ג'רמי קורבין: תחילת הסוף?

שתי קבלות מזויפות בסך 700 ליש"ט (כ־3,000 שקלים) קירבו בשבוע שעבר את הממלכה המאוחדת צעד נוסף לעבר עריכת בחירות כלליות בפעם השלישית בתוך ארבע שנים. האחראי לזיוף היה חבר הפרלמנט השמרני, תומך ה"ברקזיט", כריס דיוויס, שהרשעתו באפריל האחרון הביאה להרחקתו מהפרלמנט ולקיום בחירות מוקדמות במחוז הבחירה שאותו ייצג, ברקון וראדנורשייר. 

הבוחרים במחוז החליטו לשלוח לפרלמנט בלונדון את מועמדת מפלגת המרכז־שמאל, הליברלים־דמוקרטים. בכך צומצם הרוב שעליו נשענת ממשלת המיעוט השמרנית של בוריס ג'ונסון לחבר פרלמנט אחד בלבד, ומייד לאחר שתסתיים פגרת הקיץ של בית הנבחרים, בתחילת ספטמבר, עלולה הממשלה ליפול בהצבעת אי אמון. חבר פרלמנט שמרני אחד, המתנגד לעזיבת האיחוד האירופי ללא הסכם בין לונדון ובריסל, כבר הודיע שהוא שוקל לערוק לשורות האופוזיציה, ואולי אף להצטרף לשורות הליברל־דמוקרטים - הנושאים את דגל ההתנגדות ל"ברקזיט".

צירים שמרנים נוספים, ובהם שרים לשעבר בממשלת תרזה מיי, אינם מוציאים מכלל אפשרות חבירה לאופוזיציה בהצבעת אי אמון, בניסיון למנוע מג'ונסון לעזוב את האיחוד האירופי ב־31 באוקטובר "בלי אם ובלי אבל", כפי שהבטיח מייד לאחר היבחרו לראשות הממשלה לפני שבועיים.

אופוזיציה דהויה

תוצאות הבחירות במחוז ברקון אמנם פורשו כסימן למעמדו הפוליטי המעורער של ראש הממשלה הטרי ועמדותיו הנחרצות סביב ה"ברקזיט". אך בדיעבד הן היוו גם אינדיקציה לתהליך אחר המצטייר בשמי הפוליטיקה הבריטית: התערערות מעמדו של מנהיג האופוזיציה, ראש הלייבור ג'רמי קורבין. אם רק לפני כמה חודשים נתפס קורבין כמרוויח הוודאי מהמשבר הפוליטי הקשה שנוצר בבריטניה בעקבות אי יכולתה של רה"מ הקודמת, תרזה מיי, להעביר בפרלמנט הסכם על תנאי הברקזיט, היום נראה שתקוותו הגדולה של השמאל הרדיקלי הבריטי לכבוש את דאונינג 10 הולכת ומתרחקת. 

עדיין זוכה לתמיכה של רוב הציבור. רה"מ ג'ונסון // צילום: אי.אף.פי

בבחירות בברקון קיבלה מפלגת הלייבור רק מעט יותר מחמישה אחוזים מקולות הבוחרים. נאמניו של קורבין הסבירו שמחוז בחירה זה עובר באופן מסורתי מידי השמרנים לליברל־דמוקרטים ולהפך, ומעולם לא נחשב כמעוז של הלייבור. אך הסבר זה אינו מצדיק את התוצאה המביכה של הלייבור בבחירות שנערכו במאי האחרון לפרלמנט האירופי: בחירות אלו - שהן בהווייתן הצבעת מחאה - היו יכולות לאפשר לקורבין להציג את עצמו כאלטרנטיבה שלטונית לשמרנים ולסלול את דרכו לניצחון בבחירות הכלליות הבאות. אך הלייבור סיים במקום השלישי, עם כ־14% בלבד מקולות הבוחרים, לאחר מפלגת הברקזיט של נייג'ל פרג' והליברל־דמוקרטים, שמחזקים מבחירות לבחירות את מעמדם כמנהיגי האופוזיציה האמיתית לעזיבת האיחוד האירופי.

אנטישמיות - איתו או בלעדיו

מגמת ההיחלשות של הלייבור באה לידי ביטוי באופן ברור למדי גם בסקרי דעת קהל, שפורסמו בשבועיים מאז היבחרו של ג'ונסון לראשות ממשלת בריטניה: סקרים כלל־ארציים מעניקים נכון לעכשיו לשמרנים יתרון של 10% על פני הלייבור (34%-24%), וצופים שהנחישות הרבה שמקרין רה"מ החדש בעניין הברקזיט וההבטחות הרבות שהוא מפזר לכל עבר בהקשר להשקעות כספיות ממשלתיות בתחומי הרווחה והתשתיות, יאפשרו לשמרנים להחליש את יריבתם העיקרית - מפלגת הברקזיט של פרג', ולהבטיח לעצמם רוב מוחלט בבחירות הכלליות הבאות. 

ג'ונסון, מעריכים פרשנים בלונדון, כבר נמצא במערכת בחירות, אף שקיימת אי ודאות לגבי מועד קיומה של ההצבעה: האם יריביהם של ג'ונסון וה"ברקזיט ללא הסכם" יצליחו לכפות בחירות לפני המועד הנוכחי לעזיבת האיחוד, בעוד כחודשיים וחצי - עם או בלי דחייה נוספת במועד הברקזיט - או שמא ג'ונסון יצליח בתוכניותיו להוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי ב־31 באוקטובר ואז ילך לבחירות?

כך או כך, נראה שג'ונסון הצליח "לגנוב" מהלייבור את המומנטום שעל גבו קיוו לדהור לניצחון בבחירות. קורבין ואנשיו תכננו להפוך את הסוגיות החברתיות לנושא העיקרי של הבחירות הבאות. הגעתו של ראש ממשלה שמרני פופוליסט טרפה מבחינתם את הקלפים: 52% מהבריטים סבורים שג'ונסון יהיה ראש ממשלה טוב יותר, לעומת 27% שמאמינים ביכולותיו של קורבין. 37% מתומכי הלייבור סבורים שמפלגתם צריכה לבחור מנהיג חדש. ראיה לכך שהלייבור תחת הנהגתו של קורבין לא יצליח לשאוב קולות ממפלגות אופוזיציה שמאליות אחרות, היא נדידת המצביעים הנמשכת אל שורות הליברל־דמוקרטים. מפלגה זו, שהוקמה בתחילת שנות ה־80 ממיזוג בין המפלגה הליברלית לפורשים סוציאל־דמוקרטים מהלייבור, עשויה להפוך בשל שיטת הבחירות האזורית בבריטניה למפלגת האופוזיציה הראשית - אם הברקזיט יהיה הנושא המרכזי במערכה. 

מפלגת הליברל־דמוקרטים הצליחה בשנים האחרונות לבנות לעצמה תדמית לוחמנית של מתנגדת מוחלטת לעזיבת האיחוד האירופי. זאת, בעוד הלייבור של קורבין שידרה חוסר עקביות ונחישות בנושא. התנגדות למדיניות הממשלה אינה מספיקה. אופוזיציה צריכה להציג תוכנית פעולה ברורה, וללייבור אין כזו. קורבין עצמו לא הסתיר בעבר את הסתייגותו מהאיחוד האירופי. שרת החוץ בממשלת הצללים שלו, אמילי ת'ורנברי, התריעה השבוע שהלייבור "יירד לגמרי מהפסים", אם לא יאמץ קו של תמיכה מוחלטת בהישארות באיחוד.

וזו, אולי, הנקודה המטרידה ביותר במצבה של הלייבור: מאז נבחר קורבין לעמוד בראשה, לפני ארבע שנים, השתלטה על המפלגה הזו מה שמומחים מכנים "אנטישמיות ממסדית". "ועדת השוויון וזכויות האדם" - גוף ציבורי שאחראי לקידום ויישום חוקי אי האפליה באנגליה, בסקוטלנד ובוויילס, מעין ערכאה שקודמת להעלאת עניינים בפני בתי משפט - אף פתחה במאי האחרון, בעקבות פנייה של "תנועת הלייבור היהודית" וארגון "קמפיין נגד אנטישמיות", בחקירה רשמית של מקרי אפליה, הטרדה או מעשים חמורים יותר נגד חברי לייבור יהודים. 

מפלגה אחרת, שבענייניה קיימה ועדה זו חקירה, היתה מפלגת הימין הקיצונית "המפלגה הלאומית הבריטית". חברים בכירים בלייבור הודיעו בשבועות האחרונים על החלטתם לפרוש מהמפלגה בגלל האנטישמיות שהביאו קורבין ואנשיו. תחקיר של התוכנית "פנורמה" ב־BBC חשף את הטרור שמשליטים נאמני קורבין על כל מי שמעז למתוח ביקורת על האנטישמיות במפלגה וגרירת הרגליים המכוונת שהם נוקטים בהענשת פעילים אנטישמיים. ולמרות כל זאת, לא האנטישמיות היא זו שהחלישה את כוחה של הלייבור, אלא חוסר יכולתה של מפלגה זו לגבש עמדה ברורה בעניין הברקזיט.

השדים שנכנסו במפלגה

"האנטישמיות לא רק שלא פגעה במעמד הלייבור אלא שאף חיזקה אותו בקרב ציבורים מסוימים", מעריך גורם בכיר בלונדון, המבקש לשמור על עילום שם, "לרוב הבריטים האנטישמיות של הלייבור כלל לא מפריעה, ויש אנשים שאותם היא די משמחת. אסור לשכוח שהדיון הפוליטי־תקשורתי על הנושא התנהל בעיקר בלונדון, ולונדון רחוקה מאוד מלייצג את כל בריטניה, כפי שהוכיח משאל העם על הברקזיט. דו"ח האנטישמיות האחרון של גוף האבטחה הקהילתי CST מצביע על עלייה נוספת של 10% במקרי האנטישמיות במחצית הראשונה של 2019. יותר מ־100 מקרי אנטישמיות מדווחים מדי חודש, ואין מושג כמה מקרים אינם מדווחים. 

פעם פרצי אנטישמיות בבריטניה היו פונקציה של אירועים הקשורים לסכסוך הערבי־ישראלי. בשנים האחרונות יש עלייה באנטישמיות בלי כל קשר למה שקורה בישראל. זו בעיה רצינית מאוד".

גדעון פאלטר, יו"ר ארגון "קמפיין נגד אנטישמיות", מעריך ש"גם אם קורבין יעזוב את תפקידו, הבעיה תישאר. יש קבוצה שלמה של אנשים בכירים בצמרת מפלגת הלייבור שגרמו למשבר הזה. מעבר לכך, הבוחרים שאת עמדותיהם משקפים הסקרים, לא מחליטים מי ינהיג את המפלגה. זה נקבע על ידי חברי המפלגה, ומאז 2015 השתלטה על הלייבור חבורה מלוכדת חדשה, הכוללת מאות אלפי חברים שמגלים סובלנות כלפי שקיעת המפלגה לאנטישמיות ממוסדת. רק הם יכולים להציל את הלייבור מהשדים שלה. הבהרנו שוב ושוב ללייבור, מה עליהם לעשות כדי להתמודד עם האנטישמיות, אבל הם לא נקטו פעולה. מתחת לקורבין הלייבור נתנה מחסה לאנטישמים ושמרה עליהם. עמדתנו היא שהוא אנטישמי שאינו ראוי לכל תפקיד ציבורי.

"בכל שנה מאז 2014 נשבר בבריטניה שיא מבחינת הפשיעה האנטישמית", מדגיש פאלטר, "עם זאת, לא הושלמו הליכי תביעה נגד המבצעים. הממשלה החדשה חייבת להפוך את המאבק בפשיעה האנטישמית לעדיפות עבורה. בריטניה עדיין נמצאת על סף תהום, אבל השגנו התקדמות טובה. רק 18% מהציבור הבריטי מאמינים היום שקורבין והלייבור אינם אנטישמים".

בקרב גופים יהודיים בבריטניה גוברת הביקורת על הגישה הפייסנית שנקטו ראשי הקהילה וחברי הלייבור היהודים כלפי השתלטות "האנטישמיות הממסדית" על מפלגת האופוזיציה הראשית. "הרצון שלהם להביא לשינוי מתוך המפלגה נכשל באופן נורא", אומרים פעילים בארגונים פרו־ישראליים, "הקו היה צריך להיות מאוד ברור: עוזבים את מפלגת הלייבור ולא מדברים עם חברי פרלמנט של המפלגה הזו שלא עזבו את שורותיה תחת קורבין וחבר האנטישמים שלו".

עם קורבין או בלעדיו - אנטישמיות הפכה לחלק לגיטימי מהשיח הפוליטי הבריטי. אלו שתולים את תקוותיהם בליברל־דמוקרטים עלולים לנחול גם הם מהר מאוד אכזבה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו