בראש של המיוחדים

"אתה עומד מטרים ספורים מהמטרה שלך. פתאום אתה יכול לראות רק מה שמולך, כל החושים שלך ממוקדים רק בדבר אחד. התחושה היא של ראיית מנהרה, ריכוז מוחלט, וכל מה שנותר לך זה להוציא את הנשק וללחוץ את ההדק". כך, כמעט בשלווה, מתאר בפנינו מ', אחד מלוחמי היחידות המיוחדות בצה"ל, את תחושת המיקוד המוחלט שאותה הוא חווה לא פעם, ממש כשראה לאויב את הלבן שבעיניים.

מחיר הטעות בפעילויות מהסוג שאליו נשלח מ' גבוה לאין ערוך. זו גם הסיבה שהוא נבחר בפינצטה מתוך מועמדים רבים, שעברו מבחנים ומיונים לא מעטים עד שהפכו ללוחמים מן המניין בחוד החנית של צה"ל - היחידות המיוחדות.

בצה"ל מוגדרות כיחידות מיוחדות סיירת מטכ"ל, שייטת 13, שלדג ו־669, ולצידן קיימות בצבא יחידות עילית אחרות, דוגמת אגוז, מגלן, דובדבן ושייטת 7 (שייטת הצוללות). עם זאת, חשוב להדגיש כי משיחות עם גורמים צבאיים שונים, קשה לעיתים להגיע להסכמה מוחלטת בנוגע לשאלה - מהי יחידה מיוחדת.

היחידות המיוחדות בצה"ל מוגדרות ככוחות בעלי הכשרה קרבית מגוונת, הדורשת התמחות מיוחדת, שאינה אפשרית גם ביחידות מובחרות. ייעודן הוא ביצוע מבצעים מיוחדים, ולשם כך הן מאורגנות ביחידות קטנות ורב־תכליתיות, ועל כן יש מי שמכנה אותן "הג'וקר של הצבא". 

רס"ן ד' מהצוללות // צילום: גדעון מרקוביץ

על פי רוב, נראה כי עיקר פעילותן של היחידות המיוחדות הוא במערכה שבין המלחמות, במבצעים שקטים שאינם נחשפים לציבור הרחב. נוסף על כך, בוודאי נוכח כוח האדם הייחודי שנבחר אליהן והפעילות הלא אופיינית שלהן, דומה כי היחידות המיוחדות נתפסות לעיתים כשייכות באופן חלקי בלבד לכוחות הסדירים בצה"ל.

כשם שעננה גדולה אופפת את אופי היחידות ופעילותן, כך גם נשמרת זהות הלוחמים בהן בצללים, קל וחומר המאפיינים הייחודיים שלהם, שהביאו את מפקדיהם לבחור דווקא בהם לשירות ההתנדבותי והמאתגר. אז מי הם אותם לוחמים שמשרתים תחת מצבי קיצון, ושוב ושוב מבצעים את הבלתי אפשרי? ומהם המאפיינים הפסיכולוגיים ותכונות האישיות שמאפשרים להם, כמעט באופן אישי, להשפיע על מצב הרוח הלאומי ועל האופן שבו נתפס צה"ל בעיני אזרחי ישראל והעולם כולו, כפי שקרה במבצעים נועזים דוגמת מבצע אנטבה או חילוץ החטופים ממטוס סבנה?

"כבר כשאתה רואה מועמדים בדינמיקה קבוצתית אתה יכול לראות הבדלים גדולים ביניהם, ולכן, בעיניי, ההבדלים האלה מתחילים עוד בחינוך שהם מקבלים בבית. ההקשר הסביבתי־משפחתי הוא לא מקרי כאן", מסביר לנו רס"ן ד"ר א', המשמש רופא בחטיבת הקומנדו.

סרן ד', רופא ב־669 ששירת בעבר גם בשייטת 13, מוסיף כי "החינוך מהבית אכן משמעותי, אולם גם במהלך ההכשרה אתה רואה התפתחות מבחינה ערכית ומבחינות נוספות, ממש כיצד הלוחם מתעצב. מעבר לכך, אני חושב שמוטיבציה פנימית היא מרכיב קריטי בהליך ההכשרה וגם בשירות עצמו".

אלא שהמרכיבים המדוברים הם ככל הנראה אלה הבסיסיים, שמהם ניתן להתפתח ולדון בתכונות מורכבות יותר, וגם ייחודיות יותר לכל יחידה. 

ללמוד מהדובדבן

"היחידות המיוחדות שונות מאוד אחת מהשנייה", מסביר אל"מ ד"ר אריאל בן יהודה, ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל. "אם ניקח למשל לוחם שמשמש פושט באחת מיחידות העילית, לעומת לוחם בצוות של סילוק פצצות, הרי תכונות האופי, יכולת הקשב ויכולת הריכוז, המתינות והסבלנות, הן שונות מאוד בין שני התפקידים.

רס"ן א' מהקומנדו // צילום: גדעון מרקוביץ 

"לא היינו רוצים מסלק פצצות אימפולסיבי ומוחצן בהתנהגותו, ולהפך. אנשים מסוגים שונים הולכים לתפקידים שונים. יש לנו סוגים רבים של לוחמים ביחידות מיוחדות עם משימות שעשויות להיות שונות בתכלית, כך שלא ניתן לומר שיש תכונות גנריות לכל לוחמי היחידות המיוחדות, מעבר אולי ליכולת התמדה, מוטיבציה והזדהות גדולה עם התפקיד - שב'מיוחדות' כנראה הרמה שלהן גבוהה יותר".

בן יהודה, פסיכיאטר מומחה, ששירת בעבר כרופא של דובדבן, מעיד על לוחמיה כבעלי איכות אישית גבוהה, הן ברמת הפרט והן ברמה המקצועית, במובן של תפעול האמצעים והמיומנות הצבאית. "אבל יותר מכל", הוא אומר על התמחותה של היחידה בלוחמה בטרור, "אני מזהה בלוחמיה גמישות גדולה מאוד, יכולת להתאים את עצמם לסיטואציות שונות. התחלתי את תפקידי ביחידה בזמן מבצע חומת מגן, שאופיינה בפעילות צבאית קלאסית, ודובדבן עשו זאת מצוין. לאחר חצי שנה בערך - עברה היחידה לפעילות צבאית מהסוג היותר אופייני לדובדבן (הכוונה להסתערבות; ר"פ). בין שתי המשימות האלה היחידה ידעה להתאים את עצמה ולנוע בקלות יחסית". 

אנשי דובדבן, וכן לוחמי חטיבת הקומנדו שמאגדת  גם את מגלן ואגוז, מאופיינים כמובן בתכונות נוספות. לנוכח הסיווג הגבוה המאפיין את יחידות אלה, דרך טובה ללמוד על אופי הלוחמים בהן תהיה להביט דווקא מעבר לים; למשל ביחידת אריות הים האמריקנית, אחת מיחידות הקומנדו הטובות בעולם, אם לא הטובה שבהן, שב־2011 גם לכדה וחיסלה את מנהיג אל־קאעידה אוסאמה בן־לאדן במבצע שכונה "חנית נפטון".

במחקר שנערך בחיל הים האמריקני בקרב 139 מלוחמי אריות הים בגילי 20-45, נמצא כי ככל שלוחמי הקומנדו היו מנוסים יותר, כך הם היו מצפוניים יותר (נכונים לעבודה קשה, אחריות ובעלי יכולת מיקוד במטרה) ופחות מוחצנים בהתנהגותם, וזאת ביחס ללוחמים בעלי ותק נמוך יותר. בהשוואה לשאר האוכלוסייה, לוחמי אריות הים אופיינו ברמות נמוכות של נוירוטיות (מתח, חרדה, דיכאון) ו"נעימות חברתית", ולכן נוטים להתנהג לא פעם בציניות, בגסות ואפילו באנוכיות בסיטואציות מסוימות.

סרן ד' מ־669 // צילום: גדעון מרקוביץ' 

חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב, שחברו לפסיכולוג קליני מאריות הים, זיהו כמה מאפיינים המשותפים לאנשים בעלי חוסן מנטלי - כלומר היכולת להתמודד עם מצבי דחק ומשבר ולהסתגל לנסיבות שנגרמו בעקבו מצבים אלה. החוקרים, שהתבססו במודל שלהם על לוחמי אריות הים, מנו שבע תכונות דוגמת רוגע במצבי לחץ, יכולת לחדשנות וחשיבה לא דוגמטית, נחישות ועקשנות, יכולת בין־אישית גבוהה, יושרה, שליטה עצמית, אופטימיות ופרספקטיבה חיובית על החיים. את כל התכונות הללו, מודגש במחקר, אפשר ללמוד ולפתח.

גם הטוראי הוא אסטרטג

"לוחם שאין לו נקודת מבט חיובית על החיים באופן כללי ועל המשימה באופן ספציפי, ולא יכול לחשוב מחוץ לקופסה תחת מצבי לחץ, סביר שלא יצליח לשמור על התפקוד הנדרש ביחידות תובעניות אלה", מסביר לנו גורם מיחידה מיוחדת בצה"ל בנוגע לחלק מהמדדים שנמצאו במחקר.

עוד באותו מחקר מודגשת היכולת הבין־אישית כגורם מפתח להצלחה ולחוסן. בצבא האמריקני אף נוהגים להדגיש את המנטרה הבאה (בתרגום חופשי): "גיבוש יחידה, גיבוש יחידה, גיבוש יחידה". כלומר, ככל שלוחם ניחן ביכולת בין־אישית גבוהה יותר, כך הוא עשוי להיעזר באופן יעיל יותר בגורמי תמיכה בסביבתו, דבר שעשוי לסייע לו בשעת לחץ ומשבר.

"החוסן הצוותי הוא בעצם הדבר החזק ביותר ביחידות האלה", מסביר ד"ר בן יהודה. "בהשוואה לגדודים, שם בדרך כלל מדברים על הפלוגה כעל היחידה הקטנה ביותר, ביחידות מיוחדות הצוות הוא המשפחה הקטנה, המלוכדת והחזקה. אלה דברים שבונים אותם במשך כל השירות, בשלב ההכשרה וגם אחר כך".

באשר לתכונות כמו רוגע במצבי לחץ, חשיבה לא דוגמטית, נחישות ועקשנות, מציע בן יהודה גישה נוספת - "הטוראי כאסטרטג": "כלומר לוחם שיכול לקבל החלטה בעלת השלכות אסטרטגיות, לעיתים בזמן אמת, בטווחי זמן קצרים ותחת לחץ גדול, וזאת בשל המורכבות ואיכות המטרות. ביחידות מיוחדות לוחמים נבנים לסוג כזה של קבלת החלטות, וזה בונה את היכולת של הפרט".

"הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט דיבר על 'היכולת להיות לבד'", מסביר לנו סרן א', לוחם לשעבר בדובדבן שמשמש כיום קב"ן של חטיבת הקומנדו, וזאת כחלק מהחלטה בצה"ל להצמיד קב"נים אורגניים ליחידות במהלך שנקרא "ברה"ן קדימה", על מנת לתת דגש לצדדים המנטליים בקרב הלוחמים. "היכולת הזו חשובה עבור הלוחמים ורלוונטית גם למצבי ה'טוראי כאסטרטג'. אנחנו בודקים אותה בניווטים ובסוגי לוחמה שונים - שבודקים את יכולת הלוחם להתמודד בסיטואציות מורכבות".

בין שמיים לארץ

חשיבותה של היכולת להיות לבד מתעצמת שבעתיים כשמהקרקע הבטוחה שאליה הורגלו הלוחמים לא נותר זכר. הדבר קורה לא אחת כשהם נדרשים לבצע משימות שכוללות שימוש בכלי טיס למיניהם; ומי שעבורה מדובר בלחם חוק היא יחידת 669, יחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס. 

"מרכיב מאוד מרכזי במסלול ובפעילות שלנו הוא ההתמודדות עם אירועים בלתי מתוכננים, בלת"מים, והלוחמים שלנו חייבים למצוא את הוודאות בחוסר הוודאות", מסביר סרן ד' מ־669. "יש הבדל אדיר בין פעילות שהלוחם יודע שצפויה להסתיים בעוד זמן מסוים, לעומת פעילות שאתה לא יודע על אודותיה דבר: האם תקרה, מה יקרה וכמה זמן תימשך. זה מאוד משמעותי למסלול", הוא מסביר. 

אימון של אריות הים // צילום: אי.פי

"669 מתמודדת עם המון מתארים שונים: מים, חבלים, עבודה עם מסוק, לוחמה", ממשיך סרן ד'. "אנחנו יכולים לבצע חילוץ אזרחי ללא שום מרכיב צבאי, כמו נחל צפית, ומצד שני - אנחנו ערוכים לחלץ כוח מיוחד תחת אש, ולכן הלוחמים שלנו נדרשים לרב־גוניות וליכולת גבוהה להתמודדות עם אי ודאות, ואלה גם דברים שנלמדים במהלך ההכשרה".

"נפש האדם פחות אוהבת אי־ודאות", מסביר בן יהודה. "ולכן כל תהליך המיון וההכשרה הארוך, וההכנות המאוד ספציפיות למשימות כלליות וספציפיות ביחידות מיוחדות - יש לו ערך בקידום של רווחה נפשית וחוסן בקרב לוחמי העילית של צה"ל. כמובן שזה גם מסייע במניעת תחלואות נפשיות ובעיות נוספות".

שיחת עומק

החוסן המנטלי קריטי לא פחות בעומק שטח האויב - תרתי משמע: מתחת למים, בתוך הצוללות של צה"ל, שהן כלי הלחימה היקר ביותר של הצבא, מתגלה עוז הנפש האמיתי של הלוחמים. כך, למשל, אנשי שייטת הצוללות נדרשים לשהות מתחת למים הרחק מגבולות ישראל, לאסוף מודיעין חיוני, לסייע לכוחות נוספים ובעת הצורך גם לתקוף. בשל התנאים הייחודים בצוללות, מציאת לוחמים בעלי האופי הנכון הופכת חשובה מאין כמותה. 

"הפן החברתי חשוב לנו מאוד, אנחנו רוצים חוסן נפשי, אמינות ודייקנות", מסביר רס"ן ד', רופא בשייטת 7 בחיל הים, "אנחנו מתכוננים לתרחישי אי־ודאות, גם בהכשרות הרפואיות שלנו. אתה לא רק לומד לבצע משימה בצורה שגרתית, אלא מחפש כל הזמן את נקודות הקצה".

עבודת הצוות אצלכם חשובה יותר בהשוואה ליחידות אחרות?

"אני חושב שכן. אנחנו תמיד זוכרים את המשפט שאם לא נהיה תלויים זה בזה נהיה תלויים זה לצד זה. נוצרות אצלנו חברויות דרמטיות. העובדה שלוחם יכול להיות במשך זמן רב באותו חלל קטן ובתנאי לחץ עם אותם אנשים - זה דבר מיוחד מאוד".

מחקר שנערך במכללה האקדמית תל חי על ידי פרופ' שאול קמחי, ניסה להבין לעומק את סוגיית ההתמודדות מול לחץ בתנאי הצוללת הקיצוניים. במחקר נבדק צוות מצוללת דולפין של חיל הים, שבקרב חבריו התגלו תכונות אופי ייחודיות. כך, למשל, נמצא כי אנשי צוות הצוללות מאופיינים בחשיבה חיובית, אופטימיות וחוש הומור, ואפילו במידה מסוימת של ציניות, שכנראה הכרחית לשמירה על שפיות בתנאי קיצון.

נוירוטים פחות משאר האוכלוסייה. לוחמי "אריות הים" באימון // צילום ארכיון: רויטרס

במחקר נמצא כי צוות הצוללת מאופיין בסטנדרטים גבוהים, בתחושת משמעות בנוגע לשירות ובהיותם שחקני צוות. בעיקר, נמצא כי היחסים החברתיים בצוללת מאופיינים במניעת קונפליקטים, בשמירה על אווירה חיובית ובלכידות חברתית. הלכידות היא זו שככל הנראה מסייעת לצוות הצוללות להתמודד עם הנושאים המורכבים והקשים ביותר מבחינתם, כפי שנמצאו במחקר: הריחוק מהבית, מהחברים ומחיי היומיום.

אלמנט נוסף שנמצא במחקר הוא כי הצוות תופס את הצוללת כמקום מסוכן, אך מצליח להפחית את תחושת הסכנה באמצעות פיתוח אמון ביכולות הצוללת ובמכשיריה, וכן פיתוח תחושת היכולת והמסוגלות העצמית שלהם לשלוט בסכנות פוטנציאליות.

"ככל שאתה מדמה את מצב האמת בצורה יותר טובה, ויזואלית, עם כל הדברים הקטנים ואימון על הכלי עצמו, אז כשאדם נכנס למצב סטרס משמעותי של לוחמה יש לו כבר זיכרון פרוצדורלי של מה עליו לעשות", מסביר רס"ן ד', שגם מייחס את הלמידה הזאת ליצירת חוסן.

האקס פקטור של הלוחמים

"חוסן מנטלי נבנה בצורה פרו־אקטיבית, והוא פועל יוצא של תחושת מסוגלות עמוקה", מסביר לנו פסיכולוג מתחום מדעי ההתנהגות בצה"ל. "חוסן נפשי הוא כנראה האקס פקטור שמבדיל בין הטובים לטובים ביותר - אותה יכולת לתפקד בצורה אופטימלית ולהשלים את המשימה, לא משנה מה קורה מסביב", הוא מסביר.

"חוסן הוא תוצאה של תורשה וסביבה, ולכן יש לנו כלים שמשפרים חוסן", מסביר סרן א' מחטיבת הקומנדו. "אנחנו עושים שימוש במערכת ביופידבק שמנטרת את מדדי הגוף ונותנת משוב על רמות הלחץ שבהן נמצא הלוחם. ברגע שיודעים להפחית לחץ בצורה עצמאית, באמצעות נשימה, למשל, זה משפר יכולות".

פסיכולוגים בצה"ל אף מציינים כי בחלק מהמקומות אף נעשה שימוש מסוים במערכות נוירופידבק ואימון קשבי. מערכות אלה מאפשרות אימונים מבוססי תגובה כדי להגביר את השליטה באזורי המוח האחראים לחרדה, ועל מנת להגביר את היכולת לתפקד תחת לחץ. אגב, מערכת הנוירופידבק, שבה מודבקות אלקטרודות לראשיהם של הלוחמים, פותחה במקור בנאס"א כדי לשפר את תפקודם של אסטרונאוטים.

שיפור החוסן המנטלי שייך ברובו לענף חדש יחסית בצה"ל שהוקם בסוף שנת 2017, ענף כושר נפשי, שכשמו כן הוא - הפיכת חיילי צה"ל למחוסנים יותר נפשית. בצבא בנו למעשה סרגל מאמצים מנטלי שמותאם באופן שונה לכל יחידה מבחינת אופי ההכשרה והלחצים האופייניים לה.

"יש המון סוגי לחצים, ויש מערך שמתקף מחקרית לחצים כדי להבין על מה נכון לעבוד. גורם מפתח כאן הוא ההדרגתיות: יש לא מעט מחקרים שתומכים בכך שחוסן מנטלי נבנה בהדרגה, אחרת עלול להיגרם נזק. למשל סדרות שבי, שנמצאות בקיצון של הסרגל הזה נערכות בסוף ההכשרה, ולא לחינם", מדגיש סרן א'.

איש אינו חסין 

הניסיון לבניית חוסן ולהבאת הלוחמים לביצועי שיא מעלה את ההשוואה לספורטאי עילית. "קצת בדומה לספורטאים הטובים בעולם, גם ללוחמים שלנו יש קצין אימון גופני, פסיכולוג, פיזיותרפיסט. השילוב ביניהם מאפשר לבנות את לוחמי היחידות המיוחדות מכל הבחינות, גופנית ומנטלית", מסביר סרן ד' מ־669. 

סרן א' מהקומנדו מוסיף כי "בשיעורים ובהרצאות שלנו ללוחמים ולמפקדים אנחנו עושים את ההשוואה הזאת לספורטאי עילית, ומראים ללוחמים כמה זה רלוונטי. למשל, מסי של ברצלונה ומסי של ארגנטינה, מדוע הלחץ הזה בקבוצה אחת מוביל אותו להיות מהשניים הטובים בעולם, ובקבוצה אחרת זה מביא אותו להיות 'עוד שחקן'. אנחנו מסבירים להם מהו לחץ חיובי ומהו לחץ שלילי, ומנגישים להם את המושגים הללו".

אל"מ אריאל בן יהודה. "אני מזהה שיעורים נמוכים יותר של התפתחות פוסט טראומה בקרב יוצאי ה'מיוחדות'" // צילום: דובר צה"ל

"חלק מהתפקיד של ההכשרה המנטלית בצבא הוא לבנות, כאמור, חוסן יחידתי כדי לסייע לבניית המנהיגות של הלוחם. הדבר נעשה עם המפקדים ועם גורמים מתחום מדעי ההתנהגות. חלק אחר מתייחס לקידום הבריאות הנפשית, כמובן שגם בקרב היחידות המיוחדות", מסביר ד"ר בן יהודה.

אתה מזהה שיעורים נמוכים יותר של התפתחות פוסט־טראומה בקרב יוצאי יחידות מיוחדות?

"אני חושב שאפשר להגיד זאת, כן. יש אפילו מחקר שמתייחס למלחמת יום כיפור, ובו נמצא שקבוצת מקבלי עיטורים מהמלחמה, צל"שים למשל, פיתחו את האחוזים הכי נמוכים של PTSD. זו אוכלוסייה שנחשפה למאמץ קרבי הכי משמעותי - חילוץ תחת אש, הרוגים, נפגעים וכדומה. לכן, היה צריך לצפות שאצלם יהיה PTSD יותר גבוה, אלא שמהצד השני - הם גם אלה בעלי התפקוד הכי גבוה, לכן הם קיבלו צל"ש. 

"ומי אלה אותם חבר'ה מיחידות מיוחדות? חבר'ה מאוד איכותיים, כאלה עם כוחות אגו, אינטליגנציה ויכולות אחרות מאוד גבוהות. בנוסף, הם מצויים ביחידות מאוד אורגניות ומגובשות, והם זוכים לתהליך הכשרה ייחודי ארוך, נוקדני ומפורט. כל אלה ביחד הם כולם גורמים מגנים מ־PTSD; מצד שני - אף אחד לא חסין, גם לא הלוחמים הטובים ביותר בעולם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו