שביתות, מכות וליווי צבאי: הקרב על הלחם
השבוע לפני 70 שנים הורה שר האספקה והקיצוב למאפיות להפסיק לייצר לחם אחיד ארוך ולעבור לייצר לחם עגול בלבד. ההוראה באה אחרי שחישובי משרדו הוכיחו שייצור לחם עגול מפחית מעבודת האופה שלוש דקות תמימות, דבר שמאפשר להפחית את מחיר הלחם לצרכן מ־52 מיל ל־46 בלבד.
"הלחם העגול אינו מתאים להכנת כריכים", הגיבה בכעס הדסה סמואל, יו"ר ארגון הנשים ויצו, ואילו ראשי איגוד פועלי המאפיות הקימו קול מחאה, כשהבינו שקיצור זמן הכנת הלחם יגרור פיטורי חלק מהאופים ויפגע בשעות הנוספות לחישוב תוספת שכר.
לכל הכתבות, הטורים והמדורים של שישבת
בעקבות המחאה פרצה ב־15 בספטמבר 1949 שביתת מאפיות ארצית, ומחסור בלחם החל להיות מורגש בחנויות המכולת. תל אביב, למשל, שקיבלה בכל יום כ־70 אלף כיכרות לחם, הצטמצמה לכמה אלפי כיכרות בלבד, שסיפקו לה מאפיות שוברות שביתה.
קבוצות מאורגנות של פועלים שובתים הגיעו בלילה למאפיות הסוררות, ושם כילו זעמם באופים, מהלו נפט בבצק ושפכו חול לתוך מכונות הייצור. למחרת הועמדו שוטרים בפתחי מאפיות שהמשיכו באפיית הלחם, וניידות ליוו את רכבי האספקה בדרכם לחנויות.
בירושלים המשיכו המאפיות לייצר לחם מוארך לצד לחם עגול, ולא שבתו. עקב כך נשלחו עם שחר משאיות צבאיות לאסוף לחמים מהמאפיות הירושלמיות, שתגברו את כושר הייצור שלהן. בדרך זו הועברו לתל אביב עשרות אלפי כיכרות לחם.
כעבור יומיים הציע משרד האספקה והקיצוב לאיגוד פועלי המאפיות שהמחיר לכיכר לחם יועלה ל־48 מיל, וההפרש של שני המיל הנוספים יועבר לקופה שממנה יפוצו פועלי האפייה. הפועלים הסכימו לפשרה זו, והמאפיות השובתות חזרו לעבודה.
כבר אז הנבחרת מצאה תירוצים: "הפסדנו בגלל תנאי המגרש"
יותר מ־20 אלף אוהדי כדורגל נהרו ב־18 בספטמבר 1949 לאצטדיון המכביה בתל אביב, שם נערך משחק גומלין בין נבחרות הכדורגל של יוגוסלביה וישראל, במסגרת מוקדמות הגביע העולמי (ב־1950 בברזיל). במשחק הראשון בין שתי הנבחרות, שנערך בבלגרד שביוגוסלביה, הובסה ישראל 6:0.
נבחרת ישראל במשחק נגד יוגוסלביה, 18.09.1949 // צילום: באדיבות ארכיון ההתאחדות לכדורגל
וכך תואר מהלך משחק הגומלין בארץ, למחרת בעיתון "הבֹקר": "מייד עם ההתחלה התנפלו היוגוסלבים בחמת זעם על שער ישראל, כאילו אנחנו הם אלה שהביסו אותם במשחק הראשון, ולא הם אלה שהיכונו שוק על ירך.
"בדקה ה־20 כבר 1:0 ליוגוסלביה, ולא יצאו שני רגעים - וכבר 2:0. בדקה ה־42 ספגנו עוד שער, מבעיטת תותח של החלוץ צ'ייקובסקי, זְ'לוֹבָּאת (בריון; ד"ס) בעל מבט מזרה אימים.
"בשריקת המחצית רצו שחקנינו לחדר ההלבשה במהירות, כאילו נמלטו מבניין בוער. אם כך היו רצים במהלך מחצית א' - אולי לא היו יורדים מהמגרש בהפסקה עם שלוש 'חתיכות' באמתחתם.
"מייד בתחילת מחצית ב' חטפנו 'חתיכה' נוספת. ב־4:0 האורחים התחילו לעשות כל מיני קונצים, עד שגלזר הרגיע אותם עם שני גולים תוך שלוש דקות, שהותירו אותם המומים ואותנו מלאי תקוות. אך אז צ'ייקובסקי תקע לנו גול נוסף וקבע את התוצאות על 5:2".
מאמן נבחרת ישראל, לאיוש הס, אמר בתום המשחק: "אני שבע רצון מהבחורים. הם נתנו את הכל, אך תנאי המגרש היו גרועים".
נחנך קו הרכבת בין חיפה לתל אביב
הרכבת הראשונה בקו הנוסעים הסדיר שבין חיפה לתל אביב הגיעה ב־20 בספטמבר 1949, בשעה 08:19, בדיוק כמתוכנן, לתחנת תל אביב צפון - כיום תחנת בני ברק (תחנת רכבת צפון הנוכחית, "סבידור", הוקמה ב־1954; ד"ס).
תחנת "תל אביב צפון" ב־1949 // צילום: מאוסף אלון סיטון, באדיבות דוברות רכבת ישראל
ציר הנסיעה ברכבת המוכר כיום, לאורך החוף, נחנך רק ב־1953. לפני כן נהגה הרכבת מחיפה לפנות מזרחה בחדרה, להמשיך לעבר הכפר הערבי הנטוש קאקון שבעמק חפר, לנסוע משם לאורך קו שביתת הנשק עם ירדן, לפנות מערבה לראש העין - ומשם לתחנת תל אביב צפון. בסך הכל נסיעה של שעתיים ורבע מחיפה.
בתל אביב התקבלה הרכבת הראשונה במחיאות כפיים על ידי מאות מאנשי תל אביב, שהמתינו עם שרי הממשלה, ובראשם שר התחבורה דוד רמז, שאמר: "לראשונה בהיסטוריה של הרכבת הופעל קשר ישיר בין שתי הערים הגדולות, ללא חילופים בתחנות ביניים". השר הבטיח ש"בקרוב נכניס גם רכבות אקספרס, שיגמאו את המרחק בין חיפה לתל אביב במהירות רבה".
העלייה גוברת: 150 אלף הגיעו לארץ בחצי שנה
יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, ברל לוקר, נשא השבוע לפני 70 שנים נאום, שבו סקר באופטימיות רבה את המחצית הראשונה של שנת 1949 בתחום העלייה.
ברל לוקר, יו"ר הנהלת הסוכנות
"בין ינואר לסוף יולי עלו לישראל כ־150 אלף עולים מ־52 ארצות", בישר לוקר והוסיף שבסיוע קופת המלווה של הסוכנות הוקמו על ידי עולים בששת החודשים האלה לא פחות מ־67 קואופרטיבים שונים, והוקמו 32 יישובים חקלאיים שבהם נקלטו כ־10,000 עולים. "עד סוף השנה תושלם הבנייה של 30,718 יחידות דיור, שבהן ישוכנו כ־90 אלף עולים", סיכם.
כלבי נחייה לחיילים
ב־20 בספטמבר 1949 פורסמה ברוב העיתונים העבריים בארץ הידיעה הבאה: "שימו לב: בקרוב יופיעו ברחובות חיילים נכי מלחמה נהוגים על ידי כלבים שאומנו ואולפו במיוחד למשימה זאת. הכלבים מסומנים בקולר לבן ועליו סמל מגן דוד באדום, והעיוור עצמו משתמש במקל לבן.
"הקהל מתבקש לסייע בדרך של פינוי הדרך לעיוור ולכלבו. אין להטריד את העיוור בהצעות עזרה, אם לא התבקשה על ידיו במפורש. בשום פנים אין להתקהל סביב העיוור וכלבו, ואין להסיח את דעת הכלבים ממשימתם בכל צורה, כגון מחוות חיבה או הגשת מזון וממתקים".
"יש יותר מדי מפלגות"
במשאל ארצי מטעם "המכון לחקר דעת קהל", שבו השתתפו השבוע לפני 70 שנים 2,085 אזרחים, נקבע ש־85 אחוזים מתושבי ישראל סבורים ש"יש בארץ יותר מדי מפלגות". 15 אחוזים מהנשאלים סברו ש"ריבוי מפלגות עדיף, שכן הדבר מסייע לטיפוח החיים הדמוקרטיים במדינה". 75 אחוזים הציעו לאחד מפלגות שקרובות ברוחן זו לזו, "כך שיישארו בארץ רק שתיים עד ארבע מפלגות".
הנעלמים / בתי חרושת שהיו
ארטיק
מפעל "ארטיק", שהפך ברבות השנים לשם נרדף לשלגונים, הוקם ב־1951 בבת ים על ידי קבוצה של יהודים בלגים. בסוף שנות ה־50 שלטה החברה ביותר מ־80 אחוזים משוק השלגונים בארץ, בזכות פריסה שיווקית רחבה ומבצעי קידום מכירות חדשניים. בשיאו, בשנות ה־60, העסיק המפעל כ־600 עובדים, אולם הוא נקלע לקשיים ונמכר ב־1972 לגורם מסחרי, שממשיך להחזיק במותג ולשווק שלגונים תחת השם "ארטיק".
כרזת מפעל השלגונים "ארטיק"
הצרכנייה / פריטים מאז
ארונית תרופות
ארונית כזו נמצאה בזמנו בחדר הרחצה של כל בית, כמעט, תלויה על הקיר מעל לכיור, ולעיתים ראי מותקן בחזיתה. בתוכה היתה המשפחה אוגרת את מלאי התרופות המועדפות עליה, כגון כדורי א.פ.צ רוקל או פלגין נגד כאבים, טיפות ולריאן נגד מתח ולחץ, משחת איכטיול לטיפול ב"פרונקלים", אבקה לטיפול ב"חררה" (פריחה בעור) ואבקת דרמטול לחיטוי פצעים.
ארונית תרופות לדוגמה
מס הכנסה פושט על רוכלים
השבוע לפני 70 שנים ערכו שלטונות מס הכנסה לראשונה ביקורי פתע לאורך רחוב אלנבי בתל אביב. פקחי המס חקרו מצחצחי נעליים, מוכרי נקניקיות, צלמי רחוב (בצילום) ובעלי דוכני סיגריות ועיתונים. למחרת הודיע נציב מס הכנסה, ד"ר אהרן (ארתור) ברגמן: "שמונה מתוך כל עשרה נישומים שביקרנו לא ידעו מס הכנסה מהו. עובדינו החרוצים שמחו ליצור עבורם היכרות עם מוסד ממשלתי חשוב זה".
צילום: ואן דה פול
יש לכם תמונות או מזכרות מימיה הראשונים של המדינה? כיתבו לנו: shishabat@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו