"זה כבוד גדול שאומרים 'ממשלה של סמוטריצ'ים'"

מכירים את זה שחבר כנסת לוחם על עקרונותיו, מתראיין, תוקף, יוצא בחריפות נגד משהו - וברגע שהוא מתמנה לשר, הופך פתאום לממלכתי, שקט וזהיר? אז זה בדיוק מה שלא קרה לבצלאל סמוטריץ'. לפחות עדיין לא.

הוא לא משנה את האג'נדה שלו, לא מפחד לומר אותה, לא מתנצל עליה, לא מחביא אותה, לא מפחד להתעמת עם מבקריו. וגם אם המסרים שלו קשים לעיכול אצל חלק מהאוכלוסייה, הוא עדיין אומר הכל בפנים.

ביום שלישי השבוע, יום אחרי ההודעה על מינויו לשר התחבורה וחבר הקבינט המדיני־ביטחוני, כבר ישב סמוטריץ' (39) במשרד התחבורה עם השר היוצא ישראל כץ, והקשיב שעה אחר שעה לנציגים של חברות התחבורה הגדולות בישראל, של רשות שדות התעופה, של כביש חוצה ישראל, של נתיבי איילון, ועוד ועוד. ישב, הקשיב ושאל. הוא יודע שקיבל את המשרד לשלושה חודשים ("ואולי יותר, אם אתאהב במשרד"), אבל בראש שלו הוא כבר רואה את רכבת ישראל יוצאת מהצפון, עוצרת בכמה תחנות ביישובי השומרון, וממשיכה דרומה.

"על פניו נראה שהמשרד עובד מצוין", הוא אומר אחרי יום הדיונים הארוך. "הדבר הנכון הוא שהכל יימשך כמו שהוא, עד שיהיו לי תובנות ודגשים. יש דברים שהם עניין של מדיניות השר, וצריך עוד ללמוד אותם - למשל, כשיש תוכנית גדולה, והשאלה היא האם לבנות רק בלילה כדי לא להפריע לתנועה, ואז זה ייקח ארבע שנים, או לבנות בלי הפסקה ולסיים בתוך חצי שנה, אבל אז זה ישבש את חיי האזרחים. יש שאלות תכנוניות, תקציביות. זה לא פשוט".

יש גם שאלה אם יעבדו בשבת?

"זה בכלל לא עלה. עניין השבת בכלל לא מגיע אלי. מי שמאשר עבודות בשבת הוא שר העבודה, אני לא נפגש עם הדילמה הזאת".

ושדה דב?

"ראש הממשלה התקשר אלי וביקש שארכז לו עבודת מטה ממשלתית מהירה למציאת פתרון. הפתרון בטווח המיידי הוא דחייה של סגירת השדה בשלוש שנים, שבמהלכן אפשר יהיה לתכנן ולמצוא עוד פתרונות".

משרד התחבורה, כידוע, לא היה העדיפות הראשונה שלו, אבל נראה שהוא כבר מתחיל להתלהב. "לא ויתרתי סופית על חלום תיק המשפטים. ביום שאחרי הבחירות נראה מה יהיה כוחנו הפוליטי ונחליט. אבל אני נכנס למשרד התחבורה עם המון חשק, עם מוטיבציה בשמיים, ואם אראה שאני מצליח, יש אפשרות שגם אשאר שם.

"במשרד התחבורה יש יכולות ביצוע והשפעה שאין כמעט בשום מקום אחר. זה נוגע ביום־יום של האזרחים, בכבישים, בדרכים, ברכבים, בנמלים, רישוי, טסטים. מעל הכל, במשרד התחבורה יש אפשרות לממש ערכים ציוניים והתיישבותיים.

"מי שרוצה לייהד את הנגב והגליל צריך עוד כבישים. מי שרוצה להביא עוד חצי מיליון אנשים ליהודה ושומרון, צריך לדאוג שם לכבישים. ההתיישבות מגיעה בעקבות כבישים ותחבורה ציבורית. זה משרד שיש לו אינפוּט ציוני, התיישבותי ואזרחי גדול. מטרת העל היא לאפשר לכל אזרח להגיע מנקודה לנקודה הכי מהר, הכי בזול, והכי בטוח". 

בתוך זמן קצר יבקרו אותך שאתה משקיע מיליונים בסלילת כבישים ליישובים מרוחקים בשולי יהודה ושומרון.

"לא מפחיד אותי. בכל ארבע שנותיי בכנסת עשיתי מה שאני מאמין. נכון שכשהולכים לפרויקטים של תחבורה בודקים עומסים וכדאיות כלכלית, אבל יש מקום גדול מאוד לממש כאן השקפת עולם ואידיאולוגיה, ותפיסת עולם ציונית. מי שרוצה להביא 20 אלף יהודים לרמת הגולן חייב לייצר תחבורה יותר טובה. 

"כשישראל כץ ניהל מאבקים קשים על פריסת כביש 6 בצפון, הוא עשה את זה כתפיסת עולם ציונית. נכון שזה פחות כלכלי מאשר לייצר עוד נתיבי תחבורה ציבורית במרכז, אבל יש דברים שהם פחות כלכליים ויותר אידיאולוגיים.

"אם אתה מצליח להביא כבישים טובים ומרכזיים דרומה, אתה יכול בתוך שש־שבע שנים להקים עוד שתי ערים בערבה. רכבת מדימונה לאילת זו מהפכה. אתה יכול, דרך פריסת תשתיות, לקבוע את פניה ודמותה של מדינת ישראל. פעם קריית גת היתה 'דרום', היום היא פרבר של תל אביב, כי יש תחבורה. אם רוצים לפרוץ את גבולות גדרה־חדרה, את מדינת תל אביב, זה כלי אדיר".

אתה מרגיש שכולם מנסים להוציא ממך את השד? שמפחדים ממך?

"מצד אחד מפחדים ממני, ומצד שני כולם אוהבים לעבוד איתי. העברתי הכי הרבה חוקים בכנסת האחרונה. חוקים משמעותיים. אני בא לעבוד. זה יהיר, אני לא יכול לדבר על עצמי. נכון, אני אידיאולוג, יש לי השקפת עולם סדורה, אני אומר את דעותיי גם כשזה מעצבן אחרים. אף אחד לא יכול להתכחש לזה שאני בא לעבוד, יש לי סיעתא דשמיא".

הפכת למושג שמזוהה עם גרירה של המדינה למחוזות קיצוניים. 

"סמוטריץ' הפך לשם נרדף לאדם שיודע לעבוד ולהצליח, בגלל זה מפחדים ממנו. יש אנשים במערכת הפוליטית שהם קוריוזים, עושים המון רעש ולא עובדים. אף אחד לא חושש מהם. אותי תוקפים כי אני בא לעבוד".

תוקפים אותך בגלל תפיסות חרד"ליות שמרניות וקיצוניות. בפאנלים בטלוויזיה בימי שישי בערב אומרים "ממשלה של סמוטריצ'ים", כדוגמה לקיצוניות.

"אמנון אברמוביץ' הוא שמאל רדיקלי אולטרה־קיצוני. הגדרה של קיצוני היא הגדרה יחסית. אני לא חושב שאני קיצוני. אני אדם דתי, מאמין, ימני, ציוני, לאומי, עם השקפת עולם סדורה ונחושה, עם ביטחון עצמי. אני לא מתבלבל, לא מתנצל, לא מסתיר את העמדות שלי.

"עם זאת, אני אדם פרגמטי מאוד. אני מבין היטב את הפער בין האידיאולוגיה למימוש. האתגר הוא להחזיק בחלום הגדול, בחזון הגדול, לא לוותר על החזון, אבל לדעת שהמימוש שלו הוא עקב בצד אגודל, צעד אחורה ושניים קדימה, בסבלנות, בהידברות, בפשרות. הניסיון לייצר לי דמוניזציה הוא מגוחך. 

"זה כבוד גדול שאומרים 'ממשלה של סמוטריצ'ים'. זה שהפכתי לשם נרדף לדבקות אידיאולוגית, ליכולת ביצוע, להנעת תהליכים - מחמיא לי. לדעתי, זה גם מוגזם. אני לא עובד לבד. אני עובד עם אנשים".

מהו "החזון הגדול" שאתה מדבר עליו? 

"אי אפשר להגיד אותו במשפט אחד. אני יודע לפרוס אותו לפרוסות ולקדם את זה לאט־לאט. אני רוצה להחיל את הריבונות הישראלית על כל שטחי יהודה ושומרון לאט־לאט. להביא חוק הסדרה ראשון וחוק הסדרה שני. אני לא רץ וצועק ומניף דגל. לכן מסמנים אותי כסוג של מותג, 'הוא לא רק מדבר, הוא גם עושה'". 

זה אולי מה שמפחיד חלק מהאנשים. שלאט־לאט החרד"ליוּת והשמרנות יגברו, ותהיה פה מדינת הלכה. 

"ה'מדינת הלכה' הזאת היא קמפיין הפחדה דמוני שלא קיים. אני לא יודע מה זה 'מדינת הלכה'. זה מושג מומצא של איש שנמצא בפוליטיקה 30 שנה ולא הטביע שום חותם (אביגדור ליברמן; י"ש), ומחפש איך למשוך תשומת לב ולהיות טיפה רלוונטי ולגרד את אחוז החסימה. הוא הולך וממציא דמון שנקרא 'מדינת הלכה' ומפחיד את כולם.

"גם השאיפה שלי לראות את מדינת ישראל מתקדמת לעבר תהליכי גאולה תקרה רק כשעם ישראל ירצה את זה ויחשוב שזה טוב לו. לפחות מהדברים שלי על מדינה שמתנהלת על פי דין תורה נוצר שיח. אנשים שואלים, כותבים, מקשים.

"כל הפחד ממני והפחד מלומר את המילה 'תורה' נובעים מבורות. ערכי התורה הם ערכים צודקים, נאורים, מוסריים, אנושיים. בעיניי הם ערכים נכונים. הרב חיים נבון כתב פוסט יפה על הדמוניזציה שמנסים לעשות לחוקי התורה. הוא טען שחוקי ההלכה הם חוקים טובים. בסוגיית תאונות הדרכים, למשל, הם מחייבים ציות אקסטרה־דווקני על שמירה בדרכים".

אז אין מה לפחד ממך?

"ברור שמי שרוצה להקים מדינה פלשתינית וחושב שזה הדבר הטוב למדינת ישראל, צריך לחשוש מאדם שרואה בזה דבר נורא ואיום ופועל כדי לייצר ההפך. בעזרת השם אצליח ליישם את ההפך. לא לבד, עם עוד הרבה אנשים. 

"מי שרוצה להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה צריך לחשוש מבצלאל סמוטריץ'. מי שאין לו בעיה שהמאזן הדמוגרפי בגליל נורא ואיום, עם 70 אחוזים לא־יהודים, צריך לפחד מבצלאל סמוטריץ', כי בעזרת עוד אנשים אני אהפוך את זה. אני הולך לייהד את הגליל. אם אהיה שר התחבורה בשנים הקרובות, אפרוס שם רשת כבישים ואשלים מהפכה, כדי שמאות אלפי יהודים יבואו לגור שם. זה אתגר אדיר.

"מי שחושב שההתיישבות ביהודה ושומרון היא סיכון לשלום, צריך לפחד מבצלאל סמוטריץ'. אם אמשיך כשר התחבורה, אדאג לזה שתהיה תוכנית חומש משמעותית שמסתכלת על יהודה ושומרון עם עוד חצי מיליון איש, כולל רכבת, כבישים, מחלפים".

האמנת שנער הגבעות הבלאגניסט יתיישב על כיסא השר ויהפוך לחבר קבינט?

"לא הייתי נער גבעות. זה לא מושג שהיה קיים בתקופתי. הייתי בתנועת רגבים, שעשתה פעילות חוץ־פרלמנטרית, ועברתי לפוליטיקה. למה לעמוד בחוץ ולצעוק אם אפשר להיכנס ולסובב את ההגה? יש פעמים שצריך לצעוק, ויש פעמים שצריך לקחת את המושכות ולהוביל. זו הדרך.

"הייתי חבר כנסת, הייתי יו"ר מפלגה, ועכשיו אני שר וחבר קבינט. אני מקווה שאצליח ללמוד את התפקיד ולעשות טוב למען ארץ ישראל. האם בצעירותי תכננתי להיות שר וחבר קבינט? התשובה היא לא. כל מה שעשיתי בעניינים ציבוריים היה די במקרה.

"לא תכננתי להיות ח"כ, זה קרה בהחלטה של שבועיים. לא הייתי חבר מרכז של שום מפלגה. היינו חבורה שעובדת יחד הרבה שנים, מאז ימי המאבק לפני הגירוש מגוש קטיף. אמרנו שצריך זרוע בכנסת, והשליחות הוטלה עלי. המגרש הביתי היה של האיחוד הלאומי, עם אורי אריאל, שגידל את כולנו. הכניסה הטבעית היתה דרך שם".

אחרי המינוי כתבת פוסט ארוך על קבלת תיק התחבורה ועל מה שאתה מתכוון לעשות. היתה תחושה שזה סוג של התנצלות על שאתה לוקח את התפקיד לשלושה חודשים. הרי לא תוכל לשנות דברים מהותיים.

"זה נכון. אני חושב שהכניסה לממשלת מעבר היא לא דבר טבעי. הדבר היותר טבעי זה להישאר בחוץ, להיערך לבחירות ולבוא לממשלה קבועה. אבל הכניסה של הרב רפי פרץ ושלי לממשלה ולקבינט היא הצהרת כוונות לעתיד. על עצם השותפות שלנו עם הליכוד ונתניהו בבחירות הבאות, מתוך תחושה שהציוניות הדתית היא שותפה בכירה ומשמעותית, שנמצאת בעמדות הובלה והשפעה, ולא שותפה זוטרה".
בעבר אמרת שנתניהו לוקח אתכם כמובן מאליו. 

"אם ב'מובן מאליו' הכוונה היא שאין לנו אלטרנטיבה כמו ללכת להמליץ על יו"ר מרצ, אז זה נכון. יש לנו תפיסה ברורה, ואנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד לו, 'תן לנו מה שאנחנו רוצים, כי אם לא, אנחנו הולכים עם השמאל'. זה לא יקרה. אבל אנחנו צריכים כוח משמעותי כדי להיות לשון המאזניים". 

אתה רואה את המינוי שלך כזמני, לשלושה חודשים בלבד?

"אפשר לעשות דברים גם בשלושה חודשים, אבל יש לי הזדמנות ללמוד את המשרד לעומק, לגבש תוכניות עבודה. אם אתאהב במשרד, יש סיכוי שאשאר בו. ואז אתחיל את הקדנציה הקבועה כשאני כבר מוכן ויודע מה אני רוצה מעצמי, בלי שכר לימוד, ואעבוד מהיום הראשון. זה נכון ויעיל מאוד". 

אתה מצטער על ההתבטאות שלך על "משפט התורה"? יכול להיות שזה מה שעלה לך בתיק המשפטים?

"נתניהו סירב לתת לנו את תיק המשפטים עד הדקה האחרונה במשא ומתן לפני פיזור הכנסת. אולי זה נתן לו תירוץ, למרות שהשימוש בנאום 'משפט התורה' נגדי זה ספין. בכל מקרה, זה לא שהוא רדף אחריי לתת לי את המשפטים גם לפני ההתבטאות הזאת. הוא פשוט החליט מסיבותיו שלו שזה יישאר בליכוד". 

שיערת את עוצמת המהומה שתגרור ההתבטאות הזאת?

"לא. נתתי הרצאה ב'מרכז הרב', מול קהל ביתי, לציון יום ירושלים. אמרתי דברים בסגנון של בית מדרש, כי דיברתי לאנשים של בית מדרש. זה יצא החוצה, אין לי גרם של חרטה בעניין הזה. זה היה בשבוע של מצעד הגאווה בירושלים. אם להם מותר לשאת בריש גלי את הדגלים שבראייתי הם מעוותים, את הערכים הקלוקלים שלהם - גם לי מותר לשאת את הדגלים שלי, לפחות באותה גאווה ובאותה עוצמה.

"למה לצד אחד מותר לשאת את הטרלולים שלו הכי גבוה, את הערכים שלו, אם אפשר לקרוא לזה ככה, ולנו אסור? זה בסדר גמור, זאת דמוקרטיה. 

"החזון שלי מזמין לנו עתיד יותר טוב, יותר ורוד, יותר חיובי ובריא, ואני שלם איתו. לא מצטער לרגע, גם אם אנשים נבהלו ועושים על הראש שלי קמפיינים ודמוניזציה. אנשים התראיינו, דיברו על זה, המשפט העברי עלה על סדר היום, ובעיניי זה דבר גדול. אם שילמתי מחיר, אני עושה את זה באהבה רבה.

"מה שבעיקר כאב לי בשבועיים האלה זה לגלות את עומק הבורות ביחס ליהדות, לתורה, למשפט העברי. אנשים חושבים ש'משפט עברי' אומר שסוקלים אנשים. זה משקף חוסר הבנה מוחלט.

"המשפט העברי הוציא עונש מוות מחוץ ללקסיקון מזמן. התורה לא בנויה על אכיפה, היא מחנכת לנורמות ולערכים. מדינה שתתנהל על פי התורה תתנהל בצורה חופשית יותר, הרבה פחות כופה, עם הרבה יותר אמונה באדם.

"אנשים מפחדים מהמסורת, מהערכים, מהתרבות שלנו, בת אלפי השנים. בן־גוריון אמר: 'רצינו לגדל אפיקורסים, וגידלנו בורים'. אני מציע להפסיק לפחד, להפסיק להיות פופוליסטים וללמוד יותר. לא מכיר עם שבז למסורת שהוא מחזיק בה אלפי שנים".

 

שקד עם בנט. "אני לא מחליט לבד" // צילום: יוסי זליגר

תשנו את הרכב הרשימה בבחירות? 

"מימין לליכוד חייבת להיות מפלגה אחת. כל מי שרוצה לחזור למגרש ולשרת את מדינת ישראל חייב להתאחד לפתק אחד. אלמלא הטעויות שנעשו בבחירות האחרונות, בזבוז הקולות - היתה לנו ממשלת ימין גדולה, יציבה וחזקה, בלי ליברמן, שהיתה מממשת את כל תוכניות העבודה בתחום המשילות, הדמוקרטיה, ההתיישבות, החברה והכלכלה.

"צריכה להיות מפלגה ציונית דתית אחת, גדולה וחזקה. כולם צריכים לשים את משקעי העבר מאחור ולהיכנס למפלגה אחת. מי שיישאר בחוץ יהיה חסר אחריות בצורה שקשה לתאר. צריך יהיה להוקיע אותו".

פייגלין נחשב ימין?

"שאלה טובה. בימים האחרונים הוא אומר שכן. מה רמת האמינות של אדם שמחליף אידיאולוגיה? אני לא יודע.

"כתפיסה, צריכים כולם לשבת בחדר אחד, כמה שיותר מהר. אני לא מקבל את התפיסה של נפתלי בנט, שאומר 'אני לא מנהל משא ומתן עכשיו, אלא רק בשבוע האחרון'. אסור להתעסק בקרבות פנימיים וכיפופי ידיים, לציבור נמאס מזה. צריך לחתור למגע כמה שיותר מהר. אני מוכן לוותר על המקום שלי כדי שהביחד הזה ייצא לפועל. מטרת העל היא לצלוח את הבחירות עם שישים וכמה מנדטים, בלי ליברמן".

אתה בעד שאיילת שקד תנהיג את הרשימה?

"אני חושב שהרב רפי מצוין, הוא עמד בראש, הוא צריך לעמוד בראש. אבל אני לא קובע מסמרות, אני לא מחליט לבד ולא כופה את דעתי. אני רוצה שכולנו ניכנס לחדר, נשים בצד את משקעי העבר והמחלוקות. כרגע זה הטפל, צריך להתעלות מעל זה, לשים בצד שיקולים אישיים ואגו, ולחשוב אך ורק על טובת העניין".

תשב בממשלה בראשות בני גנץ?

"לא. בני גנץ זה שמאל. נקודה. זה שמאל מדיני, שמאל כלכלי, שמאל התיישבותי, שמאל בביטחון, שמאל בזהות היהודית. זה לא רע שיש ביקורת על שלטון הימין של השנים האלה, זה בסדר, ותמיד יש איפה להשתפר. אבל צריך להיזהר מלהיות יותר מדי בררנים.

"כבר שכחנו מה זה שלטון שמאל, מה זה אוטובוסים מתפוצצים ברחבי מדינת ישראל, מה זה מדיניות כלכלית מופקרת. הגירעון שיש עכשיו הוא לא פרומיל מהגירעון שיצרו ממשלות רבין. הלוואי שלא נצטרך לקבל תזכורת לאיך נראה שלטון שמאל".

תשב בממשלה עם אביגדור ליברמן?

"ליברמן הוא לא ימין, ליברמן הוא ליברמן. אין לו אידיאולוגיה, אין לו דרך. הוא טרפד הקמת ממשלת חלומות, נהג בחוסר אחריות בגלל שיקולים אישיים, פופוליסטיים. לקח את חוק הגיוס ל'ממשלת הלכה'. מה הקשר בין החוק הזה לממשלת הלכה?! זה פופוליזם שמזלזל באינטליגנציה של הציבור.

"יש פלח מסוים בציבור ששנאת היהדות והחרדים עושה לו את זה. אז הוא החליט לריב. אז הוא ויאיר לפיד ורון קובי יריבו על אותם קולות. ליברמן הוא איש מסוכן, חסר אחריות, שבמשך 30 שנה לא הטביע שום חותם, לא יצר תהליך משמעותי במדינת ישראל, לא העביר שום חוק.

"מכל התפקידים שלו בממשלה הוא התפטר. שבר את הכלים בגלל חוסר אחריות, בגלל שיקול פוליטי אינטרסנטי צר. אחד היעדים של הבחירות הוא שהאיש הזה ייעלם מהנוף הפוליטי של מדינת ישראל.

"היתה לנו מעבר לפינה ממשלת ימין חלומית, עם הסכמות מאוד רחבות כמעט בכל מה שקשור לימין. יכולנו לעשות שינויים ותיקונים אדירים בתחום הדמוקרטיה והמשילות, להחזיר את האיזון הנכון בין הכנסת, הממשלה והמערכת המשפטית, להחזיר אחורה את גלגל ההפיכה השיפוטית שיצר כאן אהרן ברק בלי חוק, בלי צדק, בלי היגיון, בלי דיון ציבורי. הימין שולט כבר שנים, ולא באמת מצליח לממש מדיניות בגלל החסמים האלה.

"יכולנו. היתה הסכמה מקצה לקצה על התיקונים הנדרשים, והבנאדם פשוט תקע את זה. יש לנו ממשל אמריקני הכי אוהד אי פעם, ובמקום לנצל את האפשרות לקדם ריבונות ביהודה ושומרון, לקדם את האינטרס, אנחנו מבזבזים את הזמן על בחירות ועל משא ומתן. זה חוסר אחריות. אדם כזה בוודאי לא שייך לימין".

"אפשר לעשות דברים גם בשלושה חודשים, אבל יש לי הזדמנות ללמוד את המשרד לעומק, לגבש תוכניות עבודה". סמוטריץ', השבוע

מה עמדתך בעניין חוק הגיוס?

"החרדים עשו במשא ומתן הזה כברת דרך ארוכה, הלכו 95 אחוז לקראת ליברמן. ההיצמדות הדווקאית שלו שהיעדים ייקבעו בחוק ולא בממשלה היא קשקוש, הם הלכו לקראתו הכי רחוק שאפשר. פוליטיקה היא אמנות של פשרות, של דיאלוג, והפשרה היתה סופר נכונה.

"יש עלייה בשיעור החרדים שמתגייסים לצבא ומשתלבים אחר כך בשוק התעסוקה. מי שחושב שאפשר לכפות תהליכים חברתיים בזבנג וגמרנו, טועה. זה פיל בחנות חרסינה.

"אחרי חוק טל היו תהליכים חברתיים חיוביים, אבל שילוב של הפופוליזם של לפיד עם טיפשות של בג"ץ וחוסר האחריות של ליברמן רק הסיגו את המצב לאחור. לא מקדמים אותנו לשום מקום".

מה המטרות שלך כחבר הקבינט?

"אני נכנס לקבינט עם תחושת אחריות גדולה. אני בא ללמוד, להקשיב לאנשים חכמים וטובים עם ניסיון, ועם זאת להציג את השקפת העולם שלי. בטריבונה אתה אומר את האמת שלך ומקבל אחריות רק על מה שאתה מאמין. כשאתה יורד למגרש יש לך יותר השפעה, אבל אתה נושא באחריות קולקטיבית גם להחלטות שאתה לא שלם איתן". 

ועכשיו תשב בקבינט שמעביר כסף לחמאס.

"בשום תחום, בטח לא בפוליטיקה, אי אפשר להשפיע אם אתה משחק את המשחק רק כשמקבלים את העמדה שלך. יש ראש ממשלה, שר ביטחון. אני הולך להיות חלק מגוף. עד היום יכולתי להציג את דעתי בתקשורת ובטוויטר, ועכשיו יש לי זכות להשמיע אותה לראש הממשלה ולגורמי המקצוע.

"אמשיך לומר את דעתי בגאון, בתוך הקבינט ומחוצה לו. בצורה אחראית ולא פופוליסטית". 

אז מה עושים עם עזה?

"עזה היא פצצת זמן עם מנגנון השמדה שמכוון כנגד מדינת ישראל. פתרון השורש היחיד שיחזיר את השקט והביטחון לתושבי הדרום לאורך זמן הוא לחזור לעזה. לקבל שם אחריות, להקים את ההתיישבות מחדש, ולפתוח את שערי עזה להגירה. עד שלא נלך למהלך הזה, נגזר עלינו לחיות מסבב לסבב.

"אני חושב שצריך לגבות מהם מחירים יותר כואבים. על כל טיל שנוחת במדינת ישראל צריך למחוק 40 רבי קומות במרכז עזה, שחמאס יבין שהוא משלם מחיר בלתי נסבל ונוציא לו את החשק לתקוף אותנו".

אז אתה מוכן ללכת למלחמה? כי זאת המשמעות של דבריך.

"ממש לא. אפשר לכתוש מהאוויר בלי להכניס פנימה חייל אחד.

"לאט־לאט אנסה לומר את עמדתי בקבינט. האם היא תתקבל ביום הראשון? כנראה שלא. ברור לי שפתרון אסטרטגי דורש שינוי תודעה ציבורי, ושתהיה למנהיגות לגיטימציה לעשות את זה".

מה דעתך על "מדיניות ההכלה" של נתניהו?

"היא נכונה במסגרת המלכוד שבו נמצאת כרגע המדיניות הישראלית, כל עוד אנחנו לא מוכנים ללכת למהלך אסטרטגי של חזרה לעזה. אני לא רואה שום ערך בכניסה קרקעית ובהפלת שלטון חמאס כדי להמליך את אבו מאזן במקומו. זה להחליף פרה בחמור.

"אני לא מדבר במונחים של מיטוט שלטון חמאס כשאני לא יודע מה קורה ביום שאחרי. זה פופוליזם זול, שמתאים לליברמן. תמוטט ואז מה? תמליך את אבו מאזן? על הכידונים של צה"ל וההרוגים של צה"ל נמליך את אבו מאזן? אז מתנהלים במציאות הנוכחית".

שבה נוחתים בכל יום בלוני תבערה בעוטף עזה.

"לדעתי, גם בסוגיה הזאת צריך לגבות מחיר. כל מי שמשגר בלון הוא בן מוות. הייתי מייצר מערכת אוטומטית, שמזהה שיגורים ויורה לעבר מקור הירי בצורה אוטומטית. המשמעות היא שאם מישהו יורה מתוך אוכלוסייה, הוא זה שלוחץ על הכפתור שמפעיל ירי נגדי. כמו כיפת ברזל".

judash0@walla.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו