"אני מתפללת שהוא ימות כדי שייעלם כבר מהחיים שלי. אני פשוט לא מסוגלת לעזוב אותו, גם אחרי שגיליתי איזה בוגד שקרן הוא, שעדיין ממשיך לשקר לי".
רווית (שם בדוי), מורה מגדרה בשנות ה־30 לחייה, נשואה לגבר בן 40, מנהל מכירות ברשת ארצית. "הכתובת היתה על הקיר, כל הסימנים היו שם", היא אומרת, "הוא התחיל לחזור הביתה מאוחר, נעדר שעות מהבית, הסתיר את הטלפון שלו. עד שהחלטתי לקחת חוקר פרטי, והוא גילה את כל הסיפור.
תפסה את בן זוגה בוגד בשידור חי
"בהתחלה בעלי הכחיש. אחר כך הוא אמר שהרומן נמשך פחות מחצי שנה, אבל לאחרונה גיליתי שזה נמשך עשר שנים. ממש ישבתי שבעה. לא רק עליו, אלא גם על עצמי.
"הוא יצא מגדרו כדי שלא אעזוב אותו. הלכנו לטיפול זוגי, ושם הוא ביקש ממני סליחה. קנה לי תכשיט. זה כבר לא עושה לי כלום. ובכל זאת אני לא מסוגלת לעזוב אותו. אני עדיין אוהבת אותו, ומפחיד אותי להתגרש ולהישאר לבד".
***
אנחנו מדברות בזמן הפסקת קפה, במהלך מפגש של קבוצת התמיכה היחידה בארץ לנבגדות ולנבגדים. הם נפגשים בכל שבוע בתל אביב, נשים וגברים, בביתה של קרן שחר אליעזר (45), מטפלת אישית וזוגית, גרושה ואם לארבעה, שייסדה את הקבוצה - שכיום כבר מונה כמה מחזורים - לפני שלוש שנים.
רוב הקבוצות אינטימיות, חמישה עד שמונה משתתפים. המפגשים אורכים שעתיים וחצי, וכל קבוצה עוברת יחד שישה מפגשים. בכל חודשיים נפתחת קבוצה חדשה.
המשתתפים מתקשרים ביניהם גם בווטסאפ, שומרים על קשר ותומכים זה בזה גם לאחר סיום המפגשים. אם יש צורך ודרישה, הם יקיימו מפגש נוסף. ההתמודדות המשותפת עם הבגידה, השותפות לרגשות הכעס והעלבון והנחמה שהם שואבים זה מזה מקהות מעט את הכאב.
איור: רות גוילי
"ברגע הגילוי יוצא מהנבגד משהו אחר, מפלצתי", אומרת קרן, "ההרגשה היא כאילו שמטו לך את השטיח מתחת לרגליים. כל אחד מתמודד עם זה בצורה שונה: יש כאלה שמתמוטטים, צועקים, מקללים, משתוללים, אפילו מכים. ויש כאלה ששותקים".
היא יודעת על מה היא מדברת. "למרות שאני יועצת זוגית, ואני יושבת עם זוגות ברגעי משבר, שום דבר לא הכין אותי לרגע הזה שבו גיליתי שבעלי בוגד בי. הרגשתי כאילו מישהו שם למעלה אומר לי, 'את רוצה לעזור לזוגות לצאת ממשבר של בגידה? תחווי את זה בעצמך'.
"כשהתחילו להופיע סימנים, כמו שינויי התנהגות, סיסמאות לטלפון, בילויים בלילות ושעות רבות מחוץ לבית, התחלתי לחשוד. די מהר הבנתי את התמונה. שכרתי חוקר פרטי, והוא אישש את החשדות שלי".
איך הגבת ברגע שהוא הראה לך את ההוכחות?
"התפרקתי. בכיתי, צעקתי, כעסתי. בעיקר כאבתי. עדיין היה לי קשה להאמין שזה אמיתי. הייתי בטוחה שאני בתוך חלום בלהות וחיכיתי שמישהו יעיר אותי. הוריי התגרשו כשהייתי בת 19, כך שאני מכירה היטב את המחיר שמשלמת המשפחה על פירוק הבית".
מה קרה אחר כך?
"נכנסתי לסחרור מטורף. זו סיטואציה מערערת, הרגשה של חוסר ביטחון טוטאלי. הצד השני הופך מאוהב לאויב, ההרגשה היא כמו ברכבת הרים, בלי שליטה ובלי מעצורים, חוסר ודאות וכאוס גדול, הכחשה, כעס, אכזבה, אובדן, כאב רגשי, כאב פיזי, צער, תסכול, פגיעה. הכל מגיע יחד. זו היתה אחת הטראומות הקשות שעברתי. היא טלטלה אותי והפכה את עולמי".
***
לאחר שהחלה להסתגל למצב החדש, החליטה קרן לערוך מחקר משלה ולנסות להיכנס לעולמם של הבוגדים.
"על חוויית הבגידה כבר נכתבו אינספור מילים ונערכו אלפי מחקרים אקדמיים, אבל מי שלא חווה בגידה, לעולם לא יבין איך זה מרגיש", היא אומרת, "המחקר הפרטי שלי נולד מתוך הרצון האישי לשקם. להבין את הצד השני מתוך מחשבה שאם אוכל להבין, אולי אוכל גם לסלוח".
היא פתחה פרופיל פיקטיבי באתרי היכרויות של גברים ונשים נשואים, ושם התחזתה לאישה נשואה שמחפשת קשר. לאט־לאט למדה את כללי המשחק - מי פונה למי, איך מתקיימת שיחה וירטואלית שמטרתה היחידה היא סקס, איך נשארים אנונימיים, מה כדאי להגיד ומה לא, איך עוברים משיחה לפגישה, איך בוחרים עם מי להיפגש.
"רציתי להיכנס למוח של הבוגדים, להבין מה עובר להם בראש. תחילה בדקתי גברים, ובהמשך דגמתי גם נשים. מצאתי שיש סוגים שונים של בגידות - סטוץ, רומן, ריבוי מערכות יחסים, טעות חד־פעמית, בגידה סדרתית, בגידה וירטואלית. הסיבות העיקריות שאנשים ציינו לבגידה היו חוסר הערכה בבית, מחסור ביחסי מין או קושי עם סגנון הסקס, חוסר בחום ובאהבה, תקשורת לקויה, התמכרות לסקס ולריגושים וחיפוש אחר פתח יציאה מהנישואים.
"בדקתי אם לבוגדים יש קווי אופי משותפים, אם נולדים עם 'פגם' כזה, מה דחף אותם לזה ואם אפשר לעצור את זה לפני שדברים קורים. שאלתי אם יש להם מצפון, אם הם מוּדעים להשלכות של מעשיהם, אם הם עצמם היו מוכנים לספוג בגידה של בת הזוג או בן הזוג".
היא ניהלה שיחות וירטואליות עם עשרות בוגדים ובוגדות באתרים. במקביל, מתוך המצוקה הפרטית שלה, רצתה לדבר עם אנשים נוספים שחוו בגידה. "לא כמטפלת, אלא מלב אל לב. חיפשתי קבוצות תמיכה לנבגדים, ומכיוון שלא מצאתי אף אחת כזאת, החלטתי להקים אחת בעצמי.
קרן שחר אליעזר באחת מפגישות התמיכה // צילום: יהושע יוסף
"הקבוצה הראשונה היתה קבוצת 'רכבת' - קבוצה קבועה שנפגשת פעם בשבוע, במקום קבוע ובשעה קבועה, ומי שרצה הגיע. היא היתה מיועדת לנשים בלבד ונועדה בעיקר לתמיכה. כשמספר המשתתפות גדל, שיניתי את הפורמט לקבוצה 'תהליכית', שמשלבת תמיכה וטיפול לגברים ולנשים כאחד.
"בתהליך הטיפולי מספרים המשתתפים על הדרך שעברו ועל הטראומה שחוו. הם מקבלים כלים להתמודד עם הכעס, הכאב, האכזבה, אובדן האמון ואובדן בן הזוג או בת הזוג.
"כל מפגש נפתח בשיתוף: כל אחד מספר מה עבר עליו במשך השבוע. בהמשך יש סשן טיפולי שכולל שאלות שלי ותובנות. אפשר לדבר, ואפשר גם לשתוק ולהקשיב. יש רגעים של דמעות, ויש רגעים של הומור עצמי וצחוק.
"יש קבוצות שבהן חשוב למשתתפים בעיקר לספר ולשמוע, ויש כאלו שבהן הם מעדיפים לעבוד יותר על תהליכים טיפוליים. המינון בין שני הצרכים הללו נקבע לפי המשתתפים. זה תהליך דינמי מאוד וייחודי לכל קבוצה. בין המשתתפים נוצר קשר מיוחד של שותפות גורל".
יש גם קשרים רומנטיים?
"כן. אמנם זו לא המטרה של קבוצות התמיכה, אבל אני שמחה מאוד עבורם על הפינה החמה שהם מוצאים זה בזרועות זה.
"המטרה העיקרית של קבוצת התמיכה היא לצמוח ולשקם. זה מרחב מכיל, לא שיפוטי, שמסייע לחזק את הביטחון העצמי, לצאת מהכאב, למצוא את עצמך מחדש, ללמוד להבין, לסלוח ולעבור תהליך מְרפא.
"גם אני עצמי הצלחתי, בסופו של דבר, לסלוח לבן זוגי. הגירושים הגיעו מאוחר יותר".
***
כמו רווית, גם יונתן (35) מאזור השרון, אב לשלושה ומנהל בחברה גדולה, עדיין נשוי - אף שגילה לפני שישה חודשים שאשתו בוגדת בו.
• לכל הכתבות של "שישבת"
"אחרי הגילוי אתה מרגיש מאוד בודד. זה משהו שלא מדברים עליו עם המשפחה או עם מכרים. לא הכרתי אף אחד שזה קרה לו.
"חיפשתי מקום שבו זה בסדר להיות שבור וכואב, ומצד שני, שייתן לי חיזוק וחום. כך הגעתי לקבוצת התמיכה, חודש אחרי הגילוי. הקבוצה עזרה לי לקבל פרספקטיבה. הבנתי שאני לא היחיד בעולם שבגדו בו. האפשרות לדבר על נושא כל כך כואב בסביבה כל כך מכילה וחופשית היתה מאוד משמעותית בהחלמה האישית שלי.
"במקביל, החלטתי שאני רוצה לשקם את הקשר הזוגי. אנחנו יחד מאז הצבא, סיפור אהבה גדול ומיוחד. היה בינינו אמון עיוור. בחודשים שלפני הגילוי ראיתי שעובר עליה משהו קשה, אבל הייתי בטוח שזה קשור לעבודה או לקשיים שבגידול שלושה ילדים קטנים.
"התחלתי לחשוד רק כשהיא אמרה לי שהיא רוצה לדבר איתי על משהו חשוב. ואז היא סיפרה לי שהיא בגדה בי במשך כמה חודשים עם חבר ילדות שלה, גם הוא נשוי. זה לא מישהו שהכרתי. היא אמרה שפחדה שזה יגיע אלי ממקורות אחרים.
"בהתחלה היא שיתפה רק בחלקים מהסיפור. ובהמשך, משום שפחדה שאשמע על זה ממישהו אחר, סיפרה לי עוד. התעקשתי לדעת הכל, בלי פילטרים. באותו שלב היא כבר סיימה את הקשר איתו, אמרה שהיא כבר לא רוצה אותו והביעה חרטה גדולה. היא ביקשה שנשקם את הזוגיות שלנו".
איך הרגשת כשהיא סיפרה על הבגידה?
"כאילו מישהו רצח את הנשמה ואת הלב שלי. אני מדמה את זה לפשע הרגשי בדרגה החמורה ביותר שאפשר לבצע. הזוגיות והמשפחה שלי היו המשמעות שלי בחיים, וכל מה שעשיתי היה מתוך רצון להעניק לאשתי ולילדים. הבגידה היתה רצח מלא של המשמעות הזאת, של המשמעות האישית שלי. היא גרמה לי להרגיש כאילו הסיפור שסיפרתי לעצמי על החיים שלי נגמר ברגע אחד.
"עשיתי חיפוש באינטרנט, הבנתי שמדובר בטראומה לכל דבר, ושמצפה לי עוד דרך ארוכה. אבל החלטתי לא לקבל החלטות דרסטיות עד שהראש יחזור לתפקד ואוכל לראות את הדברים בצלילות.
"בשבועות הראשונים חוויתי סימפטומים של פוסט־טראומה והצפות רגשיות בעוצמה שלא אִפשרה לי לנשום. לראשונה בחיי עברתי התקפי חרדה. היו לי סיוטים בלילות. תחושות תמידיות של כאב, פחד, חוסר ודאות, עצב, דכדוך קיומי, שבאו והלכו לסירוגין והפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים.
"האדם שהכי אהבתי, שהכי סמכתי עליו בעולם, בגד בי, וזה גרם לי לאבד אמון בבני אדם באופן כללי, לאבד את התמימות ולהרגיש כל הזמן לא בטוח ולא מוגן, אפילו בתא המשפחתי.
"הפסקתי את כל הפעילויות החיוביות בחיים שלי, כמו אימוני כושר והקפדה על תזונה בריאה, וחזרתי לעשן ולשתות. זה השפיע גם על המעמד שלי בחברה שבה עבדתי. לא הצלחתי להתרכז, ועשיתי את המינימום כדי לשרוד. ראו את זה עלי ואפילו זומנתי לשיחה. לא שיתפתי את הממונים עלי. אף אחד לא יודע מהסיפור עד הרגע הזה".
שקלת לעזוב את הבית?
"הייתי על סף עזיבה כמה פעמים. בכל פעם בת הזוג שלי התחננה שאשאר ושאתן לה רק עוד שעה אחת, רק עוד יום אחד. החודשיים הראשונים היו טירוף מוחלט, רכבת הרים רגשית. כאב עמוק וכעס ואובדן מהצד שלי, וגם חרטה ובושה עמוקה מהצד שלה. הבנתי שהיא עדיין אוהבת אותי ושהיא מאוד מצטערת על מה שעשתה, ומוכנה לעשות את כל מה שנדרש כדי לשקם את עצמה ואת היחסים שלנו.
"הבנתי שאני עדיין אוהב אותה, וגם אם ארצה להיפרד, אני רוצה לבחור בזה ממקום בריא שלי ולא ממקום שבור של טראומה. לאט־לאט הדברים התחילו לחזור למסלולם. עם הזמן ובהדרגה, הכאב והעצב פחתו ותחושות האמון והביטחון החלו להשתפר. היה, ועדיין יש, אֵבל רב על האובדן של הזוגיות שהיתה ועל האובדן של סיפור החיים שסיפרתי לעצמי. אני עדיין מרגיש שאני צריך לטפס מהבור הזה".
אילו מאמצים אתה רואה שהיא עושה?
"היא התחייבה לכנות ולשקיפות מלאה. למשל, היא נותנת לי לקרוא את המיילים שלה ולהסתכל בטלפון שלה. היא בעצמה עוברת תהליך טיפולי משמעותי, שבו היא פותחת את המקומות הכואבים שלה, שהובילו אותה לשקר ולבגוד.
"אנחנו עוברים טיפול רגשי בנפרד, והלכנו גם לטיפול זוגי אצל קרן. אשתי למדה לדבר בפתיחות ובאותנטיות על המקומות הכי פגיעים והכי אישיים בנפש שלה, כדי שאוכל לראות את כולה. היא התחייבה לשים את הזוגיות והמשפחה במקום הראשון בסדר העדיפויות שלה, ומשתדלת בכל יום להיות בת זוג קשובה ואמא נוכחת יותר.
"אחרי תקופה אינטנסיבית מאוד, יש בי גרעין קטן שהתחיל להאמין שאולי אפשר לבנות משהו חדש במקום מה שנשבר. אני מבין היום שאי אפשר 'לשקם' את הזוגיות. מה שהיה נגמר ואיננו, עם כל הדברים הטובים וגם הפחות טובים. אבל אפשר לנסות, באומץ ובקושי גדול, לבנות משהו חדש בין שני אנשים חדשים, שכל אחד מהם השתנה באופן מהותי בגלל הטראומה.
"אני חושב שגם לבוגדים עצמם התהליך הוא קשה ולא פשוט, ולכן לדעתי קבוצת תמיכה לבוגדים היתה עוזרת מאוד. במיוחד למי שרוצים להציל את הזוגיות ולבנות משהו חדש. אם מי שבוגד מתחרט, מצטער, מתבייש ומוכן להתבונן החוצה, על הכאב העצום שגרם לאנשים שסביבו, וגם פנימה, לתוך עצמו, ולעשות עבודת עומק כדי להבין מה הביא אותו לעשות מעשה נורא כל כך - אפשר לחולל שינוי. בסופו של דבר, כל הבגידות הן בריחות שמבוצעות על ידי אנשים עם ערך עצמי נמוך וסולם ערכי רעוע".
***
שלוש שנים חלפו מאז ששלומית (59), אם לשלושה מרעננה, גילתה שבעלה בגד בה. המאהבת לשעבר עבדה בעסק המשותף של שלומית ובעלה, ו"לפעמים אני עדיין מדמיינת אותם יחד".
מתי התחלת לחשוד?
"כשההתנהגות שלו השתנתה פתאום. שמעתי לחשושים וראיתי מבטים מוזרים מהצד של העובדת הזאת, והטמנתי מכשיר הקלטה במקום העבודה שלנו. כשהאזנתי להקלטות שמעתי הכל, את כל מה שהיה ביניהם. הם עשו סקס ממש שם, במשרד.
"בהתחלה הוא ניסה להכחיש, אבל אז הבין שהוא כבר לא יכול להסתיר, וביקש סליחה. התברר לי שזה נמשך שלוש שנים, מתחת לאף שלי.
"מייד אחרי שגיליתי, עזבתי את העסק והתחלתי לעבוד בעבודה חדשה. לא הייתי מסוגלת יותר להיות במקום שבו הכל קרה. המאהבת של בעלי פוטרה, ולפי מה שידוע לי, הוא ניתק את הקשר איתה.
"כשבעלי הואיל לבוא איתי לטיפול זוגי, הוא כאילו עשה לי טובה. הוא לא חשב שאנחנו צריכים טיפול, והוא לא מאמין בטיפול. הקמנו יחד עסק לתפארת, ויש לנו ילדים נהדרים וגם נכדים, אבל הבגידה הזאת גמרה אותי. זה מביך ומבייש אותי. רק אחרי יותר משנה סיפרתי לילדים ולאנשים נוספים מהמעגל הקרוב אלי. הם היו המומים. עד היום אני מקבלת מהם המון תמיכה, אבל לא רוצה להכביד עליהם".
קרן שחר אליעזר // צילום: יהושע יוסף
לפני כשנה החליטה שלומית לקחת פסק זמן מהחיים עם בעלה ושכרה דירה לבדה. אחרי חודשיים חזרה לחיות איתו, אולם לפני כמה חודשים שוב ביקשה ממנו לעזוב את ביתם המשותף.
"חשבתי להיפרד ממנו כדי להתאהב שוב. כשהוצאתי אותו מהבית הרגשתי רוגע ושלווה, ואז פתאום היה לי משונה בלעדיו. נכנסתי ללחץ וביקשתי ממנו לחזור.
"למרות שאנחנו עדיין יחד, התקשורת בינינו לא משהו. אני מרגישה תקועה, לא חיה ולא מתה, אבל לא יכולה להיפרד, כי אני לא מכירה משהו אחר חוץ ממנו. צער הפרידה גדול עלי. אני עדיין מקווה שיהיה לי האומץ לקום וללכת".
קרן מספרת שמנעד הרגשות אצל האנשים שמגיעים לקבוצות התמיכה רחב. "רובם מרגישים שעולמם חרב עליהם בבת אחת. רבים נאלצים לקחת כדורי הרגעה. הפגיעה מצד מישהו שאוהבים וסומכים עליו גורמת להם לעיתים רבות לאבד אמון בבני אדם ולחוש אכזבה, כאב פיזי בגוף, עצב גדול, כעס, תסכול, אובדן התמימות".
מה כולל הטיפול בקבוצה?
"אצל מי שמבקש לשקם את הזוגיות, אני שמה דגש על סליחה, על קבלת אחריות של שני הצדדים, על מציאת הדרך לשיקום ולבניית אמון, וכמובן על החזרת האהבה. אני רגישה מאוד לצרכים של האנשים שמגיעים אלי, והרוב מגיעים אלי במטרה לשקם. יש גם כאלה שמגיעים במטרה להבין מה השתבש ולצלוח את הקושי, ואחרים מגיעים כדי להיפרד יפה.
"אחרי השיקום הזוגיות כבר לא נראית כמו שהיתה. המטרה שלי היא להוביל אותם מהמשבר למקום טוב יותר, אפילו טוב יותר ממה שהיה לפני הבגידה. להחזיר את האמון זה תהליך. עובדים על שיפור התקשורת הזוגית ועל הבנת הצרכים של שני בני הזוג.
"אחרי בגידה נולדים שני אנשים חדשים, ובשיקום הם לומדים להכיר מחדש זה את זה, בונים קשר חדש ונפרדים בהדרגה מהישן. אני קוראת לזה 'פרק ב''. בפרק הזה יש חוקים חדשים, יכולות חדשות, חוויות חדשות, הצלחות חדשות, צרכים חדשים, הסתכלות רעננה, שונה ומעודכנת על מערכת היחסים החדשה.
"בנוסף, הם מקבלים לא מעט 'שיעורי בית', שבהם הם עובדים על שיקום האמון. זו הזדמנות לטרוף את הקלפים מחדש וליצור משהו עדכני יותר, ליצור דרך חדשה".
***
אורטל (32), חרדית שמתגוררת בשומרון ואם לחמישה, גילתה שבעלה בוגד בה זמן קצר לאחר שנולד בנם הקטן, כיום בן שנתיים.
"תמיד זוכרים את יום הגילוי של הבגידה", היא אומרת, "זה כמו יום פטירה, תאריך שלא שוכחים".
בעלה התוודה בפניה מיוזמתו. "יום אחד, בלי הכנה מוקדמת, הוא פשוט החליט לסיים את הקשר עם המאהבת שלו ולספר לי. אני חושבת שהוא פחד שאגלה בעצמי. הוא סיפר שבמשך שנה ניהל רומן עם אישה אחרת, גם היא נשואה.
"אמרתי לו במקום: 'אני לא נשארת עוד יום אחד'. התכוונתי לארוז את עצמי ואת הילדים וללכת. מגיל צעיר חינכו אותי לא להיות תלותית. אבא שלי הקפיד מאוד שאלמד באוניברסיטה כדי שלא אהיה תלויה בבעלי והיה תמיד אומר לי, 'אם יהיה לך רע, תקומי ותלכי'.
"כשדמיינתי את המגע ביניהם, השתגעתי לגמרי. במיוחד כשגיליתי בבית שלי פריטי לבוש שלה, והבנתי שהוא הביא אותה פעמיים לביתנו. הוא לא הכחיש. לקחתי כדורי הרגעה, הייתי במצב נפשי גרוע.
"אבל למרות הכל, אחרי כמה חודשים החלטתי לתת לו צ'אנס נוסף. הוא בעל מדהים וקסם של בן אדם. הוא תמיד היה שם בשבילי, בעל תומך, מכיל ואוהב, ואני יודעת כמה היה לי טוב בנישואים שלנו.
"הוא אמר לי שזה היה בשביל הריגוש. שבגלל ששניהם נשואים, התחושה שלא יתפסו אותם עשתה לו את זה, אבל בפועל לא היו לו שום רגשות כלפיה ולא היו לו שיחות עומק איתה".
אורטל הגיעה לקבוצת התמיכה של קרן לפני חצי שנה, ובנוסף הלכו היא ובעלה לטיפול זוגי ביישוב שבו הם מתגוררים. "בזכות השבר הזה אני מרגישה שהתחתנתי שוב עם אותו אדם. היום הוא מבין את הטעות שעשה, מכה על חטא ומדגיש כל הזמן שההנאה הרגעית לא שווה את ההרס שנגרם אחר כך.
"הוא מכרכר סביבי ומביע את האהבה שלו בלי סוף. אני מרגישה את הכנות שבחרטה שלו, ולכן היה לי קל לסלוח. כאישה מאמינה, אני יודעת שכל מה שהקב"ה עושה זה לטובה, גם אם זה לא מובן לנו.
"אני מאמינה בבעלי, אני יודעת שהוא אוהב אותי ושמה שהוא עשה היה טעות. כיום אני באה רק למפגשים בודדים אצל קרן, אחת לתקופה, כדי לעדכן ולשתף את האחרים בהתקדמות שלנו".
***
עינת (45) ממרכז הארץ, אם לשלושה שעוסקת בשיווק באינטרנט, עזבה את הבית לפני עשרה חודשים, כשגילתה שבעלה בוגד בה.
"במשך שנה היתה לי תחושת בטן חזקה. ניסיתי לפתוח את הבעיות שלנו בשיחה, ואחרי שהלכנו למטפלת זוגית, הוא התחיל להיפתח קצת. יום אחד אזרתי אומץ ושאלתי אותו: 'יש לך מישהי?' ואז הוא אמר: 'כן'.
"הייתי לחלוטין לא מוכנה לתשובה הזאת. היה לי קצר במוח. אני זוכרת רק שהטחתי בו את כל מה שעבר לי בראש, נעלתי את עצמי באמבטיה והתחלתי לבכות. זה היה איבוד שליטה טוטאלי.
"המשכנו ללכת לטיפול זוגי, ואחרי חודשיים, במקביל, הגעתי לקבוצת התמיכה. אבל בזמן התהליך הבנתי שהוא כבר מזמן ויתר עלי ועבר הלאה. הוא כבר לא רצה אותי, ורק שכח לשתף אותי, כך שבעצם לא נשאר מה לתקן. אז החלטתי לחתוך כמה שיותר מהר.
"קיבלתי תמיכה מהסביבה, מהחברים ומהמשפחה ואספתי את עצמי מהר יחסית. בקיץ האחרון עזבתי את הבית עם הילדים והשארתי לו את כל הרהיטים. חיינו בדירה חדשה יחסית, וממילא לא הרגשתי שם מעולם בבית.
"עכשיו יש לי דירה מהממת, אני עפה על החיים והחיים מחזירים לי טוב. העולם נפתח בפניי. אני עוברת חוויות שלא הייתי בכלל יכולה לדמיין בחיים הקודמים שלי. יוצאת לדייטים, יוצאת למסיבות, מבלה, נוסעת, מכירה חברים חדשים ויוצרת לעצמי תחביבים חדשים.
"קיבלתי פרספקטיבה אחרת לחיים, קיבלתי פרופורציות. יצאתי מהקיבעון שהייתי קבורה בו. איבדתי את הפחד והבנתי ששליטה היא אשליה, ושעדיף לתעל את האנרגיות לדברים חיוביים. לקחתי כל דבר שעבר עלי כהזדמנות לחוויה, ללמידה, להתמודדות.
"הכרתי מחדש את עצמי, את המשפחה ואת החברים מהעבר, שתמכו בי לאורך כל התקופה. נפגשתי עם אנשים חדשים, גרושים וגרושות, והכרתי חברים חדשים, שמלווים אותי מאז בדרך שלי".
את חושבת על זוגיות חדשה?
"לא מזמן פגשתי גבר בבר, שמאוד נראה לי. אבל אני עוד לא יודעת אם אתן בו אמון. גם אם כן, זה יהיה אולי ב־90 אחוז. ייקח עוד זמן עד שאעמיד במבחן את האמון שלי בגברים. כרגע אני בספק".
***
ליאור, חולונית בשנות ה־40 לחייה, נשואה כבר 22 שנה ואם לשלושה. לפני ארבע שנים התוודה בפניה בעלה שהוא בוגד בה.
"לפני שגיליתי על הבגידה, היתה לנו שנה לא קלה. בעלי היה מדוכא, לא השקיע במראה החיצוני שלו ולא תקשר איתי. חשבתי שהוא בדיכאון וניסיתי לעזור לו, ואז התברר שהוא בגד בי. הוא סיפר לי על זה בעצמו, כי בעלה של המאהבת ידע הרבה פרטים ובעלי פחד שאגלה.
"יום אחד הוא העיר אותי מוקדם בבוקר וסיפר לי שיש לו קשר עם מישהי שאני מכירה, אבל שזה לא קשר רומנטי. בהמשך היום ביקשתי ממנו לספר לי את האמת. הבטחתי לא לכעוס עליו. אמרתי לו שהכל בסדר. ואז הוא נפתח וסיפר את כל הפרטים והודה שהקשר שלו עם אותה אישה הוא רומנטי. פתאום התחילו להסתדר לי אירועים ומצבים שלא הבנתי עד אז, כמו למה הוא היה קר אלי.
"בהתחלה היו לי הרבה שאלות. איך ומה היה. רציתי לדעת פרטים מאוד אישיים. איך הוא נגע בה, מה הוא אמר לה, כמה פעמים הוא שכב איתה ואיך נראה המקום שבו זה קרה. מכיוון ששידרתי לו רוגע ולא השתוללתי, היה לו קל יותר להיפתח ולספר הכל.
"אבל לא ידעתי עד כמה זה יטלטל אותי. בהתחלה הייתי בהלם, הרגשתי שהאדמה נשמטת לי מתחת לרגליים. הייתי כל כך פגועה, עצובה והמומה. עד עכשיו חלק מהלב שלי מת. זה כמו שמישהו מנסה להרוג אותך, ואתה עדיין נשאר בחיים וממשיך לדמם.
"לא יכולתי לישון, כי בראש שלי תמיד היו הוא והיא יחד. הייתי זקוקה לאהבה, למגע, לחיבוק, אבל לא קיבלתי את זה ממנו, גם אחרי שהוא התוודה. הרגשתי מאוד לא נאהבת, כאילו הוא מכריח את עצמו לאהוב אותי.
"רציתי לדעת אם הוא אהב אותה. בליבי ידעתי שכן, כי הוא לא הראה לי חום וחיבה, אבל הוא טען שזאת לא היתה אהבה גדולה".
ליאור הציבה לבעלה אולטימטום: טיפול זוגי או פרידה. הם הלכו על טיפול, שנמשך שנה. "בפעם הראשונה מאז הגילוי הוא הקשיב לי, הבין אותי, הבין שכואב לי. למדנו להכיר טוב יותר את עצמנו ואחד את השני. הרבה פעמים הטיפול הביא לריחוק ולכעסים, והיחסים הרגישו כמו בקרוסלה.
"בסופו של דבר, השינוי שחל בי הוא פנימי יותר. תפיסת העולם שלי השתנתה, וגם המודעות לתקופה הלא טובה שעברנו ולחלקים שרציתי לשנות. התחלתי לעבוד על יחסים עם אנשים והתחלתי גם להשקיע בעצמי מבחינת מראה. התחלתי לעשות ספורט, וזה שחרר אותי וגרם לבעלי להתאהב בי מחדש.
"היום אני בפרק ב', אבל עם בעלי. אני בטוחה בזוגיות שלי ומקבלת ממנו הרבה אהבה והערכה. מהצד שלי, האהבה שלי אליו ירדה, ואני שמחה על כך. בניגוד לפעם, הוא אוהב אותי יותר ממה שאני אוהבת אותו, וזה מחזק לי את הביטחון. שירגיש שהוא תמיד צריך להתאמץ בשבילי".
שלוש שנים אחרי שגילתה על הבגידה, ראתה ליאור פרסום ברשת על קבוצת התמיכה של קרן והחליטה להצטרף. "מצאתי פה חברי נפש שמכירים מקרוב את התחושות שאני חוויתי. קיבלתי את ההכלה שתמיד חיפשתי. הקבוצה נותנת לי כלים ותשובות לכל השאלות והקשיים שלי, גם היום, שלוש שנים אחרי. לפעמים יש נפילות, לפעמים רוצים לשתף, לשמוע, להבין עוד. הקבוצה מקרבת בין הלבבות השבורים ומתקנת אותם".
אפשר לתקן?
"אפשר לצלוח בגידה ולהתגבר עליה, גם אם לא בשנים הראשונות. צריך לעשות הכל כדי להחזיק את הנישואים, ולא להתגרש ולהרוס בית נוסף בישראל. גם אם נבגדתְ, את יכולה לשנות את חייך, ליצור את המציאות שלך ולהאמין שתגיעי לנחלה שלך בראש מורם, עם הרבה אמונה ואהבה לסובבייך והשקעה בעצמך. את צריכה להילחם בכל הכוח על החיים שלך ועל האנשים שאת אוהבת. בסוף תצליחי, והחיים יחזירו לך אהבה".
אני שואלת את המשתתפים בקבוצה מה המסר שלהם לגברים ולנשים שחוו בגידה. כולם מסכימים על מסר אחד: אין סיבה להתבייש.
"בגידה היא משהו שקורה לאנשים טובים שלא מגיע להם, ובשום פנים ואופן זו לא אשמתו של הנבגד", אומרת רווית, "כל ניסיון של הבוגד לצייר תמונה כזאת הוא שקר, חוסר רגישות, מניפולציה, ובעצם חלק מהאופי שהביא אותו מלכתחילה לבגוד ולהרוס נשמה של מישהו אחר". √
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
