אור בקצה הפיר? שנתיים אחרי שהממשלה החליטה לתקצב 60 אחוזים מפרויקט "מעלית הכותל" - שנועד לאפשר לנכים, למוגבלים ולקשישים להגיע מהרובע היהודי אל רחבת הכותל המערבי - מסתמנת התקדמות שאולי תוציא סוף־סוף את הפרויקט המדובר מקיפאונו הממושך.
החברה לפיתוח הרובע היהודי החלה בחודשים האחרונים בעבודות הכנה, לקראת שלב החפירות הארכיאולוגיות הנדרשות, בנקודה שאליה אמורה המעלית לרדת, ממרומי הרובע היהודי עד לאזור רחבת התפילה.
מנכ"ל החברה, הרצל בן־ארי, אמר ל"ישראל היום" כי בימים אלה מתדיינת החברה עם רשות העתיקות, כדי להקדים ככל האפשר את שלב החפירות הארכיאולוגיות, שהוא "שלב מקדים והכרחי לעבודות בניית המעלית עצמה", כדבריו. במקביל, מסר בן ארי, הוא משקיע מאמצים כדי לגייס עוד 20 מיליון שקלים מעבר ל־30 מיליון השקלים שהממשלה הקציבה לפרויקט, כך שניתן יהיה להשלימו.
על פי התוכנית, הפיר בעומק 26 המטרים, שבו ינועו שתי מעליות במקביל (אחת להורדה ואחת להעלאה), ייחפר במפלס הרובע היהודי ברחוב משגב לדך. בו בזמן תיכרה מנהרה להולכי רגל באורך 70 מטרים וברוחב 14 מטרים בין נקודת היציאה מפיר המעלית לבין רחבת הכותל.
הכניסה למתחם ממפלס הכותל
כאשר תיושם התוכנית, היא תחסוך למבקרים הרבים המתקשים בכך את העלייה והירידה ביותר מ־120 המדרגות שמפרידות כיום בין מפלס הרובע היהודי למפלס הכותל. בפרויקט מתוכנן גם שילוב של שדרת חנויות ואולמות כנסים "ברמה אירופית", שעל פי בן־ארי ישדרגו את חוויית הביקור הן ברובע היהודי והן בכותל. במרום המעלית מתוכננת הרחבה ניכרת של שטח מרפסת התצפית הישנה על הר הבית, הכותל המערבי ושטח החפירות הארכיאולוגיות למרגלות הכותל הדרומי, הידוע כגן דוידסון.
שדרוג הרובע ההרודיאני
תוכניות נוספות שאותן מקדם בימים אלה בן־ארי נוגעות למתחמים אחרים ברובע: האחד הוא שדרוג הרובע ההרודיאני, הסובל זה שנים ממיעוט מבקרים. מדובר בשישה בתי פאר מימי בית שני, במקוואות ובפסיפסים קדומים שנחשפו בחפירות של פרופ' נחמן אביגד בשנות ה־70 של המאה שעברה.
כמו כן מתוכננת "מתיחת פנים" לרובע בתחום הריצוף, הניקיון, חזיתות החנויות וריכוז השרידים הארכיאולוגיים הרבים שפזורים בו, וכן אכיפה שתמנע מקבצנים, מרוכלים ומסוחרים לפעול באזור בניגוד לחוק.
תוכנית נוספת היא לטפל ולשדרג את אזור "החומה הרחבה" ברובע, קטע ביצור מחומת ירושלים בימי בית ראשון. על פי ההנחה המקובלת, נבנה הביצור הזה בתקופת המלך חזקיהו במסגרת ההתגוננות מול סנחריב מלך אשור (המאה השמינית לפנה"ס). חשיפת "החומה הרחבה" הכריעה לכאורה ויכוח רב שנים בקהילה הארכיאולוגית על אודות גבולות ירושלים באותה תקופה.
על פי תוכנית שהכין משרד האדריכלים חסין דבורצ'ק, תשופר הגישה לאתר וייווצרו בו שני מסלולי ביקור. האחד, תצפית על החומה מדרום לצפון שתכלול הסבר באמצעות ברקוד קולי, והשני הוא ירידה אל החומה ומסלול ביקור סביבה, שבסופו חיזיון על שלושה קירות ועל החומה.
