"הידיעות עשו לו עוול"

פרישתו מצה"ל של מפקד סיירת מטכ"ל, אל"מ ח', בחודש שעבר לוותה בגל של שמועות. נטען כי היא באה על רקע כישלון הפעולה המיוחדת בחאן יונס, שעל פי חמאס, בוצעה בידי היחידה. בפעולה נהרג סא"ל מ', ולוחם נוסף נפצע.

כמיטב המסורת של מפקדי היחידה, ח' מילא את פיו מים ולא הגיב לשמועות ולפרסומים בתקשורת. עכשיו החליטו חבריו, לראשונה בתולדות היחידה, לדבר בגלוי על האיש, על פעילותו ועל נסיבות פרישתו. "הידיעות שהתפרסמו בחלק מאמצעי התקשורת, שלפיהן שלחו אותו הביתה בעקבות הפעולה בחאן יונס, צורבות בבשרו", הם אומרים. "הידיעות הללו עשו לו עוול, והוא נפגע מזה".

כבר בשנה שעברה, מספרים החברים, הוא עדכן אותם בכוונתו לפרוש בסיום התפקיד. "אף פעם לא היו לו שאיפות להתקדם בצבא", מספר סא"ל (מיל') ר', לשעבר מפקד צוות ומצביא (מפקד שמוצמד למבצע) ביחידה. "מבחינתו, פיקוד על היחידה היה השיא".

"לפני כמה חודשים הוא שלח בקבוצת הווטסאפ של החברים את מכתב הפרישה שלו", אומר רס"ן י', שהיה קצין המבצעים וקצין האג"מ של היחידה, תחת פיקודו של תא"ל ג', כיום מפקד חטיבת המבצעים המיוחדים (מ"מ) באגף המודיעין, שצפוי בעצמו לסיים בקרוב את תפקידו וכנראה גם לפרוש מצה"ל.

בשלהי כהונתו של ח' הוצע לו להחליף את ג' כראש חטיבת המ"מ. "התפקיד הוצע לו פעמיים על ידי הרמטכ"ל הקודם איזנקוט, והוא סירב", מספר תא"ל (מיל') אהוד שניאורסון, המפקד הקודם של יחידה 8200. איזנקוט, בשיחה מוושינגטון, שם הוא משמש עמית מחקר במכון הוושינגטוני למדיניות, מאשר את הפרטים ואומר: "ח' הוא קצין מעולה, מהסוג שהייתי רוצה שיפקד על הילדים שלי. אין הרבה קצינים שעשו כמוהו. נעשה לו עוול".

מתברר שגם יורשו של איזנקוט, אביב כוכבי, חשב כמוהו. בניגוד לטענות כאילו הראה לח' את הדלת בגלל אותה פעולה ודחף אותו לפרישה מצה"ל, חזר כוכבי על הצעת קודמו, ושב והציע לח' לפקד על המ"מ. גם בפעם הזאת ח' סירב. לדברי חבריו, הוא לא האמין במבנה הארגוני הקיים של מערך המ"מ, וממילא הגשים את שאיפותיו כשהגיע לפקד על סיירת מטכ"ל. הוא סיפר להם שרק תפקיד אחד ישאיר אותו בצבא: מפקד 8200. אבל התפקיד הזה לא עומד כעת על הפרק.

ב"חג היחידה" האחרון, האירוע השנתי של בוגריה לדורותיהם, החליף אל"מ י' את ח'. כוכבי, שהגיע לאירוע, חלק לח' שבחים והגדיר אותו כמפקד יוצא דופן, מהטובים שידעה היחידה. הוא דיבר בכנות, כמי שמאמין בכל לב ששנותיו של ח' ביחידה היו פורצות דרך אפילו בסטנדרטים פורצי הדרך שלה.

"כוכב עם רגליים על הקרקע"

ח' נולד וגדל במושב בעוטף עזה, שבו הוא מתגורר עד היום. אשתו היא בת מושב שכן. יש להם שתי בנות ובן. את הבית שבו הוא מתגורר בנה בעצמו, עם אביו. בחצר בנה סטודיו לאשתו.

ב־1992 הוא התגייס לסיירת מטכ"ל. אחרי טירונות צנחנים הגיע ליחידה, ומייד בלט. "הוא לא היה החייל הכי טוב בשום דבר. לא הכי מהיר, לא הכי חזק, אבל הכל התחבר אצלו, והוא היה החייל הכי טוב", מספר י', מפקד הצוות שלו. "מצד אחד כוכב, מצד שני שקט מאוד. כשאתה מסתכל על הקבוצה, הוא לא היה מי שעושה את הרעש, אבל היה ברור מייד שהוא מפקד מלידה".

באחת הסדרות באימון, לכיבוש יעד מבוצר, הטיל י' על ח' לפקד על הצוות שלו ועל צוות נוסף. "הסתכלתי איך הוא ניהל את התרגיל ואמרתי לעצמי שאין סיכוי שאני, המפקד שלו, הייתי יכול לפקד על התרגיל ככה, בטבעיות, בלי להתאמץ. זה מה שעשה אותו כוכב. תמיד עם רגליים על הקרקע, תמיד ענייני".

בסוף טירונות היחידה יצא ח' לקורס קצינים, ובסיומו חזר ליחידה לפקד על צוות. בשונה ממפקדים אחרים של היחידה, שיצאו לפקד בצבא הגדול וחזרו מאוחר יותר לפקד על הסיירת, ח' יצא מבסיס הסיירת רק לטובת תפקידים בתוך אמ"ן, בעיקר במערך המ"מ, וגם זה במשורה.

"הוא אהב את היחידה, ובעיקר את הפעילות המבצעית", אומר תא"ל (מיל') רן שחור, לשעבר מפקד היחידה וכיום יושב ראש "המסדר" (מסדר דורשי טוב, העמותה של בוגרי היחידה). "מהר מאוד הוא התברר ככוכב של מבצעים. כולם ביחידה מוכשרים, אבל יש מפקדים שנולדו לפעילות המבצעית הייעודית של סיירת מטכ"ל. ניצן אלון היה כזה, וגם ח' הוא כזה".

הפעילות הייעודית ששחור מדבר עליה נותרה חשאית כל השנים. עיקרה, בהתבסס על פרסומים שונים, הוא פעילות מודיעינית, מבוססת טכנולוגיה ברובה, שנועדה להעמיק את היתרון האיכותי של ישראל מול שכנותיה ואויביה. בעבר נקשרה לסיירת מטכ"ל פעילות בכל רחבי המזרח התיכון; ספק אם יש עוד יחידה שתרומתה לביטחון המדינה גדולה כל כך.

ח' בלט מההתחלה. שחור זוכר מבצע בלבנון בשנות ה־90, שבו יצאה היחידה לפעילות חשאית, כשלפתע הגיחה מולה חוליית מחבלים. "הכוח הספיק לזהות אותם בזמן ולזוז הצידה בלי להיתקל בהם, כדי שיוכל להמשיך בפעילות החשאית כמתוכנן, בלי להיחשף. מי שזיהה את המחבלים והתריע היה ח', שבכלל לא היה בחוד: הוא היה האחרון בכוח, ובכל זאת היה הראשון שזיהה אותם".

מקבל צל"ש מהרמטכ"ל הקודם, גדי איזנקוט. "לפני כמה חודשים הוא שלח בקבוצת הווטסאפ של החברים את מכתב הפרישה שלו"

באותן שנים פעלה הסיירת לא מעט בלבנון, וגם בגזרות אחרות. ח' לקח חלק ברבים מהמבצעים. כשבגר, הפך למצביא ביחידה. הפעולות המסובכות הונחו בדרך כלל לפתחו.

"ח' הוא המיוחד שבין המיוחדים", אומר אלוף ניצן אלון, עד לאחרונה ראש אגף המבצעים בצה"ל, שפיקד על סיירת מטכ"ל, וגם עמד בראש צוות הבדיקה המטכ"לי בעקבות כישלון הפעולה בחאן יונס. "אני מכיר את ח' מאז שהוא התגייס. ליוויתי אותו בכל ההתפתחות שלו כחייל, ואחר כך כקצין וכמצביא.

"הוא תמיד עשה את הדברים בדרך שלו. דרך שקטה וישרה. מאוד רגוע, גם במצבי קיצון, כשהכל משתבש וצריך לקבל את ההחלטה הנכונה בשברירי שניות, שהם אלו שעושים את ההבדל".

בתקופה שאלון פיקד על היחידה, נסע ח' לטיול באוסטרליה. "תוכנן ליחידה מבצע מסובך, והמפקד המתוכנן נפצע", מספר י'. "ניצן התקשר לח', לאוסטרליה, וביקש ממנו לחזור. ח' עלה על מטוס והגיע ליחידה, עם השיער הארוך מהטיול, כדי לפקד על המבצע. היחידה קיבלה צל"ש על המבצע הזה".

זה לא הצל"ש היחיד שיש לח' ברזומה שלו. באופן אישי הוא קיבל צל"ש ראש אמ"ן על פעילות שהוביל, ובתקופתו כמפקד הסיירת קיבלה היחידה פעמיים את צל"ש הרמטכ"ל מידיו של איזנקוט: בפעם הראשונה על מבצע שנערך בתנאים קיצוניים - מבצע ממושך שהוביל לפריצת דרך מודיעינית; ובפעם השנייה על מבצע מודיעיני חשאי אחר. במבצעים האלה, אומרים מפקדיו ופקודיו, הוא בלט גם בשלב התכנון וגם בשלב הביצוע.

הוא כיהן כראש ענף תכנון בסיירת, תפקיד קריטי שממנו נולדות רוב הפעילויות היזומות של היחידה. "ראש ענף תכנון יושב שעות עם קצינים צעירים שרק שלשום קיבלו דרגות, כשהוא קצין ותיק עם קילומטראז' מבצעי מטורף, והוא אמור לדבר איתם בגובה העיניים", מספר שניאורסון.

"זה אולי נשמע פשוט, אבל זה לא תמיד ככה. יש קצינים שהאגו שלהם לא מאפשר להם לעשות את זה. לח' לא היתה עם זה שום בעיה. אין אצלו משמעות לדרגות או להיררכיה. הוא לא מתרגש מראשי ממשלה ומשרי ביטחון, ולא מזלזל בזוטרים ממנו. נהפוך הוא: אצלו, בהכנה למבצעים, גם הפקידה של הצוות המבצע היתה יכולה לדבר".

"יש לו קור רוח יוצא דופן"

בתקופתם של ניצן אלון, הרצי הלוי ומחליפו עודד ראור, שנפטר לפני חמש שנים בגיל 46, ניתנו לח' רוב מבצעי הדגל של היחידה. "גם אם אחרים פיקדו על המבצע, בדרך כלל ציוותו אותו 'כדי שיהיה שם', למקרה שמשהו מסתבך", אומר שחור. "הוא הפך להיות אוטוריטה מבצעית, וכך גם הסתכלו עליו לא רק ביחידה אלא גם בחוץ - מהרמטכ"ל ומטה".

סיירת מטכ"ל היא המקום הכמעט יחיד בצבא שבו קצינים בדרגות סא"ל מתחככים באופן שוטף עם צמרת הצבא, ולעיתים גם עם ראש הממשלה ושר הביטחון. ח' צבר אינספור שעות כאלה בעשורים האחרונים, משלב אישורי התוכניות וה"מודלים", ועד הרגעים שאחרי.

"מטבע הדברים, הקשר הזה הופך להיות אישי", אומר שחור. "מחיר התקלה במבצעים כאלה הוא כל כך קשה, שחייבים בשטח מישהו שמספיק להסתכל לו בעיניים כדי לדעת שאפשר לסמוך עליו".

אגב, החשש מהסתבכות כזאת הוא הסיבה שבזמן הפעילות יושבים בחפ"ק לא רק ראשי היחידה, אלא מפקדי הצבא ולעיתים גם הדרג המדיני, כדי שיוכלו לקבל החלטות בזמן אמת. ההבנה היא שכל החלטה שתתקבל, בוודאי אם נדרש חילוץ של כוח תחת אש מעומק שטח האויב, עלולה להידרדר למלחמה.

"ח' היה קר רוח בצורה יוצאת דופן", אומר אלון. "זה אִפשר לו לשקול את הדברים ולבצע אותם כהלכה גם כשדברים השתבשו באופן משמעותי. הציבור לא מודע לכך, אבל היו מבצעים שהשתבשו, ורק קבלת החלטות מהירה - בשטח, תחת לחץ, רחוק מאוד מהבית - הפרידה בין קטסטרופה לאומית לבין עוד מבצע שמסתיים בלי שאיש יידע".

לוחמי סיירת מטכ"ל בפעילות מבצעית // צילום: אורן כהן

באחד המבצעים האלה ר' היה עם ח', כשהכוח נדרש לעבור מפעולה חשאית לפעולה גלויה, אלימה, כולל שימוש בנשק. "עשינו לא מעט מבצעים קודמים ביחד, אבל המבצע הזה היה שונה", הוא אומר. "היה צריך לקבל החלטות מהר. החלטות קשות, תחת לחץ, אבל בצורה רגועה.

"לח' יש יכולת להחליט נכון גם כשדברים משתבשים, ולהבהיר לכוח שהכל בסדר, שתרגלנו את זה מראש, ושנדע לצאת מזה ויהיה בסדר. במצבים כאלה זה לפעמים ההבדל בין חיים למוות, בטח במקומות רחוקים, שבהם אם תעשה שטויות ותנהג באימפולסיביות, אתה עלול להסתבך".

"לא כולם עומדים במבחן הזה, של התמודדות עם פעולה שמשתבשת", מסביר ניצן אלון. "לרוב הדברים הולכים חלק. אירוע שמסתבך הוא אתגר רציני, וח' הצליח בו תמיד. לפעמים הוא יצא מהשטח בשן ועין, אבל זה עדיף על פני לא לצאת".

ר' זוכר את היחידה בסיטואציות רבות בעומק השטח, רחוק מהבית, "כשלי רעדו הביצים, ח' התנהג אחרת, קר וענייני, עובר ממה שתוכנן למה שצריך לעשות, בלי גרם אחד של אגו. כנראה זה מה שגרם לכולם לראות בו לא רק מפקד, אלא גם חבר. זה משהו שבלט אצלו מאוד בהשוואה למפקדים אחרים ביחידה".

הרס לנסראללה את ההפתעה

ב־2013 הפסיד ח' את הפיקוד על סיירת מטכ"ל לאל"מ שלומי בינדר, שכיהן עד לאחרונה כמח"ט גולני, ועתיד להתמנות בקיץ למפקד אוגדת הגליל. "הוא לקח את זה קשה וכמעט עזב את הצבא", מספר שניאורסון. "בסופו של דבר, החליט להישאר ויצא לעשות תואר שני בגיאוגרפיה.

"ערב מבצע צוק איתן הוא ירד לאוגדת עזה, בהתנדבות. התייצב בלשכה של מפקד האוגדה מיקי אדלשטיין (היום אלוף, נספח צה"ל בוושינגטון) והתחיל לחפש פתרון למנהרות".

איזנקוט, שהיה באותה התקופה סגן הרמטכ"ל, חבר לח'. "זה אִפשר לי לעמוד מול שר הביטחון ולהגיד בביטחון מלא שנדע לנטרל מנהרות שנחפרות על ידי חיזבאללה. תרומתו האישית להצלחה שלנו לפתור את בעיית המנהרות היא אדירה. והוא עשה את כל זה בלי שמישהו יבקש ממנו, כשזה בכלל לא התפקיד שלו, רק כי הבין שזה חשוב.

"התהליך הזה שלל מנסראללה את ההפתעה הכי גדולה שהוא תכנן לנו - מערך מבצעי חשאי, שהיה אמור לאפשר לו להחדיר אלפי לוחמים לגליל למבצע שיהדהד פה לעד. במקום זה נסראללה נעלם לשבועות ארוכים, כי זה נלקח ממנו והוא שאל את עצמו מה עוד אנחנו יודעים עליו.

"התעוזה לעשות את זה, בלי שאף אחד יבקש ממך - זה ח'", אומר אלון. "היכולת לחשוב אחרת, לחפש פתרון גם לבעיות שנראות בלתי פתירות, ולהביא תוצאה".

סיירת מטכ"ל קיבלה צל"ש על הפעילות שבשיאה איתרו לוחמיה את שרידי גופתו של הדר גולדין ז"ל. ח' עצמו לא קיבל את הצל"ש בשם היחידה; מי שקיבל אותו היה מפקד היחידה דאז, שלומי בינדר.

איזנקוט אומר שגם כמפקד היחידה, ח' פרץ גבולות. "הוא ייזכר כמפקד מעולה, מהטובים ביותר. היוזמה שלו, הדחיפה המתמדת למבצעים - הלוואי שזה היה קיים בכל יחידה. הייתי איתו הרבה פעמים באישורי תוכניות, בדיונים מקדימים ובדיונים של מקרים ותגובות, ישבנו ביחד בחפ"קים, ומדובר באדם יוצא דופן, עם מחשבה מעמיקה ואומץ אדיר, תחבולן ומקורי".

"שינה את הדנ"א של הסיירת"

אחרי שסיים את לימודיו עבר ח' לְתפקיד ב־8200, ומשם לתפקיד במערך המ"מ. במארס 2016 התמודד שוב על הפיקוד על סיירת מטכ"ל מול אל"מ י' (שהחליף אותו עכשיו בתפקיד) - וזכה.

עם כניסתו לתפקיד, הוא ביצע שני שינויים מיידיים ביחידה השמרנית: החליף את השולחן האליפטי בלשכתו לשולחן עגול, והוריד מהקיר את תמונות מפקדי היחידה. השולחן העגול נשאר עד היום. את התמונות החזיר ח', לאחר שנרשמו היעלבויות בקרב קודמיו לתפקיד.

אלה היו השינויים הקוסמטיים. השינויים המשמעותיים נעשו במבנה היחידה. חלקם שנויים במחלוקת עד היום ויעמדו מן הסתם לדיון מחודש בתקופה הקרובה; אחרים שינו את פני היחידה לעד. כך, למשל, שיתופי פעולה שהחלו עם המוסד והשב"כ, ועם גורמים נוספים שנחשבו בעבר "מחוץ לתחום" - מבצעית, מודיעינית וטכנולוגית.

"זה דרש לא מעט ויתור על אגו, אצלנו ואצלם", אומר שניאורסון. "אבל כנראה רק מישהו נטול אגו כמו ח' יכול לעשות את זה. התוצאה היא שהיחידה בתקופתו הצליחה לעשות יותר מבצעים פורצי דרך, תוך נטילת סיכונים גדולים בהרבה. לרוע המזל, במקצוע הזה הסיכונים לעיתים מתממשים, אבל החוכמה היא להמשיך הלאה ולהחזיר את האנשים לפעילות מהר ככל האפשר".

שחור אומר ש"יתרונו הגדול של ח' היה בפשטותו ובישירותו, What you see is what you get. הכל ענייני, הכל לטובת ביטחון המדינה, לא בשביל דרגה, לא בשביל כבוד ולא בשביל קריירה. הוא מעולם לא רצה להיות רמטכ"ל או ראש אמ"ן. הוא בא לעשות".

כחלק מכך, שינה ח' את מסלול הלוחם ביחידה. בעבר היו הלוחמים עושים טירונות וטירונות יחידה - ביחד 18 חודשים - ומשלימים את יתרת השירות כלוחמים מן המניין. אבל מכיוון שהמבצעים של היחידה מתוכננים מראש על פני גרף שנתי, לוחם ממוצע היה יוצא למבצע עד שניים בתקופת שירותו - לא ניצול מיטבי של כוח האדם האיכותי והמיומן ביותר בצבא.

התהליך שהוביל ח' מחייב את כל מי שמתקבל ליחידה לחתום לשלוש שנות קבע, נוסף על שלוש שנות השירות הסדיר, כשהשירות כולל גם תואר ראשון על חשבון הצבא. מסלול ההכשרה קוצר ל־14 חודשים, ובסיומו יוצא כל הצוות לקורס קצינים וחוזר ליחידה כצוות שבו כל הלוחמים הם גם מפקדים בהכשרתם. הטובים ביותר נשארים ביחידה גם בהמשך, והאחרים מתפזרים בצה"ל כמפקדי פלוגות, כך שגם חטיבות החי"ר האחרות נהנות מהאיכויות של סיירת מטכ"ל.

תוצאת השינוי היא שהיחידה מרוויחה לוחמים מנוסים יותר, שמשרתים יותר שנים ועושים הרבה יותר מבצעים. "אין ספק שלוחם מתפקד הרבה יותר טוב במבצע השלישי שלו מאשר בראשון או בשני", אומר רן שחור.

ניצן אלון, שליווה את ח' כמפקד היחידה, אומר שהוא הצליח לשנות את הדנ"א שלה, "לא עניין טריוויאלי במקום שמרני כל כך". לדבריו, "ח' השאיר אחריו יחידה הרבה יותר מבצעית".

אוהד את הפועל תל אביב

בצעירותו, נהג ח' לצאת עם חבריו בסיומם של מבצעים לשתות בירה. אבל מאז שנולדו ילדיו העדיף לחזור הביתה, גם כשסיים לעבוד בשעות מאוחרות של הלילה, רק כדי להכין את הסנדוויצ'ים לילדים בבוקר.

חבריו מספרים שבשונה מרבים מעמיתיו ליחידות המיוחדות, הוא שונא לעשות ספורט, אולי בגלל בעיות הגב שמהן הוא סובל - זכר לקריירת הכדורגל הקצרה שלו בצעירותו. את הכאבים הוא מפיג בשחייה ממושכת. בעבר נהג ללכת למשחקי כדורגל של הקבוצה האהודה עליו, הפועל תל אביב.

בימים אלה הוא בחופשת פרישה, שצפויה להימשך עד סוף השנה. חבריו אומרים שעדיין לא החליט לאן פניו באזרחות. 

שרידי רכב הכוח שהופצץ אחרי הפעולה שהשתבשה בחאן יונס, נובמבר 2018 //  צילום: רויטרס

לדברי איזנקוט, אלון ושניאורסון, פרישתו של ח' סוכמה כבר בקיץ שעבר, כמה חודשים לפני המבצע בחאן יונס. "ח' הוא לא איש של אוגדות ושל דיונים", אומר שניאורסון. "הוא אוהב מבצעים מיוחדים, והוא נשאר כדי להיות מפקד סיירת מטכ"ל. אם היה יכול להישאר בתפקיד הזה, כנראה היה ממשיך, אבל מרגע שסיים, האתגר נגמר והוא רצה ללכת הביתה".

"נעשה לו עוול סביב פרסומים לא נכונים, והוא נפגע מזה", אומר אלון. "זאת הסיבה היחידה שהסכמתי לדבר - כדי לתקן". איזנקוט: "הוא לא דרייפוס, אבל משהו פה השתבש לגמרי".

ויש גם מקטרגים. קצין בכיר במיל' אומר שח' הוא אכן מפקד יוצא דופן, אבל רצף הצלחותיו בראשית כהונתו הקהה במקצת את חושיו. "הבעיה היא לא שלו, אלא של מפקדיו, שלא ידעו לזהות את זה וללוות ולבקר אותו, אלא סמכו עליו בעיניים עצומות". גם קצינים אחרים טוענים שחלק מהשינויים בתקופתו נעשו בחופזה וללא בקרה וליווי מתאימים.

חבריו הודפים את הביקורת. "בעולם של מצוינים, הוא מהטובים ביותר", אומר איזנקוט. "אם היו לנו עוד כמה כמוהו בצבא, מצבנו היה הרבה יותר טוב".

*  *  *

הפעולה בחאן יונס

ב־11 בנובמבר 2018, אחרי 9 בערב, נקלע כוח מיוחד של צה"ל למחסום אקראי של חמאס ליד חאן יונס. על פי פרסומי חמאס, במחסום חשדו במבטא של נוסעי הרכב ודרשו שיתלוו אליהם לתחקור במטה של חמאס.

נוסעי הרכב פתחו באש. בקרב היריות נהרגו מפקד גדוד של חמאס בגזרת חאן יונס, נור ברכה, סגנו ופעיל נוסף. הכוח איבד את סא"ל מ', ששמו ותמונתו נאסרו לפרסום, וקצין נוסף נפצע קשה. חילוץ הכוח התנהל תחת אש, שבמהלכה נהרגו חמישה אנשי חמאס נוספים. בשיאו של האירוע הונחת ברצועה מסוק, הוציא משם את הלוחמים והעביר אותם לשטח ישראל.

במהלך החילוץ שהה הרמטכ"ל איזנקוט בבור, ולצידו ראש השב"כ, נדב ארגמן. לימים הוא תיאר את הדקות האלה כ"מתוחות ביותר בקדנציה שלי ומהקשות שהיו לי במהלך שירותי הצבאי. החשש היה מנפגעים רבים לכוח, ומכך שחלק מהלוחמים ייחטפו. במקרה כזה היינו נכנסים למלחמה", אמר איזנקוט.

חמאס פרסם לאחר האירוע תמונות של ציוד טכנולוגי, שלטענתו נמצא ברשות הכוח והיה אמור להיות מותקן ברצועה במסגרת המבצע שהשתבש. הוא פרסם גם את תמונותיהם ושמותיהם של לוחמים ולוחמות, שהיו לכאורה חלק מהכוח הישראלי, וכן סרטים שבהם הוא נראה נוסע ברכבים בחאן יונס בדרכו לפעולה. חמאס טען כי הלוחמים השתמשו בתיעוד מזויף ופעלו במסווה של פעילות הומניטרית, וכי כמה מהם השתתפו במבצעים קודמים בעזה.

בעקבות הפעולה שכשלה נפתח סבב לחימה בדרום, שבמהלכו נורו מעזה לישראל כ־490 רקטות ופצצות מרגמה. ישראל הגיבה באופן מדוד, מה שהוביל להתפטרותו של שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן. מאוחר יותר התברר כי התגובה המתונה נבעה גם מהעובדה שצה"ל נערך לפעול באותו זמן נגד מנהרות חיזבאללה בצפון, והיה חשש כי הסתבכות בלחימה ממושכת בדרום תעכב את הפעילות בצפון ותאפשר לחיזבאללה לבצע מחטף אסטרטגי.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו