הסנקציות נגד איראן עובדות - והמחאה הבאה מעבר לפינה

הסלמה נרשמה אתמול ב"מחאת הדלק", שהתלקחה באיראן בסוף השבוע שעבר. בדיווחים בלתי רשמיים נמסר על הפגנות והפרות סדר, שהתפשטו ליותר מ־100 ערים ברחבי המדינה. עשרות נהרגו, ובהם כמה מאנשי כוחות הביטחון, ויותר מ־1,000 נעצרו.

המפגינים, רובם צעירים, יצאו לרחובות בעקבות ההכרזה ביום שישי על העלאת מחיר הדלק ב־50%. הם שרפו משרדי ממשלה, בנקים, תחנות משטרה ומוסדות ציבור ושיתקו צירי תנועה ראשיים. כוחות המשטר הגיבו בירי, לעיתים באש חיה.

כצפוי, ניסו דוברי השלטון להמעיט בחומרת ההפגנות והיקפן. דובר על "כמה חוליגנים", שהופעלו על ידי אויביה של טהרן ונמסר ששירותי הביטחון הצליחו לשים ידם על מארגני המהומות, "שפעלו למען אינטרסים זרים". אבל העדות הברורה ביותר לחשש השורר בטהרן מאובדן שליטה היתה ההחלטה אתמול לחסום כמעט כליל את שירותי האינטרנט במדינה, מתוך רצון למנוע הפצת מידע ושמועות ושימוש ברשתות החברתיות לתיאום גל המחאה. עדות נוספת לדאגה מהשלכות ההחלטה על העלאת מחיר הדלק היתה פנייתו של הנשיא רוחאני אל המנהיג הרוחני חמינאי לגבות בפומבי את ההחלטה.

חמינאי נתן את הגיבוי, אבל בדרכו שלו. הוא הביע תמיכה בהעלאת המחירים, אבל טרח להדגיש ש"אינו בקיא בסוגיה". אם ישתבש משהו, תמיד יוכל לגלגל את האחריות אל הנשיא ושאר השותפים להחלטה.

חמינאי // צילום: EPA

איראן אמנם שורדת בינתיים, אבל נאנקת תחת הסנקציות הכלכליות הכבדות שהטילה ארה"ב. האינפלציה טיפסה ל־40%, שער הריאל צונח מדי יום, שיעור המובטלים מזנק כלפי מעלה וכך גם שיעור האנשים שהולכים לעבודה אבל לא מקבלים את שכרם. מומחי הבנק העולמי מעריכים כי השנה התכווץ המשק האיראני בכמעט 10% והתחזית לשנה הבאה - קודרת עוד יותר.

ההחלטה להעלות את מחיר הדלק בשיעור דרמטי היתה מחויבת המציאות לאור המצב הכלכלי הקשה והצורך להתאימו לתוכנית הצנע, שיזם רוחאני. אבל המפגינים יצאו לרחובות גם מפני שהעריכו שהעלאת מחיר הדלק תגרור בעקבותיה העלאות מחיר נוספות בכל ענפי המשק וגם מתוך חוסר אמון מוחלט בהבטחת השלטון להעביר את כל התקבולים מן הדלק להקלת המצוקה של השכבות העניות.

כמו במחאה העממית, שהתלקחה באיראן ודוכאה לפני שנתיים, המניע העיקרי הוא המצב הכלכלי והמצוקה הקשה אבל גם הפעם, כמו אז, הניפו המפגינים גם כרזות פוליטיות בנוסח: "לא רוצים יותר רפובליקה אסלאמית", "די לשלטון הדיקטטור" (חמינאי) וחדלו לבזבז כספים במדינות אחרות על חשבון העם האיראני".

למשטר בטהרן יש די אמצעים לדכא בכוח רב את גל המחאה הנוכחי, כפי שבלם את קודמיו. אבל ייתכן שהפעם הוא נחוש עוד יותר לעשות זאת בשל העובדה שלראשונה שואבים המפגינים באיראן עידוד מההפגנות המקבילות בעיראק. גם שם מוחים המפגינים נגד המעורבות של המשטר האיראני בענייניה הפנימיים של עיראק. משמרות המהפכה וכוחות הביטחון של איראן נדרשים כעת להשקיע משאבים כדי לכבות גלי מחאה נגד משטר האייתוללות משני עברי הגבול. גם אם יצליחו הפעם, כל עוד אין שינוי או נסיגה במדיניות הסנקציות היעילה של ארה"ב, ההתפרצות הבאה של הרחוב האיראני היא מעבר לפינה.