסיפור עוד חמישה קצינים בתחנה הפסיקו לעשן'. אמיתי לגמרי.
"אולי זה הקסם הכי מדהים שעשיתי בחיי, ואני לא יכול לחזור עליו, כי זאת סיטואציה של רגע שבו קרה משהו".
אז הבנאדם מאמין עד היום שכישפת אותו?
"יש הבדל אחד בין אמן חושים לקוסם. אמן חושים הוא קוסם שאנשים מאמינים לו. ורוב האנשים רוצים להאמין. אתה לא מבין כמה אנשים חושבים שאני מרמה אותם כשאני אומר שאין לי כוחות. רוב הקהל בטוח שיש לי איזושהי יכולת לא מוסברת.
"אני מקבל אלפי מיילים. נשים פונות אלי כדי להיכנס להיריון. מגמגמים רוצים שאעזור להם. אנשים רואים אותי בטלוויזיה ואומרים, 'אולי הוא יגרום לי לתקשר עם הילד האוטיסט שלי, שלא הוציא מילה בחייו'.
"לכולם אני עונה אותה תשובה: תפנו לאנשי מקצוע. אל תתבלבלו. מה שאני עושה נעשה לצורכי בידור וגרימת תדהמה, לא מעבר. אני מקווה שרוב האנשים מבינים את זה. מי שיוצר איתי קשר כי הוא משוכנע שהכל אמיתי, אני מייד מתקן".
אורי גלר מייחס את הדברים שהוא עושה ליכולות על־טבעיות.
"כילד, כשראיתי את אורי גלר מכופף כפית בטלוויזיה, הייתי בהלם. אני זוכר את עצמי רץ בבית ומנסה לכופף כפיות במשך ימים, וכלום לא קורה. אמרתי, טוב, כפית זה קשה, נתחיל מגפרור. גם לא זז. באותו רגע הוא טלטל את עולמי וחוויתי את חוויית העל־טבעי.
"אורי גלר הוא אבי המנטליזם המודרני. לא המציא את הטכניקות, אבל כן סלל את הדרך לרבים מאיתנו. הוא עבר שינוי אדיר, מבנאדם שטען שהוא יכול למצוא נעדרים ולאתר נפט למי שמתעסק רק בבידור, וגם מצהיר על עצמו ככזה.
"שאלתי אותו פעם אם הבן שלו מאמין שיש לו כוחות, והוא ענה לי משפט גאוני: 'הבן שלי אומר שאם מה שאני עושה אמיתי - אז זה מדהים, ואם מה שאני עושה לא אמיתי - אז זה עוד יותר מדהים'.
"ככה גלר הגיע לאן שהוא הגיע. חילוקי הדעות טובים לו, הוא ניזון מהם ורוצה שאנשים יגידו שהוא לא אמיתי. כשהבנתי שהוא מחפש את הפינג פונג - נוצר בינינו חיבור.
"בתקופת התוכנית 'אורי גלר מחפש את היורש' (ששודרה בעשור הקודם בערוץ 2) יצאתי נגדו, כי הרגיזו אותי הדברים שאמר על הכוחות שלו. לפני חמש שנים חזרתי מטיול באנגליה עם אשתי והילדים, ואורי גלר היה במטוס. בחיים לא נפגשנו קודם, והוא ניגש אלי מיוזמתו וערך היכרות עם המשפחה שלי. הוא בנאדם מקסים, וצריך להפריד בין האדם לבין הדמות שלו.
אורי גלר. "חילוקי הדעות טובים לו" // צילום: Glyn Ridgers
"אורי גלר ודומיו עונים על צורך של אנשים להאמין, ואי אפשר לקחת מהאנשים את הצורך הזה. לכן יש לו תפקיד. לעומת זאת, התפקיד שלי הוא לאתגר את המחשבה ולומר: 'אל תאמינו בקלות'.
"אמנם המון אנשים לא מאמינים בכוחות, אבל כולנו מאמינים קצת באינטואיציה, בקריאת שפת גוף, בסוגסטיות. אני חושב שלהאמין באינטואיציה זה כמו להאמין בכוחות על־טבעיים. זה פסיכי. מה פירוש 'היתה לי אינטואיציה שזה יקרה'? המשפט המקביל של זה בעולם של גלר הוא 'יש לי כוח על־טבעי, שבעזרתו ניבאתי את העתיד'.
"לכן מי שמאמין באורי גלר יאמין גם לי, ומי שלא מאמין לו בא אלי, כי אני אומר את האמת. אז אני מרוויח יותר קהל".
• • •
הראל (43) נולד בחיפה וגדל בכפר סבא, "נער חולמני. חנון בכיתה ריאלית, לימודי פיזיקה וכימיה מוגבר", הוא מתאר את עצמו.
"הייתי פנטזיונר. את שנות ההתבגרות העברתי ב'מבוכים ודרקונים', משחק שכולו דמיון, וממלאים עולמות. במשחק הייתי מדמיין שיש לי כוחות, שאני קוסם, שאני לוחם, שאני עף. משם הכל התחיל.
"מגיל 10 עד 15 הופעתי בימי הולדת עם חבר ועשיתי מזה כסף. מופע קסמים של 45 דקות לילדים בכיתה א'. אבל עצבן אותי שצריך 'ערכה' כדי לעשות את הקסמים, רציתי שזה יהיה אמיתי, אז עזבתי את התחום.
לכל הכתבות, הטורים והמדורים של שישבת
"בצבא הייתי קצין בנ"מ, וכשהיו מבקשים ממני 'תראה קסם', הבנתי שלקנות 'קופסת קוסמים' זה לא נקרא להיות קוסם. התחלתי לקרוא ספרים ולהרחיב את הידע.
"דבר ראשון נחשפתי לעולם קסמי הקלפים. תאמין לי, קלפים זה מדהים פי אלף מלהגיד לבנאדם על איזה שם הוא חושב. פי אלף. קסם טוב לא צריך טריקים. אתה מביא לי חפיסת קלפים, ואני עם המיומנות שלי עושה... אתה רוצה הדגמה?"
הוא קם מהשולחן שבפינת האוכל בביתו, נעלם באחד החדרים וחוזר אחרי דקה עם חפיסת קלפים. שולף ממנה את הקלפים ומערבב. "לאורך השמירות הארוכות אל תוך הלילה, כשהייתי חייל בגבול לבנון, זה מה שהייתי עושה: מחזיק חפיסת קלפים ומתאמן על התנועות".
הוא מביא לי קלף 2 עלה. "תחזיק אותו ביד עם שתי אצבעות. הנה גם קלף 2 תלתן, תחזיק אותו גם באותה היד. אני אנסה להחליף ביניהם. צ'יק, צ'יק.
"אתה יודע מה הולך לקרות - אני אנסה להחליף את הקלפים. אתה יודע איפה זה יקרה - באזור של הידיים שלך. אתה יודע מתי זה יקרה - בעוד שלוש שניות. הנה, כל המידע אצלך. תפוס אותי. מוכן? תפסת שהחלפתי ביניהם?"
אני הופך את הקלפים, שאני עדיין מחזיק בידי, ומגלה שני מלכים. איך זה קרה?
"זאת האמנות האמיתית. היכולת לשלוט בקלף. בסופו של דבר, הכל אשליות. קסמים כאלה עם קלפים נותנים אשליה שקרה משהו. זה עדיין לא מנטליזם, כי באמנות חושים לא צריך את החפיסה".
• • •
אחרי הצבא למד הראל הנדסת תוכנה באוניברסיטת בן־גוריון, סיים תואר, אבל העדיף את קריירת המנטליסט, שאותה פיתח במקביל ללימודים. "גיליתי שאני טוב בזה, הרבה יותר מקלפנות, ואנשים נדהמים הרבה יותר.
"ליאור מנור אמר לי פעם: 'ההבדל בין קוסם לאמן חושים הוא עוד אפס במשכורת'. והוא מה־זה צודק. קוסם בארץ נקשר לעולם הילדים; קוסם בעולם פונה למבוגרים - דיוויד קופרפילד, פן וטלר, אחרים. אין כמעט מנטליסטים".
"ליאור מנור אמר לי פעם: 'ההבדל בין קוסם לאמן חושים הוא עוד אפס במשכורת"
לאחרונה הוא מופיע עם ד"ר חיים שפירא, מתמטיקאי, בסדרת הופעות־הרצאות על מוח האדם. "דרך המופע אני מעביר לאנשים את הפסיכולוגיה של מה שאני עושה", הוא אומר. "זה המופע הכי טוב שלי. אנשים נחשפים לצורות מחשבה, צוחקים בטירוף ומקבלים בילוי שהוא יותר מבילוי.
"קסם הוא חידה. אם תחשוב עליו מספיק, אולי תצליח לפצח אותו, ואולי לא. כשאני רואה קסם שאני לא מכיר, אני מסתכל עליו כעל חידה. אגב, זה דופק לי את ההנאה, כי אני לא באמת יכול ליהנות מהצפייה".
לאורך הקריירה חשפת לא מעט קסמים של אחרים. זה לא הפריע לאף אחד?
"אין שום מנטליסט שנוטר לי טינה על חשיפות. אני לא חושף דברים שעובדים איתם ביומיום. אני אוהב יותר לחשוף את הפסיכולוגיה ואת העיקרון שמאחורי הקסם.
"קוסמים מספרים לי על עלייה בביקוש להופעות בעקבות תערוכת הקסמים, 'מג'יק', שעשיתי בקיץ. בתערוכה לימדנו, למשל, איך מרחפים; שיטות ריחוף שרואים בלאס וגאס. ליד התערוכה היה אוהל של הופעה חיה. בהופעה הקוסם מרחף, אבל בשיטה אחרת - ואנשים נדהמים. פתאום הם מבינים שיש עוד שיטה. יש אינסוף שיטות. אז אני לא באמת פוגע לאף אחד במקצוע".
מתי למדת "לחתוך בחורה"?
"בגלל שהגעתי מעולם הקלפים, דילגתי על עולם האשליות והבמה הגדולה. אני יודע על המון קוסמים ומנטליסטים, שבצעירותם היתה להם יונה בבית, כי זה היה חלק מהמופע שלהם. ככה הם התחילו.
"אני למדתי איך חותכים בחורה רק לפני שנה, כשהתחלתי לבנות את התערוכה. ישבתי עם איתן קלרר, מבוני הקסמים המובילים בעולם, והוא העביר לי קורס איך עושים את הדברים האלה. לא ידעתי את עקרונות הריחוף, לא הבנתי איך קוסם עף, ונדהמתי מחדש. זה עובד המון על אופטיקה, מה אתה רואה ומה אתה לא רואה כצופה.
"אפשר לרדד את כל הטריקים של האשליות בעולם לחמישה עקרונות פסיכולוגיים, ואם אתה שולט בהם בצורה מוחלטת - משם אפשר להמציא אינסוף דברים.
"בתוכניות שלי המצאתי יותר מ־300 אפקטים טלוויזיוניים. רוב המנטליסטים ממציאים בחייהם אפקט טלוויזיוני אחד. זה הרבה יותר כיף שאני לא צריך לקנות את הקסם, אלא יכול להמציא אותו.
"היום כל הצופים בהופעות מצלמים ומעלים ליוטיוב, וככה אמני חושים מעתיקים אותי. לכן אני משתדל להקפיד שלא יצלמו אותי".
• • •
הראל מעיד על עצמו בתור "המנטליסט עם הכי הרבה תוכניות טלוויזיה בעולם, מבחינת מספר התוכניות והעונות שעשיתי עד היום". הוא הגיש את "מחשבות נסתרות", "בלתי נתפס", "העוקץ", "פסיכו", ובשלוש השנים האחרונות את "בלתי נראה", שבה הציג קסמים דרך מצלמת משקפיים שהרכיב על עיניו.
"רשת 13 רצו עונה רביעית. אמרתי 'לא, תודה'. תראה לי עוד מנטליסט בעולם שיגיד לא לתוכנית בפריים־טיים. 13 שנה אני עושה תוכניות, עברתי הרבה ערוצים, ואני שורד, כי תמיד אני זה שחותך.
"בכל שנה וחצי אני יוצא בהופעה חדשה, וזה לא קל, כי זה לא מאפשר לי לנוח. אבל אני משתעמם מהר. למשל, העליתי מופע 'אינטראקטיב', וחצי ממנו לא עבד. לא הדהים. אז התחלנו לשנות תוך כדי הרצה. שינינו בערך 75 אחוז ממנו.
"הגענו למופע ה־13, והבמאי איתמר וייס אמר לי: 'סוף־סוף יש לנו את זה. מופע פצצה'. עניתי לו: 'נמאס לי'. הוא התחרפן, אבל באמת נמאס לי. המשכנו עוד כמה הופעות, והפסקתי".
למה?
"כי ברגע שאני עושה משהו והוא טוב ועובד - מבחינתי אפשר לסמן וי. אני לא בקטע של לחלוב את הפרה. אשתי אומרת 'תנוח רגע, תיהנה ממה שעשית', אבל אני כל הזמן מחפש את הדבר הבא".
בשנתיים האחרונות הוא מנסה לגייס כספים כדי להפיק סרט שכתב על תופעות על־טבעיות, ולא מכבר פתח, עם במאי הקליפים ירון ישינסקי, חברת סטארט אפ בשם "GameChanger", שמשלבת תוכן, פורמטים וטכנולוגיה.
"החברה הזאת מתמחה ביצירת אולפן ממוחשב בעזרת טכנולוגיית CGI (Computer-generated Imagery), תוכנה דומה לזו שעושה אפקטים בסרטים. היא מאפשרת, למשל, הטמעה ממוחשבת של אולפן מפואר, שייראה לצופים אמיתי לגמרי. ככה אני יכול לבנות במחשב מתקן ענק של דיסניוורלד, שבמציאות עולה 5 מיליון דולר, לתכנת אותו ולשים באולפן. זה נותן לי אפשרות להשתולל ולעשות דברים שלא נראו קודם על המסך.
"גייסנו לפרויקט משקיעים. אחד מהם, יצרן צינורות, שם יותר ממיליון שקלים, כי זה עניין אותו. נפגשתי גם עם היזמים של Wix, הראינו להם את הרעיון, ויצאנו מהחדר עם מיליון דולר, על פי שווי שוק של 4 מיליון. הטכנולוגיה עניינה אותם.
"עד היום כבר הספקנו להפיק ולמכור פורמט של שעשועון עם אולפן וירטואלי לאחת מחברות התוכן הגדולות בעולם. הם הפיצו אותו בכמה מדינות, בהן הולנד, פורטוגל, טורקיה ותאילנד".
• • •
בימים אלה הוא גם הפך לראשונה לפרזנטור ומככב בפרסומת של חברת הביטוח weSure. "זה לא שלא היו לי הצעות עד היום, מחברות השקעות ועד אופנועים. אבל כלום לא התאים. גם כשאמרו לי חברת ביטוח, לא הבנתי את הקשר אלי. אבל אז נפגשתי עם החבר'ה של חברת הביטוח ונדלקתי.
בפעם הראשונה בתפקיד הפרזנטור של חברת הביטוח weSure. "קיבלתי חופש פעולה מלא בצילומי הפרסומת" // צילום: דור לב
"קיבלתי חופש פעולה מלא בצילומי הפרסומת. הבאתי את ישינסקי לביים, ויחד יצרנו סדרת פרסומות שמבוססת על עולם ויזואלי של קוסמי רשת, בהשראת אושיית האינסטגרם זאק קינג.
"רק בפרסומת הזאת יש חמישה־שישה קסמים ברצף. יש שוטים שצילמנו 30 פעמים. יש קטע שבו אני קופץ דרך מסך מחשב לתוך שולחן. עזוב שנפצעתי ביד מזה, אבל אתה יודע כמה פעמים הייתי צריך להתרסק על שולחן?"
בשביל מה להתרסק אם בסוף בלאו הכי עושים עריכה ועיבוד דיגיטלי?
"יש מקומות שבהם עשינו שימוש במחשב, אבל בגדול זה היה חיבור של שני קטעי וידאו עם תזמון מיקומים על רמת הסנטימטר. בכל פעם שאני רוצה לעשות קסם - צריך לקפוא במקום, מחליפים את הסט וממשיכים מאותה הנקודה. זאק קינג מצלם סרטון כזה של 20 שניות בארבעה ימים.
"זה מה ששולט היום - חבר'ה שמצלמים את עצמם בבית. יש לו יותר מ־20 מיליון עוקבים באינסטגרם, והכל מהיר מאוד".
זאק קינג. אינסטה קוסם
אתה באינסטגרם?
"כן, אבל העולם הזה מוזר לי. מכריחים אותי מהסוכנות להעלות תמונות, אבל לא מעניין אותי כמה עוקבים יש לי. אני לא טוב בזה".
אתה גם לא רוצה להישאר מאחור.
"אולי. אבל אם אני צריך בשביל זה לתעד את חיי, אז לא תודה. טפו טפו, יש לי מספיק פרנסה והופעות.
"אינסטגרם ויוטיוב הם עולם שטותי. אין דבר שמשעמם אותי יותר מבן אדם שחושב שהוא עצמו זה תוכן. לא מעניין אותי מה יש לסלבריטאית הזאת או ההיא בסנדוויץ'. זה לא תוכן בעיניי. זה קשקוש.
"לא מעניין אותי מה עושה נטע אלחמיסטר, שלא נעים לי להגיד - שמעתי את השם פעם, אין לי מושג מי היא. בכלל, אני לא מכיר שם אף אחד".
זה מעניין מאות אלפי אנשים.
"שכל מה שהם נהנים ממנו זה מציצנות לחיים של אחרים. סבבה, תיהנו. אבל אל תספרו לי שזה תוכן".
אתה הולך להשקות?
"לא, למרות שמזמינים אותי כל הזמן. אין לי שום חבר שהוא 'סלב'. לא מתעסק איתם. חוץ מיהודה לוי, אוקיי? וזה לא שנפגשנו במסיבה, אלא לקחתי אותו לפרויקט והתחברנו.
"אני לא עושה פרמיירות לתוכניות שלי, כל עוד לא מכריחים אותי. אתה מכיר את המשפט סלב לסלב סלב? זה אומר שסלבס עושים 'היי' אחד לשני גם אם הם לא מכירים. מה אתה עושה לי 'היי'? אני לא יודע מי אתה. זה מביך אותי".
מי החברים הקרובים שלך?
"יש לנו קבוצת ווטסאפ שקוראים לה 'טֶלֶפָטוֹרים בגמילה'. כל החבר'ה שם - שימי אטיאס, אמיר לוסטיג, ליאור סושרד, ועוד כמה ישראלים/יהודים מחו"ל. 15-10 איש, שאיתם אני מדבר רוב היום.
"יש לי גם הרבה חברים שהם במאים ועורכים בטלוויזיה. אנשים רואים טלוויזיה וחושבים שהכוכבים הם אסי עזר ורותם סלע, אבל הכוכב הוא זה שביים את התוכנית. זה הבנאדם המעניין בעיניי".
איך אתה מגיב כשעוצרים אותך ברחוב?
"אני קצת מיזנתרופ. לא אוהב שמסתכלים עלי. זה מביך אותי.
"חוץ מזה, כשניגשים אלי, כולם רוצים 'לראות את זה בעיניים'. ואני לא יכול לעשות קסם לכל בנאדם שעוצר אותי ברחוב.
"לפני שבועיים נכנסתי לחניון, ומישהו זיהה אותי, אבל לא הצליח להיזכר מאיפה אני מוכר לו. עניתי לו, 'כוכב נולד עונה 5', וככה זה נגמר. אם הייתי אומר לו שאני נמרוד הראל, הוא היה מבקש שאעשה קסם. על 'כוכב נולד' הוא לא יבקש ממני 'תשיר לי שיר'.
"לכן אני לא אוהב להסתובב ברחוב. אני מרגיש הכי חופשי בחו"ל, למרות שעכשיו הייתי באמסטרדם, והיה סיוט. מתברר שאמסטרדם מורכבת מישראלים, וגם שם הרגשתי שמסתכלים עלי".
קצת מוזר לשמוע את זה מאדם שבחר במקצוע שגורם לאנשים להסתכל עליו.
"בחרתי מקצוע לא כדי להתפרסם, אלא כי אני אוהב להדהים בני אדם. זה קונפליקט. אני אדם מאוד פרטי. כשאני על הבמה אני רוצה שהעיניים יהיו עלי, אבל כשאני יורד מהבמה, זה מרגיש לי כמו חדירה לפרטיות".
• • •
הוא מתגורר בבית מרווח ברמת השרון עם אשתו דנה ושלושת ילדיהם, בני 8, 6 ו־4. דנה היא מהשמות המבטיחים בעולם האופנה, שבין השאר מלבישה את בר רפאלי, ותפרה את השמלה של לוסי איוב לאירוויזיון ואת שמלות הכלה של דניאלה פיק לחתונה עם טרנטינו.
הילדים מתלהבים ממה שאתה עושה?
"הם עוד לא בגיל. אני עושה להם קסמים בסיסיים, אבל כשגדלים בסביבה כזאת, זה כמו ילד שגדל בלונה פארק. אבל הם מבינים שיש להם אבא מוּכר, וגם שיש לו סוג של כוח על אנשים".
המקצוע מתערבב לפעמים עם החיים האישיים?
"כן, קורה לי לפעמים שאני נכנס לתפקיד הפרפורמר, אם אני רוצה להפעיל מניפולציה פסיכולוגית. כשאני עושה את זה לדנה, היא עוצרת אותי מייד. היא מזהה איך הפנים שלי משתנות ואומרת: 'אל תיתן לי את הטון הזה, אתה לא אמן חושים עכשיו'.
עם אשתו דנה. "על הבמה אני רוצה שהעיניים יהיו עלי, אבל מחוץ לבמה זה מרגיש כמו חדירה לפרטיות" // צילום: מאיר פרטוש
"תשמע, אני במקצוע קשה. מופיע בערבים על חשבון הזמן עם המשפחה. לפני כמה שנים הגעתי למצב של חמש הופעות ביום, כל יום. זה היה פסיכי. לא היה לי זמן לעצמי, לכתוב, ליצור, להיפגש עם חברים.
"לא היה לי זמן לזוגיות, הייתי פוגש את אשתי רק ב־23:30 בלילה. זה נהיה מסוכן לקשר כשאתה לא רואה את אשתך, לילה אחרי לילה אחרי לילה. שבר אותי. אז הודעתי לסוכן שלי - עד עשרה ערבים בחודש, אפשר כמה הופעות ביום, ואין יותר הופעות בשישי־שבת.
"היום יש לי זמן לראות טלוויזיה, אבל רק סדרות מתוסרטות או דוקו, לא ריאליטי. לא מתקרב לזה. אנחנו גם הולכים לקולנוע פעם־פעמיים בשבוע".
בהופעות שלך היו מקרים שבהם חצית קווים אדומים?
"בטלוויזיה אתה מנסה לעשות דברים יותר ויותר קיצוניים. פעם עשיתי משהו קיצוני, שאני לא יודע אם אני מצטער עליו או לא. לפני עשר שנים, ב'בלתי נתפס', עשיתי הדגמה עם חירשת, וגרמתי לה להאמין שהיא שומעת מנגינה. זה קטע מדהים, מאוד מרגש, אבל זה גבול עדין.
"אחר כך חשבתי פתאום, אני לא רוצה שחירשים יחשבו שהם יכולים לשמוע, כי אני לא מסוגל לעשות את זה. הייתי מסוגל רק בסיטואציה הנכונה, ועם הבחורה הזאת שידעתי איך להשפיע עליה. והיא מאוד התרגשה מהחוויה.
"לאורך השנים עשיתי פה ושם עוד כמה דברים, שאני לא בטוח שהייתי עושה היום".
היתה לך פשלה בלתי נשכחת?
"מעט מאוד פשלות שלי, אם בכלל, הקהל חווה אותן ככאלה. כי כצופה אתה לא ממש יודע מה הולך לקרות. יש פעמים שאני לא מצליח במשהו, ואז אני עושה משהו מדהים יותר ומצליח לתקן את חוסר ההצלחה שלי. לקהל קשה לתפוס אותי, כי אני שלושה צעדים לפניו".
אלא אם כן הצד השני מחריב את הקסם, כמו במקרה של סושרד ונתניהו בזמנו.
"סושרד נפל על איש קשה, בוא נהיה כנים. לא יודע איך אני הייתי מגיב לסיטואציה כזאת. סושרד כיבד אותו, ובצדק, כי זה ראש הממשלה. אבל ביבי בא להרוס, וכשמישהו מתנהג ככה על הבמה, הוא הורס לכולם את החוויה.
"אם מישהו היה מתנהג לי ככה על הבמה, הייתי משגר אותו כמו טיל. אבל במקרה שהמישהו הזה הוא ראש הממשלה, אז אין דרך להתמודד עם מה שקרה.
"הדבר הכי נורא שקרה לי אי פעם היה בתחילת מופע בסינמה סיטי. רציתי להעלות צופה רנדומלי מהקהל, הצבעתי על מישהו ואמרתי לו: 'בוא לבמה, אתה תהיה מושלם לקטע הבא. קום על הרגליים ובוא'. והאולם חשוך, והוא לא בא.
"ואני אומר: 'תדליקו את האור, ניתן לו מחיאות כפיים, ושירוץ כבר לבמה'. ואיך שנדלק האור, אני קולט שהבנאדם יושב בכיסא גלגלים. היה לא נעים, והתנצלתי מייד. אבל הקהל סלחן ומבין".
המקצוע שלך מצריך ממך לשקר כל הזמן. איך זה משפיע עליך ביומיום?
"אם הייתי מסתכל על זה ככה, היה לי מאוד קשה לחיות עם עצמי. אבל יש קו שאני מקפיד לא לחצות - מה שאני עושה הוא אך ורק לצורכי בידור. אני נלחם כל הזמן במיסטיקנים ומסביר איך להיזהר ממְתקשרים נוכלים.
"לא כל המְתקשרים נוכלים. מבחינתי, נוכל הוא אדם שיודע שהוא עוקץ אותך, ויש הרבה מְתקשרים שמאמינים במה שהם עושים. אבל זה לא אומר שבאמת יש להם כוחות.
"אם נכנסת למופע שלי, אז מבחינתי - ביקשת ממני לשקר לך. כשאתה נכנס לסרט אתה מקבל את זה שישקרו לך, שהאנשים הם שחקנים והאפקטים לא אמיתיים. עריכה זה שקר. כל תוכנית טלוויזיה שאתה רואה זה שקר. אין בנאדם אחד שחושב שאני שרלטן, לא תמצא כזה.
"לפעמים אני מרגיש שאנשים לוקחים את זה למקום אמיתי, ואני עוצר אותם. פנו אלי מהמכס, כדי שאלמד את המוכסים איך לתפוס אנשים שמבריחים קוקאין. אמרתי להם: 'בעולם הבמה אני יודע ליצור אשליה שאני בתוך הראש שלך, אבל בעולם האמיתי כל מוכס שם אותי בכיס הקטן מבחינת היכולת לדעת מי מסתיר משהו על הגוף'.
"יש גם כאלה שאומרים לי: 'אנחנו יודעים שאתה עושה סוג של אשליה, וזה מעניין אותנו'. לכן יצא לי לייעץ לשב"כ ולמסגרות שאני אפילו לא יכול להגיד שייעצתי להן, כי עניינה אותן הפסיכולוגיה של האשליה. עם זה אני זורם בכיף.
"אני לא יכול ללמד אותך לקרוא מחשבות - אני יכול ללמד אותך למה אתה הולך להאמין שקראתי לך את המחשבות".
אז אתה יכול ללמד אותי לעשות קסמים?
"אם אגיד לך את כל האמת - אתה לא תגיב בתדהמה, לא תושלה ולא תיהנה. אם אסתיר ממך יותר מדי, אתה עלול להאמין לי יותר מדי. זאת האחריות שכל אמן חושים לוקח על עצמו. אנשים באמת חושבים שיש לי אינטואיציה פסיכית, כי אתגרתי להם את האמונה במציאות שהם הכירו, ולא סיפקתי הסבר.
"אני מקבל מיילים מאנשים שרוצים ללמוד לקרוא מחשבות, ועונה לכולם: אתם לא יכולים. לכו קודם לערבב קלפים חמש שנים, שש שעות ביום, עד שהידיים שלכם יהיו אדומות. ככה מתחילים. אין מנטליסט אחד בעולם שלא התחיל בללמוד לערבב קלפים. רק דרך קסמי הקלפים אתה יכול להבין איך בני אדם חושבים".
• • •
את השבוע האחרון בילה הראל בסין, שם הנחה כנס של חברת ההייטק אורבוטק. הוא מספר שלאחרונה התלבט אם לפרוץ לחו"ל, אחרי שבתחילת הקריירה ויתר על אפשרות להופיע בלאס וגאס ("היו לי קשרים והצעות, אבל העדפתי להישאר בארץ").
"צילמתי פיילוט באנגלית ל'בלתי נראה', ולפני כמה חודשים מכרנו את הפורמט לפולנים. אני כל הזמן חושב על זה - אם אצליח למכור אותו לשידור בארה"ב, ואני הרי עושה טלוויזיה בשביל הופעות, אז אצטרך לעבור לשם, או לחיות במטוסים. פירות ההצלחה יהיו מרים, ולא אוכל ליהנות מהם, כי אצטרך להיטחן עוד יותר. לא אגיע למצב שבו אני מעתיק את העבודה לחו"ל, כי אני אוהב מאוד להיות בארץ. אני מת על ישראלים, לא סובל אמריקנים".
סושרד עם נתניהו. "ליאור נפל על איש קשה. כשמישהו מתנהג ככה, הוא הורס לכולם את החוויה" // צילום: אורן בן חקון
לאחרונה כתב הראל פוסט ויראלי נגד בנימין נתניהו, שלא כולם הבינו. "ימנים ושמאלנים קראו את הפוסט, וכל אחד חשב אחרת. פתאום לה פמיליה הזמינו אותי למשחק של בית"ר, ומצד שני, שמאלנים קיצונים חיבקו אותי.
"במדינה שלנו כולם אומרים לאמנים, 'תעשה מה שאתה עושה ותשתוק, כי לא מעניין מה אתה חושב'. כשאני כותב פוסטים כאלה בפייסבוק, אני מאבד עוקבים תוך שנייה. יש גם את המטומטמים שכותבים: 'אתה עושה את זה בשביל לקבל עוד תוכנית טלוויזיה'".
למה באמת אתה עושה את זה?
"אני חושב על זה כל הזמן. למה אני משחק באש? למה שלא אדהים אנשים ואשתוק? אני לא מאמין גדול בדעה פוליטית. בהופעות, כשאני שואל 600 איש 'מי שינה את הדעה הפוליטית שלו מאז גיל 16', אולי עשרה מצביעים. הרוב המכריע של האוכלוסייה לא מסוגל לשנות את דעתו.
"אני רק מנסה לגרום לאנשים להפסיק להיות בטוחים שהצד השני טועה. מכאן נבע גם הפוסט הזה. אין דבר כזה דעה פוליטית 'נכונה': זאת אשליה, כי אם היית נולד למשפחה אחרת, היתה לך דעה פוליטית שונה.
"אני שיניתי את הדעה שלי. הייתי שמאל די קיצוני, והיום אני מרכז שנוטה ימינה.
"גם דמות המנטליסט שלי עברה שינוי. מדמות מיסטית לפני עשור, לדמות נגישה יותר, שחושפת דברים. עברתי איזשהו שינוי. ביום שאפסיק להשתנות, אני אמות מקצועית, וגם נפשית. לעמוד במקום זה סוג של מוות. אני מקווה לא להגיע לזה".
nirw@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו