מידע שחשף צה"ל על פרויקט הטילים המדויקים של חיזבאללה הוא חריג בכל קנה מידה. הוא כולל פרטים אינטימיים שידועים רק למתי מעט: שמות, מסמכים, מיקומים ותוכניות מבצעיות, שמלמדים עד כמה עמוקה החדירה המודיעינית של ישראל לחיזבאללה ולפטרוניו האיראניים, ומרמזים מה עוד היא יודעת, שלא פורסם.
הפרטים שנחשפו מצטרפים למידע נוסף שנחשף ביום שלישי השבוע - תחילה ב"טיימס" הבריטי ובהמשך בתקשורת הישראלית - על היעד שהותקף על פי פרסומים זרים ביום ראשון שעבר בשעה 02:10 לפנות בוקר בביירות. עד לאותו הרגע היתמם חיזבאללה כאילו היעד היה מתקן תקשורת זניח, שנפגע קלות; הפרסומים חשפו כי מדובר היה בציוד ייחודי שיוצר עבורו באיראן, ואמור היה לשמש אותו לייצור סדרתי של רקטות ארוכות ומדויקות על אדמת לבנון.
הפרסומים האלה הם שיאו של מאמץ הסברתי מרשים שמתנהל בימים האחרונים בהובלתו של דובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס, שעיקרו מסגור הדיון הציבורי והבינלאומי במקום הנכון שלו: לא (כמו שחסן נסראללה מנסה להציג זאת) על התוקפנות הישראלית ועל תגובת חיזבאללה שתבוא בעקבותיה, אלא על הפעילות החשאית של חיזבאללה שעלולה להוביל את הצדדים למלחמה.
זה לא סוד שחיזבאללה מנסה להשיג נשק מדויק, שיאפשר לו לפגוע בכל נקודה בישראל ולהציב איום חסר תקדים על תפקודה השוטף. האיום הזה עמד בשנים האחרונות בבסיסן של מאות תקיפות של חיל האוויר בסוריה, ושל פעולות נוספות, שהצליחו למנוע כמעט לחלוטין העברה של טילים מדויקים ללבנון. כתוצאה מכך עבר חיזבאללה למאמצים להסב טילים מיושנים למתקדמים על אדמת לבנון, וכעת - למאמץ לייצר בעצמו את הטילים מראשיתם.
מדובר באתגר מבצעי־טכנולוגי־כלכלי ראשון במעלה עבור חיזבאללה, שנעשה בליווי צמוד של משמרות המהפכה האיראנים. ישראל עקבה אחריו מקרוב, וכעת החליטה לפעול. נסראללה, שטוען כי ישראל היא שהפרה את הסטטוס קוו בין הצדדים בכך שתקפה בלבנון, הופך את התמונה על ראשה: חיזבאללה הוא ששבר את הכלים ואת הכללים. ישראל (אם אכן הדיווחים המייחסים לה את תקיפת הרחפנים נכונים) פעלה כעת בקטן, כדי לנסות להימנע מפעולה גדולה בעתיד.
רצף הפרסומים - שמן הסתם יימשך, אפשר שבחשיפת אתרים שבהם מתבצעת הסבה של טילים על אדמת לבנון, ששלושה מהם כבר נחשפו בנאומו של ראש הממשלה בספטמבר אשתקד בעצרת האו"ם - נועד להבהיר עד כמה עמוק השקר של נסראללה, שהכחיש והיתמם וגלגל עיניים כשנדרש לנושא. הוא גם אמור לגרום לאזרחי לבנון ולממשלתם לתהות מה עושה חיזבאללה מתחת לאפם ומה הסיכוי שפעילותו תמיט עליהם אסון, לדרבן את ממשלות המערב לפעול לפני שיהיה מאוחר מדי, וגם להסביר לאזרחי ישראל מה עומד על הפרק - למקרה שתתחולל מעתה שרשרת אירועים שתתגלגל לכדי מערכה רחבה.
בישראל מקווים שמתקפת המידע הזאת גם תרסן את הנקמה שעליה נשבע נסראללה השבוע, אבל בעיקר שהיא תגרום לו (ולקאסם סולימאני) לחשב מסלול מחדש. זו לא רק האינטימיות המודיעינית על מעשיהם שצריכה להביך אותם, אלא דווקא מה שמשתמע ממנה: ישראל הבהירה השבוע שטילים מדויקים בידי חיזבאללה בלבנון זה קו אדום שהיא לא מוכנה להתפשר עליו, גם במחיר של מלחמה.
זה מחזיר את הכדור לידיים של נסראללה. אם להאמין לנחישות הישראלית, טילים מדויקים בכמות סיטונית לא יהיו לו. עכשיו הוא צריך להחליט אם לגרור את ארגונו, ואת לבנון, למלחמה על העיקרון הזה - שלא יושג - או לקפל את הדגלים, להנמיך את רף ההצהרות, ולחזור הביתה. הסבירות שהוא יעשה זאת גבוהה (אם כי בדרך ישאף הארגון לבצע את הפיגוע המובטח), אבל לא לעולם חוסן: חיזבאללה ואיראן לא ישנו את עורם, ואתגר הטילים - ומחירי המלחמה שנובעים ממנו - ימשיך ללוות את ישראל בעתיד הנראה לעין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו