חלופות, זיכויים ובני יהודה // שי ארצי
איך שלא מסובבים את זה, ההתעקשות של עיריית ת"א על 24 באוגוסט כמועד הפתיחה, בניגוד להערכות גורמים בענף, תפגע בצורה זו או אחרת במכבי ובהפועל ת"א.
להפועל אמנם אין צרות של עשירים, אבל זה לא אומר שאין לה כאלה. הנחת העבודה בקרב בעלי האדומים היא שהקבוצה תפתח את משחקיה במושבה, ולכן הם חתמו על הסכם לשנה עם האצטדיון בפ"ת, שכולל קנס יציאה שיאפשר מעבר לבלומפילד בהמשך. המשמעות - נזק כלכלי.
בשבוע שעבר חצו האדומים את רף 7,000 המנויים, וברגע שיגיעו ל־500 נוספים, הם יהיו בבעיה. כל אוהד שירכוש מנוי לבלומפילד אחרי 7,500 הראשונים, לא יוכל להגיע למשחקים בפ"ת ויקבל פיצוי כספי: מחיר המנוי חלקי כמות משחקי הליגה, כפול מספר המשחקים שישוחקו במושבה.
מכבי תפתח את מכירת המנויים רק היום, וראשיה עדיין בטוחים שבלומפילד יהיה מוכן בזמן. בהתאם לכך, הם הכינו חלופות. הראשונה היא אצטדיון המכיל יותר מ־25 אלף מקומות, סמי עופר או טדי למשל. האופציה השנייה היא להמשיך בנתניה. במצב הזה, מנויים שיחדשו את המנוי יקבלו זכות ראשונים. אוהד שבעונה שעברה לא החזיק במנוי וירכוש מנוי לבלומפילד, לא יוכל להגיע למשחקים בנתניה. הפיצוי: זיכוי כספי למימוש ברכישת מנוי לעונה הבאה (20/21). אם בלומפילד ייפתח אבל לא כל היציעים יהיו מוכנים, בעל המנוי יקבל זיכוי כספי על המשחקים שנמנעו ממנו. מי שפחות נמצאת בבעיה היא בני יהודה, ששריינה את אצטדיון ר"ג.
במכבי ת"א עדיין בטוחים שבלומפילד יהיה מוכן בזמן // צילום: עמי שומן
נינג'ה ישראל זה כאן // עודד שלו
בראיון בוואלה לפני כשבועיים התייחס ליאור שפירא, מחזיק תיק הספורט בעיריית ת"א, לטענות של מכבי ת"א, כשאמר: "הם מנוהלים על ידי קנדי, ואילו אנחנו במזרח התיכון". ובתכלס, השורה הזו מתמצתת את הראיון בכלל, ואת הישראליות בפרט. עזבו אתכם ממה שאמרנו והתחייבנו, קחו חצי אצטדיון, כי לנו זה עולה יותר. שלוש שנים לא מספיקות כנראה כדי לשפץ אצטדיון, כי ראש עיר כמו רון חולדאי יכול להצהיר באוקטובר 2017 שבלומפילד יהיה מוכן וייפתח מחדש עד סוף 2018.
והנה, אנחנו אוטוטו בסוף 2019 ועדיין לא שתלו את הדשא ולא סיימו להתקין את המושבים. אף אחד לא חושב שזה הכרחי לסנכרן בין עבודות הרכבת הקלה בשדרות ירושלים ביפו לעבודות שיפוץ האצטדיון, ואולי לחנוך אותם יחד. במקום זה, לכשיפתחו את בלומפילד בע"ה ובלי נדר, ייתקלו האוהדים שיגיעו למגרש בכאוס תחבורתי.
בלומפילד 2015. זה הולך להיראות אחרת לגמר // צילום: עמי שומן
אבל תירגעו חבר'ה, כאן זה המזרח התיכון. הסטנדרטים המקובלים הם של זמאלק נגד אל אהלי (וסליחה אם פגעתי), ולא כמו באיזו מדינה באירופה או של מרכז קניות חכם בקנדה. המציאות שלנו הרבה יותר מתאימה לליגה ג', כפי שהשתקפה בסדרה של כאן 11. למילה אין משמעות, לתאריכים אין תוקף ומושגים כמו נגישות, חוויית צפייה והתחשבות בצורכי הלקוח הם משהו תיאורטי. אף אחד מהאצטדיונים החדשים שנחנכו כאן בעשור האחרון לא נפתח כאתר בנייה.
טרנר, המושבה, נתניה וסמי עופר - כולם נפתחו כשהיו מוכנים. כל אחד עם הבעיות שלו, בעיקר בתחום התנועה והתחבורה, אבל המגרש עצמו והתשתיות שלו היו גמורים ומוכנים. ובלומפילד? לפי מה שאמר שפירא באותו ראיון, אפשר להסיק שאם יתקבלו כל האישורים מכלל הגופים (וזה אם גדול), אז רק חלק מהאצטדיון ייפתח, והאוהדים ייאלצו להגיע לאתר בנייה. חוויית משתמש? נשמע יותר כמו אימונים לאתגר הנינג'ה.
האוהדים ייאלצו להגיע לאתר בנייה? // צילום: עמי שומן
תמונות יפואיות // אלי שטרן
דמיינו מצב שבו אחרי תקופה של דיונים בעניינכם, מתקבלת החלטה לנתק מכם את העורק הראשי ללב, אבל מבטיחים ש"זה רק ל־3 שנים". אם זורם לכם דם, סביר להניח שלא תחזיקו מעמד.
זה בדיוק המצב בשדרות ירושלים ביפו, לב העיר שאמורה לארח את האצטדיון החשוב ביותר בישראל, ביתן של שלוש קבוצות ומי שיכולה להתפאר בדרבי האמיתי היחיד שיש לליגת העל להציע.
כתושב יפו (יפו, לא ת"א־יפו), המלצתי החמה היא להימנע ממחשבה על כניסה לאזור ברכב פרטי, גם הרבה אחרי שיפתחו את בלומפילד. אם מוח בראשכם וזמנכם יקר, אל תתקרבו, אלא אם עליתם על כלי תחבורה המוני.
השדרה נראית כמו אזור שמתמודד עם אסון: עמוס בברזלים, מחסומים כעורים ובעיקר בעלי עסקים מיואשים שחשים שדוחקים אותם החוצה. למי יש ראש לכדורגל? אנשים כאן בקושי מרימים את הראש.
המטרה, גם אם לעולם לא תוצהר בפומבי, היא ניקוי השדרה מעסקיו הישנים תמורת עוד חיקוי של שדרות נובורישיות וכאלה שמבקשות למחוק את העבר האותנטי המזדקן ולשלם ביוקר על כל השאר בעתיד ההיפסטרי המזוקן.
בלומפילד 2019 ממעוף הציפור. יותר משלוש שנים של עבודות // צילום: עמי שומן
החזרה לבלומפילד אמורה להיות זריקת האדרנלין לשדרה ששוכבת כמו גופה בחום של אמצע הקיץ, היהלום שיבשר על בואה של השרשרת היוקרתית שעליה תדהר באיטיות רכבת קלה בשדרה אירופית בלבנט.
גם אם בלומפילד ייפתח בזמן, האכסניה שבה הוא יושב נראית כרגע כמו המקום האחרון שבו הייתם רוצים להסתובב בו לקראת חוויית כדורגל.
ההגדלה המלאכותית, בהיעדר כל התחשבות בסביבתו שנותרה צפופה וקטנה, אולי תקרב את בלומפילד לחוויה שמקבלים בסמוך לבונבוניירה בבואנוס איירס, אבל כשתרצו לחזור לחיים שלכם במודיעין, באשדוד, בחיפה או בירושלים - תגלו שהמסע רק החל. עכשיו תעמדו בסבלנות בפקק ותקוו לטוב. שער חמש, לא להתייאש.
להימנע ממחשבה על כניסה לאזור ברכב פרטי // צילום: עמי שומן
עף להם הגג // עדי רובינשטיין
בשבוע שעבר חגג ראש עיריית ת"א רון חולדאי את זכייתה של נבחרת העתודה באליפות אירופה. זה קרה בדרייב אין, אותו אולם שחולדאי לא היה מעוניין בו. אבל עיריית ת"א לא תומכת בספורט מקצועני. זכותה. אם זה לא קפה או חברת סלולר שיכולים להוסיף מיליונים בלקיחת חסות במרתון לילה או מרתון הפקקים בבוקר, אין בקומות 11 ו־12 שום עניין. חולדאי לא מרבה להגיע לאירועי ספורט, בטח לא לכדורגל.
ההחלטה לא להתקין גג בבלומפילד היא מנותקת מאוהדי הספורט בעיר. העירייה רואה בהם אנשים שבחרו בתרבות נחותה. אף שחלק משכניו של חולדאי הם אוהדי הפועל ומכבי ת"א, הוא ממשיך לבוז להם ולשאר אוהדי הכדורגל. לו זה במילא לא משנה אם המשחק ייערך בחום של אוגוסט או במבול של פברואר. אם יגיע, יתכבד במקום מסומן בתא הכבוד (בתאי הצפייה של מכבי יש מגנום במחצית, אל תוותר, במזנון בחוץ זה עולה 16 שקלים).
אבל אל דאגה, אלו אתם שהולכים להירטב ולחפש חנייה, אלו אתם שתעמדו מחצית שלמה עם היד על המצח בתנועת הצדעה, כמו שראינו כאן כדורגל בשנות השמונים, וברגעים שהשמש תשקע אף תתקשו להבין מה מתרחש על הדשא. בלומפילד הוא אצטדיון הכדורגל הטוב ביותר שידע הכדורגל הישראלי.
כעת נותר רק לקוות שהשיפוץ יגרום לו להישאר כזה. אחרת בחיפה, ואפילו בירושלים, לא יאמינו שיש דבר אחד בעירם שעולה עשרות מונים על זה מהעיר הגדולה. מגרש הכדורגל, קודש הקודשים של התרבות החילונית.
ההחלטה לא להתקין גג בבלומפילד פשוט מנותקת // צילום: עמי שומן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
