נתניהו חשד שכחול לבן מוליכה אותו למלכודת משפטית - והחליט להקדים תרופה למכה

בניגוד לתקדימי העבר, רה"מ צפוי להחזיר לנשיא את המנדט לפני תום הזמן שהוקצב לו, גם מבלי שיקים ממשלה • נתניהו החליט להאיץ את התהליך כי הגיע למסקנה שגנץ ולפיד מעוניינים "למרוח זמן", ולגרום לכך שמנדלבליט ימליץ להעמידו לדין עוד לפני שהורכבה ממשלה • פרשנות

נתניהו וריבלין אתמול בבית הנשיא // צילום: אי.אף.פי

במצב רגיל, בנימין נתניהו היה לוקח את הזמן. מנצל עד תום את 28 הימים שניתנו לו להרכבת ממשלה, ובמידת הצורך מבקש גם את 14 הימים הנוספים המתאפשרים לו על פי החוק. לא רק כי לזמן יש סגולות מרפא -  כלל שתמיד נכון, ובפרט בפוליטיקה - אלא כי יש דברים, מה לעשות, שיכולים להסתדר רק ברגע האחרון. זה שחולף הזמן ונראה שלא קורה כלום, לא תמיד נכון. יש בשלות פנימית, הכשרת דעת הקהל, ועוד דברים נוספים שמתרחשים ברבדים פנימיים, גם אם אינם ניכרים לעין. 

עוד בנושא: 

• הנשיא ריבלין העניק לנתניהו את המנדט להקמת הממשלה

• ליברמן: "שנתניהו יגלה גמישות מול גנץ"

• ההצעה של ביטן לרוטציה: שנה נתניהו, שנתיים גנץ, שנה נתניהו

• דרעי לגנץ: "לא ייתכן שעם הערבים אפשר לשבת - ועם נתניהו לא"

נתניהו הפנים את המצב החדש שאליו נקלע אחרי הבחירות, תוך שעות ספורות. יום־יומיים אחרי הבחירות הוא כבר הבין שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, ואת השלטון, שעליו שמר מכל משמר שנים רבות באופן בלעדי, עליו לחלוק כעת. נתניהו הוא פוליטיקאי מחונן, על כך מעידים גם יריביו. מה שהוא מבין בכמה שעות, עשויים בני תמותה רגילים להבין רק אחרי כמה ימים, אולי אפילו שבועות. לכן האצת המהלך והציפייה של ראש הממשלה ונשיא המדינה שגנץ יבוא לחתום על אחדות כאן ועכשיו, עשויה להיתפס כמשגה פוליטי. כך גם ההחלטה המסתמנת של נתניהו להחזיר את המנדט בתוך ימים או שבועות ספורים אם ייכשל, ולא לנצל את מלוא הזמן המגיע לו על פי חוק.

הנשיא ריבלין הטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה // צילום: עמי שמיר

אבל זהו אינו מצב רגיל. די היה בבדל השמועה או ההערכה שהגיעה לאוזנו, שבכחול לבן מעוניינים למרוח את הזמן כדי שמועד החלטת היועמ"ש אחרי השימוע יקדים את המועד האחרון להקמת הממשלה, על מנת לגרום לנתניהו לעשות בדיוק הפוך: להאיץ את המהלך ולסדר את לוח הזמנים, כך שהרכבת הממשלה או ההחלטה על בחירות נוספות יקדימו את החלטת היועמ"ש. 

כשהלו"ז הפוליטי כרוך בקשר בלתי נפרד ללו"ז המשפטי - המפסידים העיקריים הם האזרחים. כשהמנהיגים רוקדים על פי החליל של אנשי הפרקליטות ונותנים בידם את המושכות לקבלת ההחלטות הגורליות ביותר, משהו פה השתבש לגמרי. 

אפשר רק להסתכל בערגה על ההתפתחויות בארה"ב, כדי להבין איך פועלת מערכת בריאה, שבה מוסכם מראש שאת הלו"ז הפוליטי מכתיבים רק הפוליטיקאים, ושאת הנשיא שופטים נבחרי העם - ולא חבורת פקידים, הפועלים תחת מעטה של אובייקטיביות מזויפת. 

הטור המלא מחר ב"ישראל השבוע"

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר