עלות פיזור הכנסת ה־22 והליכה בפעם השלישית לבחירות תהיה עוד כ־800 מיליון שקלים, שלא תוכננו בתקציב המקורי של 2019, כפליים מעלות פיזור הכנסת ה־20.
הנזק למשק ולכלכלה של סיבוב בחירות שלישי מוערך בעוד 2.5 מיליארד שקלים עד 3 מיליארד שקלים, נוסף על הפסד תוצר והעמסת עלויות והוצאות שכר למעסיקים, למפעלים ולתעשייה, בשל יום שבתון שלישי בשנת תקציב אחת.
בכירים בדרג המקצועי באוצר נזהרים שלא להתבטא בפומבי על הנזקים הכלכליים הנגרמים מחוסר הוודאות הפוליטית והפיכתה של שנת 2019 כולה לשנת בחירות, שבה משרדי הממשלה לא מתפקדים.
בכירים באוצר אמרו ל"ישראל היום", כי בתכנון המקורי של התקציב דובר על הוצאה אחת של 800 מיליון שקלים בלבד. בחירות חוזרות בפעם השלישית, אם יהיו, יחייבו קיצוץ נוסף של לפחות 1.6 מיליארד שקלים, נוסף על קיצוץ רוחבי של 1.23 מיליארד שקלים שהממשלה כבר אישרה ומונח על שולחנה ולאישורה של ועדת הכספים הזמנית של הכנסת ה־22. זאת, גם נוסף על קיצוץ רוחבי של יותר ממיליארד שקלים שגם הוא אושר עוד בכנסת ה־20, וגולגל לפתחה של הכנסת ה־21 ויגולגל לפתחה של הכנסת ה־22.
כך שהנזק הכולל למשק עד כה משתי מערכות הבחירות השנה מוערך בין חמישה מיליארד שקלים לשישה מיליארד שקלים. אם יתבצע סבב בחירות שלישי בתוך כחצי שנה, הנזק הכולל למשק ולכלכלה יטפס ויהיה בין 7.5 מיליארד שקלים ל־9 מיליארד שקלים.
מדובר בהפסד אחוז תוצר אחד, בעוד לפי הערכות בנק ישראל וקרן המטבע הבינלאומית, הצמיחה בשנת 2019 לא תעלה על 3.1%. ללא סבבי הבחירות, כלכלת ישראל לפי התכנון המקורי היתה אמורה לצמוח השנה לפחות בשיעור של 3.6%. בגלל שיום הבחירות הוא יום שבתון, בחירות בפעם השלישית בתוך חצי שנה יעמיסו על המעסיקים הפרטיים במגזר העסקי, במפעלים ובתעשייה, עלויות והוצאות שכר שלא תוכננו.
בעיות ארוכות טווח
יום הבחירות לכנסת הוא יום שבתון שבו אין חובה לעבוד, ולמעסיקים אסור לנכות יום חופשה משכרם של העובדים. אבל במגזר הפרטי, בשירותי התחבורה, בשירותים הציבוריים ובמגזרים נוספים, העובדים ממשיכים לעבוד - ועל המעסיקים לשלם שכר בשיעור 200%, או לשלם שכר רגיל ולהעניק יום חופשה, נוסף על כך, במועד אחר. כלומר, על שני סבבי הבחירות המעסיקים הפרטיים, בתחבורה ובשירותים הציבוריים, שילמו שכר עבור 4 ימי עבודה, וביחד עם סיבוב בחירות שלישי מדובר בתשלום עבור 6 ימי עבודה - שכר של יותר משבוע עבודה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התבטא בעניין ההשלכות הכלכליות של חוסר הוודאות הפוליטית: "העיכוב בהקמת הממשלה דוחה את הטיפול בבעיות ארוכות הטווח של המשק, שעליהן הצביע בנק ישראל בדו"ח מיוחד בנושא הפריון - והוא דוחה את נקיטת הצעדים הדחופים הנדרשים כדי להחזיר את הגירעון ואת יחס החוב־תוצר לתוואי בר־קיימא. אי הוודאות לגבי העוצמה ולגבי התפריט של הצעדים שבהם הממשלה תנקוט מקשה עלינו להעריך בשלב הזה איזו השפעה תהיה להם על ההתפתחויות בשנה הבאה". פרופ' ירון הוסיף: "יש לשוב ולהדגיש את החשיבות בכך שהממשלה שתקום תתמודד עם האתגר התקציבי בנחישות, תתווה ותיישם תוכניות שייתנו מענה לאתגרים ארוכי הטווח של המשק הישראלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
