הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (חמישי) את מדד הדירוג החברתי-כלכלי של ישראל לפי אשכולות: החל מ-1 (האשכול הכי נמוך) ועד ל-10 (האשכול הכי איכותי). המדד מתבסס על מפקד האוכלוסין והדיור האחרון.
צילום: עמי שומן
על פי המדד החברתי כלכלי של שנת 2019 ירושלים נמצאת באשכול 2 הנמוך, אחד בלבד לפני האשכול האחרון בו נמצאים בעיקר יישובים לא יהודיים נחשלים. את אשכול 1, הנמוך ביותר, חולקים בעיקר יישובים נידחים וקטנים במגזר הלא יהודי, מלבד 2-3 שכונות בירושלים שזוכות לדירוג כלכלי חברתי גבוה (אשכול 8), מרבית השכונות בירושלים הן מוזנחות ומקבלות דירוג כלכלי חברתי נמוך מאוד.
מדובר כמובן בתעודת עניות למדינת ישראל, שבירתה ירושלים, עם כמיליון תושבים, מדורגת בדירוג הכלכלי חברתי הנמוך היותר מבין הערים הגדולות בישראל. לבד משתיים שלוש שכונות כמו רחביה, טלבייה ובית הכרם שזוכות לדירוג כלכלי חברתי גבוה באשכול 8, מרבית השכונות בירושלים ממוקמות בשלושת האשכולות הנמוכים.
רהט. היישובים הלא יהודיים מדורגים לרוב בתחתית // צילום: דודי ועקנין
בצמרת הדירוג נמצאים יישובים כמו סביון, כפר שמריהו, מודיעין-מכבים-רעות, הוד השרון, גבעתיים, גבעת שמואל, רעננה, קריית אונו ונווה אפרים מונוסון. בית שאן ושדרות מדורגות באמצע, באשכול 5, כאשר בשליש התחתון של הדירוג הכלכלי-חברתי נמצאים יישובים המזוהים בעיקר עם המגזר החרדי כמו בני ברק, ביתר עילית, ושכונות שלמות בצפת.
הדבר המדאיג במדד הוא הפערים ההולכים וגדלים בין השכונות השונות בערים וביישובים, בעיקר בפריפריה. על פי הנתונים, ירושלים הידרדרה במדד החברתי-כלכלי מאשכול 5 לאשכול 2 מאז שנת 2004 ועד היום, וכעת היא נמצאת באותו אשכול יחד עם עם בני ברק, בית שמש, אלעד, צפת ורכסים – כולם יישובים עם אחוז גבוה של אוכלוסייה דתית וחרדית.
רשויות מקומיות, רובן מהמגזר הלא יהודי, מדורגות באשכול החברתי-כלכלי הנמוך ביותר - אשכול 1. מנגד, חולון עלתה מאשכול 6 לאשכול גבוה יותר - 7, כאשר בית שאן ושדרות (למרות איום הקסאמים) שודרגו וטיפסו לאשכול 5, שנחשב עדיין לאשכול נמוך יחסית.
בית הכרם היא מהשכונות היחידות שממוקמות בצמרת הדירוג // צילום: דודי ועקנין
במודיעין-מכבים-רעות כל השכונות נמצאות באשכול כלכלי חברתי גבוה (אשכולות 8-10). 139 רשויות מקומיות סך הכל מדורגות באשכולות הנמוכים (1-5). מנגד, 116 רשויות מקומיות מדורגות באשכולות הגבוהים יותר (6-10). מבין 255 היישובים הנכללים בדירוג רק 10 מדורגים באשכולות הגבוהים (9 ו-10). מנגד, באשכולות הנמוכים (1 ו-2) ממוקמים 53 יישובים: 11 באשכול 1 ועוד 42 יישובים באשכול 2.
סביון, כפר שמריהו וארסוף מככבות הכי גבוה בדירוג הכלכלי-חברתי, עם הניקוד הגבוה ביותר. מבין הערים הגדולות (למעלה מ-100,000 תושבים), רמת גן ותל אביב-יפו מדורגות גבוה - באשכול 8. הערים חולון, חיפה, רחובות, פתח תקווה וראשל"צ מדורגות באשכול 7, כאשר נתניה המתפתחת והמתרחבת מסתפקת רק באשכול 6. מבין הערים הגדולות, באשכול 5 ממוקמות בת ים, אשקלון ובאר שבע.
דירוג האשכולות מושפע בין היתר מערך הנכסים והדירות, מרמת החינוך וההשכלה ומגודל המשפחה (עד שלושה ילדים - מצוין; 4 ילדים ויותר משפיעים לרעה על הדירוג). כל התושבים ביישובים המדורגים גבוה במדד החברתי-כלכלי משתכרים פעמיים ואף יותר מהשכר הממוצע במשק (כלומר למעלה מ-20 אלף שקלים), ובכל המשפחות יש לפחות שני מפרנסים, לפחות שתי מכוניות, טלוויזיה בכל חדר וחיבור לאינטרנט. ביישובים המדורגים נמוך במדד החברתי-כלכלי, שיעור האבטלה גבוה ושיעור התעסוקה נמוך, ואחוז גבוה של התושבים הסמוכים על שירותי הרווחה וקצבאות הביטוח הלאומי.
מודיעין-מכבים רעות הוא מהיישובים שנמצאים בצמרת הדירוג // צילום: גדעון מרקוביץ'
שבע מהרשויות המקומיות (כולל ירושלים) ירדו אשכול אחד בדירוג (כאמור, ירושלים נפלה בשלוש אשכולות מ-2004), 26 התקדמו אשכול אחד למעלה, והשאר (222 יישובים) שמרו על האשכול שבו דורגו בדירוג הישן. בין היישובים שהידרדרו: ריינה (לאשכול 2), לוד וירוחם (3), וגבעת זאב (5). מיתר איבד את מקומו באשכול 9, והידרדר לאשכול 8, שגם הוא נחשב גבוה. לעומתם, עם הרשויות המקומיות שעלו בדירוג נמנות קריית ארבע (אשכול 3), בית שאן, שדרות וכפר יאסיף (אשכול 5), אור יהודה, קריית עקרון ושלומי (6), חולון, יבנה, והמועצות האזוריות מנשה ומטה אשר (7), כמו גם המועצה האזורית יואב (אשכול 8).
126 רשויות מקומיות, שבהן מתגוררים 45% מהאוכלוסייה, קיבלו ציון שלילי (מתחת לממוצע), ו-129 יישובים, שבהם מתגוררים 55% מהאוכלוסייה, קיבלו ציון חיובי. מבין כלל הרשויות המקומיות, הציון הנמוך ביותר (מינוס 2.797-) הוענק למועצה האזורית נווה מדבר, המאגדת יישובים בדואים בנגב - מוכרים וגם בלתי מוכרים. את הציון הגבוה ביותר (פלוס 2,590) קיבל היישוב סביון שבבקעת אונו.
האשכול של ירושלים ובני ברק כולל בעיקר רשויות ערביות וחרדיות. באשכול 4 נכללות, בין השאר, שפרעם, טייבה, יבנאל וקריית ארבע, ומרבית היישובים בו ערביים. באשכול 9 מדורגות שמונה רשויות בלבד - גדרות, כפר ורדים, שוהם, רמת השרון, הר אדר, כוכב יאיר, עומר ולהבים. לאשכול 10 משתייכים שני יישובים בלבד - כפר שמריהו וסביון.
מדד הדירוג הכלכלי-חברתי שפרסמה הלשכה המרכזית כוללת גם יותר מ-1,600 שכונות עשירות ועניות. השכונה העשירה ביותר בערים היא פארק צמרת, אזור המגדלים בצפון תל אביב. השכונה הענייה ביותר - רמת אלחנן בבני ברק. מאה שערים והשכונות החרדיות שמסביבה הין בין השכונות העניות ביותר בישראל.
לבד מכפר שמריהו וסביון, גם היישובים ארסוף, יפה נוף וכוכב יאיר הן בין השכונות העשירות ביותר בישראל. תשע מעשר השכונות העניות ביותר הן חרדיות. בין השכונות העניות ביותר - מאה שערים, בתי אונגרין, שכונת גאולה, ובית ישראל בירושלים.
שכונות עניות נמצאות גם במודיעין עלית, ועוד 6 שכונות בירושלים, שכונות מעורבות של חרדים ולא חרדים. שכונות שלמות במזרח ירושלים עניות. כך גם 4 שכונות מאוכלסות בחרדים בבית שמש.
6 שכונות עשירות ביותר נמצאים התל אביב והן: אזור המגדלים בצפון החדש של תל אביב, צהלה, כוכב הצפון, אזור השוק הסיטונאי, ואזור המגדלים ברחוב הארבעה.
שכונת דניה בחיפה היא מהעשירות בערי ישראל. שכונה עשירה נוספת היא אזור נווה רום ברמת השרון.
הרחוב הכי עשיר בישראל נמצא ביפה נוף.
מכיוון שדירוג השכונות העשירות והעניות לא כולל אזורים קטנים מבחינת מספר התושבים, הדירוג מעט מוטה ולא בהכרח משקף את כול השכונות העשירות והעניות. יש גם הבדלים מאוד קטנים שמפרידים בין השכונות העשירות. כך יוצא ששבע שכונות קיבלו את הדירוג הכלכלי החברתי הגבוה ביותר (אשכול 10), מתוכן שבע שכונות נמצאות בתל אביב, שתיים ברמת השרון ואחת בחיפה.
יותר מ-90 שכונות בערי ישראל מדורגות בדרוג הכלכלי-חברתי הנמוך ביותר (אשכול 1). כל השכונות האלה הן חרדיות, בדואיות או שכונות בערים מרכזיות בגוש דן שמאוכלסות כיום בעובדים זרים ובמסתננים מאפריקה.
ואלו השכונות העשירות ביותר בישראל
1. פארק צמרת, תל אביב.
2. צהלה, תל אביב.
3. דניה, חיפה.
4. כוכב הצפון, תל אביב.
5. נווה רום, רמת השרון.
6. שרונה, תל אביב.
7. סביון.
8. נווה גן. רמת השרון.
9. כפר שמריהו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו