שובו של דור המטריות

המשבר בהונג קונג סביב חוק ההסגרה אינו ספונטני • מתחת לפני השטח, המטרה היא להחיות את גל המחאה שהתרחש בסוף 2014 וכונה "תנועת המטרייה" • בינתיים, נישאות העיניים לתאריך היעד, 2047, השנה שבה היא תהפוך ל"עוד עיר סינית"

חשש מחתירה נגד השלטון הסיני המרכזי. מפגינים בהונג קונג, השבוע // צילום: GettyImages // חשש מחתירה נגד השלטון הסיני המרכזי. מפגינים בהונג קונג, השבוע

כבר שבוע ימים שהונג קונג, ממרכזי הסחר הבינלאומי החשובים בסין ובעולם, שרויה באווירה של משבר בעקבות גל ההפגנות והמחאות הגדול ביותר מאז שהעיר חדלה להיות מושבה בריטית בקיץ 1997, והועברה לשליטת בייג'ין. המחאה ההמונית שהחלה ביום ראשון שעבר צפויה להמשיך גם בסופ"ש הנוכחי לאחר שהידרדרה כבר להתנגשויות אלימות בין כוחות השיטור המקומיים לבין מפגינים, צעירים ברובם, שאינם סומכים על הממשלה הסינית ואינם מוכנים, לתפיסתם, לוותר על זכויות יסוד.

המניע הישיר למהומות הוא חוק הסגרה שנוי במחלוקת שיאפשר, בין השאר, הסגרה של חשודים בביצוע פשעים חמורים לידי סין היבשתית, אם הפשע 

בוצע בשטחה. אך מתנגדי החוק טוענים כי העברתו תאפשר לבייג'ין לכלוא מתנגדי משטר ולעקוף את מערכת המשפט של הונג קונג, הנחשבת לעצמאית ובלתי תלויה.

מאז שהונג קונג חדלה, לפני 22 שנים, להיות מושבה בריטית, ל"נמל הריחני" יש מעמד מיוחד במסגרת מדיניות ה"מדינה אחת, שתי שיטות" שמעניק לאוכלוסייה המקומית אוטונומיה עד 2047, אז עיר הנמל תעבור לידי שליטתה המלאה של בייג'ין. 

החשש בקרב רבים מ־7.5 מיליון תושבי הונג קונג הוא שקארי לאם, ראשת הרשות המבצעת של הונג קונג, ובעלי בריתה, המקורבים לשלטון המרכזי בבייג'ין, מנסים לצמצם את המרחב האוטונומי באמצעות חוקים שייצרו מנגנונים של שליטה וענישה נגד מתנגדים פוליטיים.

על פניו יש היגיון רב בחוק ההסגרה שהממשל המקומי בהונג קונג ניסה, ללא הצלחה, להעביר ביום רביעי האחרון בקריאה שנייה. תומכיו מספרים על סטודנט בשם צ'אן טונג קאי (20) שרצח בפברואר 2018 את בת זוגו ההרה, פון הייו ווינג (19), במהלך חופשה בטייוואן.

צ'אן סיפר לחוקריו כי רצח את פון לאחר, שלטענתו, היא סיפרה לו שהוא אינו אביו הביולוגי של העובר ברחמה, אלא בן זוגה לשעבר, ואף הציגה לו סרטון שבו היא מתנה אהבים עם גבר אחר. צ'אן סיפר כי בתגובה לכך הוא הטיח את ראשה של זוגתו בקיר וחנק אותה בשתי ידיו במשך 10 דקות עד שנפחה את נשמתה.

צמצום האוטונומיה? ראש הרשות המבצעת, לאם // צילום: רויטרס

לאחר מכן הוא הניח את גופתה בתוך מזוודה, ארז את בגדיה ורכושה והלך לישון. צ'אן סיפר כי למחרת הרצח הוא זרק את בגדיה וחפציה האישיים של פון, למעט הטלפון הנייד שלה, מצלמה דיגיטלית וכרטיס אשראי. נוסף על כך, הוא הניח את גופתה בסבך שיחים בפארק טייוואני. לאחר מכן הוא חזר להונג קונג והשתמש בכרטיס האשראי הגנוב של פון. ב־13 במארס 2018 הוא נעצר באשמת רצח על ידי משטרת הונג קונג לאחר שמשטרת טייוואן איתרה את הגופה.

"ילדים מפונקים"

הרצח האכזרי עורר זעזוע בהונג קונג אך למרות הראיות הרבות נגדו ולמרות הודאתו, צ'אן לא הואשם ברצח ולא הוסגר לרשויות האי הטייוואני בגלל אי קיום הסכם הסגרה. הוא הואשם בהלבנת כספים בלבד, בגלל השימוש הבלתי מורשה בכרטיס האשראי, ולפני כחודשיים וחצי הוא נידון רק ל־29 חודשים בכלא.

תומכי חוק ההסגרה טוענים כי הוא נועד לאטום פרצות שמאפשרות לרוצחים כמו צ'אן לחמוק מהעמדה לדין. לעומתם, מתנגדי החוק מביעים חוסר אמון מוחלט בסין היבשתית ובשלטון המרכזי בבייג'ין. לטענתם, הסכמי ההסגרה של הונג קונג נוסחו במסגרת הסכמי הנסיגה הבריטית של 1997. לשכת עורכי הדין של הונג קונג טוענת כי טייוואן, מקאו וסין היבשתית לא נכללו בהסכמי ההסגרה במכוון לנוכח "מערכת המשפט השונה באופן יסודי הפועלת בסין היבשתית והחששות לגבי מחויבותה לזכויות יסוד".

עוד נטען כי בסוגיה זאת התנהל מו"מ רב שנים בין הקואליציה לבין האופוזיציה, אך קארי לאם והרשות המבצעת ביקשו לנצל את פרשת הרצח המזעזעת כדי לבצע מחטף שיגביר את המעורבות הפוליטית של בייג'ין בהונג קונג. יותר ממיליון מפגינים, כשביעית מהאוכלוסייה, יצאו לרחובות העיר הסינית ביום ראשון שעבר והביעו את הסתייגותם הנחרצת לניסיון להעביר את החוק. 

שלושה ימים לאחר מכן אלפי מפגינים התעמתו באופן אלים עם כוחות השיטור המקומיים לאחר שניסו לפרוץ למתחם הממשלתי. כתוצאה מכך, הם הצליחו לעצור את תהליכי החקיקה בבית המחוקקים המקומי. ההפגנות גם הובילו להחלטה לסגור את משרדי הממשלה אתמול והיום (ימי חמישי ושישי) "מסיבות ביטחוניות". עם זאת, גורמים בממשל המקומי הבהירו כי תהליך חקיקה יושלם עד 20 ביוני, ולאם אף כינתה את המפגינים "ילדים מפונקים".

חשש מדיכוי החופש

הגל הנוכחי אינו ספונטני ויש לו רקע מקומי. גורמי אופוזיציה בהונג קונג זיהו בניסיון לחוקק את חוק ההסגרה הזדמנות להחיות את גל המחאה הגדול שהתרחש בסוף 2014 ואשר כונה "תנועת המטרייה". המפגינים שמחו אז במשך 79 ימים יצאו נגד שינויים שבוצעו בשיטת הבחירות המקומית. גם אז נטען כי מדובר בניסיון של בייג'ין לצמצם את המרחב הדמוקרטי בעיר. עוד לפני כן, ב־2003 התקיים גל מחאה מוצלח נגד ניסיון לבצע שינויים בחוקים ביטחוניים.

לטענת האופוזיציה, הרשות המבצעת של הונג קונג מיישמת מדיניות המוכתבת מבייג'ין, והנשיא שי ג'ינפינג הורה לדכא מחאות אזרחיות ברחבי סין. המפגינים טוענים כי אם לא יעמדו על שלהם - החופש היחסי בעיר עלול להיות מדוכא לחלוטין. יש לציין כי בעוד המחאה הנוכחית זוכה לסיקור נרחב ברחבי העולם, ולשידורים ישירים בערוצי התקשורת הבינלאומיים, התקשורת הסינית הממשלתית מצנזרת דיווחים על האירועים.

בסין לא מסתירים את תמיכתם בחוק. על רקע מלחמת הסחר המתנהלת מול ארה"ב במפלגה הקומוניסטית הסינית חושדים כי "גורמים זרים עוינים" עושים שימוש במצב בהונג קונג לחתור תחת השלטון המרכזי הסיני.

עד כמה שזה תלוי באופוזיציה בהונג קונג, המחאה תימשך תקופה ארוכה, אך גם הם מבינים כי בטווח הרחוק תאריך היעד הוא 2047, אז הונג קונג תאבד את מעמדה כ"אזור מינהלי מיוחד" והיא תהפוך לעוד עיר סינית במשטר חד־מפלגתי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר