העיר שחוברה לה יחדיו

ניאום (Neom), עיר העתיד שצפויה להיבנות בחלקה הצפון־מערבי של ערב הסעודית, היא עדיין מדבר עזוב ונטוש כמעט לחלוטין. בעיר, ששמה נגזר מהמילים "חדש" ביוונית ו"עתיד" בערבית, יושקעו לא פחות מ־500 מיליארד דולר כדי להגשים את חזון יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, שבמרכזו עומדת הפחתת תלות המדינה בנפט, פיתוח מגזר ציבורי יציב והצבת המדינה בחזית הטכנולוגיה העולמית.

בסקירה שפורסמה לאחרונה ב"וול־סטריט ג'ורנל", ומסתמכת על 2,300 עמודים שחיברו חברות הייעוץ העסקי בוסטון קונסלטינג גרופ, מקינזי ואוליבר ווימן, מפורט כיצד תפריח סעודיה את השממה, שכיום שמש ומים מלוחים הם המשאבים היחידים הזמינים בה.

במרכז המסמכים, שמזכירים יותר תוכנית מסווגת של נאס"א מאשר תוכנית לבניית עיר, מצוינים מכוניות מעופפות, רובוטים שישעשעו את ההמונים אבל גם ינקו את הרחובות, מערכות פיקוח וצדק מתוחכמות שבהן מחשבים יודיעו על פשעים עוד לפני שאזרחים ידווחו עליהם, שימוש באנרגיית השמש, הרוח והים, מוטציות גנטיות שיסייעו בהגברת הכוח האנושי ואפילו ירח מלאכותי, שיספק אור מלאכותי במקום פנסי רחוב.

החזון של ניאום מצטרף למגמה הולכת וגוברת בעולם כולו של בניית ערים ושכונות חכמות. גוגל בונה את השכונה החכמה "קוואיסייד" בטורונטו, אבו דאבי מתגאה ב"מסדר סיטי", מטרופוליס אקולוגי באמצע המדבר שחותר לאפס פליטה של פחמן דו־חמצני, ואלו הן כמובן רק דוגמאות ספורות מני רבות. 

לפי חלק מהדיווחים, מהימנים ככל שיהיו, בניאום, למשל, צפויים להסתייע גם בטכנולוגיות ישראליות. בין שמדובר בסיקורים אמינים ובין שלא, נראה שכלל אין צורך להרחיק עד המדבריות הצחיחים של סעודיה כדי לחזות במו עינינו בסימנים הראשונים שמעידים: עיר העתיד נמצאת ממש כאן, בישראל. 

בת"א, לדוגמה, מתכננים להקים את הרובע המקיים הראשון בעיר, רובע צפון־מערב (3700) שיתבסס בין השאר על ניהול אנרגטי המושתת על חיסכון; אולם שלל טכנולוגיות ישראליות נמצאות בשימוש כבר היום, ומצדיקות את שרבוב שמה של ישראל בשורה אחת עם הפרויקטים המתקדמים בעולם.

חלק מהטכנולוגיות הישראליות מוצגות בימים אלה במוזיאון ת"א לאמנות בתערוכה "סולאר גרילה: תגובה בונה לשינויי אקלים", של האוצרת מאיה ויניצקי והיועצת המדעית ד"ר אורלי רונן.

אנרגיה בכחול

הגלים העוצמתיים שנשקפו מחופי פנמה גרמו לדיוויד לב להשתאות. לב, יהודי־קנדי וחובב גלישה, שמתגורר בפנמה וביצע לא מעט אקזיטים במהלך חייו בתחומי הנדל"ן והמשחקים באינטרנט, העמיק והתבונן בתנועה ההרמונית של המים, בקצף שמותירים הגלים, וחשב מה אפשר לעשות עם כל העוצמה הזו. הוא התחיל לחקור את נושא החשמל מגלי הים ואז פגש באינה ברוורמן, באותה עת בחורה צעירה שסיימה תואר ראשון במדע המדינה ושפה וספרות אנגלית.

השניים חיברו כוחות במה שלימים יהפוך לחברת "אקו ווייב פאוור", שפיתחה טכנולוגיה חדשנית לייצור אנרגיה נקייה מגלים בלבד. הטכנולוגיה מורכבת ממצופים ייחודיים, המותקנים במבני חוף דוגמת רציפים ומזחים. תנועת הגלים מנדנדת את המצופים, שמגבירים ומפחיתים את הלחץ בבוכנות הידראוליות שדוחסות שמן. השמן הדחוס גורם להנעת מנוע הידראולי, והרוטציה המכנית מומרת לחשמל שמוזרם לרשת. במזג אוויר קיצוני, מתרוממים המצופים מעל למפלס המים ונשארים במנח אנכי עד שוך הסערה. 

"אפשר לייצר מגלי הים בערך פי שניים מכמות החשמל שהעולם מייצר כעת". אינה ברוורמן, מנכ"לית אקו-וויב // צילום: Eco Wave Power

תחנת פיילוט של הטכנולוגיה, הממוקמת בגיברלטר, מייצרת חשמל נקי לשימוש התושבים מאז 2016. בישראל מופעלת תחנת כזו בנמל יפו, שקיבלה את מימון משרד האנרגיה להרחבת פעילותה. בחודשים הקרובים שואפים בחברה לחבר את התחנה לרשת החשמל של ת"א ובכך לייצר חשמל ירוק, הלכה למעשה.

"מאחר שרוב העולם מורכב ממים, אפשר לייצר מגלי הים בלבד בסביבות פי שניים מכמות החשמל שהעולם מייצר כעת. זו כמות גדולה מאוד", מסבירה מנכ"לית אקו ווייב, אינה ברוורמן. "שוק האנרגיה המתחדשת העולמי עומד רק על 18%. יש לנו הרבה איפה להשתפר, וחשמל מגלי הים הוא חלק מהותי ממכלול האנרגיה העולמית - שבוודאי יהיה חלק מרכזי בערי העתיד, גם במדינת ישראל.

"יש תוכנית בעיריית ת"א שעד 2030 - 100 אחוז מהחשמל של העירייה יהיה מאנרגיה מתחדשת. בישראל יש פוטנציאל לייצר 200 מגה ואט מגלי הים, שזה בערך 200 אלף משקי בית שיתבססו על אנרגיה ירוקה. אם נגיע במדינת ישראל לכך ש־40-30 אחוזים מצריכת החשמל יגיעו ממקורות אנרגיה מתחדשת - גלים, רוח, סולארי, מצב המדינה יהיה ממש טוב", מסכמת ברוורמן.

מים שאין להם סוף

טכנולוגיה נוספת בתחום המים היא זו של חברת "ווטר־ג'ן" שהוקמה בשנת 2010, ועושה שימוש בלחות שבאוויר לייצור מי שתייה טריים בכל מקום בעולם ולמטרות שונות - מבתי ספר ובתי חולים ועד בנייני דירות ובתים פרטיים. תהליך ייצור המים עובד כך שמחולל המים מְעבה את מי הלחות שבאוויר בתהליך של חימום וקירור. כשהאוויר מגיע ל"נקודת הטל", שהיא טמפרטורת העיבוי, הוא הופך למים, ובסוף התהליך מוסיפים למים מינרלים. 

בחברה מתגאים בטכנולוגיה הייחודית שלהם ומדגישים כי מעבר לנקודת חשמל אין צורך בשום דבר נוסף כדי להפיק את המים. בחברה מסבירים כי הטכנולוגיה שלהם תשפיע דרמטית על ערי העתיד, שכן היא תחסוך סכומי כסף עצומים המושקעים בצנרות שעלות בנייתן ותחזוקתן רבה, ותאפשר להוריד את זיהום האוויר. 

המכשירים נמכרים משנת 2018 באופן מסחרי ברחבי העולם, גם בישראל, ובעתיד אף מתכוונת החברה לפתוח מפעל בקריית שמונה. בחברה אף עובדים על אפשרות לייצור מים לשתייה בכלי רכב - מרכבים פרטיים ועד אוטובוסים ורכבות. רכב החירום של החברה, ה־ERV, מסוגל לייצר עד 900 ליטר מי שתייה ביום, והוכיח את עצמו כשסיפק מים נקיים לכוחות ההצלה בעת שריפה גדולה שהתרחשה אשתקד בקליפורניה.

מים נקיים בכל מקום בעולם. מתקן של ווטרג'ן בסיירה ליאון // צילום: Watergen

הבעלים של החברה ונשיאה, מיכאל מירילשווילי, מספר כי "מחסור במי שתייה הוא אחת התוצאות ההרסניות ביותר שמביאים שינויי האקלים, שנגרמים כתוצאה מהתחממות גלובלית, ולפי הערכות עד 2040, מרבית המדינות בעולם לא יוכלו לספק את דרישות המים של תושביהן באופן מלא לאורך כל השנה".

בחברה מדגישים כי הטכנולוגיה של ווטר־ג'ן "היא פתרון למחסור במים. בעוד 30 שנה יהיו עוד 2 מיליארד אנשים בעולם. מאיפה הם ישתו? גם בארה"ב יש אזורים שבהם אנשים לא שותים מים מהברז בגלל סיבות בריאותיות. הממשל לא יודע לפתור את זה כי צריך להחליף את כל הצנרת, וזו השקעה רבת שנים של סכומי כסף אדירים. בעיית המים חולשת על העולם המפותח והמתפתח כאחד".

אור ירוק במשרד

את בניין חברת צ'ק פוינט בשכונת ביצרון בת"א קשה לפספס. 11 קומות שכוללות, בין השאר, גינת־גג גדולה, אודיטוריום ומרכז חדשנות, ושתי חצרות אטריום בגובה שמונה קומות. בחזיתות הדרומית והמזרחית של הבניין משולבים "קירות ירוקים אקטיביים" שמהווים אמצעי הצללה אורגניים ומשפרים את השפעת הבניין על הסביבה. בצ'ק פוינט מתגאים בכך שהאור הטבעי המסונן דרך הקירות הירוקים הולם את חזון החברה לשקיפות ארגונית, וכי הקשר הישיר עם החוץ תורם להתמצאות בבניין. 

למגמה הירוקה בחברה אחראית חברת "ורטיקל פילד", שמאפשרת גידול של צמחייה ועשרות סוגי ירקות על מצעים אנכיים. בניגוד לחברות אגרי־טק המפעילות טכנולוגיות הידרופוניות (שיטת גידול ללא אדמה), ורטיקל פילד פיתחה טכנולוגיה בשיטת גידול על גבי מצע מיוחד, המורכב ממינרלים וחומרים נוספים, בשילוב עם מערכת השקיה ותוכנת ניטור המפקחת על שלבי הגידול, ומפחיתה את הצורך בתחזוקה ידנית.

לצד גידול המזון הוורטיקלי - על מנת להביא קרוב לשווקים ירקות ופירות טריים, ללא זיהומים, ואפילו לגדל אורז וחיטה על קירות אקטיביים כפי שהציגה החברה במקומות שונים בעולם - משמשים קירות החברה כדי להתמודד עם זיהום האוויר ועוד השפעות סביבתיות. "בערים הגדולות קיימת צפיפות ויש מחסור בריאות ירוקות. כשאתה מוסיף קיר ורטיקלי ירוק אקטיבי, כמו הפרויקט שלנו בצ'ק פוינט, זה כאילו הכנסת יער שלם בתוך העיר. זה משפר את איכות האוויר, זה יפה ומוריד את צריכת האנרגיה כי לקירות האלה יש גם השפעה על הטמפרטורה של הסביבה", מסביר מקסים פסיק, יו"ר ורטיקל פילד.

כעת אף נערך מחקר באוניברסיטת בר־אילן שיבדוק, בין השאר, את תפוקת העובדים בסביבות שבהן קיימים קירות כאלו, מתוך הבנה ברורה למדי שהסביבה הירוקה מיטיבה עם נפש האדם וביצועיו הקוגניטיביים.

מצמצם זיהום ואפילו מונע תאונות. קירות של ורטיקל פילד בבניין צ'ק פוינט // צילום: Vertical Field

כמה דומיננטיים יהיו הקירות הירוקים בעיר העתיד? היו"ר פסיק סבור שמאוד, וכי המקום שלהם רק ילך ויגדל. "היום במדינת ישראל אנחנו רואים המון קירות ומשטחים ריקים, לבנים, בלי כלום. אפשר לראות את זה לאורך כבישים שונים בישראל, תחנות רכבת, בנייני מגורים ומשרדים. אנחנו סבורים", מסביר פסיק, "שכל השטחים האלה צריכים להיות בירוק, בוודאי בכבישים - כי זה יסייע להתמודדות עם הזיהום שנגרם מפליטת גזים מרכבים. תאר לעצמך את נתיבי איילון מוקפים בקירות ירוקים. זה יפה בעיניים, ולפי מחקרים זה אף עשוי לצמצם מקרים של תאונות דרכים משום שהצבע הירוק מגביר את ערנות הנהג".

חשמל בנתיב המהיר

מי שעוד לוטשת את עיניה לכיוון נתיבי איילון, ולמעשה לכל כבישי העולם, היא חברת אלקטריאון הישראלית שבחרה במטרה שנשמעת על פניו בדיונית - לייצר כבישים חשמליים בכל העולם שמאפשרים הטענת רכבים תוך כדי נסיעה, בלי לעצור, וללא שימוש בסוללות.

הטכנולוגיה של החברה, שהוקמה על ידי אורן עזר וחנן רומבק, מותקנת מתחת לכביש ומיועדת תחילה לתחבורה ציבורית ולמשאיות כבדות בדרכים עירוניות ובין־עירוניות. בהמשך יטופלו רכבים שיתופיים, מוניות ומשאיות, כאשר היעד הוא לשרת את כל תחומי התחבורה. 

לאחרונה בדקה החברה את התשתית המיועדת בת"א, ובחודשים הקרובים מתוכנן ביצוע סלילה באורך של ק"מ אחד ברחוב קלאוזנר בת"א, כדי לבחון את הטכנולוגיה בזמן אמת עם חברת "דן שאטל". בחודש נובמבר תותקן הטכנולוגיה באי השבדי גוטלנד, בשאטל שינוע בקטע דרך באורך 1.6 ק"מ בין העיירה ויסבי לשדה התעופה של גוטלנד. 

אני שואל את מנכ"ל החברה, אורן עזר, אם הטכנולוגיה של אלקטריאון לא תוסיף רכבים לכביש, תרחיש שממנו מנסים להימנע בארץ ובעולם, ובוודאי בערי העתיד, על מנת למנוע עומסים וזיהום אוויר. "לכן אנחנו מתחילים עם תחבורה ציבורית", הוא אומר. "אבל אני מאמין שלהוריד רכבים מהכביש זה לא פתרון, כי אז אתה מגלגל את הבעיה ומקשה על התניידות תושבים. הפתרון הוא לתת אלטרנטיבה פשוטה, יעילה וזולה.

"אני מקווה שהפתרון שלנו יוזיל את הנסיעה, למשל באוטובוס חשמלי, וזה יגרום לאנשים לזנוח את הרכב שלהם. ואם כבר יש לך רכב פרטי, אז כדאי שיהיה חשמלי שלא מזהם את הסביבה. ואם נכנסת לעיר עם רכב חשמלי, בוודאי בערי העתיד - עדיף שלא יהיו עמדות טעינה מכוערות שגם מעכבות את הנהגים בגלל הצורך בטעינה".

מה לגבי בטיחות? נשמע קצת מפחיד לנסוע על כביש חשמלי.

"ביצענו ניסויים כדי לבדוק כמה התשתית אמידה ובטיחותית, והטכנולוגיה עמדה בכל הציפיות, תוך כדי עמידה בכל התקנים המחמירים באירופה ובארה"ב".

עזר מציין כי לדעתו ת"א וירושלים יהיו הראשונות להיות בעלות כבישים חשמליים לפני שהטכנולוגיה תהפוך למגמה לאומית. "הרכב החשמלי נעים ושקט יותר, עלותו נמוכה יותר, והתפעול והאחזקה פשוטים יותר. רכבים עם הטכנולוגיה שלנו יכולים לנסוע 24/7, ללא הפסקה, בעלות אפסית. בעתיד, עם שילוב רכבים אוטונומיים גם לא יהיה נהג שצריך לעצור להתרעננויות. תחשוב על נסיעה מת"א לאילת במסלול ייעודי־חשמלי לרכב אוטונומי. אתה יודע בדיוק מתי תצא ומתי תגיע, ויותר מכך - תוכל להזמין רכב אוטונומי שהוא חדר שינה או חדר ישיבות. אפשר לנצל את הנסיעה הזו בצורה הרבה יותר נכונה, וכמובן שהיא לא תזהם את הסביבה".

נסיעה מת"א לאילת במסלול חשמלי לרכב אוטונומי שישמש כחדר ישיבות או חדר שינה. אורן עזר, מנכ"ל אלקטריאון // צילום: ניר סלקמן

הטכנולוגיה שלכם לא תייקר את מחירי הרכב?

"היום בטרייה היא רכיב מרכזי בעלות רכב חשמלי, ומהווה שליש מעלותו. הפתרון שלנו יאפשר לצמצם את עלות הבטרייה. יצרניות הרכב רוצות למכור רכבים מפוארים ומשוכללים ולא להתעסק בבטריות, ולכן הן אוהבות את הטכנולוגיה שלנו. בטריות היום מהוות כשני שלישים ממשקל רכב, ומאתגרות מהנדסים בצורה בלתי רגילה. המקלט שלנו בגודל מטר על 60 בעובי של 3 ס"מ, כמו מסך שטוח".

איך תתממשק הטכנולוגיה עם הפלטפורמות של ערי העתיד?

"כביש חשמלי מכניס סנסורים לתוך העיר, ואפשר לנתב תחבורה באופן יעיל יותר. זה מסייע בהורדת העומס בכבישים וזה אושש מחקרית. רמזור לא יכול להתנהל באופן זהה בשעת עומס ובשעות שבהן הכבישים ריקים. כביש חשמלי מקל את התפעול היומיומי ויכול להתממשק לכל תשתיות העיר - רמזורים, משלוחים, מוניות. זה ישנה את כל הרגלי הנסיעה בעיר". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו