שלושה אינטרסים מרכזיים עמדו, או צריכים היו לעמוד, לנגד עיניו של ראש הממשלה בבואו להכריע אם לאפשר או למנוע את כניסתן לישראל של חברות הקונגרס העוינות, רשידה טלאיב ואילהן עומאר.
האחד, שימור מערכת היחסים המצוינת עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. אם בחדרים הסגורים אכן הועבר מהבית הלבן מסר חריף עוד מזה שבציוצי הטוויטר, הדורש למנוע את הביקור, הרי שהיענות לנשיא היא אינטרס ראשון במעלה.
ראשי ממשלות בישראל עשו מאז ומתמיד מאמצים אדירים שלא להשיב בשלילה לנשיאים אמריקניים. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בנשיא שעשה למעננו, בין היתר על בסיס ידידות אישית עם ראש הממשלה נתניהו, שורה של צעדים היסטוריים שקודמיו אפילו לא חלמו עליהם. לאדם כזה לא אומרים "לא".
אך ישנם שיקולים כבדי משקל נוספים, ובראשם שימור התמיכה הדו־מפלגתית של ארה"ב בישראל. בחודשים האחרונים ישנו מאמץ גדול של ישראל ותומכיה לעצור את התמיכה ההולכת ונחלשת באגף הדמוקרטי, ולבדל בין הזרם המרכזי התומך בישראל, לבין טלאיב, עומאר ועוד כמה אנטי־ישראלים. הזרם המרכזי אכן נענה לחיזורים, ורק לפני שבוע ביקרו מטעמו לא פחות מ־40 חברי קונגרס דמוקרטים.
ואולם, אחת הציפיות של האורחים היתה הכנסתן של טלאיב ועומאר, למרות דעותיהן, והבטחה שכך יקרה אפילו ניתנה מטעם השגריר בארה"ב, רון דרמר. כך שהפליק־פלאק בעמדת נתניהו הוא גם פליק בפניה של מפלגה הדמוקרטית. זו טעות קשה.
האינטרס הישראלי השלישי הוא כמובן החלשת תנועת החרם. ברור שטלאיב ועומאר הן שונאות ישראל התומכות בהחרמתה ואף השמדתה, לו רק יכלו. אלא שגם כאן, מניעת הכניסה מחזקת את ה־BDS פי כמה, שכן היא מאששת את הדימוי האנטי־דמוקרטי שהן ושותפיהן מפיצים עלינו. כלומר, חסימתן מאדירה את שמן וגוררת הרבה יותר כותרות שליליות לישראל, מאשר לו היו לועסות כאן סיסמאות שחוקות על מדינת היהודים.
מאידך, פתיחת הדלת לשתיים היתה מבהירה עד כמה חזקה וסובלנית הדמוקרטיה הישראלית - בניגוד מוחלט לתעמולה שלהן. אלא שבחיים יש דילמות שקשה לצאת מהן טוב.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
