בוטים וארדואניזציה: מילות השנה תשע"ט

צילום: קוקו // הפסדנו קופירייטר. בנימין נתניהו

גם השנה למדנו שהחיים עשויים ממילים וממשפטים, והפוליטיקה אינה אלא עולם שבו הכל דיבורים. מה עוד בלט השנה? מפלס העלבונות עלה יותר ממפלס הכנרת.

• הפעם מבחירה: עדן פינס בעירום

• יוטיוב מסכמת: שנה טובה לאייל גולן

עשר המילים המובילות של תשע"ט:

בוֹטים. המשתתף החדש של מערכת הבחירות, למרות שאין לו זכות בחירה. פרופילים המופעלים באופן אוטומטי או חצי אוטומטי על ידי תוכנה למען מטרה פוליטית או מסחרית. המילה היא קיצור של 'רובוט', ומשמשת עוד לפני עידן האינטרנט, מאז שנות השישים של המאה הקודמת.

בלוק. היורשת הרשמית של ה"גוש". כבר לא כגוש אחד, אבל מוכנים להופיע יחד לבחירות או לתהליך הרכבת הממשלה על מנת להתפצל אחריהם. כך נומקה גם הכנסת "עוצמה יהודית" אל "הבית היהודי", בחסות נתניהו.

המרה. בהרחבה: "טיפולי המרה". הרב פרץ משיב לדנה וייס על יחסו לאפשרות לשנות את הנטייה ההומוסקסואלית באמצעות טיפול: "אני חושב שאפשר. אני יכול להגיד לך שיש לי היכרות עמוקה מאוד בנושא החינוך וגם עשיתי את זה". בעקבות הסערה שקמה, חזר בו.

הפרדה. לא חדש, אבל העסיק את השיח הציבורי בעקבות אירועים חוזרים ונשנים בהפרדה בין נשים וגברים במרחב הציבורי.

חיבורים. אופנת הבריתות הפוליטיות לקראת בחירות. 'יש עתיד' חברה למפלגותיהם של גנץ ויעלון. כולנו וזהות חברו לליכוד. הימין החדש, הבית היהודי והאיחוד הלאומי חברו ל"ימינה". מרצ, אהוד ברק וסתיו שפיר חברו ל"מחנה הדמוקרטי". העבודה וגשר חברו גם הן יחדיו. פרט לחיבור במרכז, החיבורים לא הוכיחו את עצמם במבחן התוצאה.

חרא. צף ועלה, תרתי משמע, בעקבות הציטוט של אבי גבאי מישיבה סגורה על ציפי לבני "רק חרא אכלתי ממנה". בפומבי איחל לה "הצלחה בכל מפלגה שלא תהיי". בינתיים השניים אוכלים חרא מחוץ לכנסת.

מצלמות. בבחירות אפריל הן סבבו מטעם הליכוד בקלפיות ביישובים ערביים ופגעו באחוזי ההצבעה. בליכוד החליטו למנף את ההצלחה, הציעו חוק מצלמות וכשלו, אבל הפעם הביאו את ערביי ישראל לנהור בהמוניהם לקלפיות.

עמימות. עקרון הזהב של המדיניות הבטחונית והגרעינית של ישראל לאורך השנים נעלם כמעט לגמרי. מהלכים בטחוניים זוכים לחשיפה, לפעמים עוד בטרם הסתיימו. שיקולים פוליטיים? לא נפסול זאת על הסף.

רוטציה. הועלתה מן האוב של בחירות 1984: הסכמה בין שני מועמדים שיחלקו ביניהם קדנציה. בין פרס לשמיר זה עבד איכשהו. בין גנץ ולפיד יש הסכם, לא נראה שיש לו תוקף לאור הרוטציה הגדולה הצפויה בין כחול לבן לליכוד, עם נתניהו או בלעדיו.

שמאל. מילת המפתח בתעמולת הבחירות של הליכוד: כאשר היא מוצמדת לגורם פוליטי או אישיות היא אמורה להפוך אותם לבוגדים בפוטנציה, רכרוכיים ושונאי ביבי ובני ביתו. השימוש נטבע על ידי נתניהו בבחירות 1996, חזר בגדול ב-2015, ובענק ב-2019. מי בשמאל? כחול לבן, ליברמן, רובי ריבלין, בית המשפט, התקשורת, ולדברי יורם שפטל אפילו "ביבי נתניהו זה שמאלני בתחפושת".

קוסמטיקה לפוחלצים. ליברמן // צילום: מרים צחי

עשרת צירופי הלשון המובילים של תשע"ט:

אחוז החסימה. הגיבור האמיתי של שתי מערכות הבחירות. כמעט כל המפלגות נעו סביבו, מעליו ומתחתיו. הוא הניע חיבורים, יצר קמפיין גוואלד בשמאל ובימין, ובסופו של דבר קבע פעמיים את מפת הגושים.

בכפוף לשימוע. התגית המצורפת לכל דיון על כתבי האישום בשוחד ובהפרת אמונים עליהם הודיע מנדלבליט. הפכה למנטרה: "יש סקס הערב? – בכפוף לשימוע" (עידו רוזנבלום, גב האומה).

דפי מסרים. מנטרות מוכתבות לכל אנשי הקמפיין וחוזרות בנאמנות מפי כל מי שמופיע בתקשורת. הליכוד שִכלל את המודל לדרגת אומנות, עד שההצלחה החלה לפעול נגדו.

דרום שחור. מחאה של בני הנוער בנגב המערבי על המצב הביטחוני בגבול עזה. גם לה הייתה השפעה על התוצאות, אף כי שולית.

הגננת המתעללת. כינוי לכרמל מעודה, שהצילומים מהנעשה בפעוטון שניהלה הסעירו את המדינה, ובעיקר פתחו תיבת פנדורה של תחום הטיפול בפעוטות.

הצבעה אסטרטגית. ביטוי מכובס להצבעה שבה אדם מצביע לא על פי מצפונו אלא כדי לקדם מועמד מוביל מרכזי. אימת המפלגות הקטנות.

לא התלוננתי. האשטאג ברשתות החברתיות שהוא אחד התוצרים האפקטיביים של תנועת "מי טו". חושף תופעת עומק: הטרדות מיניות נפוצות הרבה יותר ממה שמגיע אל הזירה הציבורית והמשפטית.

מועד בית. ביטוי הלקוח מתחום מבחני כניסה למוסדות אקדמיים, ומתייחס לבחירות השניות השנה. יהיה מועד ג'?

נאמנות בתרבות. כינוי לחוק שיזמה מירי רגב ולא התקבל בסופו של דבר. על פי נוסחו הוא היה אמור להגביל את תמיכת המדינה ביצירות אומנות החותרות (לכאורה) נגד המדינה ותומכות (לכאורה) באויביה.

עסקת המאה. תכנית השלום המובטחת בין ישראל לפלשתינאים של טראמפ. פוליטית לא היה ברור אם היא משרתת את הליכוד או את מתנגדיו, ובכל מקרה היא נדמית יותר ויותר כבועה טיפוסית של נשיא ארצות הברית.

נאמנות נמוכה. מירי רגב // צילום: מרים צחי

עשרת ביטויי התעמולה המובילים של מערכות הבחירות בתשע"ט:

אין ימין ואין שמאל. סיסמת בחירות ראשונית של כחול לבן, שנועדה למקם את המפלגה בדיוק במרכז. עבדה בהצלחה חלקית.

ארדואניזציה. מונח המדמה את נתניהו למנהיג טורקיה, בכך שהוא מכופף את הדמוקרטיה לצרכיו ומעמיד את עצמו מעל לכל.

בושם הפשיזם. שרת המשפטים כדוגמנית בעלת עיניים מצועפות וקול מפתה. ההסבר "זה מריח לה כמו דמוקרטיה" לא תמיד הובן ולא תמיד השפיע, אבל הביך את הדוגמנית.

ביבי או טיבי. חרוז אופייני של ביבי נתניהו - עולם הפרסום הפסיד קופירייטר מעולה. עוד הוכחה לכך שלסיסמאות כוח מוגבל.

המשפחה המלכותית. כינוי שהעניק בני גנץ למשפחת נתניהו, רמז להשפעה הרבה של הבית בבלפור על מהלכי נתניהו והמערכת הפוליטית. הרמז ללואי ה-14 הובהר באזכור הביטוי "המדינה זה אני".

השפם של עמיר. גימיק לא לשוני אבל החזיר את השפם ללב השיח. עמיר פרץ מגלח את סימן ההיכר הוותיק שלו בשידור חי ועולה למרכז השיח. לא ממש עזר בבחירות.

מדינה מגניבה. ביטוי של נתניהו במסגרת הצגת הישגיו בהפיכת מדינת ישראל לאימפריה עולמית ולהצלחה כלכלית, בתגובה לטענה ש"גנבו לנו את המדינה": "ישראל אינה מדינה גנובה, היא מדינה מגניבה".

משתה הקולות הגדול. מהלך יזום של המפלגות הגדולות להעביר אליהן את קולות המתלבטים מן המפלגות הקטנות כדי להיות המפלגה הגדולה ביותר. ניגוד עניינים עם "אחוז החסימה" (עיין ערך).

קואליציית החסינות. הקואליציה האמורה לאפשר לנתניהו להעביר את חוק החסינות וחוק ההתגברות, שימלטו אותו מכתבי האישום ("בכפוף לשימוע"). ליברמן שבר גם את האפשרות הזו, למרות שאינו מתנגד לחוקים המדוברים. מכונה גם "קואליציית כתב אישום".

קמפיין הגעוואלד. נולד ב-2015 והשתדרג בבחירות הכפולות של 2019. כל מפלגה מתחרה מי נמצאת במצב גרוע יותר לקראת הבחירות.

מריח מפשיזם. איילת שקד // צילום מסך

עשרת העלבונות המובילים של שנת תשע"ט:

אוטיסט. דודו אמסלם נגד בני גנץ, פוגע באוכלוסייה שלמה ונאלץ להתנצל.

את משעממת אותי. נתניהו משתיק באירוע בקרית שמונה את הפעילה החברתית אורנה פרץ, שמחתה על סגירת חדר המיון בעיר הצפונית. קריאה מקדימה: "את לא מעניינת". טראמפ אהב.

השתמש וזרוֹק. ביבי נגד בנט ושקד לאחר שפרשו מהבית היהודי והקימו את "הימין החדש".

חצי בן אדם. אורן חזן נגד אילן גילאון, ברמז בוטה לנכותו.

לא אפוי. ביטוי שהודבק לבני גנץ על ידי מירי רגב, בטענה שאינו ראוי לכהן כראש ממשלה.

נפתלי מבולבָּלי. יריב לוין נגד נפתלי בנט. האיש אוצר בתוכו חוש הומור נסתר, ואנחנו לא ידענו?

סמרטוט רצפה. אהוד ברק נגד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. אנשי ימינה, באותו הקשר, התלוננו שמתייחסים אליהם כאל "אסקופה נדרסת".

קוסמטיקה לפוחלצים. ליברמן נגד הצעות הפשרה שהוצגו לו בנושא הגיוס לאחר בחירות אפריל. הציטוט המלא: "ההצעה להעביר את כל נושאי היעדים ופקיעת החוק להחלטת ממשלה, זה באמת כמו קוסמטיקה לפוחלצים".

תרבוש רב קומות. כינוי שהעניק השופט בדימוס עתיר השערוריות עודד אליגון לכיסוי הראש של לימור אברג'יל, מנחת טקס המשואות ביום העצמאות.

תרח שמאלן. כינוי שלו זכה השופט גולדברג, ראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים, לאחר שהתנגד למינוי אדרי למפכ"ל המשטרה.

אחרי השפם. עמיר פרץ // צילום: יהושע יוסף

עשרת המשפטים המביכים של תשע"ט:

אז מה אם הם ירו טילים על אשקלון? מירי רגב מגיבה באולפן Ynet לגבי ירי טילים על העיר, וממהרת להתנצל.

אם בארזים נפלה שלכת. שיבוש מאת בני גנץ של הביטוי התלמודי "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי הקיר". הרשת שמחה לאידו יומיים, ב"ארץ נהדרת" הפכו אותו למשבש סדרתי, גם בעקבות "חצי עולם ומלואו".

אני רק משתפת. נאוה בוקר מצטטת בשידור "הודעה דרמטית" שהגיע אליה בווטסאפ על בידוי ראיות של המשטרה בפרשיות נתניהו, לעיניהם המשתאות של אורלי וגיא. לאחר שהשניים הבהירו לה שמדובר בפייק ניוז, התנצלה: "אני רק משתפת".

האוזן של האם-16. גנץ חוזר בו ממה שנתפס כהסכמה לשבת עם נתניהו, תוך אזכור לא משכנע של עברו הבטחוני: "לא שמעתי טוב. אוזן ימין היא האוזן של האם-16".

הן לא ממושמעות. יאיר לפיד מבקש מן האלופה אורנה ברביבאי לקום ולהתייצב מול המצלמות, היא מסרבת, ובתגובה הוא מפטיר ביטוי שוביניסטי: "בכחול לבן יש מעט נשים, והן גם לא ממושמעות".

הערבים הם פראי אדם. הגדרה שנתן ירון לונדון לערבים, ולמחרת התנצל על כך. משפט ההמשך: "הם לא שונאים רק יהודים, הם רוצחים את עצמם בראש ובראשונה".

השטן הוציא צו שמונה. הכריז דרעי באוזני תומכיו לאחר ההצלחה בבחירות לראשות עיריית ירושלים. הוא התכוון לאלה ששלחו את אוהדי עופר ברקוביץ לקלפי, ואולי לברקוביץ עצמו. ההתנצלויות והניסיונות להמעיט בדמותו של השטן לא הועילו.

פְעוֹר תְהוּמָה בינינו. אתנחתא קומית עם דודי אמסלם, המשמיע לתומו שיכול הברות בנוסח "שבורית זכוכה".

שני שרים אחריי לא יוכלו לתקן את מה שעשיתי. מירי רגב באה לברך את מורשתה במשרד התרבות והספורט, ויצאה מקללת.

תגיד לי, אתה השתגעת?! נתניהו צווח בהקלטה נסתרת על שר התקשורת איוב קרא, על שהעניק קרדיט לאיילת שקד במאבק למען ערוץ 20, וזאת למרות שנמנע ממנו לקחת חלק בענייני משרד התקשורת.

• או מיי גאד: כך נראית היום ג'אניס מ"חברים"